 |
20-11-2005, 15:21
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 21.08.03
הודעות: 4,642
|
|
|
|
|
אושר כדרך חיים
טוב חבר'ה, בעקבות האשכול על מה אתם יודעים עליי.. ובעקבות האשכול של הדברים שלמדתי בשנה האחרונה, גרמתם לי לחשוב הרבה
אז רציתי לשפוך קצת.. וזה הולך ככה:
רעות של פעם: הייתה לי ילדות קשה, באמת קשה. החל מהתעללויות ועד הטרדות. נתתי רוב הזמן לאנשים להתעלל בי ושכחתי שאני יכולה להגיד לא- עד שהתחיל לשעמם לי והתחלתי לעשות ספורט, מה שרוב הפילוסופים יגדירו כהדחקה - צודקים בהחלט. אני עבדתי על הדחקה והרעבה עצמית -טיפשות טהורה, אבל מה שבטוח זה שפיתחתי שרירי ידיים עצבניים.. ושרירי ידיים עם בחורה עצבנית זה לא שילוב טוב. בכל אופן זה התחיל בכיתה ג', כשמישהו הציק לי ופעם ראשונה פשוט דפקתי לו אגרוף בבטן,הוא נפל על הריצפה, חנקתי אותו מעליו ואמרתי לו שהוא יקבל מכות עד סוף ימי חייו אם הוא יעיז לגעת בי שוב. מאז הפכנו לחברים טובים -בהסכם שתיקה, הבחור מהמושב שלי ועד היום כשהוא מסתכל לכיווני הוא מובך(טוב נו קרעתי לו ת'צורה חיחי) :] בכל מקרה- הבנתי שאפשר לעמוד על עקרונותיי.
אז מפאת הפחד ליצור קשים חברותיים והדיכאון שנבע מחוסר שיתוף הפעולה כשניסיתי בכל זאת - התחלתי להיות מתבודדת. וזה נשך בטוסיק גם את המשפחה שלי שהסתגרתי מולם בבועה של פחד - וכשהגיע המחשב, הם כבר יכלו לשכוח מקיומי.
מגיל 12 אבא שלי היה רואה אותי כמעט רק בסופ"ש בבית כי במשך היום הייתי על המחשב ושמתי עליו פס, וכך גם כל שאר המשפחה.
הסיבה שהייתי כל כך מנותקת זה כי לא ידעתי איך לתקשר איתם וגם לא סמכתי על אף אחד יותר, מאוחר יותר גם הבנתי שאחת הסיבות שאני כל כך סובלת בבית זה כי אין לי את המקום הפרטי שלי - שלא תבינו לא נכון היה ויש לי חדר משלי, פשוט לא הרגשתי שהוא שלי. הכל לא היה הטעם שלי והרגשתי בקייטנה במקום בבית. (חדר עם שידה,ארון משחקים,ומיטת ספפה צבעונית!)
רעות של היום: ובכן, רעות של היום החליטה שרעות הייתה סתם פלוצה מטומטמת, והחליטה שמשנה מקום משנה מזל -אולי עובד גם עם שמות, אז הפכתי לתות בקרב האנשים שאני באמת מקרבת אותם לליבי. אז רעות של היום כבר לא מתחשבת במה אנשים אחרים עלולים לחשוב או לקבל סירוב, גם אם אקבל סירוב זה לא סוף העולם - וגם למדתי להשיג את שלי ואף לגרום למסרב, להיות המסורב. {שנים של לימוד, לא תבינו} בכל מקרה, מסוף הקיץ האחרון - שם התמוטטתי סופית עקב אקסית מסויימת - התחלתי את עצמי בריסטרט מהתחלה - החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים, והולכת בדרך המנצחת - אושר כדרך חיים.
אז התחלתי להשקיע כמה שאפשר בלימודים שלי וסידרתי לעצמי סדר עדיפויות שהאקסית האחרונה סבלה ממנו הרבה כי מה לעשות - הלימודים קודמים אותה. אז הייתי 9 חודש עם האקסית מה שעזר לי לצאת מהארון ולהתמודד עם הפחד הכי גדול שלי - ההורים שלי. ברגע שהבנתי שאני הולכת בדרך הנכונה זה העלה לי את מצב הרוח וגם ההורים שלי לא השפיעו כבר. לאחרונה התחלתי פרוייקט שצריך היה להעשות קודם לכן וחבל שלא היה כך. אח שלי עבר לדירה מאחורי הבית כך שהחדר שלו פונה והוא פונה מהחדר - אז החדר רוקן מכל מה שמזכיר את אחי,(מי שלא מעוניין לקרוא את התיאור של החדר שיקפוץ לסוגריים האדומים הבאים) נצבע מחדש בלבן ובורדו, הוכנסה אליו שידת איפור בצבע לבן שנעמדה על גבי קיר הבורדו. היא קושטה בכל מיני נרות בשמים בקבוקים ופרחים מיובשים. מעל השידה לצד ימין ושמאל על הקיר הולבשו נרות קיר בריח וניל וממול התלבשה לה יפהיפה המיטה שלי.
במקביל, נפתחה דלת בין החדר של אחי לחדר שלי וכך נהפך החדר להיות שניים - או אחד גדול מאוד (תלוי איך מסתכלים על זה).
בכל מקרה, בחדר הישן שלי השארתי את הארון שלי עם המראה הגדולה והארוכה - חובה בכל חדר של אישה. את מקומה של המיטה שהתחפפה מצא לו מזרון עבה של מיטה ישנה {עם קפיצים} ועם כריות ובד יפה הפכתי אותו לאחלה כורסה, עם דובי כלב ענקי הפכתי את הפינה לחמימה יותר והתווספו גם כן 2 פופים -קיר מקושקש, לונגים מדפים מעוצבים טלויזיה ומערכת!
(מי שעוד נוכח שיגיד אנייייי)
אם אתם תוהים מה התקבל בסופו של דבר אז התקבלה כניסה לחדר מעוצב ואסטטי שמוכיח את עצמו שהוא של אישה - ובכניסה דרך הפתח ללא הדלת לחדר השני - התגלה לו חדר זולה לתפארת מדינת ישראל. עקב חדרי החדש והמעוצב הרגשת הביטחון שלי וההגנה שלי עלתה בבית ואני מרגישה את עצמי בכל עמך איברי כשאני בחדרי שלי!
אז המצב שלי כיום הוא בעצם תות , בת 17 וחצי, תלמידת תיכון בכיתה י"ב, שמתכוונת השנה לטוס לפולין, שומעת מוזיקת רוק, אר אנד בי ומוזיקה שחורה, בעלת חדר חלומותיה שגורם לה הרגשת נוחות וחיבה, תות מתכוונת לסיים ביצפר עם תעודת בגרות מלאה, היא החלה ללמוד בישול ובכך הוסיפה לעצמה אופציה חדשה לעתיד מלבד פסיכולוגית\סופרת -גם טבחית! תות החלה ללמוד נהיגה ולעבוד למען זה, היא מתכוונת לעשות שירות מצויין בצבא ומחכה בקוצר רוח שהחיים שלה יבעטו קדימה, כי היא סקרנית מה עוד היא תוכל לחוות.
ולשם שינוי - תות מאושרת.
תודה למי שקרא עד פה, אני מקווה שגם אתם תחשבו בלבכם מה מפריע לכם להיות מאושרים מה סדר העדיפויות האמיתי שלכם - ותמצאו את עצמכם הולכים בנתיב האושר כדרך חיים.
אוהבת אותכם  !!!!!!!!!!
וכן, אני יודעת שאני מזיינת ת'שכל המון :] אבל תודו בזה, אתם מתים על זה!
תות
ד"א, שלא תחשבו לרגע שאת הכל הצלחתי לעשות לבדי, ממש לא! הייתה לי המון עזרה ואהבה שקבלתי מאנשים מסביבי, אחת הנשים שהיא יותר אמא בשבילי מהאמא הביולוגית שלי היא בחורה מקסימה בשם נינה {כן רחלי, נינה דולפין}. בכל מקרה רוב האנשים שבאמת עזרו לי להגיע לגדולתי היו אנשים מהאינטרנט וכן רובם היו מהאינטרנט. ואני לא מתביישת להודות בזה, להפך -גאה. יש גם אנשים טובים בנט, ואני שמחה במצבי.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י תותית בתאריך 20-11-2005 בשעה 15:25.
|
|
ראשי
צ'אט
חחחחח {אז בא לי לתפוס מעצמי קצת,אזמה!?}
) 
אני הבנתי שאני אוהבת לצחוק. שצחוק גורם לי להשתחרר, שצחוק מצליח להבריח ממני דברים רעים. היו המון פעמים שרבתי עם האקסית, ופשוט הלכתי ממנה וראיתי קומדיה. כן, סדרת טלויזיה מצחיקה הייתה מצליחה לגרום לי להשתחרר קצת מעצבים והרגשה רעה, ואחר כך כשחזרתי לדבר איתה הרגשתי מעט יותר רגועה.... והייתי שמה לי מוזיקה שאני אוהבת ברקע כדי שאני ירגיש טוב גם אם היא תצליח שוב להעלות לי איזשהו פיוז :]
<<<----- מצחיק שהשם של הסמיילי הזה זה "חולה על זה" חחחחחחח
מצב כלאיים
