05-12-2005, 10:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
|
|
כמובן. לכולם זה קרה.
הזמן היחיד שבו זה לא ייקרה - זה כאשר מישהו לא יודע לתת מספיק אמון מצידו.
יש לי חברה ממש טובה - שאני לא יודע אם אני יכול לקרוא לה חברה טובה יותר.
אני מכיר אותה טוב טוב מכיתה... אהה... ח'. כלומר, לפני 8 שנים. או 9. טוב, נו. 9. אני קשיש.
היינו החברים ההכי טובים. היינו יכולים להיות כפרסומת לסופר-גלו מרוב זה שהיינו דבוקים ביחד.
ככה זה המשיךעד לשנה האחרונה. נתק מוחלט. היא בלימודים (עוד בתיכון היא הייתה לחוצה בצורה מפחידה ועכשיו באוניברסיטה... פרנקנשטיין). אני בעבודה. אבל, עדיין, אפשר מדיי פעם לשלוח הודעה. להרים טלפון...
ראיתי אותה פעם אחת השנה. זה היה כשהגעתי אליה בהפתעה. היא הייתה חולה אז הגעתי עם "ערכת הבראה מהירה" שאילתרתי:
טישו, מיץ תפוזים (ויטמין סי, נו), שוקולד (תמיד טוב), אקמול, פרח קטן, דינוזאור גדול (טוב, לא שמתי את זה. אני סתם בודק אם אתם באמת קוראים).
אבל, מאז שום כלום. הדבר המעצבן הוא שהיא התקשרה בערב יום כיפור לבקש סליחה על זה שהיא לא בסדר ועל זה שאנחנו לא בקשר למרות שאני עדיין מתקשר ושולח הודעות... וכל פעם כשהיא כן עונה היא מתנצלת וקובעת שנפגש (מה שבסוף לא קורה כמעט תמיד בגללה).
או במילה אחת: א-כ-ז-ב-ה.
_____________________________________
|