ממ...
דרים...
אחח...
להקה כל כך טובה לדעתי...
אני יותר מדברת על האלבום Scenes From A Memory המעולה...
שכל כך אהבתי אותו...
חוץ מהאלבום הזה שמעתי כמה שירים אבל לא משו רציני....
אז מה דעתכם על דרים?
...

Scence from a memory אלבום מעולה ,
A Change Of Seasons חזק במיוחד ( במיוחד שיר הנושא ) ,

כל השאר שמעתי פה ושם בחלקים ,

סה"כ להקה טובה .

האמת התחלתי לאהוב אותם רק עד לא מזמן פעם שמעתי ולא אהבתי (אולי לא שמעתי את השירים הנכונים כי האמת יש להם גם מלא שירים מעצבנים)

דרך אגב נכון האלבום Scenes from a memory הוא הכי טוב שלהם כנראה אבל הייתי מנסה גם את Six Degrees Of Inner Turbulence בתוכו ספציפית שני שירים ענקיים : Misunderstood ו
The glass prison
אהבתי גם כמה שירים באלבום awake
innocence faded
cought in a web
voices

לדעתי דרים היא בלי ספק אחת מהלהקות המטאל הטובות ביותר בכל הזמנים. ג'יימס לברי, זמר קנדי תותח שמזמר לעצמו כבר יותר מ20 שנה, והוא נשמע תמיד טוב... ג'ון פטרוצי, אחד מהגיטריסטים המגוונים והטובים ביותר שאי פעם יצא לי לשמוע וכמובן המתופף היהודי מייק פורטוני שעושה חסד עם כלי ההקשה.

בתכלס אני לא אמור לאהוב את הלהקה הזאת.. אני לא מת על שירים ארוכים ועל קטעי סולו גבוהים.. אבל משו בסגנון הנגינה שלהם פשוט כבש אותי.. אחת הלהקות שאני יותר אוהב.

Dream Theater MOTHERFUCKING RULEZ

לדעתי הם מוזיקאים עם המון רגש אבל הם חסרי נשמה.
במטאל, לטעמי, צריכה להיות נשמה במוזיקה, זהו כל התוכן בעצם.
בשביל להביע נשמה לא צריך רגש, תראו את איטרנל גריי או ביוהאזארד -הם מוציאים את הנשמה על הגיטרות אבל לא מתיפיפים ועושים תחרות סולמות.

כי לדעתי הסולויים של פטרוצ'י הם מלאי נשמה וקשר לליריקה של השיר.... בכל מקרה.. אני אחכה להסבר...

אנילא מבין איך הגעת למסקנה הזאת!
ברוב השירים שלהם (במיוחד באלבומים האחרונים) יש המון, אבל המון רגש!

דוגמא, אם תשים לב לTrain Of thought יש את ה שיר השביעי, In the Name Of God, יש בשיר הזה כ"כ הרבה רגש שזה פשוט קרע אותי.
למען האמת הליריקה של השיר תפסה אותי לא מוכן ובלי שום קשר גם המוזיקה עצמה כ"כ מושקעת יש כ"כ הרבה רגש
ואגב, זו אחת הסיבות בגללה אני שומע אותם (הם להקת המטאל הראשונה ששמעתי).
בדיסק הזה יש עוד המון שירים כאלה (חוץ מהשיר הרביעי Honor Thy Father שהוא באמת פחות טוב).

חוץ מזה יש לך עוד המון שירים כאלה בAwake (ע"ע The mirror ,Voices )
ובלי שום ספק בScenes..

אני מעוניין לשמוע הסבר איך הגעת למסקנה הזאת..

בואו תנו לי להסביר את זה ככה:
רגש יש לכם בכמויות במוזיקה קלאסית, אבל אתם רואים שם נשמה? אתם מרגישים שאתם שופכים את הלב עם יצירות של ואגנר? (בהנחה שאתם לא נאצים?)
נשמה יש לכם בדכ במוזיקה מזרחית - מוזיקה שבואו נאמר שהרבה תחכום לא תמצאו בה (אלא אם אתה מרחיבים אופקים ומגיעים לאבות הרוחניים של המזרחית כיום והם הברירה הטבעית ובוסתן אברהם), אבל אנשים שופכים את התסכול שלהם מהחיים ומשחררים את עצמם בקלות עם התו הראשון.
במטאל תמצאו את זה עם המטאליקות הראשונים, עם ביוהאזארד, עם אורפנד כמובן ועם BATHORY למשל, שבדכ אין בהרכבים האלו הרבה רגש (למעט אורפנד אולי שלהם יש נטייה לפרוגרסיביות) אבל אנשים מתחברים תוך שניה ולא צריכים לשבת לעשות ש"ב על סולמות לפני שהם מנסים להבין מה היוצר מנסה לומר.

מלבד זאת, הדרים האחרון הוא מחווה צולעת לMUSE בכמה וכמה מהשירים. אותם מקצבים אותו הניגון.

1. בטח ובטח שיש רגש ביצירות קלסיות. באך כתב את סימפוניה/ות (לא זוכר) שהיה חרש לגמרי...
כלומר הוא הרגיש את המוזיקה בראש, בנוסף אומרים שבטננהנה (אחת מסימפונות המפורסמות שלו.. סליחה על הבורות.. אבל אני בטוח שאתם מבין למה אני מתכוון) הוא הביע את מלאך המוות דופק לו על הדלת... לא נראה לי שזאת היכולת הטכנית של באך...

2. לא צריך להתבכיין כדי לשפוך את הלב והנשמה... אפשר לעשות את זה בדרכים אחרות, למשל -
מוזיקה... דבר שלא מוצאים הרבה במזרחית.... והמון בדרים ולהקות אחרות....

3. הדיסק האחרון של דרים לא משקף בקצת את היכולת שלהם מבחינת מסר.... לעומת זאת כל הדיסקים האחרים שלהם שופכים את הלב דרך הליריקה ודרך המוזיקה

השירים שלהם מעולים
נגינה מגניבה בטירוף, ולמרות שיש להם שירים של 10 דק' +/- לא מרגישים אותם
נגנים מעולים אחד אחד
חוץ מזה השילוב עם הליריקה המעולה שלהם זה משהו שיכול להטריף אנשים!

חוץ ממה שיש בסינס יש עוד המון שירים שלהם שהם מעולים, כמו למשל ב Awake.
לדעתי הדיסק הכי טוב שלהם עד עכשיו זה Awake , אבל אני ממליץ גם על Train of thought יש שם שירים גאוניים

חוץ מזה מדיסקים אחרים יש גם את
Take Away My Pain שהוא שיר ממש טוב (רגוע יחסית)


בקיצר להקה מעולההההההה!

עריכה:
אגב, יש גם את להלהקה Liquid Tension Experiment שהם מורכבים חלקית מחלק מDream , גם להקה מעולה
שיר מומלץ Hourglass.

שמעו פטרוצ'י ידו בתור נגן מכונה ולא בתור נגן עם רגש.
אני מאוד אוהב אותו בתור גיטריסט, אבל הוא לא מבטא הרבה פיל בסולואים שלו והוא מאוד טכני וזה ממש לא מפריע לי כי זה מה שאני אוהב ובשבילי הוא גיטריסט גדול.
תשמעו את ג'ו סטריאני ותבינו למה אומרים שאין לו פיל, למרות שבהופעות ישנות שלהם רואים שכשבא לו הוא מביא פיל....
והלהקות שהבאת לא מיתקרבות ברמת הנגינה שלהן לדרים.... דרים זה הטופ של הנגנים כל אחד שמה הוא מאסטר בכלי שלו, ואין כמעט בכל הלהקות שקיימות בג'אנר המטאל נגנים שמשתווים אליהם ובטח שלא עולים עלייהם.

והכי טובה בתחום בלי ספק.
הדיסקים הכי טובים (לדעתי) לפי סדר:
1.Awake
ממליץ במיוחד על (A Mind Beside Itself (Erotomania|Voices|The Silent Man כמו כן על Scarred המדהים ושיר הפרידה של הקלידן קווין מור Space Dye Vest שיר ממש עצוב ויפה.

2.Images And Words
מומלצים - (Take the Time, Metropolis Pt. 1 (The Miracle and the Sleeper ו - Under a Glass Moon.

3.Six Degrees of Inner Trubulance (בעיקר הדיסק השני, אבל גם הראשון מעולה)
מומלצים - בדיסק הראשון - The Glass Prison, ובדיסק השני Crash Landing (שני החלקים)

ואי אפשר בלי השיר אולי הכי טוב שלהם A Change of Seasons, רק חבל שהדיסק כזה גרוע..

אגב אני יודע שלא ביקשת המלצות, אבל הייתי חייב

בכל מקרה, אחת הלהקות שהכי השפיעו עליי בכלל, ועל כל מה שקשור למוזיקה בפרט.

מומלץ מאד

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

עכשיו הסתכלתי על ההודעה שכתבתי (היה כבר מאוחר בלילה.. ) וראיתי שמאיזושהי סיבה כתבתי Crash Landing בשם של השיר מSix Degrees of Inner Turbulence
אז הכוונה כמובן ל About to crash.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

הורדתי אותו..בעקבות האשכול הזה..והוא ממש יפה

נכנסתי לתראד הזה וחיכיתי לראות תגובה מהצד הנגדי ולא מצאתי.
כולם מהללים את דרים ת'יאטר! צריך פה איזה תגובת נגד אחת לפחות...
טוב, לדעתי הם להקה דיי ממוצעת. תרגעו, לא בקטע של הטכניקה, אז אוקיי - לאדון פטרוצ'י יש טכניקה מצויינת, הוא מהיר כמו שד, הבסיסט היפני ההוא (יאנג קראו לו, לא?) מציג יכולות טכניות מצויינות כמו גם המתופף, אבל לדעתי השירים דיי משעממים. אין הרבה ייחוד ועניין במה שהם עושים ולדעתי הם לא מנגנים עם יותר מדיי רגש. גם הליינים של הבס דיי משעממים.
ובקשר לטעם אישי, גם הקול של הזמר שלהם, לברי, דיי מעצבן.
Bash me, Dream kids!

שמעו, הנגנים פשוט אין מה להגיד עליהם.. לכל אחד מהם יש תואר שני או שלישי, אם אני לא טועה, בכלי שבו הוא מנגן.. הם פשוט צמד חמד ביחד..

אבל הסולן.. אוי הסולן, לפי דעתי הוא לא זמר שכל כך מתאים לשירת מטאל.. פשוט לא.. הוא זמר שיותר בוכה בשירים מאשר שר בעצם.. אלוהים ישמור, אולי אתם תסקלו אותי באבנים על זה, אבל אפשר להשוות את השירה שלו לשירה של אנריקה איגלסיאס (לא בסגנונות או בקולות - אלא בעובדה שהם אשכרה בוכים בשירים).. אם לדרים היה את הסולן של סימפוני איקס או של הלהקה הצרפתית אדאג'יו הם היו פשוט בלתי ייאמנים (לא שעכשיו הם לא שואפים לזה)..

טוב יש לי כמה דברים להגיד בנושא דרים, אני אישית גדלתי על להקות כגון: metallica, megadeth, pantera, guns and roses וכו'.
דרים הייתה הלהקה הפרוגרסיבית הראשונה ששמעתי ולצערי שללתי אותם לגמרי, אחרי כמה שנים בשמיעה חוזרת פשוט התמכרתי.
אין ספק שscenes from a memory הוא הדיסק הכי טוב שלהם מכל הבחינות, המוזיקה, הליריקה, הרעיון הגאוני שמאחורי השירים, הסאונד המפלצתי, הפקה, ביצועים, רגש, בקיצר הכל.
לגבי "נשמה" תקשיבו לשירים:
the spirit carries on, through her eyes, take away my pain, lines in the sand, scared...
למי שלא מכיר אני ממליץ לשמוע את הדיסקים שלהם בסדר הבא:
Metropolis pt.2
Change of seasons
Images and words
Awake
octavarium
Six degress of inner torbulance
falling into infinity

falling into infinity זה הדיסק הכי רגוע שלהם והכי ממוסחר, יש כמה שירים ממש טובים וכמה די סתמיים, אבל הוא זורם באוזן.

ול slipkorn אם אתה רוצה לשמוע רגש אמיתי תקשיב למרטי פרידמן!

הוא עשוי כל כך טוב.

די כבר!!!!!!!!!!
תפסיקו להלל את סינס פרום א ממורי, זה חרה של אלבום!!!!!
חרה!חרה!חרה!חרה!

הדבר הכי טוב שיצא מהאלבום הזה זה שני האינסטרומנטלים המדהימים overture 1928 ו dance of eternety חוץ מזה אין באלבום כלום חוץ מכמה סולואים טובים פה ושם

הם פשוט באו ושמו את רובי וויליאמס במקום ג'יימס לברי ואמרו"הנה, כך, תשיר"
הם לא שמים לב שהם הפכו למתרוממים. כאילו, מה זה החרא הזה through her eyes?
ועוד כל מיני שירים מתרוממים מהדיסק שאינני זוכר את שמם
האלבום לא קשור לפרוגרסיב וכל היום מחשיבים אותו לפסגת הפרוגרסיב של שנות התשעים !!
יאלללה לכו תאכלו חמין!!!!!

אותו הדבר עם awake רק הפוך
הם צריכים להבין משהו:
ד-ר-י-ם ד'-י-א-ט-ר ז-א-ת ל-א ל-ה-ק-ה ש-צ-ר-י-כ-ה ל-נ-ג-ן מ-ט-א-ל!
האלבום לא קשור אליהם! הוא לא ממצה כלום מהיכולות של ג'יימס לברי שהוא לדעתי אחד הסולנים הגדולים בכל הזמנים ולא רק במטאל, פרוגרסיב או איך שתרצו לקרוא לזה
כמובן חוץ משני השירים המדהיצים erotomania ו- voices

דרים דיאטר זאת להקה עם פוטנציאל עצום!!!!!!
כמו בשיר the glass prison שכמה המליצו עליו
יש לו התחלה מדהימה עם המון פוטנציאל וכל השאר זה קירק האמט מנגן שם שטויות, כאילו, למה לעשות משהו דפוק עם אתם יכולים להרבה יותר?
כל המשך השיר בנוסף לקירק האמט זה שטיות מטאל שלפעמים הקול של ג'יימס נשמע כאילו זה גראול!!
וכל הסקרצ'ים והשטויות שג'ורדן רודס דחף שם.........
לבנאדם יש כשרון עצום והוא מנסה לנגן מטאליקה!!!(בלי כמובן לזלזל בהם)
הוא בכלל אמור לנגן פיוז'ין!!!
שיפסיקו לנסות להיות מטאליקה, לדחוף טראנסים ודברים אלקטרוניים, ושיפסיקו להיות מתרוממים למען השם!!!!!!!!
בכלל ג'ון פטרוצ'י נדפק, הוא כבר לא יודע לנגן אבל ממש אין לי כח להכנס לזה.....

כולנו יודעים שאם בא להם והם רוצים הם יכולים להגיע לפסגות אומנותיות עצומות והם הראו את זה בliquid tension יפה מאוד, שזה לדעתי אחד הדברים הכי טובים שהעולם שלנו קיבל!!!הרי שיש להם כשרון עצום!!!!!
אבל כמובן שענייננו הוא דרים אחי לפנים וליקוויד אחי לפנים זה כבר סיפור בפני עצמו אז חייבים להציג את היצירה הכי גדולה שלהם שכבר כולם שכחו ממנה:
Images And Words

אין...........פשוט אין..........שום דבר שמתעלה על האלבום הזה!!!!
ג'ון פטרוצ'י הראה שם את שיא יכולתו (כמובן בלי להתייחס לליקוויד אחי לפנים)
אין לי כבר ממש כח לתאר את מה שהוא עשה שם אבל אתם חייבים להבין את זה שהוא פשוט
ניגן טוב!!!!
ג'יימס לברי כל פעם גורם לי מחדש לבכות כשאני שומע את האלבום,
אין אף אחד בעולם שיכול או יכל להגיע לתדרים שהבחור הגיע אליהם!!!!יש לו את הכל הכי ייחודי בעולם
ואם תשימו לב הוא לא צורח כמו שכולם חושבים, הוא פשוט שר נפלא..........!
קווין מור גם כן אחד הקלידנים הייחודיים,מייק פורטנוי היה אחד הכלים(לא הרביעיות שהוא מנגן היום), וג'ון מיונג היה פשוט חזיר אנוש!!!!!!
אני חייב לציין שאחרי האלבום חלה ירידה בקולו של לברי.
משום מה כבר אין לו קול בהופעות ונראה כאילו עוד שניה הוא עומד להיחנק(ראה awake live)
כנראה הוא התחיל לעשן.............

אני לא חושב שאי פעם הם יצליחו להגיע לרמת הלחנים(שוב בלי להחשיב את ליקוויד טנשן) לרמת הביצוע ולרמת הכלות(מלשון כלי) שהם הגיעו אליה באלבום הזה, כל שיר זה פשוט פיצוץ!!!!!!!!! אין שם.....
פשוט אין שם משהו לא טוב!!!!!!!!(טוב אולי חוץ מפול מי אנדר אבל גם הוא שיר טוב)
אחד הדברים הכי יפים ומושלמים שהעולם שלנו קיבל מהם.....פשוט מחיאת כף!
ואם יורשה לי להוסיף שהשיא של האלבום הוא בקטע הווקלי האחרון בשיר האחרון בדקה 9:35 שבו ג'יימס לברי פורץ את גבולות המין האנושי לבכות....אני פשוט משתתק בקטע הזה!!!!!

בקיצור אין לי כח ממש לתת ביקורת על כל דבר שמהללים אותם והוא לא ממש מוצדק כמו למשל change of seasons אבל לא משנה, מה שניסיתי להגיד שלאנשים האלה יש כשרון יוצא דופן והוא ממש אבל ממש ממש לא ממומש.

תודה רבה ושנה טובה לכל הממונים ומשפחותיהם!

אחי אתה לא צריך לקחת את זה אישית, כל אחד והטעם שלו, אני חולה על Images and words אבל אני חושב שבawake וב scenes הלהקה התבגרה קצת וגיבשה סאונד קצת שונה ממה שדרים היו רגילים לעשות, טיפה יותר כבר אבל עדיין מלודי ופרוגרסיבי, אבל שוב כל אחד והטעם שלו.

מצטער