אתמול אני וחברה שלי נפרדנו אחרי 4 שנים ו 4 חודשים. היא יזמה את הפרידה,
דיברנו והיא והיא אומרת שהיא אוהבת אותי ונמשכת ויש את כל הנתונים לקשר,אבל הקשר שיגרתי ורגיל,וכבר עשינו הפסקות וניסינו וזה דיי לא שינה את המצב,למרות שמבחינתי אני מוכן לתת לה הכל,אבל היא אומרת שזו כבר היא ולא אני,שהיא לא יודעת אם היא מאמינה בזה ואם היא רוצה לנסות עוד פעם,שכבר אין תקווה לזה כי כבר זה עבר נסיונות,אולי יהיה לה יותר טוב לבד,כי כרגע היא לא מאושרת ובחיים היא לא הייתה לבד תמיד היה לה חבר מאז שהיא זוכרת את עצמה,הבחורה לא סגורה על עצמה,ולהיות ביחד עם כזה ספק זה לא ממש מתאים,אז נפרדנו בכאב רב,כדי שהיא תהיה לבד ותראה מה באמת טוב לה ותראה את הדברים בדיעבד,אולי מתישהו אחרי חודש חודשיים אולי יותר ואולי פחות היא תבין שהיא רוצה להיות איתי,ואולי גם שהיא לא רוצה ושזה היה צעד טוב.
אני באמת לא יודע מה לחשוב ומה לעשות אם בכלל,וההרגשה ממש ממש רעה,אי אפשר לתפקד ככה.
אם למישהו יש מה להגיד...

יכול להיות שזה מה שפגם בקשר. ככה זה נשמע. והעניין הזה - העלה לה את המחשבות על זה שהיא אף פעם לא הייתה לבד... היא מעיין הגיעה לצומת דרכים רגשית.

היא פשוט מרגישה שהיא צריכה למצוא את עצמה. כמו הרבה אנשים לאחר הצבא. הם היו בתוך מערכות כל חייהם (גן-ביה"ס-תיכון-צבא) - ועכשיו הם רוצים לגלות איך הם בלי מערכת. איך הם לבד.

אין טעם לשאול אותה כמה זמן היא צריכה. היא בעצמה לא יודעת.

אם היא מרגישה, אחריי כל כך הרבה זמן את הרגשות האלה... יש רק 2 אופציות.

הראשונה, היא ההכרה שהקשר נגמר. או לתמיד או רק לזמן בלתי מוגדר - שלא בטוח שתהייה מסוגל לחכות לה.

השנייה, לחזור אלייה ולשאול מה בדיוק הציק לה ולבדוק אם תוכלו לתקן את זה. אם עברתם כבר הפסקות כאלה - אז אני מניח שכבר עברתם את השלב הזה. אבל, אני לא יודע - יכול להיות שלא ליבנתם את כל העניינים בזמנו. תדבר איתה. מה יש לך להפסיד?

ובהצלחה.

על הכל,מה לא בסדר ומה כן בסדר ומה צריך לעשות,ואלו דברים אפשריים,אבל היא לא מרגישה שזה אפשרי כרגע,כאילו דברים שחוזרים על עצמם,בהתחלה יהיה בסדר אבל זה יחזור לשיגרה הרגילה,
לדבר כבר לא יעזור,השאלה אם יכול להיות שאחרי מחשבה והסתכלות על הקשר בדיעבד היא יכולה להבין שזאת הייתה טעות לעזוב.

שהיא תחשוב על זה קצת ותבין שהיא טעתה, שהיא כן יכולה לתת צ'אנס נוסף לקשר..
אבל יכול להיות גם ההיפך-- והיא תעמוד בשלה..

אז, אל תבנה על זה יותר מדי..קבל את זה בהבנה..

תנסה אולי לשכנע אותה ללכת לייעוץ או משו כזה

איזה הגזמה!

הוא נראה לי בן נוער, אתה יודע, חברים חברות שכל חודשיים מתחלפים-הוא יתגבר...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל נכון שהוא אמר שהם ארבע שנים וארבעה חודשים ביחד?!?

אבל, הוא לא אמר בני כמה הם.

נתחיל שהנסיון שלי הוא אחרי קשר של 7 שנים <נא למצמץ ולקרוא שוב את ההתחלה>.

בשלב מסויים כבר הופכים להיות כמו זוג נשוי, יודעים הכל אחד על השני, כבר מכירים את דרך המחשבה, אבל! וזה אבל גדול.. כשיש קשר כזה בגיל צעיר מידיי לקשר כ"כ רציני, בני הזוג שמתחילים להשתנות בגלל הגיל ולחצים שבאים יכולים להרגיש צורך באוויר, אולי צורך לנסות עוד דברים, ואולי אפילו להעלות ספק בגודל האהבה שלהם וחוסר יכולת להסביר את מה שהם מרגישים (או להגדיר).

זה שעכשיו אתם לא יחד לא אומר שלא תחזרו, זה גם לא אומר שתחזרו לבטח, אבל מה שבטוח זה שישאר לכם משהו לנצח , חוויה ראשונה שהיא רק שלכם - והיא הקשר הראשון הרציני.

במקרה שלי לא חזרנו בסוף, אבל אנחנו מדברים המון, והוא מצא מישהי והתאהב בה, גם אני מצאתי לי כמה אהבות בשנים שבאו אחרי, תכלס אם משהו לא אמור להיות הוא לא יהיה .. אם כן אז אתם כבר תחזרו.

מקווה שזה עזר במשהו,

תמי.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"