החיזורים הסוריים אחרי מדינת ישראל זוכים כבר זמן רב ליחס אמביוולנטי מצד הגורמים הרשמיים בישראל. שר החוץ, סילבן שלום, אמר בשבוע שעבר שאי-אפשר להתעלם מהפניות הסוריות בבקשה לחידוש המשא ומתן. גם הנשיא משה קצב אמר שעל ישראל להענות בחיוב לכל הצעה סורית למו"מ ישיר. אבל מלשכתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ממשיכות להגיע תגובות צוננות כלפי פניות דמשק.

כעת מתברר שייתכן שהציחס הצונן הזה הביא להחמצת הזדמנות נדירה בתולדות יחסי ישראל-סוריה: לדברי מקורות ביטחוניים ומדיניים בכירים, ב-2003 היה מוכן נשיא סוריה, בשאר אסד, לבוא לירושלים ולנאום בפני הכנסת, כמהלך פתיחה של חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה. "ישראל החמיצה הזדמנות פז אדירה, בלתי חוזרת, לחדש את המשא ומתן עם סוריה בתנאים אידיאליים מבחינתה", אומרים המקורות, "כשאסד לא פסל את האפשרות שיבוא לישראל, ויפגוש בירושלים את ראש הממשלה אריאל שרון".

"מגעים רציניים מאוד"

ההצעה של אסד עלתה במהלך המגעים החשאיים שהתקיימו בין ישראלים לסורים בתחילת 2003. המגעים האלה נחשפו אז ב"מעריב", והיו הסנונית הראשונה בסדרה ארוכה של מסרים ששיגרו מאז הסורים לירושלים. כעת מתברר כי המשא ומתן שהתקיים אז היה רציני בהרבה מכפי שהיה ידוע קודם.

כולם התייחסו אליו ברצינות: הסורים, שהדגישו כל הזמן כי הנשיא עצמו נמצא בתמונת המשא ומתן. הגורמים הצבאיים, שזיהו את הרצינות במסרים הסוריים. הגורמים הבינלאומיים, שהיו מעורים במתרחש. גם שר החוץ סילבן שלום, שדיווח אז לראש הממשלה אריאל שרון, חשב שצריך לנסות את מסלול הדיונים. רק בלשכת ראש הממשלה בוטלה האפשרות מכל וכל.

את המגעים ריכזו מהצד הישראלי מי שהיה מנכ"ל משרד החוץ, איתן בנצור, ומהצד הסורי אחיו של הנשיא הסורי, מאהר אסד. השיחות התנהלו בירדן, ודיווחים זרמו כל העת לירושלים - שם היה שר החוץ סילבן שלום בסוד העניינים, ולדמשק, שבה קיבל את המסרים והעביר תשובות חד-משמעיות הנשיא אסד בעצמו. כעת מתברר כי חוץ מהעובדה, שפורסמה לראשונה ב"מעריב", כי נשיא סוריה מוכן לחזור לשולחן המשא ומתן ללא תנאים מוקדמים, הביע הנשיא הסורי גם נכונות לבקר בירושלים. שאלה בסגנון הזה הועברה על ידי הצד הישראלי באמצעות אחיו של הנשיא, והתשובה שחזרה מדמשק היתה: "הנשיא אינו פוסל הגעה לירושלים". בנצור עצמו אישר אתמול את המידע אך סירב להרחיב. "המגעים היו רציניים מאוד", אמר, "צר לי שהיו בישראל כאלה שביטלו אותם וזלזלו בהם".

"אסד היה בלחץ"

גורמים שהיו מעורבים במגעים מספרים כי בשאר אסד היה מוכן ל"מעשה סאדאת", בהבדל אחד: הוא לא דרש הבטחה מקדמית חשאית בסגנון הבטחת מרוקו, שהעניק בזמנו שר החוץ משה דיין לחסן תוהאמי (במסגרתה הביעה ישראל נכונות לפנות את כל סיני). אסד היה מוכן לשקול להגיע לירושלים ללא תנאים מוקדמים, כיריית פתיחה לחידוש המשא ומתן. "הוא אמר שיש לו דרישות, אך הוא יעלה אותן במסגרת המשא ומתן", אמרו הגורמים.

במערכת הביטחון אומרים היום בכירים כי ישראל פספסה באותם ימים הזדמנות נדירה להגיע להסדר נוח במיוחד עם הסורים. ההערכה היא כי בעת קיום המגעים היה נשיא סוריה נתון בלחץ כבד בגלל הפלישה האמריקנית המתוכננת לעיראק, והשמועות כי חיילי המרינס האמריקנים ימשיכו אחר כך לדמשק, והיה מוכן לעשות הרבה מאוד כדי לנתק את עצמו מ"שרשרת המזון" האמריקנית.

גורמים בינלאומיים שהביאו עמם לאחרונה מסרים טריים מדמשק, העריכו שגם עתה אפשר יהיה לסגור עם בשאר אסד עסקה נוחה, עם סיכוי מסוים להשארת קו המצוקים ברמת הגולן בידיים ישראליות, תמורת ביצור האינטרסים של סוריה בלבנון. בצה"ל ממשיכים להעריך כי צריך לבחון את רצינותו של אסד. אריאל שרון, לעומת זאת, מתעקש: אין לו יכולת פוליטית לנהל שני מסלולים במקביל, ואין שום צורך לסייע לאסד להשתחרר מהלחץ הבינלאומי באמצעות משא ומתן סרק עם ישראל.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/830/045.html