לפי מה שהבנתי מקריאת מאמרים בפורום פה הרבה מאמרים...שקטע סחיבת השקים זה הקטע הקשה ביותר והפיזי ביותר בגיבוש.....עכשיו אני רוצה להבין משהו אחד..
יש פה מאמר חדש קראתי גם ושם רש/ום שהקטע עם השקים היה 45 עכשיו השאלה שלי זה כאילו מה כמה זמן נטו רצים עם השקים כי לפי מה שהבנתי מהמאמר האחרון שהם רצו 45 דקות עם שקים אז מי שהיה ויכול להסיבר פעם אחת ולתמיד אודה לו מאוד!!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה בכלל לא נכון. השקים זה לא הקטע הכי קשה בגיבוש. ת'אמת הוא היה אולי אפילו הקטע הכי קל בגיבוש. אבל בגלל שזה קשה יחסית, וזה הדבר הראשון שעושים ממצב שינה ועייפות בלילה שלא לדבר על הקור הרצחני שהיה לנו שם, ואז פתאום מתחילים לסחוב שקים, אז ההלם הראשוני קשה, והרבה אנשים נופלים בזה.

אני לא חושב שיש מישהו שלא יסכים איתי, שהמסע אלונקה בסוף זה הדבר הכי קשה בגיבוש.

אין להם טיימר, המפקד עושה את זה עד שנמאס לו. המטרה היא לא להגיע לזמן מסויים, המטרה היא לייאש אנשים, שלא יראו את הסוף של זה. נותנים לך משימה בלתי אפשרית שכולם ירוצו עם השקים ובחזרה ויסתדרו בשלשות ב30 שניות, ואז מורידים לך מזה עוד שניות, והמטרה היא רק לייאש יודעים שפיזית אין סיכוי שיעמדו בזה.

לוקחים שק, בערך 20-30 קילו אולי אפילו יותר תלוי בשק שלך, ושמים אותו על הכתפיים מאחורי הצוואר, וזהו רק מריצים אותך ככה איזה 50 פעם, ולאט לאט אתה תראה שעוד אנשים מפילים את השקים(אסור בשום שלב להוריד את השק) ופורשים, ת'אמת אם אתה לא פשוט יושב שם ומחכה לסוף וסופר את הדקות, אלא סתם עושה מה שאומרים בלי לחשוב, זה עובר די מהר.

אגב הקטע הקשה זה בכלל לא הריצה, זה לעמוד בשלשות. כשאתה כבר רצת ועכשיו אתה עומד עם השק ולא זז זה מתחיל ממש להכביד עלייך ובא לך להעיף את השק לעזאזל, וכמעט כל מי שפרש - פרש אחרי הריצה בקטע של העמידה, לא בזמן הריצה.

אני לא בנאדם חזק במיוחד, ועברתי, והסוסים שם - לא עברו. בסוף הגיבוש תסתכל ימינה ושמאלה, רק הרזים נשארים השרירניים שעשו המון רוח ביום הראשון נעלמו לתוך הלילה עם השקים. זה לא עניין של כוח פיזי או סיבולת לב-ריאה, זה רק עניין של מנטליות. אני אומר לך בתור אחד שממש נלחץ מהגיבוש - אין מה להלחץ. הכל שם הולך לגמרי בכיף ובסבבה. אם אתה לא בא בגישה בכיינית ואתה פשוט עושה מה שאומרים לך ואם קצת כואב אז שיכאב ואתה לוקח כל סיבוב אחד אחד, אז באמת זה לא קשה וזה מאוד מאוד מהנה. הייתי אומר שמתוך היומיים של הגיבוש שלי, ה4 שעות האלה שכל כך פחדנו מהם היו ה4 שעות הכי כיפיות ביומיים האלה ואחת החוויות היותר כיפיות בחיים שלי.

הדבר היחיד שלא היה כיף זה היה המסע אלונקה, אבל אין לך מה לדאוג, לאף אחד זה לא כיף, תדאג להשאר עם הקבוצה ולהחליף אחרים כמה שיותר ולא להכנע כשהמפקד יתחיל לרוץ ואין סיכוי שתדביקו אותו ואז הוא מתחיל לחזור אחורה ממש רחוק, זה קטע קשה והיה לנו אחד ששרד את כל הגיבוש היה מקום ראשון כמעט בהכל ובקטע הזה - פרש. זה כואב רצח, ולפעמים אתה נתקע עם אידיוטים שרק צועקים "חילוף !!!!!!!!! חילוף !!!!!!!!1111" במקום לרוץ וזהו. השקים בהתחלה והמסע בסוף זה הדברים היחידים שהייתי אומר שיש סיכוי לאנשים ליפול שם, כל מה שבאמצע זה איך הצנחן שלנו ביום הראשון אמר - כיף כיף ועוד כיף.