אני חושבת שזו סוג של נכות, לא להיות מסוגלת לשחק משחקים, לא לדעת מתי לא להגיד את כל האמת, מתי לא להראות שאני מעוניינת, מתי לשים גבולות. האינטרנט הוסיף עוד זירת משחקים חדשה, ואיזה פלא - אני נכשלת גם בה
אורלי שנברג

אני גרועה במשחקים. גם כשהייתי קטנה, ושיחקנו גומי בחצר בהפסקות, לא ממש הייתי טובה בזה. בטח שלא משחקי בנים בנות. אני הכי גרועה בזה בעולם. באמת, אם יעשו תחרות "הגרוע והגרועה במשחקים" השופטים יתמוגגו על המועמדת אורלי, וכמה שהיא ראויה לפרס, ואני אעקוף את כולן בענק.



אני פשוט לא עושה את זה. לא משחקת משחקים. ואני ממש לא באה להתגאות בזה, ההפך. אני חושבת שזו סוג של נכות, לא להיות מסוגלת לשחק משחקים. לא להיות מסוגלת לדעת מתי לא להגיד את כל האמת, מתי לא להראות שאני מעוניינת, מתי לא להתקשר, ומתי לשים גבולות. לא טובה בזה, מתה להיות טובה בזה, הרבה ניסו ללמד אותי, אף אחת לא הצליחה. ותראו, הפלא ופלא, אני לבד. ולא, אני לא מדברת על משחקים הארד קור, אלא על משחקים בקטנה, כאלה שחייבים. כן, גם את זה אני לא מסוגלת לבצע, רכיכה שכמותי.



בהיותי מחוברת לאינטרנט כבחבל טבור לאימי, שמתי לב למגמה חדשה שמתפתחת: משחקי מסנג'ר. זה מתחיל ככה: את עולה למסנג'ר, ורואה בחור שאת מעוניינת בו, אתם עדיין לא סגורים על מה שקורה ביניכם. הוא זמין. יש לך דקה מסנג'רית להחליט. מה את עושה? האם תפני אליו ראשונה?



זה לא טוב, לא טוב לפנות ראשונים, זה לא מתאים לקו שיחוק המשחקים שהולם את השלב שבו אתם נמצאים. זה כמו להתקשר אליו מיד אחרי הדייט הראשון שלכם. ככה הוא יחשוב חס וחלילה שאת מעוניינת - וידחה. במיוחד אם רק נכנסת למסנג'ר וכבר את פונה אליו? נודניקית וקרציה, את בטח סטוקרית בפוטנציה! פנייה כזו יכולה בהחלט לתת לו לגיטימציה (תחזיקי חזק) לחסום אותך, או אפילו האופציה הנוראית יותר - למחוק אותך מרשימת המסנג'ר שלו. האם תחכי שהוא יפנה אליך? עוברת דקה, עוברות חמש דקות, הוא לא פונה.

מקליקה על הכינוי שלו, נפתח חלון, וזה כל כך קרוב

את כבר קצת מזיעה, מתוסכלת. מאניאק. ואני חשבתי שהוא שונה, לא משחק משחקים, רוצה אותי. והוא הרי רואה שנכנסתי, למה הוא לא פונה אלי? לשגע אותי הוא רוצה! והוא כל כך זמין, מקליקה על הכינוי שלו, נפתח חלון, וזה כל כך קרוב...

הזיעה כבר מרטיבה את המקלדת, ואז את קולטת פתאום שהמצב שלך הוא "לא נמצא". מחייכת לעצמך. הבחור בטח מנומס. הוא לא רוצה לפנות כשהמצב שלך הוא לא נמצא. לכי תסבירי לו שאת כל הזמן על "לא נמצא", כי כשאת על סטטוס מחובר כולם מתנפלים עליך! (לא שזה המצב אצלי, אבל בתיאוריה).

טוב, אז את מתפשרת ומעבירה את עצמך למצב המלחיץ, החשוף והשנוא עליך, "מחובר", ומתחילה לכסוס ציפורניים. עכשיו עולה השאלה, האם כשאני משנה סטטוס גם עולה לו חלון קטן שמראה שאני מחוברת, או שזה סתם משתנה בחלון של המסנג'ר, ואז הוא לא שם לב? ובכלל, אולי הוא לא רוצה לפנות אלי?

אולי הוא מתחמק ממני כי עכשיו אני על "מחובר"?

אוקיי, ועכשיו הסטטוס שלו כבר השתנה ל"לא נמצא". סעמק! מה זה אומר? אולי הוא מתחמק ממני כי עכשיו אני על "מחובר"? או שאולי הוא סתם לא ליד המחשב, וזה הפך אוטומטית ל"לא נמצא"? אי ודאות זה הדבר הנורא ביותר למין הנשי. האולקוס שלנו מתפתח במהירות כשאנחנו לא בטוחות. ואם אני פונה אליו והוא לא עונה, מה זה אומר, שהוא לא מול המחשב או שהוא לא רוצה לדבר איתי? או שאין לו כוח לדבר איתי? בקצב הזה, מהר מאוד יבואו שני אנשים חסונים עם כותונת לבנה ויעטפו אותך בה...


ומובן שאת רוצה להיראות מתוחכמת, נונשלנטית, אינטליגנטית, אז המסר שלך במסנג'ר צריך להיות גם הוא כזה. ניסיתם פעם למצוא כל יום משפט מתוחכם אחר שירשים, יתחכם, יפלרטט, יהיה נונשלנט ואינטליגנט, וכמובן אמור למלא את המטרה הסמויה שלשמה נועד - לגרום לאנשים שאת רוצה שידברו איתך - לדבר איתך. באופן טבעי בדרך כלל את צריכה לסנן את כל האנשים הלא מעניינים שפונים אליך ומתחכמים על חשבון המשפט שלך, עד שאת מגיעה ליעד הנכסף, אם בכלל.

הוא פנה אליך, כולך מדושנת עונג, השגת את המטרה. עכשיו את צריכה לתפקד בצורה עוקצנית ולהגיב כאילו היית מינימום סטנדאפיסטית מן המניין, כי שם המשחק פה הוא להרשים, לתפוס לו את העין ולגרום לחלון שלך לככב. כי מותק, בטח יש לו עוד הרבה חלונות של שכמותך.



התסכול מתחיל שכבר אין ממש מה לומר, אבל החלון עדיין פתוח. ואת תוהה מה קורה עכשיו. אין לך מה לענות על המשפט האחרון, וגם נושאי שיחה חדשים די אזלו לך, החלון שלך שוקע בתהום הנשייה של החלונות, עד שבניקיון הראשון, הבחור לוחץ על ה-X המאיים.



ונניח הוא פנה אליך לראשונה, הקשר ממשיך, ובכל פעם שהוא עולה, את מרגישה לגיטימציה לפנות אליו, כי "היי, הוא פנה ראשון, אז..." ואז יש שוב פוטנציאל להפוך למציקה, וכך גלגל המסנג'ר מסתובב לו לאיטו, וזה לא נגמר אף פעם...

למה הוא לא הגיב לאייקון הנשיקה?



ועוד לא דיברנו, ילדים וילדות, על אייקונים ומשמעותם (למה הוא לא הגיב לאייקון החמוד של הנשיקה ששלחתי לו?), ועל ניתוקים באמצע שיחה ("האינטרנט שלו בטח התנתק", את ממלמלת לעצמך את המנטרה האומללה, בעוד חרדות הנטישה שלך רק מתעצמות והולכות, ואת תוהה מה עשית שמגיעה לך החסימה האכזרית). הא, ומה זה אומר שהוא כבר לא עלה הרבה זמן למסנג'ר, שהוא עסוק מחוץ למחשב, או שמא, רחמנא לצלן, הוא חסם אותי סופית?

כמו בכל קשר בין בני אדם, גם המחשב הוא זירה למשחקים מלחיצים, וכמו כל מכשיר טכנולוגי מתקדם, הוא אף מפתח את זירת המשחקים לדרגת אמנות. כל מה שנותר לך לעשות כשאת (אני, כלומר) לא יודעת לשחק משחקים הוא לתפוס את המחשב ולהטיח אותו בקיר. ורצוי יחד עם הראש, כדי שלא יכעסו עליך שהרסת את המחשב.



הזכרים שבחבורה ודאי ייאנחו ויתפסו את הראש. יסננו "בנות..." ויטענו שאנחנו מסבכות את הכל, שאנחנו חושבות יותר מדי, מנתחות יותר מדי, ושאם הם ירצו לדבר איתנו - הם ידברו, ואם לא, אז פשוט לא. הם הרי עושים רק מה שהם רוצים.





ויש גם תרגיל עוקץ נבזי
כשאת ממצה את הקשר המסנג'רי וחוסמת את הבחור, תרגיל העוקץ הנבזי ביותר שניתן לעשות לך הוא לבקש חיבור ממייל אחר, שנראה תמים למראה. את בטוחה שזה עוד אחד ממעריציך ומאשרת גישה, ופתאום הבחור פונה אליך עם הפרצוף הזועם של המסנג'ר ושואל למה לעזאזל חסמת אותו. עכשיו, זה מצב כל כך לא נעים, כי אין לך איך להכחיש, בכתובת אחת את מחוברת, ובשניה לא! במצב הזה יש שתי אופציות - להתחנן לסליחה (הפתרון המומלץ) או לחסום גם את הכתובת החדשה (הפתרון המהיר).





http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3218999,00.html

It's Never Lupus

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.