מה אתם אומרים?
כמו שציינתי בכותרת אני לא מתכוון למפקד הכוח, או לקצין בכיר כלשהו. הכוונה פה היא לחייל הכי "פשוט".
זה קצת פילוסופי אבל תראו, לחטיפה \ רצח של חייל יש משמעויות פוליטיות וחברתיות, כך שאולי כתוצאה מפגיעה במוראל יש אפקט אסטרטגי מסוים.
מצד שני מבחינת סדר גודל של כוחות וקרבות עצמם חייל אחד הוא בעל השפעה מזערית. אבל יש את הנושא של הכפלת סדר כוח, קחו לדוגמא טייסים. לטייס יש בהחלט יכולת השפעה חשובה, אבל עדיין לא על פיו יתחוללו מלחמות.
אני מנסה לחתור לשאלה: האם מעשיי חייל בודד בדרגה נמוכה, לא מפקד, לא קצין, לא בעל סיווג בטחוני גבוה, יכולים להשפיע אסטרטגית?

אם כדור הארץ היה עשוי מברזל, וכל מיליון שנה היה נוחת עליו זבוב. כשהוא יימחה מהחיכוך עוד לא התחיל הנצח.

תלוי בסיטואציה.
בחי"ר, אותו חייל בודד יכול להיות הצלף שפוגע במג"ד הסורי, והוא יכול להיות החייל שבלי החיפוי שלו המחלקה לא תצליח לכבוש את המוצב ששולט על שטח ההשמדה.
וכמובן שהוא יכול להיות סתם חייל שאין לו חשיבות מיוחדת לפעולה שכרגע מתבצעת.

וזה נכון אפילו בעולם הג'ובניקים (ועל אחת כמה וכמה בתפקידים קרביים). מנסיון אישי.

ישנו איזה מלמול בצה"ל על הרב"ט האסטרטגי הוא ששיקול דעתו והחלטה אותה הוא קיבל וביצע כאשר הוא בצומת ההכרעה האסטרטגית משנים או משפיעים על המערכה \המצב הטקטי אסטרטגי הנתון. למשל כל חייל בכל מחסום נתון בשטחים שיתעלל בערבי או יפתח באש שלא לצורך ישנה את תמונת המצב של העימות. למשל רב"ט מרקוביץ' מהצנחנים שבאירועים ברג'ר לפני שלושה חודשים הרג שלושה מחבלי חיזבאללה ויצר נצחון טקטי לכלל פיקוד הצפון בנקודה היחידה בה באמת היה עימות כוח מול כוח. מרקוביץ' לדוגמה הכריע את המהלך של החזבאללה שחיממו את גזרת גבול לבנון. הם הפסידו בדיוק בגלל פעולתו הנחרצת שהייתה נכונה אמיצה ובמקום

לא חוזרים עד שמבצעים

חייל במחסום, שבגלל עצבים/שעמום או כל סיבה אחרת מכה ללא סיבה פלסטינאי ובדיוק "במקרה" נמצא במקום צוות צילום זר, התמונה מועברת לכל העולם, ישראל נאלצת לספק הסברים וכל שאר הדברים שקורים...

או הדוגמה ההפוכה של אותו החייל מהאינטיפדה הראשונה שמצולם ששילד ערבי זורק עליו אבן והוא לא יורה בו...

המושג "הרב"ט האסטרטגי" מתייחס בעיקור ל"עימות המוגבל" ששם בגלל אופן הלחימה, החיכוך הרב עם האזרחים, וכמות הסיקור הקרוב והמהיר של התקשורת על האירועים גורמת לכך שחייל אחד יכול ממש להשפיע על העמדה המדינית.

נכון, כמו שלכיוון השני אפשר לקחת את סמ"ר עופר שרון, הצנחן שלא הסתער כשמחבלים הרגו את חבריו. האקט שלו יצר הדים שגם השפיעו על התודעה הציבורית.
אבל נראה לי שהעניין הוא יותר מהותי, הסלוגן: "גם אדם אחד יכול לשנות" , "לא רק בורג במערכת".
האם הוא תקף גם בצבא, ולא מבחינות ארגוניות?

אם כדור הארץ היה עשוי מברזל, וכל מיליון שנה היה נוחת עליו זבוב. כשהוא יימחה מהחיכוך עוד לא התחיל הנצח.

קח את זה לכיוון אחר לבכלל, לצד היותר ג'ובניקי.

מאזין ששומע ידיעה במשמרת שלו, מתפקידו לדאוג האם היא חשובה והאם כדאי להעביר אותה הלאה לקצין שיבדוק אותה ויעביר אותה הלאה. כמו במקרה של ליל הגילשונים שהמאזינה פירשה את המילה حمامة (רואים בכלל ערבית שאני כותב) כיונה (התירגום המילוני) ולא כגילשון ובכך לא הצליחה למנוע את ליל הגילשונים. אז גם מבחינת ג'ובניקים לחייל הפשוט יש תפקיד גדול.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני לא מסכים בנושא עופר שרון -התקלות של כוח כל כך גדול בשלושה מחבלים לא נכשלת רק בגלל או בעיקר בגלל אדם אחד ולמרות שהוא לא מופת ללחימה הוא כן התעשת וירה בסוף עד שהנשק הושבת ואז הוא עזר לסחוב את איתן ז"ל. לא שאני מגן עליו אבל הנושא פשוט לא קשור לשאלה

לא חוזרים עד שמבצעים

אבל אני לא רואה אסטרטגיה ברוב הדוגמאות כאן, לא במרקוביץ', לא בחייל במחסום ולא באחרים. האם אחד מהם גרם שינוי המצב האסטרטגי של ישראל, מעבר לנזק או תועלת קצרי-טווח? מישהו טוען שאילולא מרקוביץ' החיזבאללה היה כובש את קריית שמונה, או משהו? הכי גרוע שהיה קורה, שהיו חוטפים לנו חיילים. וזה, למיטב זכרוני, עדיין לא שינה את המצב האסטרטגי של המדינה במידה משמעותית כשזה קרה.