09-12-2004, 06:51
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
פשוט. נכון. עובדתי.
מבארכ לא בא לחלק מתנות (ואגב, הוא באמת לא חילק שום מתנה - לשחרר ישראלי מסכן שהאמין
בשלום עם מצרים, נסע לשם, ומצא עצמו בסיטואציה קפקאית של שמונה שנים בכלא נוסח "אקספרס
של חצות", זה הכל - חוץ ממתנה). הוא עובד שיטתית בשתי גזרות:
1. לא לריב עם ארה"ב - בארה"ב יש שלטון רפובליקני, שבלשון המעטה, לא מת על הערבים (חוץ
מהסעודים שבהם...). מבארכ לא צריך עכשיו להיות מזוהה בתור הטרבל מייקר של המזה"ת, בעיני
האנשים בפנטגון (שחלק מהעיתונות הערבית משדוכנעת שלהפיל משטרים ערביים זה סוג של תחביב
אצלם...).
2. לבסס מעמדו בעולם הערבי בתור הציר שבלעדיו לא ייפתר כלום. מסיבה זו הוא כרגע מנסה לתאם
מהלך גם עם הפלסטינים וגם עם הסורים.
ישראל נמצאת במוקד של הפעילות בשתי הגזרות: לריב איתנו זה לעצבן את ארה"ב, ודרכנו (יותר
נכון, על גבינו) אפשר להגיע להסכמה פלסטינית-סורית. מבארכ עשה מהלך גאוני מבחינה יחצ"נית
ושחרר ישראלי חף מפשע (כן, צריך לזכור שהנבלה הזה החזיק בכלא אדם תמים במשך שמונה - ועכשיו
כשהוא משחרר אותו במסגרת עסקה שבה הוא מקבל מחבלים א-מ-י-ת-י-י-ם - הוא מוצג בתור שליט
שוחר שלום...). בתמורה לשחרור הוא גם צובר כאן ובארה"ב יחסי ציבור טובים, גם קיבל לידיו מחבלים (שהוכיחו ללאומנים הערבים שהוא עדיין ב"מחנה הנכון") וגם השיג עסקאות על פתיחת אזורי
תעשייה משותפים (שיעשירו שניים וחצי תעשיינים ישראלים, יתנו תעסוקה לאלפי מצרים - ויכניסו
למבארכ פושט הרגל - מיליארדים במטבע קשה).
בסוף התהליך אנחנו נעמוד מול מצב שבו אפילו להשיב אש לעבר מקורות ירי מרצועת עזה (אם ניסוג
משם), לא יהיה אפשרי - שכן היא תהיה תחת חסות מצרית, וירי כזה עלול להתדרדר למלחמה כוללת,
שבה אמנם ננצח, אבל לא כיף להלחם ביריב שיש לו אף 16, אפאצ'ים, אברמסים וכד'...
המצרים לא רוצים מלחמה כזו כרגע - אבל הם יודעים שאנו רוצים בה עוד פחות, ככה שכוח הסחיטה
שלהם אחרי שניסוג - יגרום לכך שגבול הרצועה יוכל לבעור, מבלי שנוכל שוב להכנס לבית חנון כדי
למנוע ירי על שדרות. |
ראשי
צ'אט
תודה לפיינטבול 
)
מצב כלאיים
