לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 24-12-2005, 01:03
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
עזרה וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה...

יש לי כ"כ הרבה מה להגיד ואני לא יודעת מאיפה להתחיל...

מה שהכי חשוב לי להגיד קודם זה שכל מה שאני עומדת לכתוב תכף הוא לא בשבילן שירחמו עליי ולא כי אני מרחמת על עצמי אלא להפך.

אני רוצה לספר משהו ממקום של חוזק ואני מקווה שתבינו.

קוראים לי אורית ואני בת 23.

עברתי התעללות מינית שנמשכה שנים והתחילה בגיל 4.

בעצם, "פוצצתי" את הסיפור לפני שנה וקצת ככה שעסק ה "דיבור וההתעסקות" בזה הוא די חדש לי עדיין.

אחת הסיבות למה אני חושפת את זה כאן היא שאני רוצה להכיר אנשים שיקבלו אותי כמו שאני.

אנשים שאני יוכל להיות אמיתית איתם כי עד עכשיו אסור היה לי להיות אמיתית וגדלתי בתוך זיוף.

איפשהו זאת הרגשה שאפשר להתמכר אליה.... ההרגשה הזאת שאני יכולה להיות עצמי בלי לפחד.

בזה שאני מביאה את עצמי לפה אני שוברת איזשהו מעגל קטן ורע. אפשר להגיד שניצחתי בעוד מלחמה.

אני רוצה להשתלב פה ןלהכיר את כל מי שירצה להכיר אותי אבל הבטחתי לעצמי בתחילת הדרך שלי למען עצמי לפני שנה וקצת שאני אהיה נאמנה לעצמי...

ובשביל להיות נאמנה לעצמי ולקיים את ההבטחה היה חשוב לי להגיד את האמת כי הרגשתי שחשוב לי להגיד אותה.

לפי התגובות באשכול הקודם, הבנתי שאם אני לא ייקח את הסיכון עכשיו אני לא ייקח אותו אף פעם והיה לי חבל כי הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה עכשיו.

מה גם ש... היה מישהו שאמר שהוא נורא סקרן לדעת "מי היא אותה בחורה ..."

אז.... מה אני כבר יכולה להוסיף?

אני אמיתית עד כמה שאני יכולה ואני מקווה שזה מספיק טוב בשביל כולם פה וגם אם לא אני יודעת שלפחות ניסיתי.

ומי שקורא את זה..... תגיבו לי בבקשה. גם אם לא יהיו לכם דברים טובים להגיד לי. טוב?

חשוב לי מאוד לדעת מה אתם חושבים.

תודה. ולילה טוב לכולנו.... (הלוואי)...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 24-12-2005, 01:19
  L_veR L_veR אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 26
שלח הודעה דרך ICQ אל L_veR
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

אני אגיד לך בדיוק מה אני חושב.

אני חושב שצריך לסרס את אותו אחד שעשה את זה, ולתת לו לנפץ סלעים בלי סיבה עד יום מותו
בתוך חדר בלי חלונות.. ומידי פעם טיפול קטן בשוק חשמלי.

אני מצטער לשמוע (למעשה לקורא), שקרה לך דבר כזה.
לפי דרך הניסוח שלך בהודעה, נראה לי שאת מבינה שזה לא הייתה באשמתך. ואם עדיין לא הבנת את
זה, אז תביני עכשיו.
את סבלת בגלל משוגע חולה נפש ולא בגלל שום דבר אחר. שלא תעיזי לחשוב שעשית משהו רע,
או שזה הגיע לך בכל צורה. זה חד משמעית לא! הרושם הוא שהתחלת לקחת את עצמך ביידים, וזה
מצויין. אני מקווה שלא תתני לזה להפריע לך להיות עצמך. שלא תעיזי להחמיץ דברים רק בגלל הזיכרון
או החוויה הזאת, מהסיבה הפשוטה שזה לא מגיע לך.
אני מקווה שתצליחי להתעלות על המקרה הזה, ולהשאיר אותו מאחורייך. אם תרצי לדבר, לספר, או
כל דבר כזה או אחר, יש לך את הפורום הזה בכללי, ואותי בפרט.

אני מקווה שהחלאה יקבל את מה שמגיע לו, ואני מקווה שהמדינה הזאת לא נדפקה מספיק בכדי
לתת לו את העונש המגיע לו.

מי ייתן ותדעי ימים טובים יותר.
ברוכה הבאה לפורום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 28-12-2005, 23:05
צלמית המשתמש של עישונים
  עישונים עישונים אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.07.05
הודעות: 359
שלח הודעה דרך ICQ אל עישונים
אחלה מקום הפורום הזה!
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "לפעמים ההרגשה היא שאם אני ישתוק כשאני רוצה לדבר..."

עצם העובדה שאתה לא מכיר פה אפאחד(אישית אני מדבר)אז אפשר להיפתח למקומות שלא חשבת שקימים...

לפעמים אני הולך ברוחוב\נוסע באוטובוס ואני רואה מישהו\י שאיכשהו גורם לי לחשוב שהוא מהפורום(למשל הוא אמר שיש לו פלאפון מסויים וראיתי מישהו עם הפלאפון הזה...סתם דוגמא מופרחת)

אז זה יכול ליהיות מגנייב שאתה מתנגש במישהו ברחוב בטעות מבקש סליחה מתחיל ללכת ובסוף זה איזה מישהו מהפורום

אני אישית נוסע הרבה באוטובוסים ואני תמיד מקווה לפגוש את חרוב כמאבטח...זה יהיה נחמד

ועכשיו בקשר לאשכול:
את עברת התעללות מינית?(אם אני לא טועה אני כבר לא זוכר סורי זה לא אישי הזיכרון שלי דפוק...)
אז את עברת התעללות מינית ואני לא אבל לעומת זאת אני עברתי התעללות פיזית(יעני מכות) ע"י אמאל'ה כמו שאמרת אז זה כמעט אותו דבר אני הייתי מציע לך ואני רואה שאת התחלת כבר וזה טוב מאודדדדד לדבר לדבר ולדבר תחלקי עם אנשים את מה שיושב לך על הלב אפילו עם הפורום...זה עוזר מאוד!

ותיהי חזקה נעבור את זה יחד...סתם משפט שבא לי להגיש הרבה זמן..

אבל בראסמי תיהי חזקה הרי אחרי הכל את לא אשמה נפגעת! לא פגעת אלא נפגעת אז תיהי חזקה וזהוו

לילה טוב ציון
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 24-12-2005, 10:04
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
איזה באסה!!!!
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי L_veR שמתחילה ב "[font=Verdana]מצטער להגיד לך..."

כתבתי לך הודעה והיא נמחקה....

ממש מבאס.... אני לא זוכרת איך ניסחתי את הדברים....


טוב, אז שוב.... תודה רבה לך קודם כל שהגבת, ועל שלא שפטת אותי.

(אם כבר דיברת על עזרה... הקשבה, תגובה וחוסר שיפוט זה מה שהכי עוזר...)

אם הייתי זוכרת מה בדיוק כתבתי קודם זה יכל להיות מעולה...

אמרתי מקודם... שכשאני רוצה להגיד משהו ההרגשה היא שאם אני לא יגיד אני יחזור למעגל ההרס הזה

של השתיקה ואני לא יצליח לדבר יותר אף פעם.

וזה אחד הדברים שמניעים אותי לדבר.

מה גם שאני חייבת לנסות להתקדם וזה חלק לא קטן מהעניין...

תודה רבה לך שהעלית לי חיוך על הבוקר!

אני מקווה שעוד ניפגש....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 24-12-2005, 12:59
  L_veR L_veR אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 26
שלח הודעה דרך ICQ אל L_veR
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "איזה באסה!!!!"

אל תדאגי, את תתרגלי לכאן מהר מאוד.. זה בא עם הניסיון.


לאף אחד אין על מה לשפוט אותך! ואם מישהו עושה זאת, הוא כנראה צר אופקים שלא מכיר כלום
חוץ מהעולם הקטן בראש שלו.

כמו שכתבו בהמשך, את לא חייבת לספר את זה לאנשים בתוך לחיצת יד של ההיכריות. זה קרה,
והצלקת נשארה אבל (אני מקווה שאני לא גם מידי כשאני אומר זאת) זה משהו שכדאי לספר לאנשים
שקרובים אלייך. כאשר את שופכת את זה מול מישהו שרק הכרת הוא באופן אינסקטיבי יתרחק.
חוץ מזה את צריכה להתייחס לזה כעל מקרה (יש סיבה שבחרתי במילה הזאת בהתחלה), מכיוון שזה
"מקרה" שקרה לך, ובשום אופן לא *מי שאת* היום!

אבל כאשר את מרגישה את ההרגשה שציינת למעלה, דבר ראשון שאת צריכה הוא לקחת מחברת,
ולהתחיל לכתוב. אל תחשבי על מה, פשוט תכתבי. מה שעולה לך לראש (אפילו אם את תיהי חייבת
לרשות אם רשימת הקניות לסופר, תעשי זאת). אחרי שתתחילי לכתוב, אותם רגשות שאולי לא תרצי
להרגיש אותם יצוצו, אבל זה יהיה את עם עצמך. את תכתבי בכנות את כל מה שלפעמים אין אומץ
להגיד. אני לא יכול להבטיח שזה יהיה פתרון פלא, אבל זה ישחרר אותך מהכבלים של השתיקה.
במחברת את תוכלי להשאיר את כל הפחדים, הכעסים, החששות.

אין סיבה להסתיר את זה. אבל באותה נימה את לא צריכה להפוך את זה למי שאת. לאנשים את
יכולה לספר לפי בחירתך, אבל זאת המלצה אישית שלי לחכות ולהכיר אותם קודם.

ולמרות שלא כדאי, נדמה שיש לך את היכולת להגיע לאנשים ולספר את זה, עוד לפני שהם יודעים
את שמך, ותדעי שזה מראה על כח עצום (אפילו אם את לא חושבת כך), את חזקה יותר ממה שאת
נותת לעצמך לחשוב ושתדעי שזה לפעמים נדיר למצוא. אז שלא תעיזי איי פעם להתייאש!!
את טובה מזה.

נ.ב.
את מוזמנת לדבר על כל מה שעולה לך לראש, אני תמיד מוכן להקשיב. (משמע, לא להסס..)
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 24-12-2005, 13:12
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
בא לי למות לפעמים...
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי L_veR שמתחילה ב "אל תדאגי, את תתרגלי לכאן מהר..."

עכשיו לדוגמא...

אני כותבת מלא.

ואני לא מספרת את זה לכל אחד שעובר לידי...

בסה"כ... הייתי צריכה לעשות משהו שהרגשתי שאני צריכה... ועשיתי...

אולי אני סתם מטומטמת ולא הייתי צריכה להגיד כלום.

אה... ואתה לא לגמרי צודק... "לא מי שאני..."?

זה כל מי שאני...

אני לא יודעת מה זה להיות "עצמי". זה נשמע לי בכלל כמו איזה עולם אחר ורחוק ממני.

זה עיצב לי את האישיות ואת האופי ואת החיים וכל דבר שאני עושה או אומרת או מרגישה זה השלכות של כל מה שקרה.

אני לא אומרת שזה רע... כי בסה"כ אני אדם טוב. מי שמכיר יודע.

אבל זה בהחלט ענן שחור שנמצא ומפריע למהלך תקין של הכל.

צלקת... כמו שאתה יודע אי אפשר להעלים.

ובשביל שה"צלקת" תהפוך להיות צלקת צריך לעשות דברים שיעצרו את הדימום הבלתי פוסק.

צריך לנקות את הפצע, לחטא אותו... לבדוק אותו מדי פעם...

פצע שתופרים אותו ככה סתם יזדהם ויגרום לסיבוכים...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 24-12-2005, 13:36
  L_veR L_veR אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 26
שלח הודעה דרך ICQ אל L_veR
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "בא לי למות לפעמים..."

מן הסתם את צודקת בקשר לצלקת. אבל את צריכה לטפל בפצע, לא בצלקת. וההצעה שלי בקשר
למחברת תעזור לך לפרוק עול, ולהוציא את הכאב ממה שקרה.

שלא תעיזי לחשוב ככה. זה לא מי שאת! זה חלק ממך, כן. אבל רק חלק. כמובן שלצערי זה תמיד ישאר
איתך, אבל שלא תעיזי להתרכז אך ורק בזה.

ולא, את לא מטומתמת, ואת בטח שלא סתם. ומהחשיבה הזאת את צריכה להשתחרר.

צורת החשיבה הזאת עוד תוביל אותך לחשיבה של "למה זה מגיע לי..", וזאת בדיוק הנקודה. זה לא!!!!!
בשום דרך ובשום צורה. קשה לך, אני יודע, ואני מצטער על זה, ואני מקווה שיום אחד תצליחי להשתחרר
מזה, מכיוון שלא מגיע לך להרגיש אשמה, או מסכנה. את חזקה, אני כבר הבנתי את זה. עכשיו הגיע
תורך!

תסתכלי איפה את! את כאן ואת מספרת על דברים שאנשים לוקחים איתם לקבר בלי שאף אחד יידע,
ואת כותבת על מה שכואב לך. זה רק מראה את כן חזקה, ושכן מגיע לך להתגבר על זה. ואני מקווה
שתוכלי להבין את זה. ותזכרי שזה לעולם לא הגיע לך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 24-12-2005, 13:30
צלמית המשתמש של רומק
  רומק רומק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.06.02
הודעות: 80,133
יש אנשים שלא ראויים להקרא הורים ואחד מהם זה מי שאת אומרת שהוא אבא שלך
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "קודם כל, תודה..."

תפקידו של הורה הוא לגונן על ילדו ולא לפגוע בו בכזאת צורה.
למזלך את עדיין צעירה וכשאת מבינה שחיית בעולם שכולו זיוף
יש לך המון זמן להתחיל לחיות מעכשיו את החיים האמיתיים.
חשוב מאד שלא תפחדי
אל תפחדי מהעדות ואל תקשיבי לכאלה שינסו לשכנע אותך לבטל את העדות בגלל שזה אבא ודברים כאלה.
הוא צריך לשלם על מה שהוא עשה.
תמשיכי לעשות את מה שאת אוהבת ולהשתדל לא לחשוב על זה הרבה כמו שאמרת בהמשך התגובות שמדובר בצלקת.
נכון, זאת צלקת גדולה והיא תהיה חלק ממך אבל אם מסיטים ממנה את המחשבות אז הדרך לריפוי קלה יותר.
תמשיכי להיות אופטימית כפי שהכינוי שלך מציין
ואני מאחל לך שלעולם לא תחווי את או כל בחורה אחרת כזה מקרה מזעזע
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 24-12-2005, 09:28
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
לחיות בעבר.... אני יגיד לך מה דעתי...
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי _Dark_Angel שמתחילה ב "< תגובה >"

כי כמה אני שומעת את המשפט הזה... ואני כ"כ כ"כ כ"כ שמחה שאתה אומר שמבינים שהבנתי הלאה.

יש לי פשוט חיוך ענקי שמרוח לי עכשיו על הפרצוף.

אני לא חיה בעבר.... אבל אני מתעסקת בו בתקופה הזאת של החיים כי אין לי ברירה.

אומנם לקח לי 19 שנה להשלים עם העובדה שאין ברירהב אלא "להתעסק " איתו כמו שצריך,

אבל עכשיו שהצלחתי להתגבר על הפחד הזה אני מרגישה שכל העולם בידיי... כמעט...

לאחרים זה נראה כאילו מי שהולך ומטפל בזה תקוע בעבר ואני כ"כ שמחה שלפחות מישהו מבין שלדבר על זה ולטפל בזה זה לאו דווקא להיות תקועה אלא בדיוק להפך.

אני סוף סוף מתחילה לחיות... להרגיש... סוף סוף אני יודעת שיש דבר כזה שנקרא חיים!

פתאום יש לי חשק לעשות הרבה דברים... כמו איזה אשה בהריון... מה שבא לה היא חייבת לעשות.... ככה גם אני.

אני רוקדת ומנגנת מגיל 5 וחזרתי לנגן לפני שבועיים כי אני כ"כ התגעגעתי לזה.... שנה שלמה לא ניגנתי... לא הייתי מסוגלת עם הטיפול והכל.... אבל עכשיו חזרתי וזה מחזק אותי מאוד.

אחרי ששיגעתי לך פה את השכל נראה לי עדיף לפרוש עכשיו... תודה רבה לך שהגבת...

אני מעריכה את זה מאוד!

ו... אני מקווה שעוד תגיב לי... (תחשוב איזה יום יפה התחיל לי מההודעה שלך!)

שוב... תודה...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 24-12-2005, 09:24
  O.r O.r אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.02.05
הודעות: 837
שלח הודעה דרך ICQ אל O.r
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

וואו, הרבה זמן אחרי שקראתי את האשכול עוד חשבתי מה אני אגיב..כל פעם בחרתי מילים שלא ממש ביטאו את מה שאני מרגישה אחרי קריאת האשכול שלך...אז אם זה לא יהיה בדיוק מה שרציתי שזה יהיה אני מצטערת...

אז דבר ראשון הפורום אולי זה המקום שאת הכי צריכה עכשיו. את יכולה לפרוק כל מה שיושב עליך, ואנחנו לא נשפוט אותך על פי זה ,אלא ננסה לעזור לך. אולי זה ישמע קצת פלצני, אבל באמת שזה עושה לך טוב על הלב כשאת יודעת שעזרת למישו מהפורום, גם בלי ממש לדעת מי הוא.

אני ממש מצטערת לשמוע על מה שקרה אבל שמחה לשמוע שאת חזקה ואופטימית! אסור לך לשנות את התכונות האלה בך! כמו שאמרו לפני...את אוהבת לצייר? מצויין תוציאי כל מה שיושב לך על הלב בציור, תתמקדי בו ותהני ממנו.

והכי חשוב שתזכרי שפה בפורום תמיד תיהיה לך אוזן קשבת! ונקבל אותך כפי שאת...זו המטרה של הפורום...

אז להרגשה טובה יותר אני מביאה לך נשיקה גדולה גדולה ואומרת לך ברוכים הבאים לפורום!!!

רינה
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 24-12-2005, 09:53
צלמית המשתמש של חרוב
  משתמש זכר חרוב חרוב אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
היי אורית...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

למרות שאת אומרת שאת הצעד של הוידוי עשית באשכול הנוכחי - בעצם התחלת את אותו הצעד (בואי נגיד, חצי צעד) באשכול הקודם.
כבר באשכול ההוא היה נדמה לי שיש לך הבנה נורא עמוקה בנושא שדיברת עליו. ניחשתי אבל לא הגעתי למצב שבו הייתי יכול לשאול אותך...

כמו שבטח אמרו לך בכל מקום שהלכת אליו - נורא קשה להוציא את זה החוצה. והוצאת את זה. זה משהו נורא קשה, שכמו שאמרת, אנשים אחרים במצבך לא היו מחזיקים כל כך מעמד בו.

הפורום הזה - זאת הסביבה ההכי תומכת שאי פעם נתקלתי בה (מבחינת סביבה של אנשים שיום אחד לא הכרת ויום אחריי זה כבר מדברים בטלפון והכל). אנשים משתנים בפורום הזה - ולטובה.
אני מניח שעברה תקופה קטנה שבה את "בחנת" את הפורום והתלבטת אם לכתוב פה או לא, אז את יודעת למה אני מתכוונת. בערך. את שאר הדברים שאני מתכוון אליהם - עוד ייצא לך להכיר...

אני חושב שאת גברת מאוד מיוחדת... אני ממש אשמח להכיר אותך...

סופ"ש נעים ויבש, אורית...

שלך, אמיר.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 24-12-2005, 10:16
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
אמיר'וש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי חרוב שמתחילה ב "היי אורית..."

וואי... אתה פה....

שמע..... יש לי כ"כ הרבה מה להגיד לך ויחסית לזה שאני אפילו מכירה אותך זה נורא מוזר לי.... אבל יחד עם זאת מוזר בצורה חיובית... כיפית כזאת...

הציטוט שלך כ"כ יפה ונכון ... כל הזמן רציתי להגיד לך את זה...

וכשאני קוראת את כל מה שאתה כותב אתה עושה עליי רושם של בחור בוגר וחכם.

ואני שמחה בכלל לקבל ממך הודעות.... זה עושה לי משהו טוב...

רק תיזהר לא להיות מושלם מדי... שאני לא יתאהב בך בטעות...

למפגש כנראה שאני לא יבוא.... כי עכשיו יודעים עליי את האמת ואין סיכוי שאני עוד יראה את הפרצוף שלי...

כולם יברחו בטוח...

אבל אגב טלפונים... אני מקווה שאנחנו נוכל לדבר איכשהו... נראה לי שזה יעשה לי טוב...

וגם אין לי כ"כ מחשב ולא יהיה בזמן הקרוב ועכשיו אני פשוט אצל ידיד במרכז אבל לא קורה הרבה שיש לי מחשב בתקופה הזאת...

בכל מקרה, תודה לך שאתה פה... מקשיב ומגיב ולא שופט...

והיום.... בטוח יהיה יותר קל מהלילה... שיהיה לכולנו אחלה יום...(לפחות יותר טוב מהלילה שהיה)!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 24-12-2005, 11:01
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
אוקיי... אז הנה ההסבר...
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי system_x שמתחילה ב "..."

מזוייפת.... הכוונה היא שאף פעם לפני השנה האחרונה לא היה לי אומץ לבוא למישהו ולהגיד לו

"שמע.... אבא שלי התעלל בי מינית כל החיים אבל לפני שתברח ממני, נסה להכיר אותי קצת..."

ובשנה האחרונה חלו בי הרבה שינויים בעקבות זה שהחלטתי לדבר סוף סוף.

הכוונה היתה שתמיד ניסיתי להיות מישהי אחרת. תמיד כשהרגשתי שאני חייבת לדבר עם מישהו ברחתי מזה כמו מאש.

זה היה מן פיתוי כזה... לדבר... לרצות... פיתוי שקרץ לי.

הרצון הזה שמישהו יקשיב ויגיב בהתאם בלי להסתכל עליי מוזר ובלי להתבטל בעיני אחרים...

זה דבר שקשה להסביר אותו.

אסור היה לי לדבר. הייתי חייבת להעמיד פנים בשביל שאף אחד לא יגלה מה קורה כי החיים שלי היו תלויים בזה.

הייתי ממשיכה לדבר... אבל אני עוד יעשה לך כאב ראש... וישעמם אותך עד מוות...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #41  
ישן 24-12-2005, 12:16
  system_x system_x אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.07.03
הודעות: 7,557
שלח הודעה דרך ICQ אל system_x שלח הודעה דרך MSN אל system_x
...
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "אוקיי... אז הנה ההסבר..."

תראי אני לא כל כך מבין את הגישה שלך...

את לא צריכה לבוא למישהו ולומר לו את זה בפנים! למה לא תתני למישהו הזה להכיר אותך ובאיזהשהו שלב לספר לו על כך ש... כשתרגישי שאת כבר מספיק חשובה לאותו אדם... המקרה שקרה לך עבר והוא לא אמור להיות מוכתב לך על המצח שהנה זה קרה לי... יש לך אופי כמו לכל אדם ותכונות כמו לכל אדם וזה ש... קרה לך לא אמור להרתיע אנשים... פשוט מה שצריך לבוא קודם זה ההכרות איתך, האופי, התכונות, הפנימיות ורק אז את אמורה לספר על המקרה שקרה לך וליד כל השאר (התכונות והאופי שהוא כבר הכיר) אם אותו אדם כבר יכיר אותך מספיק זה יראה לו כמו משהו קטן...

קודם תני לאנשים להכיר אותך ורק אז תספרי על מה שקרה לך... זה לא חלק ממך זה כבר העבר, אומנם אולי נשארה צלקת אבל זה כבר משהו שונה...

אני מקווה שהבנת הכל כי לפעמים אני מתקשה מאוד לבטא במילים את מה שהייתי רוצה לומר.

מה שעושה אותנו זה ההוה והעבר נשאר בעבר (למרות שמשאיר אחריו זכרונות והשפעות).

עמית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 24-12-2005, 12:49
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
לא לגמרי נכון.
בתגובה להודעה מספר 41 שנכתבה על ידי system_x שמתחילה ב "..."

אולי... זה הצורך להשלים את הפער הענק של כל שנות השתיקה שהיו.

אולי... כי אני רוצה שיכירו אותי באמת ובשביל זה אני צריכה להיות אמיתית.

אל תבין לא נכון... זה לא שכל אחד שאני מכירה אני אומרת לו הכל... דיברתי יותר ספציפית לפה.

שיש איזשהו דבר שאני חייבת לעשות בשביל עצמי. - לדבר בכנות.

בשביל לתת לעצמי סיכוי שווה בין כולם פה אני חייבת להיות אני.

ומה שהיה לי נכון זה לספר מה קרה וכך עשיתי.

כמו שכבר אמרו ... עדיף להצטער על מה שעשיתי מאשר על מה שלא...

ואני לא מצטערת. ככה תהיה לי הזדמנות להיות מי שאני עם כל החסרונות שלי והיתרונות שלי ומי שירצה להכיר, יכיר... בלי קשר למה שסיפרתי או לא סיפרתי.

ואם כבר להכיר, אז לעשות את זה אחרת. לעשות את זה אמיתי.

זה בסה"כ נסיון. משהו שהרגשתי שישנה אצלי דברים. נסיון שהייתי חייבת לעשות למען עצמי.

בכל אופן, לא כולם חייבים להסכים עם זה, אבל מה שמשנה בסוף זאת ההרגשה שלי ואם זה מה שעושה לי טוב, להיחשף פה ולקוות לטוב... אז זה מה שאני יעשה.

ושוב, לא כי אני מחפשת רחמים, אלא להפך. ממקום של כוח.

מקום שממנו אני יכולה להגיד שזאת אני ומי שרוצה שיקבל אותי גם ככה. בלי מסכות.

אחרים יכולים להסתכל על זה איך שבא להם. אני מסתכלת על זה אחרת. אני יודעת שזה אומץ ואני יודעת כמה כוח הייתי צריכה בשביל לשלוח את ההודעה אחרי שכתבתי אותה, ככה שבשבילי זה דבר גדול, צעד ענק.

ושום דבר ואף אחד לא ייקחו ממני את זה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 24-12-2005, 13:02
  system_x system_x אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.07.03
הודעות: 7,557
שלח הודעה דרך ICQ אל system_x שלח הודעה דרך MSN אל system_x
...
בתגובה להודעה מספר 42 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "לא לגמרי נכון."

תראי אני לא מדבר על הפורום אלה על החיים מעבר לאינטרנט כי שם זה החיים האמיתיים בעקרון

זה כמו שאני לא אבוא וכשאני אכיר מישהי אני אתחיל לספר לה טוב אז תשמעי היה לי בעיות נפשיות (לא היה לי זה רק להמחשה) והיו לי הרבה מחלות כשהייתי קטן וההורים הרביצו לי (הכל רק להמחשה... לא קרה באמת...) אלה כשאני פוגש מישהו\י אני נותן להם להכיר את האופי שלי ואת התכונות שלי... אם הם אוהבים להיות בסביבתי זה ממש לא משנה אם ההורים הרביצו לי או אם היו לי בעיות נפשיות...

אבל אם אני מציג את עצמי כקודם כל מישהו שההורים הרביצו לו ושהיו לו בעיות נפשיות מן הסתם זה ירתיע מאנשים לרצות להכיר אותי...

אני חושב שאת צריכה לארגן מחדש את סדר הדברים בהכרות ראשונית.

עמית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 24-12-2005, 13:25
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
אוקיי... שוב....
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי system_x שמתחילה ב "..."

תעקוב אחריי... זה היה רק לפורום. טוב?

מעטים מאוד מאוד מאוד המקרים בהם באתי למישהו שאני לא מכירה ואמרתי קרה כך וכך...

בהחלטה עם המטפלת שלי הבנתי שאם אנשים שאני לא מכירה תמיד יותר קל לדבר כי גם אם הם ייעלמו זה לא יפגע בי.

לעומת זה שאם מישהו שאני מכירה ואוהבת וסומכת כך גם גודל הציפיות שלי באופן טבעי שהוא תמיד יהיה שם ויקשיב ויתמוך ואז זה הכי מסוכן.

נכון לעכשיו, אני צריכה להכיר אנשים חדשים שרוצים להכיר אותי למרות מה שקרה.

זה מה שאני מרגישה שחסר לי עכשיו.

אז אחרי התייעצות עם המטפלת שלי (ולא רק איתה), ואחרי שעקבתי זמן מה אחרי תגובות של אנשים אחד לשני פה ואחרי שחשבתי לעומק וניסיתי לבחון את כל האפשרויות לטוב ולרע, החלטתי ללכת עם בלב שלי ולעשות מה שלפי דעתי יעזור.

סליחה... מה שאני יודעת שיעזור... כי זה מה שחסר לי עכשיו. בתקופה הזאת.

ובשביל למלא את החוסר הזה, אין הרבה ברירה אלא לנסות.

וחוץ...? גם אם אני יוכל לדבר אפילו רק אם אדם אחד פה זה כבר יעשה את השינוי... בעניין הזה.

השינוי מתחיל מהדברים הכי קטנים... תגובה אחת פה הצליחה לעשות לי בוקר נפלא...

אז תחשוב... כמה הודעות כאלה...? יכולות לעשות פלאים.

אולי אם הייתי כותבת את זה בזמן אחר כל ההודעה היתה שונה לגמרי... קצת קשה לי עכשיו.

כל מה שאני מנסה להגיד הוא שלא סתם העליתי את זה דווקא בפורום.

ואני לא הולכת ומפרסמת את זה לכל העולם ואשתו ואני ישמח אם לא תחשוב שזה מה שאני עושה.

מה גם שמפה אני תמיד יכולה להיעלם.

ואם כבר מדברים על מציאות, גם שם אני יכולה להיעלם.

מה כבר יכול לקרות? הכי גרוע כבר קרה. את הכי גרוע כבר עברתי.

מפה... זה רק למעלה או למות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #45  
ישן 24-12-2005, 15:41
צלמית המשתמש של KfitzKfotz
  KfitzKfotz KfitzKfotz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.04
הודעות: 620
היי אופטימית
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "אוקיי... שוב...."

קראתי את ההודעה של סיסטם_X והייתי חייב לכתוב משהו לגבי זה.
יש משהו בדברים שלו.

תראי, כמו שכתבת, את אורית ויש לך אישיות.
נכון שעברת התעללות נוראית וזה "עיצב" את האישיות שלך בצורה מסויימת,
(כמו כל חוויה טראומתית שאנחנו עוברים בחיים ומשפיעה עלינו)
אבל, ההתעללות הזאת, זה לא משהו שאת צריכה לתת לו לכבוש את האישיות שלך.
את אורית, ויש לך אישיות משלך ויש לך תכונות ואופי וחלומות ושאיפות,
תציגי את אורית האמיתית, לא את האורית זאת שכל החיים שלה הם סביב ההתעללות.
ואני באמת לא מתכוון להעליב או לפגוע (כי קשה קצת בסה"כ לכתוב את זה במילים).
זה נכון, את צריכה להיפתח, לספר על זה - זה דרך להמשיך הלאה ולהתגבר...
אבל אל תתני לזה ל"כבוש" אותך, אל תתני לזה להיות את...
אני בסה"כ רוצה לחזק אותך ! :-)
ואני מקווה שהבנת נכון את דברי.
_____________________________________
|KfitzKfotz|

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #46  
ישן 24-12-2005, 16:15
  אופטימית אופטימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.12.05
הודעות: 160
שלח הודעה דרך ICQ אל אופטימית שלח הודעה דרך MSN אל אופטימית
קשה להסביר...
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי KfitzKfotz שמתחילה ב "היי אופטימית"

הבנתי אותך... ואנחנו חושבים כמעט אותו דבר אפילו.

אבל איפשהו בתוך כל זה, יש דברים שאי אפשר לשנות. כמו העובדה שזה השפיע על החיים שלי.

אם הייתי חיה חיים אחרים, חיים "נורמליים" ואז היה קורה משהו אולי דברים היו אחרת...

אבל זה לא המצב.

זה היה הכל. אתה מבין? אלה היו החיים שלי.

זה לא שאני חיה בעבר. אני מתעסקת בעבר רק מחוסר ברירה אבל אני בסדר עם זה כי אני יודעת שזה הזמן להתעסק בו. לא יהיה זמן אחר או זמן טוב יותר.

כשאתה גודל לחיים מסויימים קשה שלא להיות מושפע ולא חשוב מה נגיד, זה חלק ממני. חלק גדול ממני שמה לעשות, גם עיצב לי את האופי.

כשחושבים על זה, זה לא דבר כזה רע... כי מכל זה הוצאתי את הדברים הטובים. למדתי שאסור לפגוע ועוד דברים חשובים.

הפכתי להיות מי שאני "בגלל". ויש הרבה דרכים להסתכל על זה.

ושוב... כמה פעמים אמרתי היום את המילה הזאת... אה?

אז סליחה... אבל שוב, אני עושה איזושהי הפרדה שאני לא בטוחה שאתה והוא הבנתם אותה...

הפרדה בין החיים שהם מעבר לכאן לבין החיים כאן. טוב?

אני לא מדברת על זה כ"כ הרבה למרות שככה זה נראה כי כל היום אני מגיבה כאן...

ויש לי עוד חיים מעבר למה שקרה.

אני פשוט מנסה לעשות את מה שאני חושבת לנכון. ולי נכון לדבר על זה כאן. (כי בחוץ לא הייתי פותחת את זה לכזאת קב' של אנשים).

אבל היה לי חשוב לנסות כי לי זה פשוט נכון למרות שאולי קשה להבין.

... מקווה שהבנת למה התכוונתי... ותודה שהגבת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #47  
ישן 24-12-2005, 14:24
צלמית המשתמש של Gwenhwyfar
  Gwenhwyfar Gwenhwyfar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
שלח הודעה דרך MSN אל Gwenhwyfar
כתבה היי אורית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

קודם כל - ברוכה הבאה לפורום, אני מאוד שמחה שהצטרפת אלינו !

אני מאוד מעריכה אותך על האומץ לשתף אותנו במה שחווית ואני מקווה שאת מרגישה סוג של הקלה כעת .
כפי שכבר אמרתי - אני שמחה שהצטרפת אלינו והנך יכולה להסיר חשש מלבך - בכל הקשור להשתלבות, שכן אני מניחה שרובנו מקבלים את העובדה שכל אחד/ת מאיתנו סוחבים איתם "חבילה" כלשהי, חלק מדברים עליה - וחלק לא, אבל לכולנו יש אחת כזו .

אני גם שמחה לשמוע שאת אופטימית ובתור רקדנית (גם מגיל 5 ) אני רוצה להציע לך לרקוד והרבה, כי זה באמת מרפא את הנפש, מחבר אותך לגוף שלך ומעודד . אני בשלב זה - לא רוקדת, ומרגישה שחלק ענק חסר בי ויש בי המון געגועים לסטודיו, לשיעורים וללהקות שלקחתי בהן חלק .
אבל - אסור לנטוש את האהבה לריקוד ואני בקרוב מאוד אחזור לזה

ולסיום - אני רוצה לספר לך על מישהי שהכרתי מקרוב אשר חוותה התעללות מינית כשהייתה ילדה קטנה; כיום היא בת 27 (כמדומני), אמורה להיות עם תואר בתחום רפואי ונשואה . היא לא שיתפה אותי ביותר מדי פרטים שכן זה קרה לפני שנים רבות, רק סיפרה שלקח לה זמן רב לשקם עצמה ולהכיר במה שקרה לה, יתרה מכך - לקח לה זמן רב לקבל אינטימיות עם בני המין השני . אך ככל שהזמן עבר והיא ראתה שהיא מתקשה לעשות כן בשל הכעס הרב שנותר בה על הנבל שהתעלל בה; היא הבינה שהיא חייבת להניח לעבר - בעבר, להכיר במה שקרה לה, לקבל את זה ולהמשיך הלאה .
אני בטוחה שזה תהליך ארוך, מתמשך ואינו מוחלט, אך הוא בהחלט מוביל לדרך חדשה ונקייה יותר .

ותהיי נהנתנית, תבלי ופנקי את עצמך בכל מה שאת חושקת - הרי פינוק הוא טעמו המשכר של החיים .
שולחת חיבוק עידוד ומקווה לראותך עוד רבות בפורום,
רחלי .
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 24-12-2005 בשעה 14:27.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 24-12-2005, 17:07
  stardust stardust אינו מחובר  
חסום
 
חבר מתאריך: 17.12.01
הודעות: 2,651
שאלה לי אלייך..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

כתבת שאת רוצה להכיר אנשים שיקבלו אותך כמו שאת.
היו לך קשיים בזה בעבר? או שלא ניסית?

יש אנשים עם דעות קדומות, אבל אני חושב שרוב האנשים שישמעו על זה יקבלו את זה בהבנה. יהיו רחמים עלייך, יהיו קצת התלחששויות מאחורי הגב, אבל זה טבעם של בני אדם ובסופו של דבר אני מאמין שרובם יעשו הכול כדי שתרגישי טוב ולא תרגישי שונה.

עברת משהו לא נעים בגיל צעיר, זה משפיע על העתיד, אבל אני מקווה ומאמין שיש לך מספיק כוחות להתמודד עם זה.
כמו שרחלי כתבה, לרוב הנפגעות יש בעיה להיפתח מאוחר יותר כלפי גברים, וזה טבעי, אבל ישנם הרבה מאוד גברים שיקבלו את זה ויבינו את זה ויעברו איתך את התהליך בקצב שלך.

כל הכבוד על ההחלטה להיחשף קצת ולדבר על זה, וברוכה הבאה לפורום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 24-12-2005, 17:37
צלמית המשתמש של peach the bitch
  משתמשת נקבה peach the bitch peach the bitch אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.05
הודעות: 906
מקווה..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

לק"י

שרק תתעלי מתוך זה ושלא תפלי למרה שחורה.

בכל מקרה הצלקת תמיד תשאר,השאלה אם תוכלי להתמודד איתה-אני מאמינה שכן..ואני מאחלת לך רק הצלחה וטוב.

במקרה כזה שהאונס הוא אבא/כל קרוב משפחה אחר,אבל אבא בעיקר זה הופך את המקרה ליותר קשה יותר מזעזע ויותר מבלבל.אני מקווה שלא חל חוק ההתיישנות על האונס,אבל יכול להיות שזה עדיף.זה נורא מסובך כל המצב הזה.

טוב נאבדתי בתוך עצמי..בכל מקרה רק טוב ושיהיו חיים יפים..
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 24-12-2005, 19:02
  הולי הולי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,870
כמה דברים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

נתחיל בזה שמה שעברת היה קשה ונוראי, זה עבר כבר, ועכשיו זה עכשיו! הוא לא יכול לגעת בך עכשיו, את כבר גדולה, אומנם יש לו קשרים והכל, ואולי הוא לא יענש באופן ישיר, אבל כל אחד זוכה לעונשים שלו בסופו של דבר, לא משנה איך, זה יקרה.

עכשיו זה עכשיו, את חייבת לנסות להתנער ממה שהיה, את בת 23, כל החיים עוד לפנייך, לדבר על זה זה צעד ראשון, וכבר פנית למוקדי תמיכה וכאלה, אנחנו כאן ננסה לעזור בכל מה שתצטרכי, גם חשוב שתביני, את לא שונה, או חריגה או משהו.. עבר עליך סיוט.
פעם לימדו אותי משפט חכם "כל פעם שמישהו מגיב בצורה מסויימת, נסה קודם לחשוב ממה נבעה התגובה" ,את לא מצתיירת בעיניי (ולפי דעתי בעיני כולם כאן) כמישהי חריגה או משהו בסגנון.

השאלה שלי היא, איך את מתמודדת עם זה עכשיו ומה את מרגישה?

בקשר למשטרה, אנשים לא מבינים אבל המשטרה זאת מאפיה בפני עצמה, אי אפשר להלחם בגוף הזה, מה שכן אפשר לעשות זה לנסות כמה שיותר להתעלם ממנו, לא לריב איתו , לא להגיע למצב של איומים וכאלה.. אם הוא יוצר קשר, אז עונים תשובות חסרות תוכן, בשלב מסויים הוא יתיאש, אותך הוא כבר הפסיד, אין שום סיבה שיקבל מידע על אורך החיים שלך (ממך לפחות).

תמי.
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 26-12-2005, 11:32
  CraKeR CraKeR אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.04
הודעות: 281
שלח הודעה דרך ICQ אל CraKeR שלח הודעה דרך MSN אל CraKeR
אני מצטער..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

על המקרה..
שתביני את לא אשמה בשיט למה שהזבל הזה שאת קוראת לו אבא עשה..
אני מקווה שפה תרגישי שייכת..
אני בכל מקרה חושב שאת צריכה לאגור עוד קצת {הרבה} אומץ וללכת להתלונן
למרות שהוא שוטר לשעבר.. ולמרות שיש לו קשרים באני לא יודע איפה..
את צריכה לנסות להתעמת איתו.. להיכנס בו.. אני מתאר לעצמי שזה מאוד קל להגיד והרבה קשה לבצע..
את חייבת..
אני חושב שאת תרגישי יותר טווב אחרי שהוא יבוא על עונשו, לא?
בכל מקרה..
ברוכה הבאה לפורום (:
בעיה, צרה, מצוקה, סתם בא לך לדבר..
יש פה אחלה של אנשים..
מי יתן ולא תדעי עוד צער..
הרבה אושר ממני אלייך (:
זהו.. זה אני חושב פחות או יותר כתבתי את מה שיש לי להגיד לך..
איך שהוא הצלחתי להעביר את זה לכתב.. אחרי שכבר כמה ימים טובים אני מתלבט מה לכתוב..
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #56  
ישן 30-12-2005, 08:58
  natalie007 natalie007 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.05
הודעות: 800
שלח הודעה דרך ICQ אל natalie007
אני שמחה שפרקת את זה ושיתפת אותנו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי אופטימית שמתחילה ב "וידוי רציני ביותר! ......... מי שיקרא צריך סבלנות והבנה..."

באמת,צריך המון אומץ כדי לעשות צעד שכזה,במיוחד עם כל הכאב והחרדה שיש,ודבר חושב אחד שאני מקווה שתזכרי,אנחנו,ואני מאפשרת לעצמי להגיד שכולם כאן,לא שופטים אנשים על פגיעה שקרתה להם ובטח ובטח לא אותך שעברת התעללות די קשה,להפך,זה רק יגרום לנו לקבל אותך בזרועות פתוחות ולרצות להכיר אותך יותר כי ממה שיצא לי להכיר את ממש מתוקה.
אז שוב,לא משנה מה יקרה או קרה,אנחנו לא אנשים רעים,ולכן לא נשפוט אותך או כל מישהו אחר שעבר טראומה כלשהי בחייו.

ושוב,אני שמחה ששיתפת אותנו כאן,זה לא קל אבל עשית את הצעד הזה ואני יכולה לראות שיש לך המון כוח,את אישה חזקה ואל תפסיקי להילחם.

_____________________________________
Your every single wish is kept in the pages of our diary


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 07:43

הדף נוצר ב 0.13 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר