שמעו, פשוט נאחס לי בחיים!
יעני אין לי שום דבר טוב שאני יכול לחשוב עליו בתור נחמה......
אני לא מסתדר עם ההורים, לא מסתדר עם האחים, רב לעיתים קרובות עם חברים, אפילו בלימודים כבר לא הולך לי.......
בבצפר יותר חצי מהמורים שלי שונאים אותי ואין לי מושג למה! זה מעצבן שכל דבר קטן הם באים אליי בטענות!
אני בקושי מדבר עם ההורים שלי, לא שרבנו פשוט אני מעדיף להתרחק כדי לא להתחיל להתווכח....
יש לי די הרבה חברים אבל אין לי חבר אחד קרוב שאני יכול לדבר איתו על הכל....
החברים שעוד החשבתי אותם כקרובים לא שמו על מה שאני אומר וגם דפקו אותי בצורה הכי מכוערת
ומה שהכי מבאס, שפול זמן לא נדלקתי על מישהו, ואחרי שנתיים עכשיו אני דלוק על מישהי וביום שהחלטתי שאני אתקרב אליה, חבר שלי הלך אליה ואמר לה שהוא רוצה אותה והיא אמרה שגם היא רוצה אותו אבל היא רוצה לקחת את זה לאט........ וזה עוד יותר ביאס אותי.....
אין לי מושג מה לעשות כבר..... אין לי ממש דברים שאני אוהב לעשות, כאילו כל מה שאהבתי פעם נראה לי משעמם, אני מסתובב כל היום בהרגשה של נאחס ואין לי כח לכלום.........
בחיי לפעמים יש ת'תחושה שעדיף באמת למות מאשר לחיות בצורה כזאת מגעילה...........

אני אתחיל מהסוף. כן, אני הורס את המתח.

קח נשימה עמוקה. זאת העצה ההכי טובה שאני יכול לתת לך. קח נשימה עמוקה ותבין - שאם המשפחה שלך "מציקה" לך (ואתה מוזמן לחפש ולראות כמה וכמה אשכולות חדשים של כותבים ותיקי בפורום שמרגישים בדיוק כמוך בקשר למשפחה) - זה בגלל שאכפת להם ממך והם רוצים בטובתך.
עזוב לרגע, אם לדעתך העצה נכונה או במקום ואו הצורה שהם עושים את זה נכונה או לא.

תבין קודם מאיפה זה. אין מעשים מושלמים. יש רק כוונות מושלמות.


(בתמונה: כוונות טובות) (הייתי חייב).

בקשר לטענות. אנשים באים לאנשים אחרים בטענות כי הם מצפים מהם למשהו - ויוצא משהו אחר. או במילים אחרות הם מצפים ממך להרבה. זאת דרך להראות תמיכה. ושוב, עזוב אם אתה חושב שזאת הדרך הנכונה - זאת המשמעות מאחורי זה.

בקשר להרגשת הנאחס - היא זאת שמשפיעה על הכל. לא ההפך. בגלל ההרגשה - אתה לא מצליח בלימודים, החברים מתרחקים, המשפחה נראת יותר מעצבנת...ואז - מה קורה? נכון. אתה הופך להיות יותר מבואס. דבר גורר דבר.

אז איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה?


(בתמונה: מעגל)

התחביב הקודם לא מעניין (ואני צריך לדעת. הייתי חזק בקטע של מטוסים ודגמים לבנייה. הייתי מנוי על בטאון חיל האוויר 7 שנים. בניתי למעלה מ100 דגמים. ספרים בנושא... הכל. יום אחד - נגמר.) - תמצא חדש.

החבר "תפס" לך את זאת שרצית? לא הרחבת בנושא הזה, אבל, או שתשמח בשבילו ובשבילה (אחריי הכל, אתה מכיר את שניהם וחושב ששניהם אנשים טובים ושמגיע להם אדם טוב בחייהם) או שתנתק איתם את הקשר. בכל אופן, מרמור לא יעזור פה.

יש לך עוד חברים חוץ ממנו. ואף אחד לא אמר שאתה חייב לאבד אותו.

תכניס את עצמך למסגרת כלשהיא של עשייה. כושר. התנדבות. משהו.



(בתמונה... אהה... עזוב.) (כן, אני יודע. גם אני חושב שהוא דיי חזק...)

בכל אופן, אני מקווה שתצא מהנאחס, אני אשמח לדבר בפרטי או בת.ד. אם תרצה - ואני מקווה שתמשיך לכתוב פה... ברוך הבא למשפחה.

אני בן 16 וחצי, כיתה יא'.........
אממממממ שמע
בקשר לחבר שלי- אני מנסה כמה שפחות להתעסק בעניין כי אני יודע שאין מה לעשות... גם לא התרחקתי ממנו בכלל..... זה סתם פשוט מציק בגלל שעד שהבנתי שאני רוצה אותה הוא הלך והתחיל איתה........ ובדוגרי אין מה לעשות אני לא יכול להגיד לו מה להרגיש.......

שאני אומר הרגשה נאחסית אני מתכוון הרגשת ריקנות, כאילו אין לי מה לעשות בחיים, אמרת לי למצוא תחביבים חדשים, אני לא מוצא! כל מה שעניין אותי כבר כל כך משעמם......
וניסיתי דברים חדשים כלום לא עוזר...... פעם גם התאמנתי בחדר כושר אבל נהייתי עצלן ואין לי כח ללכת...........
אני פשוט יושב כל היום בבית ומתייבש על המיטה שם מוזיקה והולך לישון
אין לי דבר אחר לעשות......

ההורים מעצבנים אותי בלי שום קשר למה שטוב לי ומה לא טוב! הם פשוט רבים איתי על כל דבר קטן שאני עושה! הם רק שומעים את אחי הקטן בוכה ישר מאשימים אותי! לא משנה מה קרה! וככה הגעתי למצב שאני כל היום מסתגר בחדר ולא יוצא!
וככה זה גם המורים שלי! כל דבר שמישהו עושה מאשימים אותי! ובגלל זה אני כבר בקושי נכנס לשיעורים כי אני יודע שבכל מקרה הם יעיפו אותי סתם! וככה גם הדרדרתי מאוד בלימודים.........

שזה עניין אותי. אתה שמת לב כשכתבת על ההרגשה שלך - השתמשת בהרבה נקודות (............) ב-5 השורות של הפיסקה, אבל, כשכתבת מספר דומה של שורות על ההורים ועל המורים - השמתשת ב8 סימני קריאה? כמעט אחד לכל משפט. נקודות מביעות ייאוש (בדר"כ). שימוש מוגזם בסימני קריאה מעיד על תסכול וכעס. סתם, נקודה למחשבה. הייאוש - הוביל אותך לתסכול. התסכול - הגדיל את הייאוש. הנה המעגל שלנו.

בוא ננתח כל בעייה לחוד.


(הייתי חייב.)

החבר. כתבת את זה בעצמך. אין מה לעשות. אתה לא יכול להאשים אותו. לכן, עצה: דבר ראשון, אני שמח שהבנת את זה כל כך מהר. לרוב האנשים זה לוקח יותר זמן. וככל שתגיע לשלב השני - יהיה יותר טוב לכולם. תשלים עם זה ותשמח בשבילו. תשכח ממנה. לא כידידה טובה אם כי כאהובה. ככל שתעשה את זה יותר מוקדם - הכי טוב. אני מבטיח.

המורים. את אומר שכל דבר קטן הם מאשימים אותך - ובעקבות זה אתה בקושי נכנס לשיעורים. גם זה מעגל. הם רואים שאתה פחות נכנס לשיעורים (מבחינתם: פחות משקיע ופחות רציני) - ולכן, זה הגיוני להם שאתה זה שמפריע. כי מבחינתם - הפכת להיות פחות רציני.
הפתרון: תראה להם שטועים. תחזור להיות יותר רציני. הם יבינו כבר לבד שאתה חוזר להיות רציני ולכן זה לא הגיוני שזה אתה זה שמפריע.

ריקנות. זה לא חייב להיות מאחד הדברים שהצעתי. לדוגמא, הפורום הזה - זה תחביב. אממ... התנדבות במקום מסויים - זה גם תחביב. תחביב לא חייב להיות איסוף בולים או בניית דגמים או משהו כזה. אגב, הפורום וההתנדבות - מעבר לזה שהם מעבירים את הזמן, מעבר לזה שאתה גם אוהב את זה ומעבר לזה שאתה עוזר לאנשים - זה גם מחזיר לך. זה נותן לך בחזרה.

ההורים. בכוונה - הם בסוף. לא בגלל החשיבות שלהם. אלא בגלל ששינוי הדברים הקודמים - ישפיע הכי טוב עליהם. מה הכוונה?
הם יראו שאתה השתפרת בלימודים, מתנדב איפשהו או עושה משהו עם עצמך. יוצא מהחדר. מהבית. מצב הרוח שלך ושלהם ישתפר.
ושוב, הסיבה שהם רבים איתך על כל דבר קצת היא בגלל שהם מצפים (ויודעים שאתה יכול) ליותר.
וגם אתה יודע שאתה יכול יותר ממה שאתה כרגע. אחרת, לא היית מבואס מעצמך.

Your every single wish is kept in the pages of our diary

לק"י

או שאנחנו בעליות או בירידות.אין מה לעשות,מתמודדים,מתבגרים משתנים.צור לך קו מנחה שלפיו לא משנה מה יקרה תמיד יש לך אותך,ההורים חרא תמיד בגיל ההתבגרות,ובסוף נשארים רק 3 חברים באמת טובים.אל תתייאש באמצע המסע..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שאתה מרגיש חסר אונים,הכל הולך נגדך ושום דבר אינו מצליח
זה הגיל הזה,גיל בעייתי שרוצים למרוד,שנמאס מהכול אבל אתה חייב לקחת בחשבון שיש אנשים יקרים שיתגעגעו אליך את תחילט לנקוט בצעד לא חכם...יו נו...התאבדות
זה לא הפיתרון הנכון,תחשוב על הסבל שתגרות לאנשים שחשובים לך...אתה לא רוצה שזה יקרה נכון?
זאת תקופה לא טובה בחיים אבל אלו הם החיים,בעייתיים,עם עליות ומורדות,פעם טוב ופעם רע,אתה צריך להתמודד עם הבעיות,כמעט לכל בעייה י שפיתרון ואני בטוחה שעם רצון טוב ומאמץ אתה תגיע לתשובות הנכונות...

אל תעשה שטויות,תחשוב חיובי...

Your every single wish is kept in the pages of our diary