06-06-2007, 00:38
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.06
הודעות: 613
|
|
ראשית כדאי לעשות סדר: ליעקב חסדאי שני עיטורים, לא אחד
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מיקיטל שמתחילה ב "יעקב חסדאי - כבוד לך ולשכמותך היום, ובכל יום....!!"
הראשון שתואר פה בהרחבה ניתן לו במלחמת ששת הימים (ואחר כך הפך לעיטור העוז - לאחר מלחמת יום הכיפורים הפכו צל"שים לעיטורים, גם רטרואקטיבית) והשני ניתן לו כבר כמג"ד במלחמת יום הכיפורים, לאחר הקרב על העיר סואץ, שם גם נפצע (צל"ש מסוג כלשהו, אולי רמטכ"ל, אינני יודע). ככה שאין כפילות - מדובר בשני אותות נפרדים שניתנו לו ומעידים, לפני הכל, מי האיש.
יצא לי להכיר פקודים שלו, כשלושים שנה לאחר מלחמת ששת הימים. מדובר בחבורת אנשים יוצאת דופן, שנשארה בקשר לאורך כל השנים, לא רק קשר של זכרונות ועבר משותף אלא קשר בונה של תמיכה ועזרה לאחד מהם שנפצע קשה מאוד ונפטר רק לאחר למעלה משלושים שנה. ראיתי אותם באזכרה שלו ומתוך שהכרתי גם אותו - יכולת לראות מיד מי האנשים ומי מפקדם.
כל זה, כמובן, לא עושה אותו הוגה דעות או מומחה בכל. מה שכן עושה אותו, בעיני, הם הדברים שכתב לאורך השנים (כמה ספרים שאני מכיר: אמת בצל מלחמה, בעט ברזל) ולא פחות מזה העובדה שלא הצליח להתקדם יותר בצבא עקב דעותיו המקוריות והשונות מהזרם. שמעתי אותו אומר פעם למישהו שאני מכיר, שנזרק פעמיים מקורס קצינים לאחר תקופה מצטברת של למעלה משנה: "ההבדל בינך לביני הוא שעליך עלו מוקדם ועלי עלו רק אחרי שכבר התקדמתי קצת".
היה חבר מסייע בועדת אגרנט וגם שם לא קנה יותר מדי חברים. בקיצור - בעיני הוא לא צריך את העיטורים שלו כדי שיזכה להשמיע את דעתו בכבוד הראוי. העיטורים ועברו כמפקד הם פשוט מסגרת ראויה לכך.
לילה טוב
אליהו
|