גוליית

ביצוע: כוורת
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
לחן: דני סנדרסון



זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו...

מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית





http://news.walla.co.il/?w=//806583
נמצאה הוכחה ארכיאולוגית לקיומו של גוליית
יום חמישי, 10 בנובמבר 2005, 12:01 מאת: מערכת וואלה!


החרס עם שמו של גוליית. נכתבו עליה השמות "אלות" ו"ולת", שנכתבו בכתב כנעני קדום (צילום: פרופ' אהרון מאיר)חוקרים מצאו בחפירות באתר הפלשתי תל צפית - מקום מוצאו של גוליית - חרס ועליה שני שמות המוגדרים "דמויי גוליית"

כתובת ובה מקור השם גוליית המקראי נמצאה בחפירות האתר הפלשתי תל צפית, סמוך לקריית מלאכי, על ידי קבוצת ארכיאולוגים מאוניברסיטת בר אילן, בראשות פרופ' אהרון מאיר.

האתר, המזוהה עם "גת הפלשתית" המקראית, הינו מקום מושבה של אחת מחמשת "ערי סרני הפלשתים", אויביהם הידועים של ישראל בתקופת המקרא, ומקום מוצאו של גוליית הפלשתי.

באתר, בו ממצאים חשובים מתקופות רבות, נתגלו ממצאים עשירים משלביה השונים של התקופה הפלשתית בתקופה הברזל (100 עד 586 לפנה"ס), המקבילה לתקופת המלוכה בישראל. בין השאר, נתגלו באתר שרידים של המצור על העיר גת וחורבנה בידי חזאל מלך ארם, כפי שמוזכר בספר מלכים. מערכת המצור שנתגלתה סביב האתר היא הקדומה ביותר המוכרת ביותר בעולם.

בעונת החפירות האחרונה נתגלה חרס ועליו שני שמות המוגדרים "דמויי גוליית" – "אלות" ו"ולת" אשר נכתבו בכתב כנעני קדום. השמות פוענחו בסיוע הפרופ' אהרון דמסקי מאוניברסיטת בר אילן והד"ר שטפן ווימר מאוניברסיטת מינכן. "זאת העדות החוץ מקראית הקדומה ביותר אודות דמות פלשתית עם השם גוליית, וזאת מהעיר ממנה בא גוליית", אמר פרופ' מאיר. מדובר בכתובת העתיקה ביותר שהתגלתה עד היום והיא מתוארכת למאה העשירית או ראשית המאה התשיעית לפני הספירה.


פרסומתבעיתון "הארץ" דווח, כי החוקרים מודים שאין ביכולתם לדעת אם הכתובת שנמצאה מתייחסת לדמות גוליית המופיעה בסיפורי המקרא, או לאיש אחר בעל שם דומה. לדבריהם, מדובר בשמות שהיו נפוצים בקרב הפלשתים באותה תקופה. אולם לטענתם, התקופה בה נוצרה הכתובת והעובדה שנמצאה בגת הן עדויות לכך שסיפור גוליית המקראי אכן מתאים לרוח התקופה של ראשית המלוכה בישראל.

הפלישתים הגיעו לארץ ישראל מאזור יוון וטורקיה בראשית תקופת הברזל. הם הביאו אתם תרבות זרה ודיברו ככל הנראה בשפה הודו-אירופית, הדומה ליוונית קדומה. עם הזמן, הפלישתים עברו תהליך של שינוי וקיבלו על עצמם מרכיבים תרבותיים מקומיים. השילוב בכתובת זו, בין כתיבה שמית לשמות הודו-אירופיים, הוא אולי הדוגמה הבולטת והקדומה ביותר לתהליך זה.

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P