02-12-2004, 14:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 02.12.04
הודעות: 51
|
|
חייב עזרה ועצות - האהבה והבאסה אוכלים אותי
אז ככה, אני אנסה לקצר כמה שאפשר כי זה סיפור מאוד ארוך ועם הרבה טקלים ובעיות, אני מקווה שתבינו.
אז קודם כל שלום.
אני בכיתה יא' ועד לפני חודש לא ידעתי מה זה אהבה.
חבר שלי מאוד טוב מהבית ספר היסודי הכיר לי את ידידה שלו. היא לומדה בכיתה י' בבית ספר שעכשיו אנחנו לומדים בו.
הבנתי שהם הכירו והיו ידידים עד למצב שחבר שלי התאהב בה ז"א התחיל להרגיש אליה דברים ולא הפסיק לחשוב עליה. הוא שאל אותה אם היא רוצה להיות חברה שלו או משהו בסגנון והיא דחתה אותו.
אחרי שהכרתי אותה קצת הבנתי שקורה אצלי משהו דומה.
כל הזמן לא הרגשתי נוח עם בנות, אך פתאום לפני חודש הרגשתי שאני לא שם על אף בת חוץ ממנה, הרגשתי שרק ממנה אני פוחד וקופא במקום.
התחלתי להבין שכמעט כל היום אני חושב עלייה ולא יכול בלעדייה.
דיברתי עם חבר שלי והבנתי שהיא לא רצתה אותו ושהוא גם לא מרגיש אלייה יותר כלום, לא הייתי בטוח שהוא אומר לי את האמת כי אולי לא נעים לו, אך לפני שבוע הוא התחבר עם ילדה אחת, אז הבנתי שזה נכון.
אז אני אחזור קצת אחורה. לפני חודש בערך התחלתי להבין שאני מאוהב בה ממש ושאני חושב עליה כמעט כל היום. הציונים שלי ירדו (לא הייתי כזה תלמיד טוב אבל הגעתי למצב שאני מקבל מבחנים בסביבות 56,58 וכו'), אני לא אוהב לבוא לבית ספר אך בזמן האחרון אני לא רוצה בכלל להפסיד אפילו יום אחד רק כדי לראות אותה, אפילו לא כדי לדבר איתה.
עם הזמן ההרגשה התעצמה. הייתי בבית וחבר שלי אחר התקשר אליי הבייתה.
החבר הזה הוא גם חבר טוב שלי. דיברנו קצת בטלפון והוא פתאום שואל אותי "איך X נראית לך? שווה משהו איתה?", הלבנתי והבאסה בא אליי כמו שאף פעם לא הכרתי.
לא שיקרתי לו, אמרתי לו שאני לא יודע וככה נגמרה השיחה. בקיצור הבנתי שבחורה עומדת בפני חברות של שנתיים. בזמן הזה סיפרתי את הסיפור שלי לחברי הקרובים חוץ ממנו עד שאתמול דיברתי איתו ואמרתי שאני חייב לדבר איתו. דיברנו ואמרתי לו שאני מאוהב בילדה הזאת והוא אמר שהוא כבר לא רוצה אותה אז שמחתי כי עכשיו אני יכול לפעול, אך אני לא יודע איך!
המצב הוא כזה, אני מאוהב בה נואשות, לא יכול בלעדייה וכל הפסקה שאני עם החבר'ה אני תמיד מחפש אותה עם המבטים שלי. יש נשיקת שלום כל יום אך מעבר לזה כלום. רק נשיקה וזה איך שאני מכיר אותה.
אני יודע שלהתחיל פתאום לדבר איתה לבד זה יהיה לי קצת קשה ולא קשור אבל עדיין אני חייב לדבר איתה.
כשאני לא רואה אותה בבית ספר אני מתבאס מאוד, אתם לא יודעים כמה אני חושב עלייה.
אני צריך את העזרה שלכם..כמו שאמרתי יש לנו רק נשיקת שלום כזאת בהפסקה אבל כשהיא באה אני נראה סגור, כשהיא ליידי אני קופא ולא יכול להגיד לה כלום חוץ מנשיקה קטנה ואפילו אני לא מסתכל לה בעיניים.
אני חייב להגיד שאני רואה אותה כל הזמן בהפסקות עם חברות שלה ככה שאני יודע שאין לה חבר או משהו..
היום למשל היא ראתה אוצתי אך לא באה להגיד לי שלום, ואני לא מאשים אותה, אני נראה כאילו שאני עושה לה טובה שאני בכלל אומר לה שלום מרוב שאני מפחד ואני לא יכול להפגין את הרגשות שלי כלפייה.
מה לעשות? מצטער שזה קצת ארוך אבל הייתי חייב להוציא את זה.
תודה רבה, מחכה לתשובותיכם, אתם תותחים!... |
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
מצב כלאיים
