21-12-2005, 11:30
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
|
אם הכל חרא, מקדישים את הפגז לאמא"
"אם הכל חרא, מקדישים את הפגז לאמא"
התותחנים בגבול עזה יורים כמעט כל יום. לפעמים הם מקדישים את הפגז לחברה, אבל לרוב הם פשוט רושמים עליו את דעתם על אבו-מאזן. שומר מסורת
אמיר בוחבוט 21/12/2005 7:38
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
חיל התותחנים נמצא בימים אלה במרכז סדר היום הציבורי של מדינת ישראל. לא עוד ירי ארטילרי פעם בכמה חודשים לעבר מחבלי חיזבאללה, שאורבים לחיילי אגוז בגזרת הר דב. עכשיו מדובר בירי ארטילרי לעבר שטחים בצפון רצועת עזה, שנועד להבריח את משגרי הקסאמים. וגם לתותחנים, כמו שניתן לתאר, יש מסורות לשמר.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/399/318.jpg]
השמועות מספרות שבגדוד "אייל" עתיק היומין היו משגרים בעבר הרחוק חתולים ומזון על גבי הפגזים. בדק בית קפדני שנערך בין סוללות צה"ל מראה כי שום שריד לרעיונות המזוויעים הללו לא נותר בקרב התותחנים, אבל אל דאגה, המוח היהודי, ובמיוחד המוח הצה"לי הקודח, תמיד ממציא מסורת חדשה.
בתקופת הלחימה בלבנון היו החיילים נוהגים להקדיש "ברכות" משלל סוגים לחיזבאללה, ולרשום אותן באמצעות טושים על גבי הפגזים עצמם.
"מדובר במסורת עתיקת יומין שלא הדור שלנו המציא אותה. היא הושרשה בתקופת התותחנים שרובם לא משרתים היום בצה"ל", מספר תותחן ברצועת עזה.
"הברכות על הפגזים כללו קללות בסגנון 'לנסראללה באהבה' או 'נסראללה בן זונה'", מסביר התותחן. "עכשיו, בקו רצועת עזה, מקללים את כל העולם כדי לצאת מהבאסה. רוצים מטרות על אמת, אז מקללים מכל הבא ליד. בעיקר את אבו-מאזן, אבל גם את אבו-עלא לא שוכחים", הוא מוסיף.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/300/156.jpg]
חיילי תותחנים סוחבים פגזים. צילום: דו"צ
"הכל נעשה באהבה"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אבל לא כל התותחנים מקללים, יש כאלה שהופכים את מסורת הכתובות על הפגזים למשהו רומנטי יותר. "יש כאלה שמרוב געגועים לחברה, אחרי שהרבה זמן לא ראו בחורה נורמלית, רושמים את שם החברה שמחכה בעצב בבית", מספר החייל, ומוסיף במהרה: "מבלי לפגוע באף חיילת בצה"ל".
אך מתברר שלא רק החברה זוכה לפגז שמוקדש רק לה. "אם אוכלים חרא והשינה על הפנים, אז תמיד נקדיש את הפגז לאמא", מספרים בגדוד. "כי אין בעולם אהבה כמו האהבה של אמא".
לכל קו יש סוף, אבל כאשר מגיעים לאימונים היד עדיין נטויה. "צריך לזכור שזוהי משימה של חיילים ולא של קצינים. לכן בזמן אימונים מתחרים מי משגר יותר מהר ומי פוגע הכי מדויק", מסביר התותחן. "כשמגיעים לאימונים בנק המטרות משתנה, ואז עוברים לקלל את הסוללה או הגדוד המתחרה. בדרך כלל זה מכוון כלפי אנשים ספציפיים", הוא אומר. "אבל הכל נעשה באהבה"
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
ראשי
צ'אט
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מצב כלאיים
