שלום לגולשי הפורום.

הגולש יסעור, העלה בפנינו אשכול העוסק ביחסי הגומלין שבין פוליטיקה, לנושא הביטחון. בהמשך האשכול הוא העלה טענה שאחד מרכיבי החוסן הלאומי -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יסעור הוא נגזרת ישירה של דרכי הפעולה וההחלטות שמתקבלות בדרג הפוליטי.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...0302#post984868

הייתי רוצה לשמוע את דעתכם בהקשר הזה ובכלל, מה הוא אותו חוסן לאומי בעינכם?

שיהיה לנו דיון פורה ובקשה קטנה - אמנם המילה פוליטיקה מוזכרת באשכול, אך בבקשה דיעותיכם הפולטיות מחוץ לדיון!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

תודה שפתחת אשכול בנושא מרתק.

בעיניי,חוסן לאומי הוא מכלול של מרכיבים. יתרון צבאי טכנולוגי ואיכותי על האויבים הפוטנציאליים, יתרון אנושי - חינוך,רווחה,תשתית כלכלית,יכולת קיום עצמאית (מדינת חסות היא בהגדרה - חלשה(לדעתי))
כלכלה חזקה ובריאה , יחסי חוץ תקינים עם המדינות החשובות (ארה"ב , אירופה , סין (??))
משק אנרגיה מבוסס - לא להיות תלויים לחלוטין בנפט שאין לנו ורובו יושב אצל שכנינו ...

אכתוב עוד מחר , חזרתי לפני שנייה הביתה וישר רצתי לפורום....

לילה טוב

158 . מתחילים לראות את הסוף .

כולל מספר רב של פרמטרים, כרגע אני אזרוק אותם באופן אסוציאטיבי ומחר אני אנסה לסדר אותם:

• אמונה בצדקת הדרך - כאשר אתה מאמין שאתה צודק, גדלים הסיכויים שתילחם למען העמדה הצודקת שלך.
• מוראל גבוה - מוטיביציה, נחישות, אמונה, נכונות להילחם, תקווה, רעות לוחמים, תחושת שליחות ועוד. משפיע על יכולתם של החיילים להילחם, על תפקוד הצבא וכן על היכולת של העורף האזרחי להתמודד עם הקשיים.
• רמת טכנולוגיה ומדע - ככל שהחברה משכילה יותר, כך קל יותר להכשיר בה חיילים ואזרחים שישתמשו בטכנולוגיות איכותיות שיקנו להם יתרון על פני האויב. כמו כן, רמה גבוהה מאפשרת פיתוח טכנולוגיות מקוריות שלהן יתרון רב.
• רמת השכלה - אוריינות, ידע כללי, יכולת מתמטית, הכרת תרבויות הסובבות, יכולת ארגון ולמידה. מאפשר תכנון טוב יותר והפקת לקחים.
• תשתית כלכלית איתנה - יכולת של המשק לספק את צרכי החזית, שימוש בתשתיות אזרחיות לצרכי המלחמה (רכב מגוייס, נמלים וכו'), יכולת להחליף כלים פגועים, יכולת לספק תחמושת ודלק.
• עתודות כוח אדם
• עתודות אמצעי לחימה, תחמושת וציוד
• לכידות חברתית ואחדות - תורם למוראל גבוה ואמונה בצדקת הדרך, וכן לרעות הלוחמים ומוראל בעורף
• אמונה בדרג המדיני - יכול למנוע הפיכה צבאית או התמוטטות השלטון עקב המלחמה או כשלונות מדיניים/צבאיים
• הנהגה מדינית טובה שתדע להחליט את ההחלטות הנכונות

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ה"סקאדים" נוחתים על גוש דן בזה אחר זה, ממשלת ישראל מחליטה להבליג. מאות אלפי תושבים נוהרים לאילת וישובים מרוחקים. ראש העיר דאז שלמה להט, יוצא לתקשורת מגנה בכל תוקף את הנהירה ומטיח בעוזבים את הכינוי "עריקים".

מה דעתכם, האם הייתה פגיעה בחוסן הלאומי של מדינת ישראל עקב מראות העוזבים ותל אביב כעיר רפאים?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

היום נחתה רקטת קסאם במתחם אסטרטגי סמוך לאשקלון.
ממשלת ישראל הכריזה בעבר כי אחרי ההתנתקות במידה ויירו רקטות קסאם מעזה לעבר ישראל.
ישראל תגיב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.
אני לא זוכר את ההתנסחות הציורית אבל ניתן היה להבין כי זהו קו אדום!!

מאז נורו עשרות רבות של רקטות.
צה"ל בתגובה מיישר דיונות בשטחי השיגור ופה ושם מבצע סיכול ממוקד.

איך התגובה החלבית הזו משפיעה על החוסן הלאומי ועל ההרתעה של ישראל?
מה מבינים הפלסטינאים בעקבות תגובות כאלו ?

האם צה"ל מיצה את יכולתו הצבאית במניעת שיגורי רקטות או שהדרג המדיני בולם אותו?


בחדשות זה נראה ככה :

פעולה:
שוב: קסאם במתקן אסטרטגי באשקלון
שוב פגע קסאם באזור רגיש ביותר - למרבה המזל, נגרם נזק קל בלבד, ואדם אחד נפצע קל מאוד. הג'יהאד האיסלאמי ירה שתי רקטות נוספות לכרמיה וליד מרדכי, מצפון לרצועה. עובד המתקן: "הפעם הרקטה נפלה במקום הרבה יותר פנימי, יש לנו רושם שהם משפרים את הרקטות שלהם כל הזמן". המשטרה: "בודקים את הרקטות, הטווח לא השתפר"


תגובה :
צה"ל פתח בירי ארטילרי לעבר מרחבי שיגור ברצועהצה"ל פתח בירי ארטילרי של פגזים לעבר האזור בצפון רצועת עזה ממנו שוגרו בצהריים רקטות הקסאם לעבר ישראל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יסעור היום נחתה רקטת קסאם במתחם אסטרטגי סמוך לאשקלון. ממשלת ישראל הכריזה בעבר כי אחרי ההתנתקות במידה ויירו רקטות קסאם מעזה לעבר ישראל. ישראל תגיב בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. אני לא זוכר את ההתנסחות הציורית אבל ניתן היה להבין כי זהו קו אדום!! מאז נורו עשרות רבות של רקטות. צה"ל בתגובה מיישר דיונות בשטחי השיגור ופה ושם מבצע סיכול ממוקד. איך התגובה החלבית הזו משפיעה על החוסן הלאומי ועל ההרתעה של ישראל? מה מבינים הפלסטינאים בעקבות תגובות כאלו ? האם צה"ל מיצה את יכולתו הצבאית במניעת שיגורי רקטות או שהדרג המדיני בולם אותו?

והכיצד זה בא לידי ביטוי בתקופה זו...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

בא נפשט את הדיון בלי הגדרות מהו חוסן לאומי וכיו"ב
לדעתי הסתבכות בהגדרות וכניסה לתוך שבלונות תסיט את הדיון מהעיקר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יסעור בא נפשט את הדיון בלי הגדרות מהו חוסן לאומי וכיו"ב לדעתי הסתבכות בהגדרות וכניסה לתוך שבלונות תסיט את הדיון מהעיקר.

החוסן הלאומי בעיני הגולשים...מה הוא בעצם חוסן לאומי בעיניך?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

דיון במה שהדרג המדיני מחליט (או לא מחליט) לא יתקיים כאן....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אחד מהקורסים שלי בתואר עסק בנושאי הגירה, כולל מניעים לירידה מהארץ. בשני מחקרים שבוצעו בנושא נמצא שהגורם העיקרי לירידה הוא כלכלי, נמצא שלמצב בטחוני יש השפעה מזערית ביותר על ירידה מהארץ, למעשה נתגלה שבתקופות קשות מבחינה בטחונית יורדים רבים בחרו לחזור לארץ, לכן אפשר להגיד שההפך הוא הנכון ואיום בטחוני למעשה מחזק את החוסן הלאומי ומוסיף ללכידות בעם.

So be it
Threaten no more
To secure peace is to prepare for war
So be it
Settle the score
Touch me again for the words that you'll hear evermore

עזוב דרג מדיני זה רק גוף מבצע שנבחר ע"י העם לא מדד ולא שום דבר חוץ מכלי לביטוי רצון העם.
בעיני חוסן לאומי הינו יכולת הספיגה של אזרחי הלאום קרי ישראל. מה אנחנו מוכנים לספוג ומה לא. לדוגמה רקטה על שדרות רחוק מתל אביב יש מי שחושב שניתן לספוג אם היא הייתה על ת"א כנראה שהיה קונצנזוס שאת זה לא ניתן לספוג. אם נפצע כל יום פצוע מדקירה אז יש מי שחושב שאפשר לחיות אם זה ויש מי שלא. החוסן הלאומי הוא בעצם השאלה מתי די?
מתי אי אפשר להיכנע לטרור ויש לצאת לחומת מגן?
מתי ישנם כבר יותר מדי הרוגים בלבנון והאם המטרה מקדשת את האמצעים?
מתי שלום?
מתי מלחמה?
חוסן לאומי בעיני הוא מתי נשבר לנו מהכאב שבשלום רע או לחלופין במלחמה טובה. זה הוא חוסננו הלאומי וכך הוא נמדד

לא חוזרים עד שמבצעים

להגדיר חוסן לאומי זה לא קשה ודוב עם ה D9 שלו כבר התווה את הדרך בצורה מאד יפה.
בעצם כל מה שקשור בשגשוגה של ישראל תורם לחוסן הלאומי שלנו אפילו לדוגמה אחוזי הצלחה בבגרות.
העניין הוא שכשמכריזים על חוסן לאומי זה תמיד נמדד מול מי אנחנו מתחסנים? לצערינו התשובה לרוב בהקשרים ביטחוניים (גם נהלי רווחה למען הקשישים הם חלק מהחוסן אבל זה לא מצטלם טוב).
לכן לא הגדרת החוסן הלאומי היא העניין אלא מי מגדיר או יותר נכון איזה פירוש ו/או איזה נדבך מההגדרה של החוסן הלאומי הוא בוחר להדגיש וליישם הלכה למעשה (במילה אחרת: הדרג המדיני).

הדיון הזה הוא במהותו פוליטי, אלא אם כן נצליח לבודד את המרכיב הבטחוני ולראות כיצד זרועות הביטחון שומרות על פער איכותי/כמותי המעניק לנו עומק אסטרטגי הוא החוסן הלאומי הבטחוני שלנו!
החל בחייל היושב בש"ג עם נשק מוכן ואפוד משופצ"ר וכלה בתעשיות הביטחוניות שמייצרות פתרונות טכנולוגיים המשאירים את אויבנו רחוק מאחורינו.
צריך לקחת בחשבון שכל מפת חוסן לאומי ביטחוני שננסה לצייר תהיה מותנית בתקציב אשר מגיע לעיתים מתוך אינטרסים ו/או סנקציות פוליטיים.

אני מוכרח לציין שרועי פתח אשכול מעניין ומאתגר כל עוד נצליח לשמור אותו במסדרון הצר של הדיון ע"פ נהלי הפורום (ללא פוליטיקה), העניין (חוסן לאומי ביטחוני) וההגבלים (בעיקר זמן וכסף)!

בהצלחה!

אפשר לחלק כמה מהגורמים שהוא הביא לשני תחומים עיקריים - חוסן חומרי וחוסן שנקרא לו רוחני. שני התחומים לא בהכרח מתנגשים. אבל במקומות ותקופות שונות בהיסטוריה השניים ביטלו אחד את השני.

איבן חלדון (היסטוריון ערבי מהמאה ה-14 כתב את אקדמות- להיסטוריה) פיתח תיאוריה שמאז עשו לה עשרות גירסאות חידוש. הוא חי בתחילת תקופת הרקונקינסטה וניסה להסביר את המחזוריות בה תרבויות מתפתחות, עולות ונופלות. הרעיון שלו התבסס על שני הפכים שבהתאם לתקופתו הוא כינה אותם: המדבר והעיר.

(סליחה על האי-דיוקים בשל זכרוני הקלוקל) הוא דיבר על כמה דורות:

הדור הראשון: נוודים בעלי לכידות חברתית גבוהה - בזכות הלכידות הזו הם מצליחים לנצח תרבויות מבוססות יותר ולכבוש לעצמם חלקה.

הדור השני: מתבסס ומפתח את הישות המדינית, שהיא עירונית במהותה - מביא אותה לשיא של טכנולוגיה, בירוקרטיה ומחשבה

הדור השלישי: מתחילה הדעיכה בשל השמנת היתר, השחיתות וכו'

הדור הרביעי כבר מקבל בראש מכנופיית הנוודים הבאה, שלוטשת את עיניה לשלל הרב של "איכה הפכה לזונה קריה נאמנה".

למה כל זה? כדי להתלות באילנות גבוהים בבואי לטעון שהחוסן הרוחני יכול לסבול מההתפתחות הכלכלית. בין היתר כי היא מביאה איתה גם ריבוד כלכלי גובר וירידה בליכוד החברתי.

ניתן לראות את זה אצלנו - כשמחברה מלוכדת יחסית בעלת קונצנזוס רחב על מטרות הלאומיות הגענו למצב בו ציבורים שונים רואים לנגד עיניהם מטרות לאומיות שונות לחלוטין. המוכנות שלנו להקריב קורבנות נמוכה בהרבה מזו של שכנינו הפלשתינאים.

אבל כדי לא להיכנס לתחום האפור פוליטית בואו ניקח דוגמא אחרת, נוחה לעיכול:

התפוררות האימפריה הרומית - לקח קצת יותר מארבעה דורות, יותר כמו אלף שנים give or take, אבל בסופו של דבר מי שנגס בה ופורר אותה היו שבטים שונים שהיו בעלי לכידות חברתית גבוהה יותר והיו רעבים יותר - לשטח, לעושר וכו'.

במקרה, אלה הם חלקיו של החוסן הלאומי - הרצון והיכולת - וכל אחד משניהם אינו שווה דבר בלעדי השני. ככה, למשל, סבר נסראללה: "לישראל יש פצצות אטום, אבל באלהים, היא חלשה כקורי עכביש", וככה אמר בן-לאדן על ארה"ב ב-1998, ושניהם טעו.
חוץ מרצון ויכולת שימור עצמי ועמידות בפני גורמים הרסניים שונים, יש גורמים מסייעים: אם יש לך יריב והוא מאמין שיש לך רצון ויכולת, הוא עשוי להחליט שלא כדאי לו להסתבך איתך.
אני חושב שהדגש ששמים על מצב כלכלי אבסולוטי הוא לא נכון, אבל מצב כלכלי כפונקציה של הרגשת הליכוד החברתי (סיבה ומסובב) זה בהחלט משפיע.