17-01-2006, 17:10
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.01.06
הודעות: 33
|
|
|
טוב, יש לי פה פרק לסיפור שכתבתי, אני ממש רוצה תגובות!
טוב, אז ככה, אני קודם כל רוצה תגובות בגלל שזה פרק שיש בו ריב של אחיות וכאלה... ואני בת יחידה! טוב, אז בבקשה: (אגב, לסיפור קוראים: "אוהבים את החיים איתו- ובלעדיו")
זה היה ערב קריר באמצע החורף, משפחת ג'ינג'ר ישבה לאכול ארוחת ערב בצריף הקטן והצפוף. מלבד שריקת הרוח בחלון שום קול לא נשמע, הם אכלו בשקט, מנסים לשמור על קור רוח, אפילו אחרי המקרה שקרה לפני שבוע. רוב בני המשפחה; חלי, גיל, ולונה. 'עיכלו' את הבשורה המרה שהתקבלה ביום שיש ה-13. ורק קייטי, לא הצליחה להפנים... 'תמיד ידעתי שיום שישי ה-13 הוא יום נורא!' חשבה קייטי, 'למה דווקא לנו היו חייבים להוכיח את זה?!' היא הביטה מולה, אל קצה השולחן, אל הכיסא הריק. קייטי לא יכלה להתאפק ופרצה בבכי. "באמת קייטי!" התעצבנה לונה, אחותה התאומה, "את בת 16 למען השם!" חלי וגיל, ההורים, לא רצו להתערב, הם ידעו שזה עוד לא הזמן. "מה הקשר של בת 16?!" שאלה קייטי בקול חנוק מדמעות. לונה הביטה בה בתדהמה, "מה זאת אומרת?! בגיל כזה, את לא יכולה לבכות! את כל כך תינוקית! תתגברי!, הנה אני בגילך, ואני לא בוכה כמו תינוקת!" "את בכית!" צעקה קייטי, "בלוויה! תודי בזה לונה! גם לך אכפת מזה שטימי מת! את לא יכולה להסתיר את זה!" דממה נפלה בחדר, איש לא הצליח להגות את שמו של טימי בימים האחרונים, ועכשיו כשקייטי אמרה זאת, כולם שתקו. "לכולכם איכפת! אבל לא! זה לא נאה לבכות, זה לא נאה ליילל! רק בלוויה מותר! אז מה אם אני בוכה?! גם חברים של טימי בוכים! והם בני 19! אז יש לכם בעיה אם זה שאני בוכה?! אז תשמרו אותה לעצמכם!!! אני אבכה מתי שמתחשק לי! ואם אני ארצה, אני אפילו אעזוב את הבית!" זעקה. גיל צעד קדימה, 'עכשיו הזמן להתערב', הוא חשב, "קייטי, את לא יכולה לעזוב את הבית, את עוד לא גדולה מספיק" אמר, קייטי פתחה את פיה בכדי לענות אך הוא קטע אותה, "גם טימי לא היה רוצה שתעזבי" זה הרס את קייטי לגמרי, היא נפלה על הריצפה בבכי.
מקווה שנהנתם! תגיבו פלייייייייייייייייז!!!!!!
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
