מפץ הדרכים: היוזמה החדשה של שרון בסביבתו של רה"מ גיבשו תוכנית מדינית חדשה, כחלופה למפת הדרכים הגוועת: קביעת גבולה המזרחי של ישראל בהסכם חתום עם ארה''ב, מדינה פלשתינית בגבולות זמניים בשטחים שיתפנו
אמנון דנקנר ובן כספית

התוכנית המדינית האמיתית שנרקחת בחודשים האחרונים, לקראת הקדנציה הבאה של ממשלת שרון, בקרב האנשים המשפיעים ביותר בחוגו הקרוב של ראש הממשלה. זה לא עוד ספין לצורכי בחירות מבית מדרשם של אדלר, חורב וארד. להפך: הדברים מתפרסמים כאן מתוך הנחה די בטוחה שברגע שיראו אור תהיה מכך התנערות גמורה, אבל בכל זאת - זה הדבר: המשחק היחיד בירושלים, וכדאי שנתחיל לחשוב על כך ברצינות ולהתרגל לזה.


הצפי לעתיד הקרוב, עוד לפני הבחירות כאן, הוא שבפברואר או במארס, אחרי שהאבק ישקע מהבחירות ברשות הפלשתינית בסוף ינואר (אם הן יתקיימו במועדן), יהיה כאן גל טרור מהחמורים ביותר שידענו.



ההערכות המודיעיניות אומרות כי החמאס צובר נשק, חומרי חבלה וכוח אדם לקראת המועד הזה כדי לזרוע הרג בכל האמצעים. בהנחה שמפת הדרכים, שאריק שרון מודיע חזור והודע כי הוא דבק בה וילך על פיה בקדנציה הבאה שלו, מחייבת רשות פלשתינית המפרקת את תשתיות הטרור, אוספת את הנשק ומקיימת שלטון רציני בתחומיה, מדובר ממש בלעג לרש.
גל הטרור של החמאס יסכל את כל התקוות שממילא לא היו אלא נמוכות מאוד בהקשר הזה. אפילו אם נניח שההערכות המודיעיניות הללו מוטעות ושהמצב לא ייעשה גרוע מכפי שהוא היום, אין אף גורם רציני, כאן, בוושינגטון ואפילו באירופה המעריך שאבו-מאזן יוכל לקיים שלטון שיאפשר את תנאי המינימום של מפת הדרכים. היא נראית כמבוי סתום, ובעצם משמשת לשרון עלה תאנה, המסווה את הדרך המדינית החדשה שאליה מכוונים בירושלים.

הרעיון הוא שאחרי שיתברר שמפת הדרכים היא נון-סטארטר קלאסי, ייעשה מהלך שאפשר לכנות אותו כמפץ הגדול של המדיניות הישראלית: ישראל וארצות-הברית ייכנסו לדיונים חשאיים וקדחתניים שבהם שתי המדינות יסכמו ביניהן מהו גבולה המזרחי של ישראל.

תחומם של חילוקי הדעות בין ירושלים לוושינגטון בשאלה זו אינו גדול מדי: מדובר על הבדל שבין 12 ל-8 אחוזים משטח הגדה המערבית שישראל תספח לתחומה. גורמים ישראליים, שכבר הציגו את הרעיון בפני בכירים בממשל בוש, הסבירו לאמריקנים כי מכיוון שאין שום סיכוי מעשי לאיזה שהוא הישג במשא ומתן בין ישראל לפלשתינים, וושינגטון, בתפקידה כמעצמה הקובעת במזרח התיכון, היא הפרטנר הטבעי לעניין.

במידה מסוימת, הסביר אחד המציעים הישראליים לבני שיחו בוושינגטון לפני כמה חודשים, ארה"ב תשמש כאפוטרופוס של הפלשתינים, שלמרבה הצער אינם מסוגלים ואינם כשירים לנהל את ענייניהם בעצמם.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


חלון הזדמנויות

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הכוונה הישראלית היא לנצל את חלון ההזדמנויות של השנתיים הבאות - האחרונות לממשל בוש המאוד אוהד. המטרה: הסכם חתום עם וושינגטון הקובע את גבולה המזרחי של ישראל, הסכם שתהיה לו חשיבות בינלאומית גדולה.

אתם, אמרו אנשי שרון לאמריקנים, תוכלו לנופף בהישג היסטורי שממשל בוש הוא הממשל האמריקני היחיד שהצליח להביא להכרזה חתומה ורשמית של ישראל על נסיגה גדולה שלה מרוב שטחי הגדה, פינוי גדול של עשרות התנחלויות ורבבות מתנחלים והתאפשרות של מדינה פלשתינית בעלת שטח רציף בגדה המערבית.

ישראל תשיג חתימה אמריקנית על שלילה מוחלטת של זכות השיבה (הישג שעדיין לא השגנו מממשל בוש, למרות שבמאמצי הספין של מקורבי שרון הוצג מכתבו של הנשיא בוש מהשנה שעברה כמבטיח זאת) ועל ריבונות בירושלים העתיקה כולה - זאת בעוד כל השכונות הערביות של ירושלים יעברו לריבונות של הרשות הפלשתינית.

איש מהוגי הרעיון אינו חושב ששהסכמה האמריקנית-ישראלית הזאת תהיה ההסכם הסופי המוחלט. הנחת העבודה היא שיישארו קצוות לסיכום סופי בין הצדדים עצמם, אבל זאת רק במקרה שתהיה ישות פלשתינית בעלת שלטון מוצק ויכולת ביצוע ועמידה בסיכומים - לא משהו סביר לצפות לו בעתיד הקרוב או הבינוני.



ההסכם הישראלי-אמריקני אמור לכלול גם השלמה מהירה של הגדר, פינוי הדרגתי של ההתנחלויות וכמובן מאליו - סיוע כספי נדיב של וושינגטון להוצאות הגדולות של עקירת המתנחלים ויישובם מחדש בתוך תחומי הגדר, שתיעשה לגדר גבול ממש. היופי בסידור הזה הנו שהוא אינו מוציא את שרון כמי שלא

אומר אמת: נכון שהוא הודיע נחרצות שלא יהיו עוד נסיגות חד-צדדיות, אבל את הרעיון הזה אפשר לכנות בקלות נסיגה בהסדר, אם לא עם הפלשתינים, הרי עם ארצות-הברית, כאפוטרופוס שכפה את עצמו על הפלשתינים.

נכון ששרון התחייב ללכת על פי מפת הדרכים, אבל הוא תמיד יוכל לטעון כי הלך בה עד הרגע שבו הגיע למבוי הסתום, ואף אחד לא יבוא איתו חשבון על כך שהיה ברור מראש שהמדובר במבוי סתום.

הרי אם שרון רוצה לקיים מה שהבטיח במצע קדימה ובהתבטאויות פומביות רבות, כלומר שהוא יניח את התשתית לגבולות הקבע של ישראל-איזו תשתית מוצקה יותר מחתימה אמריקנית רשמית על קו הגבול המזרחי של ישראל מול הפלשתינים? אם שרון דיבר הרבה כל כך על מדינה בעלת רוב יהודי מוצק, ועל כך שהכיבוש הוא דבר גרוע לכל - מה מגשים את זה יותר מהרעיון הזה?

התוכנית נראית להוגיה מוצלחת גם מהבחינה הישראלית הפנימית - בעוד הציבור הישראלי, למוד לקחי אוסלו - נוטה להתייחס בחשדנות מרובה לכל הסכם עם הפלשתינים, הוא יביט באופן שונה לגמרי על נסיגה במסגרת הסכם חתום פומבי וברור עם האמריקנים.

נחוץ להעיר כאן הערת הסתייגות חשובה: זוהי תוכנית שעדיין אין לה הסכמה אמריקנית. בכירי הממשל שמעו אותה בהתעניינות, העירו הערות, אך לא הודיעו שהם מקבלים אותה או נוטים לה. מצד שני, היא הופיעה באופן מפורט ומעניין במאמר בגיליון אוקטובר של הביטאון האמריקני "קומנטארי", המדריך העיוני של השמרנים החדשים, של ממשל בוש ושל המפלגה הרפובליקנית, שעורר עניין רב בארצות-הברית.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


גרסת קיסינג'ר

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
בנוסף לכך, חשוב להזכיר כי ישראלים ששוחחו באחרונה עם מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, ד"ר הנרי קיסינג'ר, שיש לו השפעה מסויימת על החוגים העוסקים במדיניות החוץ האמריקנית, שמעו אותו מצדד בתוכנית הזאת, ויכול להיות שהוא בכלל מהוגיה הראשונים.

גרסת קיסינג'ר מחייבת חשאיות של המגעים הישראליים-אמריקניים, זאת במגמה שכל העניין יוצג כסוג מסוים של כפייה אמריקנית על ישראל. יוצג בפני מי? בעיקר בפני מדינות האיחוד האירופי, שכדי להשיג את תמיכתן בשרטוט הקו, לפי סברת קיסינג'ר, יש להניח על השולחן את התבשיל הזה כשהוא מתובלן בניחוח אנטי-ישראלי מסוים.

ישנם גורמים ישראלים המודאגים מכך שזאת לא תהיה רק מראית עין של כפייה על ישראל. הם מציינים את העובדה שבעת האחרונה חלה התקשחות ביחסה של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס לישראל, ומזכירים במיוחד את הטון הקשה והלא פשרני שהציגה מול הישראלים בפרשת המעברים בין עזה לגדה.

עוד הם מביעים חשש כי ממשל בוש יבקש להשיג, על חשבונה של ישראל, הישגים עבור התדמית הבעייתית שיש לו בעולם הערבי והמוסלמי, ולפיכך הוא לא יסתפק בהישג של יצירת מדינה פלשתינית בעלת שטח רציף בגדה, אלא יכרסם במשא ומתן מול ישראל בהישגים הטריטוריאליים שישראל מנסה להשיג בגדה, בעיקר בגושי ההתיישבות ובירושלים.

מכל מקום, הרצינות והחשיבות שבה מתייחסים גורמים בכירים ביותר בישראל למתווה הזה מעידה על כך שהוא, ככל הנראה, הדבר הבא לקראת חידוש המגעים המדיניים לאחר הבחירות בישראל.

נו, מה אומרת על החארטה החדשה יומיים לפני הנתוח?

looopy