אתמול, כמעט כמו רוב בני גילי קיבלתי את המנילה. יש לי פרופיל 82 ומן הסתם יש לי מנילה קרבית.
רוב הדעות שאני שומע על להיות "לוחם" זה שהתפקיד הוא קשה ממש, לא מפיקים ממנו תועלת כמעט, רוב הזמן טוחנים שמירות ומנקים ולאחר זמן מה נהפכים להיות שבוזים וזה ממש לא כיף כמו שזה נשמע/נראה בקיצור-סבל.
אני כבר יחסית הרבה זמן, בערך מכיתה ט', מתעניין מאוד(אבל מאוד!!!) בנושא הצבא והלוחמה, אני גם רשום לגדנ"ע קליעה ויצאתי גם לקורסים משם אני כבר הרבה זמן קורא בפורום הזה ואפילו יש לי איזה שיגעון כזה שאני רשום ל"במחנה" ול"בטאון חי"א" .
אני יודע שהצבא הוא בכלל לא כמו גדנ"ע ולא כמו בסרטים ובמשחקים אבל הייתי מעוניין לשמוע את דעתכם בנושא(הקרביים מבינכם), למרות שרוב סיכויי להיות קרבי, האם כדאי ללכת לקרבי? האם אפשר לשרוד שם ואפילו אולי גם להנות?

תשמע אני יגיד לך תכלס,כל הגדודים עושים את אותו הדבר.רוב הזמן שמירות ,הרבה שביזות .בתכלס מה שמחזיק אותך שם זה האנשים,החברים שלך.זה קשה מאוד להיות קרבי אבל זה גם נותן הרבה.
נכון זה לא כמו לצאת ממר"מ עם משהו לעתיד אבל קרבי יוצא עם הרבה דברים אחרים מהצבא שממר"מניק לא.
אין מה לעשות הרעל בסוף עובר לכולם,בגדודים יש מעט מאוד פעולות.
סיירות למשל לא עושות שמירות וקוים ככה שלדעתי זה שירות יותר מעניין ואולי פחות משביז.
אם חשוב לך להיות קרבי תלך,אתה תורם המון ולצערי היום רוב האנשים לא רוצים ללכת לקרבי.קרבי יבנה אותך כבנאדם ואתה תעמוד בקשיים שלא חשבת שתעמוד בהם.

בהצלחה!

pilot17 לשעבר

נוב 07.

אני גם שמעתי שבסיירות עושים פעילויות מאוד מעניינות וגם השאיפות שלי היא כמה שיותר גבוה- קודם לקבל סיירות( אחרי שאני ימחוק סעיף מסוים) ולנסות בתקווה להתקבל למטכ"ל או לאחת הסיירות ואם זה לא יצליח אז אני אנסה להתקבל ליח"טיות ששמעתי שגם הם עושים פעילויות מעניינות לא פחות. הבעיה היא שאני חושש שאני לא יעבור ואז האפשרות היחידה שלי תהיה הגדודים.

שירות קרבי הוא שירות קשה.
זה לא כמו שראית בסידרה טירונות, ובטח שלא כמו בחוברות שאתה מנוי עליהן (ואגב, שמור עליהן במצב טוב, כי בעוד 20-30 שנה הם יהיו אוצר) ורוב הסיכויים שבחלק גדול מהשירות אתה תרגיש שאתה טוחן סתם וקוע את התחת, בזמן שהחברים הג'ובניקים שלך חוגגים, אבל רק אחרי שתשתחרר אתה תעריך את השלוש שנים האלה.
אני אישית אכלתי לא מעט חרא בשירות הסדיר, והיום אני לא מצטער על יום אחד. צריך לעבור את זה כדי להעריך את זה באמת.
בהצלחה

היום דיברתי עם המאמן שלי לטניס ודיברנו על הצבא.
הוא בחור בן 25-26 אני מעריך , ככה שהוא לא זקן.
הוא אמר לי שהוא הלך לקרבי ( לא זוכר לאן ) אבל שהיה לו חרא שם ואז איכשהו ( לא הסכים להגיד איך ) הוא הפך להיות גובניק.
הוא אמר לי שקרבי זה חרא בעיקר בגלל 3 סיבות:
1. זה הורס תגוף - המסעות והדברים האלה פשוט מזיין לך תגוף ( בעיקר לפי מה שהוא אמר ברכיים וגב )
2. המילואים יכול להרוס לך את הפרנסה כי הוא אמר שמילואים בקרבי יכול לקחת לך חודש בשנה ואז מנהלים יפחדו לקחת אותך לעבודה.
3. יחס חרא ולכן הקנאה בגובניקים.

השאלה שלי ל-נימדוד ולשאר האנשים שסיימו קרבי ,
כמה זמן אתה במילואים בשנה?
האם הגוף שלך ניזוק כתוצאה מהשירות הקרבי?
למה אתה מעריך את ה3 שנים האלה כל כך ?

ושאלה לגבי מוד"ש - האם גם במוד"ש יש את השביזות הזאת שכל הזמן לא עושים כלום וטוחנים שמירות? מישהו יכול לתאר מה זה סדר יום של 'שמירה' ממתי שאתה קם עד מתי שאתה ישן?

תודה

1. אני שמח ש25 זה לא נחשב זקן

לגבי המאמן שלך, שלמרות שאני לא מכיר אותו, אני מכיר את הטיפוס. נראה שאתה מעריך אותו, לכן אני לא אגיד מה שאני חושב של מי ש"נופל" מקרבי ומוצא כל כך הרבה סיבות לכך...

אז אני אגיב לעניין:
1. "זה הורס את הגוף" - אני לא יודע מה קורה בחי"ר ובמקומות שהמאמץ הגופני הוא קשה. לי אישית הצבא רק פיתח את הגוף. קיבלתי כושר שלא היה לי לפני כן ומילד שחיף נקניק בן 18, קיבלתי כושר שלא חשבתי שיכול להיות לי וגוף בהתאם (למרות שאת זה אפשר לזקוף גם לחדר כושר, אבל הצבא הוביל אותי לזה).
2. "מילואים יכולים להרוס את הפרנסה" - מילאים יכולים לעשות הרבה דברים. הם פוגעים בלימודים באוניברסיטה (למרות שהאוניברסיטה מתחשבת ומתגמלת סטודנטים בדרכים שונות, הין אם זה שיעורים פרטיים לתגבור ומועדים מיוחדים), ובמקומות עבודה מסויימים הם יכולים להזיק (במיוחד אם אתה עצמאי), שלא נדבר על הבעיות עם האישה / חברה, שמשום מה חושבת שכל המילואים זה מן טיול ביתספר שנהנים בו.
בכל אופן, זה חלק מהעניין של השירות הקרבי. אתה מרוויח חברויות מסוג אחר, ותכלס אתה שם רק בשביל החבר'ה. אם מישהו רוצה להתחמק מהמילואים הוא יכול לעשות את זה ברגע. עובדה שהרוב שהולכים למילואים ממשיכים לעשות את זה עד גיל 40.
3. היחס לא חרא - התנאים חרא. יש הבדל גדול.
בתור אחר שהתחיל קרבי, קיבל בעיות רפואיות והיה ג'ובניק 4 חודשים וחזר לקרבי, אני יכול להעיד שהיחס אלי כקרבי היה הרבה הרבה יותר טוב. כנראה שזה קטע אישי, אבל אני לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה ב4 החודשים האלה, ואין דבר שהיה יותר מביש מבחינתי מלפגוש מישהו שלמד איתי בתיכון שיראה אותי חוזר ממ"זי ב 2 בצהרים עם מדים בלי שום סיכה ובלי נשק.

כמה מילואים אני עושה בשנה: זה משתנה. בשנה הראשונה אחרי השיחרור לא קראו לי. אחרי עוד חצי שנה היה לי שבוע אימון (שדווקא היה כיף, כי זה לא היה בזמן לימודים), ובשנה שעברה (חודש מאי) היו לי מילואים של 16 יום. זה היה צריך להיות 24 יום, אבל המ"פ הלך לקראת הסטודנטים. עוד לא היו לי השנה, ולפי כל ההתפתחויות בחוק המילואים החדש, נראה שהמצב ישתפר מבחינת עוד אימונים על חשבון תעסוקה.

האם הגוף שלך ניזוק כתוצאה מהשירות הקרבי? השמיעה שלי מחורבנת, אבל זה יכול להיות גם בגלל המוזיקה שאני שומע, וגם קצת גנים לא טובים.
מהבחינה הפיזית הגוף שלי רק התחזק.

למה אתה מעריך את ה3 שנים האלה כל כך? אני לא רוצה להישמע פלצן מדי, אבל בעיקר בגלל שאני אוהב את המדינה שלי.
חוץ מזה, הרווח הגדול ביותר שקיבלתי היה פנימי ואני לא יכול למדוד אותו. השינוי הגדול מבחינה נפשית, בגרות ונסיון זה דבר שרק אחרי שהשתחררתי אני יכול להעריך.
למרות הקושי והתחושה ש"דופקים אותי, אני קורע את התחת וכל הג'ובניקים עושים בית זונות", ותאמין לי שאני מלך הקיטורים והתלונות, החוויות שאתה אוסף שוות את זה.

קשה לי להסביר את זה במילים כי מי שלא עבר את זה לא יבין זאת.

הקפצה

אחד המתנגדים שאני אלך לקרבי הוא אבא שלי. ד"א הוא היה בצבא קבע בחי"א (תפקיד עורפי) וסה"כ אני מבין אותו אבל הוא רואה את הצבא בתור מקום עבודה בניגוד אלי שאני רואה את זה בתור משהו אחר לגמרי(כמה שזה נישמע מצחיק...בתור איזה תחביב חזק מאוד וגם אני רואה את זה כמשהו ציוני ופטריוטי מאוד). כמה שאני מנסה להסביר לו שאני לא כמו הילדים שרק בשנה האחרונה היו במיצג חילות/קיבלו יום סיירות והתחילו להתעניין ולהתלהב מצבא(בלי לזלזל) אני כבר הרבה מאוד זמן מתעניין בזה(אני יודע שאני נשמע כמו ילד קטן ופלצני ) ואז הוא מתחיל להרצות לי כמה שקשה ואם נשברים קשה לצאת משם....
חוץ מזה אני מרגיש שאם אני לא אלך בצבא לאן שאני רוצה זה יהיה מאין פיספוס גדול מאוד מבחנתי כי זה כאילו שאת כל העיניין שהיה לי אני בעצם לא ימצה אותו.

ועוד משהו, שמעתי פעם שקשה מאוד במקרים מסויימים להתקדם בצבא ללא פרוטקציות או כאלה דברים. זה נכון הדבר הזה?

טוב, אתה בגיל שבו אתה אמור להיות בוגר מספיק בשביל לקבל החלטות כאלה בעצמך.
מנסיון, זה לא כל כך קשה לצאת משם, אם אתה מנסה, אבל התפקידים בחוץ, בדרך כלל, לא יאתגרו אותך במיוחד ותשרוף שלוש שנים על איזה ג'וב מאעפן.

לגבי פרוטקציה - יש פרוטקציה בהרבה מקומות. בעיקר בג'ובים "מבוקשים" כמו גלי צה"ל, תזמורת צה"ל ושכאלה. בקרבי, לפי מיטב ידיעתי, ההתקדמות תלויה בביצועים שלך.