ממ טוב יש לי הצעה אחרת...
אני בדרכי לעבר ה18, סתם לידע כללי.
אני בכיתה י"ב - תלמידה.
עכשיו, בבית ספרי יש זוג נשואי שהחליט על יחסים פתוחים ואני יודעת שלשניהם יש קשר זוגי עם אנשים אחרים אבל היחס ביניהם נשמר.
תראה, לפי הנראה אישתך לא מרוצה מיחסך אלייה, ומובן לגמרי שבמקום להרוס נישואים ולשבור 2 בנות מקסימות היא העדיפה ללכת להתפרפר מהצד, מה לעשות - כשלא משקיעים זה קורס, ואני מצטערת אבל אני כן חושבת שיכולת להוסיף ולתרום לקשר יותר במשך הזמן ולא לחכות עד שיתפורר. ובפעם הבאה אני גם מציעה שאם יש משהו שאתה יודע עליו שאישתך מסתירה ממך לא רק מסתירה - אם אתה רוצה לדבר איתה על משהו שמפריע לך - תדבר.
בכל אופן, אני זוכרת במערכות יחסים שהיו לי שעשינו פסק זמן, ובאמת בכוונה תחילה סיכמנו על הבטחה שבמשך נגיד - חודשיים פרידה, נמשיך לדבר כרגיל, כביכול להיות ביחד על פני השטח ומתחת לפני השטח לצאת עם אנשים אחרים. במשך חודשיים עשינו ניסיון שיצא מוצלח והסיבה לכך מובנת לי ואני רוצה להסביר לך אותה..
כשאתה עם בת זוג מסויימת לאורך זמן, פתאום הדברים המובנים מאליהם כבר לא מובנים, לפתע נראה לך שאם היא הייתה אחרת - זה לא היה קורה. קשר פתוח נותן את היכולת להעריך את המצב מחדש, את הגעגוע מחדש, את ההתחלה והטריות מחדש. את הרומנטיקה, את ההיכרות. באותו זמן אני ממליצה גם לרשום על 5 נושאים שהבן זוג השני רוצה לשפר בך וההפך.
המטרה של זה מבחינתי כמובן היא שתתן צ'אנס לקשר פתוח לתקופה מסויימת,
יש נשים שמתחתנות בגיל צעיר ויצר המין עוד קיים בהן ומרגש אותן, וכשבן זוגן מתחיל להעלם, העבודה מעסיקה וכ'ו הן מתחילות להעצב, להתעייף מהקשר, להרגיש לא מושכות ולהפסיק לטפח את עצמן. ברגע שאדם אחר מתחיל להחמיא להן, לרגש אותן, לספר להן משהו חדש, להבין לליבן - הן מתחילות להרגיש שהן משהו טוב ממה שהרגישו עד עכשיו, והדבר הראשון שעולה להן בראש זה האשמת בן הזוג. המטרה שלי פה זה שהאשמה תעלם.
הקשר שלכם יתחזק אם תצליחו ללמוד דברים חדשים מאנשים אחרים. תתנו לזמן הזה תקופה קצרה שתוכל להעניק לכם. ברגע שזה בהסכמה גם הריגוש של בגידה יורד מהפרק וכן - לנשים יש את הריגוש הזה כמו לגברים, תתפלא.
אם בכל זאת בגלל המסורתיות אתה לא מסוגל לחשוב על דבר שכזה... תנסה להעשיר את חיי המין המשותפים שלכם, גם אם זה אומר להכנס לסקס-שופ, גם אם זה אומר לצפות בפורנו עם האישה וגם אם זה אומר להחמיא לה, ללטף, לחבק, ולהעניק מכל הלב. אם תוכל לרגע להיזכר בקשר שלכם כשהתחלתם, לעומת הקשר כיום, תוכל להבין מדוע כל כך קשה לה לקבל את המצב והיא מחפשת משהו שירגש אותה יותר.
תגובתי אינה פסיכולוגית ואינה מדעית, ועצתי נובעת מניסיון אישי, הכרות ארוכה עם אנשים נשואים, התבוננות בהוריי והדעה שלי והדרך שלי לחיים.
אני מקווה שיהיה לכם בהצלחה.
דבר נוסף בקשר לבנות,
ציינת שהן מתחילות לפחד והבת מדרדרת בלימודים,
כמובן שזה מהפחד לאבד הורה. אני מציעה שתשב איתה על משהו, תקח אותה ביחד ללונה פארק, ביחד עם אמה, תן לה להרגיש שוב כבת ל2 הורים תומכים ואוהבים.תכסה אותה לפני השינה ותאמר לה עד כמה אתה אוהב אותה ושאתה ואמא נשארים ביחד ושתדע שגם אם לא הייתם נשארים ביחד - לנצח היא תהיה בידיים טובות ולנצח אתה תשאר איתה ותהיה שם בשבילה.
זה כנ"ל לשתי הבנות.
אני מציעה שאפילו פעם אחת תקרא להן סיפור ביחד ותשב בכיסא לידן ותתן להן להירדם שאתה שם, זה יגביר את תחושת הביטחון שלהן בנוכחות שלך וירגיע אותן.
תמליץ גם לאישתך לבדוק מה קורה איתן יותר ולהגיע מידי פעם לביצפר של הבת הגדולה ולבדוק אם היא צריכה עזרה בדבר מה ושתדע שהיא שם בשבילה.
ת-ד-ג-י-ש להן, שאין אתם עושים זאת כדי שיבחרו ביניכן - שהן לא צריכות לבחור אף פעם, שתמיד ש נ י כ ם תשארו שם איתן.
זהו,
מקווה שעזרתי.
תות
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י תותית בתאריך 08-01-2006 בשעה 23:30.
|