לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה עשרים פלוס 20plus.fresh.co.il I'll be back חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > 20 פלוס
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 14-02-2006, 07:56
צלמית המשתמש של kukURIku
  kukURIku kukURIku אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.09.02
הודעות: 17,302
שלח הודעה דרך MSN אל kukURIku
נדם קולה של שושנה דמארי

נדם קולה של שושנה דמארי



אחרי ארבעה ימים בהם נאבקה על חייה נדם ליבה של מלכת הזמר העברי שושנה דמארי, שהלכה לעולמה בגיל 83
מרב יודילוביץ'


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/722370/damari.jpg]



שושנה דמארי בראיון ליאיר לפיד



"טוב לי לדעת שאני משאירה אחרי כל כך הרבה, שידעתי לתת הנאות לעם שלם", כך אמרה כלת פרס ישראל שושנה דמארי באחד הראיונות האחרונים שהעניקה, "אין אצלי בכלל פחד שזה ייגמר. מתי שיגיע, זה יגיע".



אחרי ארבעה ימים בהם נאבקה על חייה נדם הבוקר (ג') ליבה של דמארי, מלכת הזמר העברי, שושנת תימן. היא נפטרה כשחבריה סביב מיטתה, שרים בקול חרישי את השיר "כלניות": "לכל דור יש כלנית וזמר, אשרי האיש, אם בין סופות ורעם, פרחה הכלנית לו, לו רק פעם".



ביום שישי האחרון עוד אמרה לחברים הקרובים שלא משו ממיטתה בבית החולים "איכילוב" בת"א אליו הובהלה כתוצאה מחולשה, שהיא מקווה שהבריאות לא תאכזב אותה, ושתתאושש עד המופע המשותף עם עידן רייכל שאמור היה להתקיים בחודש הבא. גם בגיל 83, כשהיא שוכבת על מיטת בית החולים, דמארי המשיכה להיות גדולה מהחיים ומהמוות. הבמה בשבילה היתה בית, כמו שכתב חברה הקרוב, אהוד מנור ז"ל. "על הבמה כל לילה, אני נולדת מחדש. כי בשבילי במה היא בית, היא בשבילי מקדש. ומחיאות כפיים – הן כמו מרפא לנשמה. לכן אני כבר לא ארד מן הבמה". את השיר הזה ביצעה לראשונה שבועיים לאחר מותו של מנור בפסטיבל "ימי זמר" שהעניק לה פרס על מפעל חיים.


מי שהחזיר אותה לבמה ולידיו המחבקות של הקהל המתגעגע אחרי שנים של היעדרות לא מרצון היה עידן רייכל, שכתב במיוחד עבורה את "עלה נישא ברוח" ו"האר את עיניו", שני שירים שמופיעים באלבומו האחרון. "אין אף אחת שיכולה לשיר כמוה", אמר רייכל בראיון לקראת צאת האלבום. מי שנכח בערב הגאלה החגיגי להשקת האלבום שהתקיים בשנה שעברה בתיאטרון נגה ביפו, לא ישכח לעולם את הרגע בו עלתה דמארי לבמה. מלכותית וקורנת מאושר, נאהבת עד אין גמר וקולה כמו שהיה ויהיה לעולם, היא הרעידה לבבות והעמידה את כל הנוכחים באולם על הרגליים.

"הוא החזיר לה את הנעורים", מספרת בת אחותה של דמארי, אילנה הורנשטיין, "בזכות עידן היא נעשתה מעורה בחיי החבר'ה הצעירים ונעטפה בחום ובאהבה רבה".



חברתה הקרובה, מירי דותן, שהיתה לצדה מרגע האשפוז בליל שישי, אמרה: "היו לה הרבה תוכניות לעתיד. ההופעה הזו עם עידן העסיקה אותה, היא ציפתה לה בהתרגשות גדולה. היא היתה אישה חזקה, אישה מלאת חיים, שאהבה לחיות ונשארה צעירה כי היא תמיד המשיכה לשיר".



גם ברגעים הקשים לאחר שהצוות הרפואי של בית החולים הודיע על כשל במערכות גופה עדיין היתה לדותן ולשאר החברים ציפייה לנס, לאותה תנועת יד מלכותית וחיוך של ילדה שיבטל את הנורא מכל. "רצינו לשמור על אופטימיות, אבל כבר לא יכולנו להושיע", אמרה דותן. אחרי יותר משבעה עשורים על הבמה הישראלית נדם קולה של מלכת הזמר העברי.



הביוגרפיה



דמארי נולדה ב-1923 בעיר דמאר שבתימן ועלתה עם משפחתה לישראל ב-1925. היא החלה להופיע בגיל העשרה והקליטה שירים ששודרו ב"קול ירושלים". כשהיתה בת 20 הצטרפה לתיאטרון הסאטירי "לי לה לו". בתיאטרון זה שרה דמארי את השיר שעתיד להיות מזוהה עמה יותר מכל: "כלניות" (מלים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי). דמארי הקליטה והופיעה עם להיטים רבים ובהם "הטנדר נוסע", "צריך לצלצל פעמיים" ועוד. לאחר קום המדינה כבר נהנתה דמארי ממעמד של כוכבת על. את רוב שיריה הלחין וילנסקי (דמארי שרה בתכניתו "פזמון וזמר") ויחד עם הזמרת יפה ירקוני היא חלקה את תואר "זמרת הלוחמים".



דמארי גם הופיעה בסרטים "גבעה 24 אינה עונה" (1955), ו"באין מולדת" (1956), הסרט הישראלי הראשון שצולם בצבע, שתיאר את פרשת עלייתה של משפחת דמארי מתימן לארץ, וכיכבה באופרטה הישראלית הראשונה "שולמית" (1957), שעובדה במיוחד עבורה. ב-1987 שברה דמארי הפסקה ארוכה בהקלטות עם "לשיר איתך", דואט שביצעה עם בועז שרעבי. שנה לאחר מכן הוציאה אלבום, "אור". לרגל הענקת פרס ישראל, אותו קיבלה דמארי ב-1988, חובר לכבודה השיר "עגילי דמאר" (מילים: דודו ברק, לחן: יאיר קלינגר).





דמארי היתה נשואה לשלמה בושמי. היא התחתנה איתו כשהיתה בת 16, בעת שהיה מנהל "סטודיו שולמית", סטודיו למשחק בו למדה. הוא ליווה את הקריירה שלה ואותה לאורך כל הדרך, העריץ אותה, דאג לה ושימש כאמרגן שלה, עד מותו לפני עשרים שנה. לזכרו ובדמותו של בושמי כתב אהוד מנור לשושנה דמארי את השיר "עדיין כאן" (אתה איתי הלילה כמו לפני שנים כשלמה רועה בשושנים) שהלחין בועז שרעבי.



(14.02.06, 08:32)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3214558,00.html
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 14-02-2006, 08:13
צלמית המשתמש של Speed
  Speed Speed אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.10.01
הודעות: 1,472
שלח הודעה דרך ICQ אל Speed
נפטרה הזמרת שושנה דמארי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי kukURIku שמתחילה ב "נדם קולה של שושנה דמארי"

כלת פרס ישראל מתה הבוקר בבית החולים איכילוב בתל אביב, לצלילי שירה "כלניות", מוקפת בחבריה וקרוביה



עוד בכתבה:
הופיעה לראשונה בגיל 16

»


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://mad.walla.co.il/w/18-200/198882-18.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://mad.walla.co.il/w/18-200/199054-18.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://mad.walla.co.il/w/18-200/199084-18.jpg]


כלת פרס ישראל, הזמרת שושנה דמארי, מתה הבוקר בגיל 83. דמארי, שלקתה בדלקת ריאות ושהתה באשפוז בבית החולים איכילוב בתל אביב מאז יום שישי, מתה לקול צלילי שירה הידוע "כלניות", כשהיא מוקפת בחבריה וקרוביה. ליד מיטתה היו גם ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, הזמר עידן רייכל, ומנהל המרכז הרפואי איכילוב, הפרופ' גבי ברבש. בתה היחידה של דמארי, שחיה בחו"ל, עדיין לא הגיעה לישראל.

בשבת לפנות בוקר הוחמר מצבה של דמארי, והיא הועברה ליחידה לטיפול. מאז היתה מונשמת ומורדמת. הלילה חלה החמרה נוספת במצבה, ולחץ דמה הפך בלתי יציב.


דמארי נולדה בעיר דמאר שבתימן. היא עלתה עם משפחתה לארץ בהיותה בת שנתיים והתיישבה עם משפחתה בראשון לציון. היא החלה לשיר ולהופיע כבר בגיל 13, עת עזבה את בית הוריה ועברה להתגורר בתל אביב. דמארי החלה ללמוד משחק בסטודיו "שולמית" בתל אביב, שם פגשה את בעלה ואמרגנה לעתיד, שלמה בושמי. השניים נישאו כשדמארי הייתה בת 16.

בגיל 16 הופיעה לראשונה דמארי בתיאטרון "לי-לה-לו" ובגיל 20 הצטרפה אליו כחברה מן המניין. בשנת 1945 כתב נתן אלתרמן לתוכנית השנייה של התיאטרון את השיר "כלניות" שהפך לאחד השירים המזוהים עם הזמרת. המלחין משה וילנסקי חיבר את הלחן. שילוב הכוחות של השלושה הוציא לאוויר העולם להיטים רבים כגון "אני מצפת" ו"זה יעבור". וילנסקי המשיך להלחין את שיריה במשך רוב הקריירה של הזמרת.

ב-1948 יצא תקליטה הראשון של דמארי שהיווה את הפסקול של מלחמת השחרור, בכך זכתה דמארי יחד עם הזמרת יפה ירקוני לתואר "זמרת המלחמות". בשנות ה-50 הקליטה דמארי כמה שירים של להקת הנח"ל, שעד היום מזוהים יותר כביצועים של שושנה דמארי. בין השירים שהקליטה אז היו להיטים כמו "הורה ממטרה" מ- 55', "כיתה אלמונית" מ- 56' ו"בלדה על מעיין וים" מ- 57'. באותה שנה הופיעה דמארי באופרתה "שולמית" שנכתבה במיוחד עבורה.

בשנת 55' שיחקה דמארי בסרט "גבעה 24 אינה עונה" וב 56' שיחקה בסרט "אין מולדתי" אשר גולל את סיפור עלייתה של משפחת דמארי לארץ מתימן. "איו מולדתי" היה הסרט הישראלי הראשון שצולם בצבע.

בשנות ה- 60' וה- 70' הרבתה דמארי להופיע ברחבי העולם. דמארי הופיעה בעיקר בארה"ב, אך גם באנגליה, קנדה ואפילו קובה.

בשנת 1987, לאחר שנים רבות שלא הופיעה או הקליטה חומר חדש, הזמין הזמר בועז שרעבי את דמארי לבצע איתו את הדואט האלמותי "לשיר איתך". שנה לאחר מכן הוציאנ הזמרת את האלבום "אור" והחייתה את הקריירה שלה. באותה שנה זכתה דמארי בפרס ישראל על מפעל חייה, לכבוד המאורע חובר עבורה השיר "עגילי דמר" שכתב דודו ברק והלחין יאיר קלינגר.

בשנה שעברה התארחה דמארי בתקליטו של עידן רייכל "ממעמקים", בשניים משירי האלבום.


מקור:
http://news.walla.co.il/?w=//859052
_____________________________________
בברכה,

Speed

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 14-02-2006, 13:52
צלמית המשתמש של Noa_A
  Noa_A Noa_A אינו מחובר  
מנהלת אמצע החיים | אני? אני מסיפור אחר...
 
חבר מתאריך: 01.11.03
הודעות: 5,211
את זה אני הכי אוהבת...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי kukURIku שמתחילה ב "נדם קולה של שושנה דמארי"

היו זמנים / שושנה דמארי


יבוא היום, ועוד תשב אל מול האח,
וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת,
ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח,
ותספר על זאת אגב עישון מקטרת.

ומסביב, ומסביב ישב הטף,
ואישתך גם היא מופלגת בשנים
תזיל דמעה ותקנח את האף,
ותיאנח: היו זמנים, היו זמנים...

היו זמנים,
אז במשלט ישבנו,
היו זמנים,
לחמנו ואהבנו,
עכשיו דבר אין להכיר -
על המשלט יושבת עיר,
אולי בזכות אותם זמנים...

ותספר אזי על כיבושים וקרב,
והקטן בין הילדים יעיר בלחש:
ובכן, זה סבא שהציל את המצב,
מסבא שכזה באמת, באמת, יש נחת...

ואז תראה את זרועך החשופה,
ובה צלקת שהגלידה משנים
ותחייך, את זאת הן סבתא אז ריפאה,
נו, ומאז - היו זמנים, היו זמנים...

היו זמנים...

ואם תמשיך ועוד תוסיף קצת לדבר,
וגם מוסר תטיף בקול צרוד, מזקין,
פתאום, הבכור שביניהם חיש יתנער
ויענה: אח, סבא, מה אתה מבין?...

ואז תדע שזהו חולי מדבק,
ואז תחשוב, אולי צודקים הם הבנים,
בשעתו הייתי גם אני צודק, -
אבל עכשיו... היו זמנים, היו זמנים...

היו זמנים...
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 05:19

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר