|
תגובה שכתבתי ושהייתה אמורה להתפרסם בYNET, אך משום מה זה לא צלח, לעיונכם
התגובה במקור הייתה לטור הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3190953,00.html
"כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך"
שורה אחת, פחות ממשפט בשירו האלמותי של נתן זך, ובקולה הנהדר של יהודית רביץ
פעם בשנה, רק פעם בשנה ניתנת לאזרחים הזכות והאפשרות לתרום באופן ישיר ובלתי אמצעי למטרות מוגדרות וברורות למען הגוף שבאמת ובתמים שומר עליו, למען חיילי צה"ל שמשליכים את נפשם מנגד, למען אזרחי המדינה, לא מטפורית אלא ממש בפועל, בבוקר המחרת של נפילת קאסמים בנגב המערבי וקטיושות בצפונה של המדינה, עצוב לקרוא את מאמרו של עידן גרינבאום.
לאורך הגבול שנמתח מול רצועת עזה, מול הלבנון, בבקעת הירדן, ביהודה ובשומרון, עושים חיילי צה"ל ימים כלילות למען בטחונה ושלומה של המדינה ואזרחיה ובהם גם מר גרינבאום הנכבד.
שמיכת התקציב הביטחוני – כמו גם תקציבה של המדינה כולה – קרועה, קצרה ומלאת טלאים, אבל לעידו זה לא ממש מפריע או איכפת, הוא פשוט מודאג שמא ח"י השקלים ששכניו בשכונה יתרמו יפגעו לו באיכות החיים.
תקציב מערכת הביטחון מיועד רובו ככולו לקניית ביטחון ויש בו לא מעט מרכיבים "הצבועים" לרווחת הפרט, אבל הרי זה ידוע שכל כמה שהמערכת לא תקצה זה אף פעם לא יהיה מספיק.
גם שר הביטחון היה שמח למצוא תקציב לעוד מטוס, טנק או משחתת, אבל זהו שאין, או זה מה יש ואם זה אנו נדרשים לנצח.
האגודה למען החייל גוף המבוסס על מאות מתנדבים – אנשים טובים באמצע הדרך -, עם גוף ניהולי מצומצם, קטן וכמעט סמלי (שעבר קיצוץ קשה בכמות כ"א והתנאים, וכעת פחות אנשי מקצוע נדרשים לעבוד הרבה יותר קשה, עבור הרבה פחות, ברם אמנותם בצדקת הדרך, נותנת להם את הכח הנפשי)
נותנים את הלב והנשמה למען חיילי צה"ל ולרווחתם, מערב גיוסם, תוך כדי השחרור ובשנים הראשונות שלאחר מכן.
נעיצת הסכן בגבו של מוסד השירותרום, מהווה נעיצת סכין באגודה למען החייל והפגיעה בפועל היא פגיעה אנושה וקשה בחיילי צה"ל בלוחמים עצמם.
כן עידן גם מחר זה יקרה ובעזרת השם גם בשנה הבאה (ואז בוודאי נחגוג חצי יובל וננסה לעשות את המפעל למרגש מיוחד הרבה יותר)
האגודה ובוודאי לא צה"ל אינם פושטי יד ואינם תפרנים, אבל מתן האפשרות האמיתית והכנה לשותפות ישירה של אזרחי המדינה בתרומה, המנותבת למטרות מוגדרות, ברורות וחד משמעיות, תחת הכותרת רווחת החיילים, מוכיחה את עצמה שנה אחר שנה, בחזקת "והיו בעינך כחדשים" בכל פעם מחדש ובחזקת, שותפות שהאזרחים מודים עליה,על משקל "באתי לחזק ויצאתי מחוזק", אומרים האזרחים באתי לתרום ואני חש נתרם ובהכרח עשיר הרבה יותר.
צר לי שגם בחשבון פשוט נכשל עידן והוא מקפץ לו בין הסכומים בלי כל קשר למציאות התקציבית האמיתית, אבל נניח לזה כי לא בזה אנו עוסקים בערב השירותרום.
אל"ח נוסדה לפני קום המדינה ופועלת במשך כל השנים, מאז ועד היום, למען רווחת חיילי צה"ל.
פעילותה של 'האגודה למען החייל' מתמקדת בדאגה אמיתי וכנה לרווחתו של החייל באמצעות נופש מבצעי לחיילים, הקמת מועדונים, אולמות ספורט ובתי כנסת, מתן סיוע לחיילים בודדים, מתן סיוע למשפחות חיילים הנמצאים במצוקה כלכלית, לחיילים פצועים וחיילים המאושפזים בבתי חולים בארץ. האגודה דואגת ומסייעת גם בתחום החינוך בצה"ל ולחיילים משוחררים, באמצעות מלגות לימודים, מצטייני נשיא ומוסיקאים מצטיינים.
מר גרינבאום, ראוי היה לך לוותר על הרצון "הכן והאמיתי" שלך לחסוך מספר שקלים, לוותר על פגיעה בדמות פוליטית כשר הביטחון ובדרך לא לחמול כלל על חיילי צה"ל, נכון הוא שכורתים עצים ניתזים לא פעם גם שבבים, אבל למה על חשבון החיילים היקרים שלנו??
אני חוזר וקורא לכל בית עם ישראל להפגין את נדיבותו פעם נוספת, לפתוח את הכיס והלב כל שנה, להוכיח למר גריבאום שרוח התרומה והנתינה עדיין לא פסה בעם ישראל.
חג חנוכה שמח לכל בית ישראל.
_____________________________________
שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P
|
ראשי
צ'אט
29-12-2005, 23:18
וכנהג בוס שלו, בתור נהג יצא לי לשמוע לא מעט מהשיחות בנושא כספים מאל"ח. רוב הכספים מגיעים לקצינים ואנשי קבע כמתנות ונופשים מסובסדים בעוד שהחפ"שים קיבלו יום כיף פעמיים בשנה, נופש מבצעי (חלק מתקציב תנאי שירות), נופש על חשבון אל"ח, ואולי טלוויזיה/DVD למועדון...
מצב כלאיים
