03-11-2005, 13:19
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
|
|
|
היי דולנד2! (הבת) (אגב, זה הדגם המשודרג של דולנד1?) :)
אני מודה שלא יצא לי לקרוא לעומק את כל התגובות באשכול. אז אם אני אחזור על משהו - אני מתנצל מראש.
ההמלצה שלי - תתגייסי.
ועכשיו: למה.
נכון, המשכורת יותר נמוכה. נכון, שירות לאומי זה יותר נוח. נכון, יכול להיות (ממש לא בטוח) שתתרמי שם יותר מאשר צה"ל.
וכמו בכל דבר - אבל.
שירות לאומי זה לא ממש שונה מעבודה. זה לא כמו צבא - זה הרבה יותר קרוב לעבודה.
בצבא יש המון תפקידים - כן, גם בתור שומרת שבת (ובקשר לתפקידים שדורשים עבודה בשבת יש "פיקוח נפש". פסק הלכתי מיוחד לצבא. מה עם הנח"ל החרדי? הם לא יוצאים למארבים בימי שישי בערב?). ויש גם מגוון תפקידים שאת תוכלי לתרום. באמת הרבה.
"כור היתוך". יצא לי לריב על זה עם כמה חבר'ה מ"מתגייסים". אבל כולנו הסכמנו על אותו הדבר. בצבא את תפגשי אנשים שבנסיבות אחרות לא היית פוגשת בחיים. חברים, ידידויות, אהבות - אוליי... 
אופי. (ובשק"ם, סליחה, שק"ל - גם טופי!) הצבא משנה אותך. בעוד שנתיים מהיום את תוכלי לראות בברור חד 4 "סוגי" אנשים מהאנשים שאת מכירה: קרבי, ג'ובניק, שירות לאומי, לא התגייס/ה.
אני לא מכניס לקטגוריות ואומר מה טוב ומה פחות. יכול להיות שזה הקרבי הוא חרא של בנאדם וזה שלא התגייס הוא אדם מדהים. אבל, זה שהתגייס תמיד יהיה, לדעתי, יותר מוכן לחיים. הוא יעבור יותר דברים, יתגבר על מכשולים יותר גדולים... וכשהוא יצא לאזרחות, על חלק מהדברים הוא יגיד "זה הכל?" בניגוד לזה שלא התגייס, לדוגמא, שהרבה יהווה בשבילו מכשול (כי הוא לא נתקל בזה בעבר, בניגוד לאלה ששירתו).
חויה! - (לא המש"קית.) (בעצם, גם המש"קית...) זאת פשוט חויה. אין דרך אחרת להגדיר את זה!
ומה שלא תבחרי לעשות - שיהיה לך בהצלחה ותעדכני!
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י חרוב בתאריך 03-11-2005 בשעה 13:23.
|
ראשי
צ'אט
Your every single wish is kept in the pages of our diary
מצב כלאיים
