86 שנים ! כמעט מאה שלמה לקח לבוסטון רד סוקס לחזור ולהיות אלופי ליגת הבייסבול, ה MLB, בארה"ב. הקללה שריחפה מעל הקבוצה הוסרה, כתובות, חולצות ומשפטים בהם משחקי מילים עם המספר 1918, יכולים להיזרק לפח, יש מספר חדש, 2004.
ירדו עליהם וצחקו עליהם במשך שמונה עשורים, נכון, יש קבוצות רבות בספורט האמריקאי, בייסבול, כדורסל, פוטבול, הוקי, שלא לקחו אליפות אף פעם אבל בוסטון הייתה שונה, מעבר לכך שזכתה באליפויות, היא תמיד נחשבה לקבוצה מפוארת, בעלת היסטוריה מרתקת ואחת הקבוצות האהודות ביותר בארה"ב. היום אוהדים גאים של הרד סוקס יכולים לזקוף ראשם בגאווה, הספירה מתחילה מחדש.
זו הייתה אליפות שישית במספר לרד סוקס, כלום לעומת 26 האליפויות של הניו יורק יאנקיס, היריבה הגדולה והשנואה, אבל זו הייתה אולי האליפות המתוקה מכולן. בוסטון הייתה אחת מהקבוצות שהקימו את האמריקן ליג ב- 1901 (הנשיונל ליג הוקמה ב- 1876), ובמשך שנים ראו אוהדיה את היאנקיס גוזלים מהם כל פיסה טובה, החל בשחקן האגדי בייב רות', שנמכר ליאנקיס ב-1920, וכלה בהשפלות חוזרות ונשנות בפליאוף לאורך השנים. הפעם, אפילו הצינים באוהדי היאנקיס, עמדו ומחאו כף.
למה? כי רק שלוש קבוצות בהיסטוריה של הספורט האמריקאי, בכל הענפים, הצליחו לחזור מפיגור של 3:0 בסדרת פליאוף ולנצח. הראשונים, שחקני קבוצת ההוקי של טורונטו, המייפל ליפס, עשו זאת ב- 1942 וגברו על דטרויט. השנייה, ב- 1975, שוב קבוצת הוקי, הניו יורק אייסלנדרס, שחזרה מפיגור 3:0 לניצחון 3:4 על פיטסבורג. 29 שנים אחרי, בוסטון רד סוקס עשתה את הבלתי יאומן. מול היאנקיס באליפות האמריקן ליג, בפיגור 3:0, שמעו שוב שחקני ואוהדי הרד סוקס את הבדיחות הידועות, "'WHOSE YOURE DADY?", שאלו אוהדי ניו יורק והתפוצצו מצחוק, הלוזרים מבוסטון עוד פעם פה כדי להפסיד, אחרי שבוסטון חזרה ל- 3:1, 3:2, הם החלו לחשוש, אחרי שהרד סוקס השוו, 3:3, לא היו הרבה אנשים בארה"ב שהימרו נגדם במשחק השביעי.



בגמר זה הלך קל יותר, בוסטון שלטה בסדרה מול סט. לואיס קרדינלס ללא מאמץ מיוחד, עלתה בכל משחק ראשונה על לוח התוצאות וניצחה בקלילות בסדרה 0:4, מנצחת למעשה שמונה משחקים רצופים בפליאוף. קווין מילר המצוין, שחקן הבסיס הראשון, היה בעננים: "רצינו את זה כל כך בשביל העיר בוסטון, וואו, משהו שלא עשו במשך 86 שנים, תקרעו את כל הפוסטרים '1918', לא רוצה לראות את המספר הזה יותר".
רחובות ניו אינגלנד כולה היו מוארים הלילה ואנשים חגגו עד השעות הקטנות. מג קונרטון, אחת שחוותה חלק נכבד מ- 86 השנים ללא אליפות, צהלה ברחובות כנערת טיפש-עשרה: "אני לא יודעת בכלל איך לקחת את זה, אני לא מאמינה". שיירות של מכוניות עמדו וצפרו באקסטזה, מרבית האוהדים, בהתחשב בהיסטוריה של ניו אינגלנד ובשורשים האירים, היו הלומי שיכר ויין, שרו, התחבקו וסיפרו למי שרק רצה או לא רצה לשמוע שמאז 1918, מאז 1918...
על חגיגות הניצחון בסדרת גמר האמריקן ליג על הניו יורק יאנקיס, העיבו תקריות אלימות וסטודנטית צעירה מצאה את מותה באחת התגרות. הפעם החגיגות הסתיימו בשישה פצועים קל ו- 18 עצורים, המשטרה נתנה לאוהדים השיכורים לשמוח ופינתה חלקים ניכרים במרכז העיר לאירועי הניצחון.
הרבה רגשות היו שם, אחרי משחק הניצחון 0:3 על סט. לואיס במשחק הרביעי. זה התחיל בתמונה של הירח מעל ה"בוש סטאדיום" בסנט לואיס, במראה עוצר נשימה של ליקוי חמה. המשיך במראות של השחקנים על הדשא, פתאום מבינים שהם נושאים על כתפיהם, חסונות ככל שיהיו, תמונות של עשרות שחקני הרד סוקס בשמונה העשורים שחלפו, סוף סוף מנצחים.
ליסה סוסטרום שמעה את המשחק ברדיו. באאוט האחרון של הקרדינלס היא חשבה על סבה ודודה המנוחים, אוהדים מושבעים של הרד סוקס, שלא זכו לרגע הגדול מכולם: "הדבר הראשון שעשיתי, אוטומטית, היה לצעוק, סבא! דוד דיק! הם זכו!". לא רק הדמעה של ליסה ירדה באותם רגעים באזור בוסטון רבתי.
האמריקאים יודעים לעשות זאת טוב מכולם, לייצר דרמות. "האליפות האחרונה שלנו הייתה בעידן של לפני הטלוויזיה, לפני הרדיו, לפני שהומצא מסטיק הלעיסה" כתב אחד מבעלי הטורים בבוסטון. נו, זו לא דרמה מספיק טובה?

(ספורט 5)