אני כרגע בשלבים מאוד בסיסיים של ללמוד ++C, ואני מנסה להבין איך אני שולח משתנה של pointer לתוך פונקציה (את הכתובת, לא את הערך).

עשיתי כל מיני נסיונות אבל ללא הצלחה.
זה הדבר שנראה לי הכי הגיוני (רק שהוא לא עובד...)

קוד PHP:

 #include <iostream>
using namespace std;
int *a_day;
int mort (int a_day);
int main ()
{
    int day;
    a_day=&day;
    cin>>day;
    int f=mort (a_day); 
    cout<<"r="<<f<<endl;
    getchar();
    cin.get();
}
 
int mort (int a_day)
{
    int r=*a_day;
    return r;
} 


וניסיתי גם את זה:

קוד PHP:

 #include <iostream>
using namespace std;
int r_day;
int *x;
int mort (&r_day);
int main ()
{
    x=&r_day;
    cin>>r_day;
    int f=mort (x); 
    cout<<"r="<<f<<endl;
    getchar();
    cin.get();
}
int mort (&a_day)
{
    int r=*a_day;
    return r;
} 


כ"כ, אם כבר פתחתי את האשכול, ננסה להרוג עוד שאלה.
כדי להגדיר פונקציה אני צריך בעצם "לכתוב אותה" 3 פעמים:
א. כשאני קורא לה - ואז בסוגריים מופיעים הביטויים (arguments) שאני "שולח" לפונקציה
ב. "בראש" התכנה ששם אני "מכריז" שיש פונקציה בעלת שם X ומה היא מחזירה.
ג. הפונקציה עצמה

השאלה שלי היא מה ההבדל בין מה שמופיע בסוגריים בזמן הכרזת הפונקציה לבין מה שמופיע בסוגריים בפונקציה עצמה - האם הביטויים חייבים להיות בעלי אותו שם?
והאם אני חייב להגדיר גם בפונקציה עצמה בסוגריים את סוג ה"ביטויים"?

מקווה שזה לא יותר מדי, ותודה מראש בכל אופן.

בס"ד

יש לך בעייה במשתנים - אחד גלובלי ואחד לוקאלי עם אותו שם!
תשנה את זה ותראה מה הבעייה

שם הפונקציה למעלה היא פשוט בשביל להגיד למהדר שיש כזה פונקציה כך שאתה יכול להצהיר עליו בלי שמות בכלל לדוגמא

void func1(int *,float,) - this is it

וחייבים להגדיר בפונקציה עצמה את הסוג

כשאתה מגדיר משתנה שאתה רוצה שהוא יהיה מצביע תכתוב * לפני השם.
אותו דבר כשאתה רוצה לקבל בפרמטרים של הפונקציה מצביע.

כשאתה רוצה לקבל כתובת של משתנה קיים תכתוב & לפני שם המשתנה.
(ב C++ & משמש לשתי מטרות גם להגדרת reference וגם לקבל כתובת של משתנה)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=27/04/1986]

למה בכלל צריך מצביעים?
קראתי בכמה מקומות שהם יכולים להיות יעילים מאוד במקרים מסוימים ואפילו הכרחיים.

אבל עד אז - יש לא מעט סיבות לשימוש במצביעים ואני אציין רק חלק:

- נוחות.
- חיסכון בזיכרון.
- מאפשר הרבה יותר. אם אתה רוצה שפוקנציה תחזיר לך יותר מערך יחיד.
- יכולות רבות יותר.

בכל מקרה - כשיהיה לך צורך ויישב לך בראש הרעיון של מצביעים - אתה תבין בדיוק למה זה טוב.

1. דוגמה לאיך לשלוח מצביע לפונקציה:

קוד:

void func(int* n)
{
....
}


int z=1;
int* a=&z;
func(a);

2. אני לא אכתוב פה את היתרונות/חסרונות של מצביעים, יש על זה המון דיונים ברשת ואפילו היו
בעבר בפורום אם אני לא טועה.
מה שחשוב להפנים, זה את השימוש במצביעים אלו - וגם לנצל יכולת נוספת של ++C על פני שפת
C וזה שימוש בייחוס במקום במצביע.

[ זיו ]
[ fat fish ]

כשאתה מגדיר משתנה שאתה רוצה שהוא יהיה מצביע תכתוב * לפני השם.
אותו דבר כשאתה רוצה לקבל בפרמטרים של הפונקציה מצביע.

כשאתה רוצה לקבל כתובת של משתנה קיים תכתוב & לפני שם המשתנה.
(ב C++ & משמש לשתי מטרות גם להגדרת reference וגם לקבל כתובת של משתנה)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=27/04/1986]