ולאף אחד מהיפי נפש שלנו לא עלה בדעתו להעמיד לדין את הערבים שהרגו אותו.

יתירה מזה: תתארו לכם אם אחרי הרצח של ברוך גולדשטיין היה קם ערבי "נאור" ועושה תחקיר למה הרגו את גולדשטיין אחרי שכבר היה פצוע ולא היה יכול להגיב כלל. הערבי הזה היה נתלה על עמודי החשמל. ואם הוא היה משתייך לקבוצה מסויימת, קל לתאר לעצמנו מה היה עולה בגורלה של כל הקבוצה הזאת.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

כל מה שהופץ לגבי ברוך גולדשטיין הוא עלילת דם.

הוא נרצח ע"י פורעים ערבים שמטרתם היתה לטבוח ביהודים
שהתפללו במערת המכפלה ,
הערבים שחוסלו , נהרגו תוך הגנה עצמית והקרבה אישית כדי להציל אחרים.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

זה המודל שלכם? הערבים שהרגו אותו, או הוא עצמו?

למה איש לא רואה בעייתיות עם זה שהוא חוסל גם אחרי שפורק מנשקו והוחזק ע"י עשרות אנשים,
בעוד שהריגת מחבל שספק פורק מנשקו, ונורה ע"י לוחמי השייטת - מוצגת כתועבה למושג של טוהר
הנשק...
ביום שבו ניקום שמאלן ויגנה את הריגת גולדשטיין - תהיה לו זכות לצייץ על השייטת.

סביר יותר שזה פשוט אינסטינקט מובנה לגנות את צה"ל, כחלק מקמפיין פוליטי למען נסיגה מיש"ע,
תוך תיאורי זוועה של "מה שהכיבוש עושה לחיילינו"...
לו השמאל היה באמת מסתכל סביב במטרה להגדיר רמה מוסרית, אז ודאי שהיה רגוע יותר, בהתחשב
בכך שאין צבא בעולם המדגדג את צה"ל מבחינה מוסרית, בסיטואציה הנתונה (ויש לנו כיום הרבה צבאות מערביים הפועלים בסיטואציה דומה - ובכ"ז, להם פחות נפגעים, ולאוייביהם הרבה יותר נפגעים
אזרחיים).
בקיצור, לו עניין המוסר היה מה שמטריד את אותם אנשים, הם היו יושבים רגע אחד עם עצמם ומנסים
לחשוב האם מוסרי יותר מבחינת לוחמי השייטת, ז\ה להמר על חייהם, במקרה שמחבל הג'האד, יעשה
עצמו פצוע - ואז כשיתקרבו, הוא יירה בהם. זה לא משהו דמיוני - זה קרה ממש לאחרונה בפלוג'ה, ואין
הבדל גדול בין "טוהר הנשק" של אנצאר אל-אסלאם, לבין זה של הג'האד האסלאמי הפלסטיני...

למה אתה רוצה להציב לעצמך יותר חובות ופחות זכויות מלאנשים אחרים? למה שלא תציב לאנשים אחרים את אותם סטנדרטים שאתה מציב לעצמך? מצטער, אבל אני פשוט לא רואה בזה את ההיגיון, אלא אם כן אתה אוהב את התחושה של קדושה ועליונות מוסרית על כל הסובבים אותך. במקרה הזה זה בסדר, אבל אל תגרור את כל שאר המדינה לבוץ יחד איתך רק כדי לקבל את הסיפוק הרוחני שלך. לא כולנו נהנים כל-כך מתחושת הקדושה.

השמאלני חושב שהיהודי הוא גזע עליון לכן הוא דורש ממנו יותר
והערבי הוא גזע נחות לכן השמאלני מבין את רצחנותו .

זוהי הגזענות האמיתית !!

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

האם זה הופך אותי לקדוש ול"עליון מוסרי"?
הציפייה מצה"ל לשמור על ערכים מוסריים, גם במסגרת המגבלות של מלחמה ולוחמה, אינה דרישה פרטית שלי, ותתפלא - גם לא דרישה "מגזרית" של השמאל בלבד. למרבה המזל, בעולם ה"אמיתי" אני פוגש גם תומכי ימין שמזדעזעים מירי מטווח אפס בראשה של ילדה ספק גוססת-ספק מתה, מתצלומי חיילים עם חלקי גופות, או מהטמנת רימון הלם בארגז מעדני חלב כדי להפחיד ילדים פלסטינים.

מקרה הילדה בפילדלפי אינו כזה חד משמעי - בטח לא בעידן של ילדי תופת.
שאר המקרים שתיארת הם כ"כ חריגים, שמגוחך בכלל להסתכל עליהם בתור תופעה (למרות המאמץ העצום
של שונאי הצבא לעשות כן...).

ולא אפרט כאן עד כמה פיזית :-)

ועכשיו, אם נניח לרגע בצד את הציניות, אנא ענה לי ברצינות: כמה מקרים צריכים לקרות כדי שיצדיקו את התואר "תופעה"?

מה צריך לקרות כדי שחריגות יוגדרו כתופעה? שהן תפסקנה להיות חריגות, וכשלא יהיה צורך להמציא
סיפורי זוועה, כדי לעורר את התחושה שיש תופעה...

תדע לך שיש ימנים ממש נחמדים ומה-זה לא רצחנים... (אני בטוח שחשבת עד היום שרק בשמאל יש אנשים נחמדים ).

בעניין החריגות, ברגע שהן מפסיקות להיות חריגות, זה כבר לא תופעה - אלא מצב קיים, שסטייה ממנו - היא החריגה.

אם אתה דורש מעצמך לא לגנוב, לא לאנוס וכו' אבל לא מצפה לזה מאחרים, אז כן, שוב מדובר באותה תחושה של קדושה ועליונות מוסרית בעיני עצמך. אי אפשר להסביר תפישה כזו אלא אם כן אותו אדם נהנה לראות את עצמו כמוסרי יותר מאחרים. אם אתה מצפה גם מאחרים שלא לגנוב ולא לאנוס - אז לא, אין כאן תחושה של עליונות מוסרית, אבל אז זה גם לא קשור לאשכול, שהרי אתה טענת שאנחנו דורשים מעצמנו יותר, ואתה צריך להסביר את אותה טענה.

הציפיות המוסריות שלך מצה"ל הן דבר אחד ולא הן עולות כאן לדיון, השאלה מדוע אתה מוכן לקבל פרמטרים מוסריים נמוכים אצל הצד השני היא דבר אחר והיא שאתה צריך להסביר. למה מצב שבו חיילים יורים במחבל לא חמוש הוא לא מקובל, ואילו מצב שבו ערבים הורגים אדם לא חמוש שירה בהם הוא כן מקובל? שוב, אני לא רואה איך אתה יכול להצדיק טענה כזו מלבד להודות שאתה נהנה מתחושה של עליונות מוסרית.

אבל כשמישהו, או מישהם, נתפס שוב ושוב באי מוסריות, הציפיות שלי ממנו יורדות...
ברמה האישית, הציפיות שלי מאזרחים שומרי חוק גבוהות יותר מהציפיות שלי מאוכלוסיית בתי הכלא למשל.
ברמה הלאומית, הסברתי (אולי לא בתגובה אליך - אני כבר לא זוכר), שהציפיות לשמירה על ערכים מוסריים אינה נובעת מתחושת עליונות של "העם הנבחר" וכד', אלא כחלק מהיותנו ממשפחת העמים התרבותיים. דהיינו, עמים שמציבים לעצמם נורמות מוסריות מסויימות ושואפים לנהוג לפיהן. כפי שכתבתי, אין עם (או מדינה) שלא חטא בחריגה מהנורמות הללו, ועדיין - זוהי חריגה מנורמות ומסט ערכים שהוא שואף לנהוג לפיהם (למשל: אמנת ז'נבה).
כתבת: "הציפיות המוסריות שלך מצה"ל הן דבר אחד ולא הן עולות כאן לדיון". משום מה, הייתי בטוח שזה נושא הדיון או לפחות אחד מנושאיו...

זכאי מעונש? בגלל שהציפיות ממנו נמוכות? מה אני אומר לך, משתלם להיות בלתי מוסרי. רק תהיה נחות והעולם שלך.

מי שאנס שוב ושוב, לא אתפלא אם יאנוס שוב (ושוב). זה ממש לא אומר שהוא פטור מעונש.

מעניין.

גם אם קבוצת אזרחים יהודיים היתה מתנפלת על מחבל ערבי בעיצומו של טבח בהם, והורגת אותו במו ידיה - לא הייתי מצפה שיענישו אותם.
כל מקרה - לגופו. לכן למשל, לי אישית פחות הפריע מבחינה מוסרית מה שעשו חיילי השייטת למחבל (בהתבסס על הפרטים הראשונים שפורסמו) - מאשר וידוא ההריגה בילדה במוצב גירית.

לעניין הזה אין שום קשר למוסר. מוסר הוא מושג אבסולוטי - או שהוא מתקיים לגבי כל בני האדם לפי אותן אמות מידה, או שהוא לא מתקיים בכלל.

לכן ההסבר היחידי להתנהגות השמאל כלפי ברוך גולדשטיין, היא שאנשי השמאל הם גזענים פאשיסטים וחשוכים שאינם רואים בערבים בני אדם בכלל שיש להחיל לגביהם את כללי המוסר, אלא חיות בר בסכנת הכחדה שראויות להגנה ולאימוץ. לכן הם אינם מסוגלים לראות את הריגתו של גולדשטיין כרצח, למרות שהוא נרצח לאחר שפורק מנשקו, אלא כהתאבדות, כפי שאפשר להגדיר מעשה של אדם שנכנס לכלוב של חיות טרף.

לעומת זאת, בשל אותה הגזענות החשוכה, השמאל לא מוכן לראות ביהודים שנלחמים בערבים בחיות מאותו הסוג, אלא כאויב אנושי שיש להלחם בו. בכך הם מובילים את העם היהודי לקראת השמדה.

לעומת זאת, כל אדם שפוי רואה בערבים את מה שהם: בני אדם שהם אויבים שמסכנים את קיומם של היהודים, שיש להלחם בו על מנת לשרוד.

גזענות מתייחסת למוצא של אדם, שהוא דבר בלתי ניתן לשינוי. הציפיות הנמוכות שלי מהערבים אינם בגלל שהם ערבים, אלא בגלל הרקורד המוסרי שלהם. לכן, גם לו היה מדובר בשבדים שהיו עושים את מעשי הזוועה שעושים המחבלים הפלסטינים - ההתייחסות שלי אליהם היתה זהה.
גם הציפייה (שאינה פרטית שלי) מחיילי צה"ל לשמור על ערכים מוסריים, אינה נובעת מהיותנו "עם נבחר" או אפילו מהיותנו יהודים, אלא מתוקף היותנו חברים במשפחת האומות התרבותיות. אומנם, אין אומה תרבותית שלא חטאה במעשים בלתי מוסריים, אבל בדרך כלל וברוב המקרים מדובר בחריגה מהנורמה ומהסטנדרטים המוסריים שאותן מדינות הציבו לעצמן.

אני - נניח - אין בי שום גזענות כלפי שחורים אמריקאים (למשל), זה רק הרקורד שלהם בענייני פשיעה, השכלה ואבטלה שגורם לי להנמיך ציפיות מהקבוצה ומפרטים בתוכה.

אבל אם תגיד משהו כמו: השחורים הם גנבים ואנסים - זו כבר תהיה געזנות.

לי זה נשמע רק כמו ההבדל שבין גזענות בלב לגזענות בפה.

זה אומר, שלאור הרקורד של רבים מהם, הציפיות שלך מהם נמוכות יותר.
ואם נחזור למזרח התיכון: אם אראה ערבי עולה לאוטובוס, ברור שאהיה מאוד חשדן כלפיו. זה לא אומר שאני חושב שהערבים כערבים הם נחותים ממני.

לומר "אני מנמיך ציפיות מהשחורים בתחום האונס " זה בדיוק כמו לומר "אני חושב שהשחורים מועדים להיות אנסים יותר מאחרים" .. זה ניסוח קצת יותר מתון , אבל המהות זהה.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אל תוציא בבקשה את דברי מהקשרם.
שנית: אני רואה הבדל בין לומר בין השחורים יש אחוז גבוה של אנסים (בהנחה שמדובר בעובדה סטאטיסטית ידועה, ואין לי מושג אם יש כזו או לא) - לבין לומר: השחורים הם אנסים.
כלומר, אם נוטה, כבעל מכולת בקווינס, יודע שאחוז הגנבים אצל השחורים גבוה מזה שאצל הלבנים, זכותו להיות חשדן יותר כלפי מועמד לעבודה בעל צבע כהה. אבל אם הוא יפסול אותו אוטומטית רק בגלל צבע עורו - זו כבר גזענות.
אותו כנ"ל אילו נוטה היה יודע למשל, שאחוז הגנבים בין הג'ינג'ים הוא גבוה יותר, או בין אלה שקוראים להם ג'ון, או בין אלה שאוהדים את הניקס.
אני מקווה שעכשיו הצלחתי סוף סוף להבהיר את עצמי.

ומגיע אלי בחור שחרחר להגיש מועמדות, האם סביר כי אעדיף את המועמד הלבן בעל הנתונים הזהים - בגלל ציפיותי הנמוכות יותר משחורים?

ומן הסתם גם שלי. אבל חובתך המוסרית לבחון כל אדם לגופו. אם תפסול אותו אך ורק על סמך מראהו, זו גזענות.
לדעתי, החוכמה היא לא להתכחש לסטיגמות, אלא להכיר בהן ולדעת להתמודד איתן, ובסופו של דבר - לקבל החלטה עניינית.

זה לא פוליטיקלי קורקט

איתי.

לינק אדום לציטוטים!!!!!!!!!!

ברוך גולדשטיין הספיק לרצוח 25 אזרחים ולפצוע עוד 100, תוך שהוא מספיק להחליף 5 מחסניות, ואז, בעיצומו של הטבח, הצליח אחד מהמתפללים לזרוק עליו מטף כיבוי ולהפילו, ואז התנפלו עליו המתפללים שנותרו בחיים והרגו אותו. פרט לכך שזה מקרה מובהק של הגנה עצמית - אי אפשר להשוות התנהגות אזרחים להתנהגות חיילים, ועצם ההשוואה כבר גורמת עוול לחיילי צה"ל ולסטנדרטים שעליהם הם מחונכים.
שנית, שלא יהיה לך ספק: אני לא מצר על מותו של המחבל שנהרג ע"י לוחמי השייטת ולא מזיל דמעה עליו, ממש כשם שאני לא מצר על מותו של גולדשטיין (שהוא בן מוות גם לדבריך). מה שחשוב לי הוא לא חייו של אותו מחבל, אלא חיילי צה"ל - הן חייהם והן הערכים שלהם והנורמות המוסריות שלהם (וכל זאת בהנחה שהסיפור נכון ומדוייק, וחשוב להדגיש שבמקרה זה הפרטים עדיין אינם ברורים לחלוטין).

גולדשטיין רצח אזרחים (אין שום סיבה להדגיש זאת - מחבל שרצח חיילים אינו צדיק גדול יותר...), ואז הושלך
עליו מטף, הוא נפגע, הנשק נפל, והוא הפך לפצוע חסר אונים. הריגתו בשלב הזה אינו "הגנה עצמית" עפ"י
שום הגדרה משפטית, אלא רצח (עפ"י חוק - לא עפ"י מוסר). איש לא הועמד לדין על כך, בשל הנסיבות
וההצדקה שהיו למעשה הזה.
אין כל בעייה מוסרית באי לקיחת סיכון לגבי חיי מחבל: למעשה, לולא ירו בו (מתוך אותו "מוסר"), וכתוצאה
מכך היו נפגעים אנשים שלנו - זה היה חמור לאין שיעור. אסור לחייל לקחת סיכון מינימלי בכל הנוגע
למחבלים, והסוגייה מתי מפסיק המחבל להיות מסוכן היא פשוטה וחדה: רק כאשר הוא פגוע ידיים באופן
המונע ממנו ירי (קטיעה למשל...), כאשר הוא כבול, כאשר הוא חסר הכרה ושוכב עם פניו לקרקע. בכל
מקרה אחר - ל-א לירות במחבל זה פשע מוסרי שעושה חייל כלפי חבריו לכוח, ומעיד על העדר ערכים.
בשייטת איבדו שני לוחמים בשם המוסר המזוייף. מקרה אחד היה בשכם, כאשר במקום להרוס בניין שמחבל
הסתתר בו - העדיפו לפרוץ פנימה, ורענן קוממי נהרג מירי המחבל שהסתתר בפיר המעלית. זה לא מוסר,
אלא אנטי-מוסר. זה העדר ערכים ברמה הכי עמוקה - וכאשר הראו השייטים שיפור והפנמה של ערכי
היסוד והמוסר, ביום ששי האחרון - קמו חבורת שונאי הצבא, ועוררו קול צעקה על "פשע המלחמה" שבוצע
במחבל החמוד (שעל ידיו דם נקיים רב).

אלא - וכתבתי זאת בהמשך - משום שמחיילי צה"ל אתה מצפה לסטנדרטים אחרים מאשר אלה של אזרחים (ובטח של אזרחים שזה עתה איבדו 29 מחבריהם).
לגבי סיפור המחבל והשייטת - ושוב, בהנחה שהעובדות שפורסמו נכונות - כשם שלא יורים אוטומטית בכל חשוד, כך סביר להניח שיש לצה"ל כללים כיצד לנהוג במחבל פצוע. אם הכללים אומרים שיש להרוג אותו בכל מקרה, אז אלה הכללים. אני לא בטוח שאלה הכללים.
בנוסף, עלו כאן כמה שאלות מוסריות אחרות (ושוב, בהנחה שמה שפורסם הוא נכון): האם החיילים שחששו שהוא ממולכד דרשו מאזרחים פלסטינים לגרור אותו? ולא, אני לא מצפה שהחיילים יסכנו את חייהם שלהם במקרה כזה. השאלה היא, האם האלטרנטיבה היחידה היא סיכון חייהם של אזרחים חפים מפשע לצורך כך. לפי התגובות מצה"ל, כשם שצה"ל אוסר "נוהל שכן" ושימוש בפלסטינים כמגינים חיים, כך הוא אוסר סיכון חייהם של אזרחים פלסטינים כדוגמת המקרה הזה.
לפי מה שקראתי אתמול, במקרה של השייטת, הלוחמים פשוט נהגו אחרת ממה שמצופה ונדרש מהם (ע"י הצבא ולא ע"י "השמאלנים") במקרים כאלה.

נוהל שכן לא בוטל ע"י הצבא, אלא ע"י גורם "משפטי" (שם יפה לפוליטי בכסות משפטית). ההוראה לפלסטינים לטלטל את המחבל הפצוע הייתה פתרון יחיד שימנע מחייל שלנו לעשות זאת - וכן, אם השאלה
היא מה עדיף מבחינה מוסרית, מות אזרח פלסטיני או חייל ישראלי - עדיף מות אזרח פלסטיני.
ביטול נוהל השכן הוא הפאק המוסרי, ולא קיומו השל נוהל כזה, שנועד למטרה הראוייה מכל: שמירה על
חיי חיילי צה"ל.

למשל, אם יש אפשרות לקרוא למחבל לצאת, מבלי לשלוח איש, ואם יש דרך לברר אם הוא לבד בבית
בלי לשלוח איש - אז לא צריך לשלוח.
מדיניות תהפוך את זה מצעד של ברירת מחדל - לצעד רגיל, וזה כבר מוגזם, והופך את הצעד הזה לכזה
שלא בהכרח מגן על חיילינו, אלא סתם צעד של עצלנות (או של "השפעות הכיבוש על חיילינו", אפ תרצה...).

דווקא בערוצים הגדולים שמעתי את כל הפרשנים (אמנון אברמוביץ' זה לא פרשן) מסבירים כי נוהל וידוא הריגה הוא נוהל הכרחי למען ביטחון החיילים, ווידוא הריגה של מחבל זה דבר הגיוני ונכון לעשות.
מי שרצה לקפוץ על זה - קפץ. אבל אני מאמין שרוב הציבור מבין את ההבדל בין וידוא הריגה על מחבל ובין וידוא הריגה על ילדה (שהיה לא היה). לא צריך לתת כותרת לכל שמאלני הזוי, שממילא ינפק לך בשנייה אלף ואחת דוגמאות ל"צה"ל צבא כיבוש דורסני..."

שמאלנים זה חיה נכחדת

הערבים הורגים את אלה שהורגים אותם. רק אצלנו מחבל שנתפס על-ידי ההמון יקבל כוס קפה בזמן שהוא מחכה למשטרה שתגיע.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.homestead.com/upliftdarace/files/IndianaLynching.JPG]

ההבדל הוא שאתה מעדיף את היהודי בתוך חבל התלייה ואני מעדיף את המחבל. אבל מצטער אם פגעתי באי אלו רגישויות שיש לך לגבי יחס לא הולם למחבלים. אתה יכול להיות רגוע, אני בטוח שהיחס הסטרילי כלפיהם ימשך עוד הרבה זמן והם יקבלו את כל כוסות הקפה והכיבודים שהם ירצו.

אני לא מעדיף יהודי בחבל התליה כי אני נגד לינץ' לכל אדם. נקודה. אתה בעד לינץ' אם זה לא יהודים.נקודה נוספת. זה ההבדל ביננו ולא שום דבר אחר.

אז תפסיק לזבל בשכל.

כולנו יודעים למה.

כי הוא היה מחבל יהודי. אף אחד לא מצטער פה על זה שהרגו מחבל ערבי. שניהם בדיוק אותו דבר. מחבל זה מחבל. רוצח זה רוצח. לא משנה אם הוא יהודי או ערבי. ואני לא מצטער על ה"לינץ'" שעשו בגולדשטיין כמו שאני לא מצטער על זה שהרגו את המחבל הפלסטיני ההוא.

ואם לא היו מביאים את המחבלים מטוניסיה גם ברוך גולדשטיין היה בחיים וחמוד ורופא, וגם המחבל הערבי לא היה מחבל.

כשהביאו את המחבלים מטוניסיה ידעו שאלו יהיו התוצאות.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

שעשו הנאצים במורדי גטו וורשה. גם שם היה מדובר במחבלים יהודים שבאו על עונשם...

אגב, מי בדיוק מינה אותך להיות האביר הממונה על כיבוד זכרם של ששת המיליונים ? מרדכי אנילביץ רשם אותך בצוואה שלו ?

ואם אתה חושב שהציניות שלך הופכת אותך לחכם גדול, אתה טועה.

אתה חיידק חסר טאקט ותמהוני. אתה אדם נחות מבחינה מוסרית ואנושית ואני מקווה שתחסם בפורום הזה כי זה בדיוק מה שמגיע לך אחרי הדבר הדוחה שכתבת.

אתה אדם בזוי בעל דעות בלתי נסבלות. אני בספק אם אתה בכלל מודע למשמעות הדברים שאתה אומר. המסקנה היחידה שניתן להגיע אליה לגביך היא שאתה חולה נפש ולכן אינך אחראי לדבריך/מעשיך ולכן אין לכעוס עליך. השימוש שלך בנושא השואה מחליא ואתפלא אם אתה בכלל עומד בצפירה בימי הזיכרון. אתה כמעט גורם לי להתגעגע לציוני. לו לפחות היה כבוד (מינימלי ביותר אמנם) לחיי אדם.
אני בטוח שהחברה הסובבת אותך הקיאה אותך מתוכה לפני זמן רב ולכן אתה שונא אדם שכזה. אתה אמבה מבחילה וכולי תקווה שלא תצליח לצאת מהמבחנה שבה אתה חי ולזהם את הסביבה בנוכחותך.

ואז הוא נאלץ, המסכן, לעבור לגידופים. אתה מעורר רחמים.

אני פשוט נתתי תיאור מצב מדוייק.
אתה אדם כל כך קטן שאפשר לראותו רק דרך מקרוסקופ ולכן אתה חיידק.
אני מרחם עליך ועל האנשים שנאלצים לחיות בקרבתך. אתה דוגמא לימין הסהרורי הקיצוני שמעוניין להקים כאן מדינת הלכה גזענית על חשבון החופש והדמוקרטיה וכאשר אין לך מה להגיד, אתה פונה להצהרות מבחילות על השואה. אתה אדם נזקק מבחינה נפשית ולכן אני לא כועס עליך. אני מוכן להפנות אותך לבית חולים לחולי נפש הקרוב לביתך ושם תוכל לקבל טיפול הולם לבעיותיך הרבות. גם אם אתה אדם מקרוסקופי, עדיין אתה אדם, למרות שאתה ממש משתדל להתנתק מאיתנו ולעבור לחיידקות במשרה מלאה.

אני בטוח שיש לך כמה בדיחות שואה שתשמח לשתף אותנו בהן.

זה לא אומר שהוא לא היה טרוריסט ולא הגיע לו למות...

-----------------------------
S e g m a n y