נתקלתי בזה במקרה . מי אני? מה תפקידי? מתי יצרו והשתמשו בי?

תקשורת קולית?

זהו מין מכ"ם כזה...שמגלה אוניות שמתקרבות וכאלה...

אךךך SVD

חיפשו איתם מטוסים בלילה וכן הרוסים הפעילו שורה ארוכה שלהם מכוונת אופקית
ע"מ לסנוור את הגרמנים בתחילת הקרב על ברלין,נדמה לי.

ממלחמת העולם הראשונה, לזיהוי מיקומה של ארטילריית אויב, או לחליפין כיוון הגעת מטוסי תקיפה?

הוא יכול להכנס בחרמון ולצאת בצד השני............

אולי זה חרטום של צוללת זעירה?

שהחייל ישוב על כיסא גבוה ויוצר אשליה שאין לו רגליים?

אז ככה, בולטיק מתחמם צלף, ימשיך לכוון את הדרגונוב עוד איזה זמן. זה גם לא פרוגקטור ענקי ולא מכ"מ. לבני בזמן האחרון רואה רק ליינרים וקפיצים, רגל אחת של האיש מתחת לצלחת השמאלית (הוא בזווית לצלם).
רמז? טוב נו יש רמז אצל בולטיק אבל חלקי.... רק חצי מתשובתו הוא רמז

מגלה כיוון של מטוסים על פי הקול המוגבר. היה בשימוש בשנות השלושים - בעיקר באנגליה.

ר"ב מספר דוגמאות לדגמים שונים שהיו בשימוש באנגליה

אוייב בזמן מלחמת העולם הראשונה?

חופ"ל טירונים במיל'

טל ממש לא אבל גם אתה מציין גלי קול ונראה לי שמתבקשת פה רמיזה: אז"ש
א- מדובר בנשק לכל דבר.
ב- התקופה- שימו לב למדי החייל אם ניתן .....

להצית דברים בעזרת מראות קעורות שמרכזות אור (או לחלופין: לטגן דברים באמצעות קרני מיקרוגל).

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מדובר במראה קערורית? מעיין נשק שמחזיר אור בצורה מרוכזת וע"י כך גורם להתחממות יתר ואף לשריפה?


אולי מדובר במעין ווקי טוקי ענקי? (כמו זה במכון וויצמן)

וגם את המדינה (גרמניה).
מחזיר משהו? בהחלט כל צלחת פרבולית מחזירה משהו , קרני אור גלי הלם .......
נתן לכם עוד קצת זמן....

הנה הוא במלוא עוצמתו , "תותח הקול" או בשמו הגרמני: schallkanone זהו רמקול רב עוצמה אשר נבנה ע"י הגרמנים כאחד מכלי הנשק המוזרים של מלחמת העולם השניה. יעודו הבסיסי היה גרימת נזק ווקאלי (משהו כמו : " הכסא שליד הרמקול " בחתונות) הוא השפיע למרחק של כ50 עד 300 מטר וגרם למי שהתקרב אליו צרות צרורות וחוסר חשק להלחם אם הוא עוד שמע משהו...... נשק? הנה משמעות חדשה לכך.........

ניסיתי לתרגם/ לתמצת כאן את המאמר המקורי:

בלתי נראים ובעלי עוצמה , גלי קול היוו מעין "תותח קול" תותח זה תוכנן ע"י מדענים גרמנים ואוסטרים בחברת לאופר. רפלקטורים פרבוליים גדולים שבגרסה הסופית של המתקן הגיעו ל קוטר של 3 מ' חוברו למערכת המורכבת מתא ירי שבו מספר שפופרות. שפופרות אלו היו אחראיות לערבובם של חמצן ומתאן, התערובת הוזרמה לתא פיצוץ שבו הוצתו הגזים במחזוריות רציפה ומתמשכת כל גל קול הצית את הבא אחריו בתור. אורכו של תא הבעירה היה בדיוק רבע מאורכו של גל הקול הסופי שיוצר מבערת הגזים. ע"י יצור גל חוזר עוצמתי במיוחד שוגר דרך ה "רמקולים" גל מוצא חזק . גל זה , בעוצמה של 1000 מיליבר במרחק 50 מטר מהרמקולים, היה קטלני. עוצמה זו בחשיפה של כ- חצי שניה אליו הרגה את האדם. בטווח גדול יותר של כ- 229 מ' הספיקה בכדי לגרום סבל אדיר ואפילו נכות לחייל האויב. במערכת זו לא בוצעו ניסויים קליניים או מבצעיים, אבל להוכחת ההתכנות של מערכת זו בוצעו ניסויים בבעלי חיים. התותח הופעל במעבדות החברה (בצילום) אבל לא בשדה הקרב.

מידע נוסף והמקור בלינקים שלמטה.



Vortex Gun and Wind Cannon



http://www.geocities.com/pentagon/2833/wunderwaffen/supergun/soundcannon/soundcannon.html



http://www.strange-mecha.com/cannone/sc.htm

חתיכת המצאה...רק לא הבנתי עדיין למה לא השתמשו בדבר הדיי גאוני הזה

אךךך SVD

מה היה "אופי"הנזק שהדבר הזה אמור היה לגרום?
נזק לאיברים פנימיים?
פגיעה קשה לעור התוף/חלל האוזן/שווי המשקל?

(איפה אני כשצריכים אותי, הא?)
דובר בשידור תדרי קול נמוכים במיוחד (משהו בסביבות 6 הרץ ומטה) כדי לגרום בחילות וחוסר יציבות למי שמתקרב.
בכל אופן, הנשק, כמו עוד הרבה מאוד נסיונות גרמניים, לא עבר מעולם את שלב האבטיפוס. הוא היה גדול, מסורבל ופגיע, ולא היה מעשי למקם אותו בשדה קרב.

הפעם הראשונה שנתקלתי בנשק הזה הייתה בכיתה ו' - בספר הקומיקס "טינטין, פרשת קלקולוס", שם מפתח הפרופסור קלקולוס מכשיר כזה בדיוק, ומזיק היטב לכל הסביבה ובעיקר לביתו.

גם חזית לחץ אדירה וגם פגיעה בעור התוף וחדירת הלחץ הזה דרכו יצרו את הנזק. יש לזכור שבגובה פני הים הלחץ הברומטרי הנמדד הינו כ- 1000 מיליבר (לחץ ברומטרי= לחץ עמוד האוויר על שטח נתון) וכאן מופעל לחץ כפול על גוף האדם. (הלחץ הברומטרי האזורי ועוד הלחץ מהמכשיר).

זאת אחת החידות הבודדות שלא פוצחה!!!
לאחרונה כל חידה העלה לאוויר מפוצחת אחרי 30 שניות וגם זה כי לא עושים ריענון למסך.
פקפק שיחקת אותה.

בכל "אשם" לבני שבזמן האחרון גורם לי לשוטט באתרי אינטרנט עלומים , ובספרות מעלת אבק בחיפוש אחר גולות, קפיצים והמצאות עתירות אנרגיה.

ותודה לטל ענבר על התמונות והכיוון החדש של חיפוש- מערכות איתור מוקדם להתקפות אוויריות.