 |
06-03-2006, 18:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.02.04
הודעות: 575
|
|
|
הפרוטוקול
34
בתי המשפט
א 003713/04
מאוחד עם
תא 3074/05
בית משפט השלום חדרה
02/03/2006
תאריך:
כבוד השופטת רבקה פוקס
בפני:
- <LI class=MsoNormal dir=rtl style="tab-stops: list 36.0pt; mso-list: l20 level1 lfo1">אונגרפלד יוסף
- אונגנפלד ליאור
בעניין:
התובעים
- נ ג ד -
1 . מיכל כהן
2 . עיתון זמן חדרה
3 . חגית מהלא
4 . מעריב קבוצות
הנתבעים
התובעים בעצמם
ב"כ הנתבעים: עו"ד שגיא פרדו
נוכחים:
פרוטוקול
הגב' אור שטרצר מוזהרת כדין ומשיבה בח"ר לשאלות התובע מר יוסף אונגרפלד.
ש. עבדת בעיתון "זמן חדרה" ומתי סיימת.
ת. כן, מראשיתו ולא זוכרת את התאריך וסיימתי על לפני פחות משנה. הייתי כתבת מוניציפלית.
ש. את יכולה לספר באיזה נסיבות הכרת אותי.
ת. תאריך לא זוכרת, לפני שנתיים, יצרת איתי קשר טלפוני עם המערכת ורצית להפגש ולעניין אותי בסיפור שיכול לעניין אותי ככתבת, נפגשנו בקניון בחדרה ואלה הנסיבות.
ש. בפגישה סיפרת לך סיפור, את זוכרת על מה.
ת. משהו לגבי חנות ספורט שמנהלה הונה לטענתך את בנך. והמשיך עם עוד כמה קטעים עם רדיפה מטעם המשטרה, זה פחות או יותר הסיפור, את הסיפור הצגת מכתבה מעיתון אחר בו כונית ה"אב הנוקם".
ש. הצגתי לך גם מסמכים. את זוכרת מה זה היה.
ת. הצגת מסמכים גם פסה"ד לא זוכרת מה היה בדיוק. אני זוכרת פס"ד אחד.
ש. אני מזכיר לך מה היה פסה"ד, מבקש שב"כ הנתבעים לא ימנע זאת ממני. הגשתי לך פס"ד של זיכוי בעניין איום בנשק?
ת. יתכן, לא יודעת.
ש. אני מסביר, בעקבות המעשה שקרה כאן הקלטתי את העיתונאית מיכאל כהן ושם ספרתי שדברתי איתך ונושא כתב האישום שהוגש נגד יצחק הרניק ופסה"ד של הזיכוי.
ת. זה מה שאמרת למיכל בשיחה?
ש. כן. אני שואל אותך בסוף השיחה איך היא הסתיימה?
ת. לא זוכרת במילים מדוייקות, הכוונה הייתה לבדוק את הסיפור ולפעול כמקובל. הכתבה לא הייתה עניין חדשותי להרגע ולא הייתה חובה לפרסמה, היה מספיק זמן לבדוק מקורות ולהצליב.
ש. דברתי איתך בשיחה טלפונית, כמה זמן אחרי זה, האם את זוכרת תשובה שנתת לי?
ת. שאלת לגבי הכתבה והשבתי תשובה שגרתית שאני בודקת את העניין.
ש. מרענן זכרונך, אמרת שלא קיבלת עדיין תשובה מהעורכת שלך.
ת. עברו כמה ימים מאז, לא זוכרת בדיוק מה אמרתי לגבי העורכת, באופן כללי כנוהג, העורת הייתה מעודכנת בפגישה שלי עם התובע. לא יודעת אם ידעה את שמו אבל ספרתי על הפגישה.
מר אוגנפלד: אין לי יותר שאלות.
חקירה נגדית:
ש. הכתבת המשפטית זה מיכל כהן.
ת. כן.
ש. תאשרי שלא היית מעורבת בכתבה.
ת. לא הייתי מעורבת בשום דבר.
ש. כעניין של נוהל פגישות עם גורמים פוטנציאלים את לא מגלה את כל תוכנם לכל הגורמים במערכת.
ת. בוודאי שלא וכך נהגתי גם במקרה זה. מיכל כהן עסקה בתחום משפטי פרופר וישבה ברעננה, אני הייתי ממוקמת יותר בחדרה, ויש בינינו סוג של "תחרות" בתוך המערכת, מן הסתם לא חלקתי איתה ועם אחרים מידע וגם לעורכת לא חלקתי את כל המידע.
חקירה חוזרת:
ש. כשמיכל כהן עשתה את הכתבה, אמרת שלא חלקו איתך ולא נשאלת מה את יודעת לגבי הפרשה.
ת. נכון
ש. זה למרות שהעברת את החומר לעורכת
ת. לא העברתי לה את החומר.
ש. אמרת לה שיש סיפור
ת. אני כותבת לעצמי נקודות ומעבירה רק מה שאני מוצאת לנכון לעורכת, למיטב זכרוני מה שסיפרתי לעורכת באותה תקופה שנפגשתי עם מישהו שטוען שהמשטורה רודפת אותו על בסיס סדרתי, ומן הסתם החלטתי לא לפרסם את זה כי זה דרש חקירה יותר עמוקה. את השם שלו אני לא יודעת אם אמרתי לעורכת. מאחר שהוא לא היה מדובר באישיות, אני משערת שלא אמרתי את שמו.
ש. נושא איום בנשק, הוא חמור, סביר שמתי שדברת עם העורכת על רדיפה של משטרה, מאמרת שהועמדתי במשפט על איום בנשק ויצאתי זכאי. האם יכול להיות שספרת לה
ת. לא הגעתי לסדר גודל של פרטים, בד"כ אנחנו מדברות בסלולר בתמצות.
ש. אם אספר לך על מקרה שהוא לא לעניין, מגיע אלייך מקור אחר ומדבר על אותו נושא, מדובר על אדם שגנב מאדם מפגר, אני שואל, האם כשבא אלייך הסיפור השני, את מקשרת ונזכרת בסיפור שנמסר לך קודם.
ת. אתה מציב אותי במקום של העורכת שלי, השאלה איזה מידע היה לעורכת, היה לה מידע חסר ביותר, אני בוודאות לא העברתי לה את כל הפרטים של הנשק וכל השיחה שהייתה איתך. אני זוכרת סיפור לגבי רדיפה, עניין הנשק אני לא זוכרת היום. יתרה מזאת, שוחחתי איתה על זה אחרי שהתפרסמה הכתבה של מיכל ואחרי שהתובע פנה למערכת בדרישה, והיא אמרה שהיא אפילו לא קשרה ביני לבין הסיפור של מיכל.
לב"כ הנתבעים:
ש. האם את חשה מאוימת על ידי התובע.
ת. לא רוצה להיפך לנרדפת על ידי התובע, אני יודעת שהתובע רודף צדק ולו הרבה מסעות כנגד אנשים ושופטים.
לשאלות התובע:
ש. מאיפה עניין השופטים עלה?
ת. אני חושבת שזה בעקבות הכתבה ששוחחנו עליה כל כך הרבה.
ש. על איזה שופטים את מדברת.
ת. לא יודעת את שמות השופטים, למיטב זכרוני במערכת וגם באולי הכתבה היה מדובר על פלייר של אונגרפלד כנגד שופט.
ש. אני טוען שבעיתון דברו איתך לגבי הנושא הזה, אחרת לא הייתה יכולה להיות לך האינפורמציה הזו?
ת. אני במערכת, דנו בעניין. אני מדברת על מזמן מזמן סמוך לפני שעזבתי את העיתון.
החלטה
אני פוסקת שכרה של העדה בסך 250 ₪ שישולם בשלב זה על ידי התובע.
ניתנה היום ב' באדר, תשס"ו (2 במרץ 2006) במעמד הנוכחים.
עד מס' 2 התובע יוסף אונגרפלד מוזהר כדיו ומשיב לשאלות בחקירה נגדית.
הגשתי תצהיר, מאשר תוכנו וחתימתי.
הוגש וסומן ת/1.
חקירה נגדית:
ש. נתבקשת על ידנו להשיב על שאלון.
ת. כן
ש. אני מציג ושואל אם זה השאלון
ת. כן
הוגש וסומן ת/2.
ת. אני מאשר שאלה תשובות לתצהיר.
הוגש וסומן ת/3.
ש. באופן כללי תאשר שאתה מנהל מטעמים שלך "מלחמת חורמה" כנגד המשטרה כנגד משפחת הרניק ושופטים.
ת. אני חייב להרחיב זה לא עניין של כן או לא.
בינואר 2002 גיליתי שבעל חנות בחדרה שם החנות: "ספורט עור", הבעלים שלה יצחק הרניק, הונו ועשקו את הבן שלי במשך 5 חודשים, על ידי כך שבקשו ממנו את כרטיס האשראי שלו כדי לבדוק אם המכונה שבו מעבירים את הכרטיס של החנות תקינה, וכל פעם שהוא עשה את זה הוא רשם סכום וחתמו על השוברים ובדרך זו נגנבו מהבן שלי 4,350 ₪.
עשיתי את הצעד היחיד שהייתי יכול לעשות בתור אזרח, והגשתי תלונה במשטרה כנגד האיש. דבר נוסף, זה קשור לרדיפה אחרי יצחק הרניק שנזכרה, עמדתי פעמיים שלוש באזור הקניון ובו סיפרתי לציבור על המעשה הנושא שעשה יצחק הרניק לבן שלי.
אז, הגיע אליי "בום" מצד שוטר במשטרה שקוראים לו אלוש אליהו, חוקר. שהתחיל לפגוע בי.
עצר אותי, זייף חקירות, והגעתי למשפט בגלל התקיפות כביכול שעשיתי וזה לאחר ששבתתי רעב במשך שבוע ימים בתוך תחנת המשטרה. החזקתי שם שלטים כנגד השוטר והאשמתי אותו בשחיתות. הנתבעים בהוכחות שלהם הגישו שם צילומים בעניין זה. נערך משפט ובזה הורשעתי בסעיף 288, הגשתי ערעור שנדחה שהשופטים כתבו שמי שבעצם לא בסדר זה החוק, ביקשו לשנות את החוק.
אני מבקש לצטט, כב' הנשיא לינדנשטראוס, הסכים להגדרה שלי בתור חושף שחיתות וכב' השופט שיף אמר שהנזק למשטרה בהשתקתה של הביקורת גדול מהרווח שלהם בפתיחת ההליך הפלילי.
יש ערעור בעליון על ההרשעה, טרם ניתן פסה"ד. אני מקווה שיגיע בטרם פסה"ד כאן.
לעניין השופטים, שני פסקי דין יצאתי זכאי. אחד, על איום בנשק. שני, לפני כשלושה חודשים בחיפה אצל השופט הבר, יצאתי זכאי.
בעניין איומים על שופט, בגלל מעשה עיתון חדרה יחד עם יצחק הרניק, הפיץ יצחק הרניק כרוז בשמי עם הכותרת "האב הנוקם" שבו איימתי כביכול על כבוד השופט מוחסיין לרצוח את כבוד השופט מוחסיין, שני שוטרים ועורכת דין. המשטרה ערכה חקירה וסגרה את התיק. לכן,
כל מה שאתה אומר זה מה שהם עושים, הם עושים לי רצח אופי.
ש. האם נכון שאתה מנהל מלחמת חורמה נגד המשטרה הרניק שופטים.
ת. עוד פעם אותה שאלה, התלוננתי במשטרה נגד יצחק הרניק, מתנהל משפט נגד יצחק הרניק בגלל אותו עושק שעשה לבני, אני מודה כאן לעמותת אקי"ם הם גרמו שיהיה משפט. עוד אין משפט, עברו 5 שנים ולא נגמר המשפט. המשפט מתנהל אצל כבוד השופטת סלע.
ש. לאור העובדה שאתה מרגיש רדוף על ידי כל מיני גורמים בפרקליטות ומשטרה האם נכון שאתה פועל בכל דרך על מנת להביע מחאה כנגד אותה רדיפה
ת. לגבי התחושה שלך שאתה מעלה, אני משיב נכון, אני מרגיש רדוף. לגבי הדרכים שאני נוקט נגד אותם אנשים שאני חושב שאני רדוף, אני מרגיש שיש לי הזכות לעשות זאת, הנושא עמד במבחן בביהמ"ש המחוזי בפני כבוד השופט סעב שבו הרשה לי לעמוד עם שלט בפתח תחנת המשטרה, 15 מ' מתחנת המשטרה עם שלט כנגד שוטר שלפי דעתי ולפי ידיעתי קיבל שוחד מיצחק הרניק עבור עדות במשפט שזוכיתי בחיפה.
ברשותי הכתבה בעיתון לעניין החלטת השופט סעד.
ב"כ הנתבעים:
מבקש לציין כי התשובות הרחבות של התובע לא יחשבו ויתפרשו כהסכמה להרחבת חזית וקבלתן של ראיות בלתי קבילות.
התובע:
גם אני מסכים. כל הנושא של השאלות לא קשורות למשפט.
העד ממשיך:
ש. אתה מפעיל גם את אמצעי התקשורת במאבק?
ת. הדרך היחידה שלי להגן על עצמי כנגד מערכות גדולות ממני זה על ידי שיתוף התקשורת שעד היום עשו עליי הרבה כתבות ואחת הכתבות מהן ב"חדשות חדרה" שמשו כביכול בסיס לכתבה של מיכל כהן.
ש. במסגרת הפרסומים שאתה יוזם דאגת שיפרסמו דבר מעצרך השונים.
ת. בוודאי, רציתי.
ש. לגבי האישומים.
ת. לגבי האישומים והמעצרים בוודאי, הייתי צריך לעשות את זה כדי שהציבור ידע על הרדיפה שמנהלת המשטרה נגדי.
ש. יזמת פרסומים במסגרתם פורסמו טענותיך כנגד הרניק.
ת. בוודאי, הוא ביצע עושק.
ש. לגבי שוטרים שונים
ת. כשאתה אומר שוטרים ואתה מצפה לתשובה, אתה צריך להוכיח לי שאני פרסמתי עבור שוטרים, תגיד מי השוטרים. אגיד לך שוטר אחד, ואחד זה לא "שוטרים",
ש. תגיד לי מי השוטרים
ת. יש שוטר אחד שקוראים לו אלוש אליהו שבגינו גם היה משפט, לגבי שוטרים אחרים לא עשיתי שום פרסום, היו מעורבים שוטרים לגביהם לא עשיתי פרסום. גם עבור המקרה הנוכחי על הפלייר שכתבו בעיתון לגבי השוטרת, המשטרה סגרה את התיק, התשובות נמצאות אצל התובעים. מיכל כהן היא זאת שהתלוננה והביאה את המידע למשטרה עבור הפלייר ובגינה נפתח נגדי מערכת שרשרת של מעשים של המשטרה.
ש. אתה יודע את זה מידיעה אישית?
ת. בטח שאני יודע מידיעה אישית. המידע בידי ביהמ"ש יש את הפלייר המצולם שהגיע למשטרה ומפקד המשטרה מר אלי קריספיל מגיב. יש את המזכר שבו השוטרת מבקשת מגב' מיכל כהן לגלות לה מי המקור והיא אומרת שהיא לא יכולה.
ש. נשאלת אם אתה יודע את הדברים מידיעה אישית.
ת. כן, נחקרתי על זה.
ש. נכון שעיקר הפרסומים שיזמת פורסמו לבקשתך וביוזמתך, במסגרת עיתון "חדשות חדרה".
ת. נכון. ובעיתונות. אף אני פרסמתי באינטרנט.
ש. האם נכון להגדיר את הסיפור של חדשות חדרה כסיפור אוהד.
ת. בוודאי. אני רוצה לומר משפט אחד מהכתבה של חדשות חדרה, שם הם מודיעים על כתב האישום כנגד יצחק הרניק ובכותרת המשנה כתבו מה לא עשה אונגרפלד יוסף למען להביא את העניין למשפט.
ש. לא הגשת אף תביעת דיבה כנגד אמצעי תקשורת אחר.
ת. לא הייתי צריך, הם היו אוהדים אותי. התשובה שלא הגשתי.
ש. תאשר שבמסגרת מלחמת החורמה שאתה מנהל, נעצרת מספר פעמים על ידי המשטרה.
ת. נכון. נעצרתי מספר פעמים, ביניהם עבור איום על שופטים שלא היה לי שום סיבה לבוא ולעשות את זה, עבור פלייר שבכתבה שלא עשיתי אותה ולא היה לי סיבה לפרסם אותה ובטח לא בעיתוי לאחר שיצאתי זכאי או במהלך אותו משפט שבסופו יצאתי זכאי, לאיים על עד תביעה לכאורה לפי הערכתם, בזמן משפט, זה מעשה הכי לא הגיוני ובניגוד לחוק כי זה איום על עדים. אין שם שום איום, עובדה שהמשטרה לא הגישה כתב אישום בגין אותו איום, המשטרה סגרה את התיק.
ש. אתה בטוח שלא הוגש כתב אישום.
ת. בטוח שלא הוגש. יש לי פרוט' מביהמ"ש ששם התביעה מודיעה לביהמ"ש שלא מגישים והורידו את השם של טובה מסיקה.
ש. תאשר שנעצרת ואח"כ הוגש נגדך כתב אישום בנוגע לחשד על איום על הרניק בנשק.
ת. לא נעצרתי, היה משפט, הוגש כתב אישום הגשתי אותו לביהמ"ש, יצאתי זכאי. השופט כתב: "המתלוננים עשו רושם רע מאד". זה לא זיכוי מחמת הספק.
ש. נעצרת גם בחשד להפצתם של פליירים כנגד הרניק ששם נרשם: "איך לא תבושו לחמוד את כספו של אדם... ", וכו'...
ת. שקר, מעולם לא נעצרתי בגין זה.
ש. אני מקריא לך קטע מכתבה שצרפת לכתב התביעה שלך מחדשות חדרה תחת הכותרת "פליירים (ת/4). מה תשובתך?
ת. לא נעצרתי, עוכבתי על ידי המשטרה. ברור שעוכבתי פעמיים על ידי המשטרה.
ש. תאשר שנעצרת בחשד של עבירה על מטרד בשל העלבת עובד ציבור בקשר להפצת פליירים שמכפישים את השוטרים אלוש וטובה מסיקה.
ת. היה על זה משפט. עשיתי את זה אני לא מכחיש, כאן כן נעצרתי, נגד השוטרים נגד אליהו אלוש ומסיקה נעצרתי. זאת הרדיפה של המשטרה נגדי.
ש. תאשר לי שיום לפני פרסום הידיעה נשוא הדיון כאן, שאתה תובע בגינה את מעריב, מה 18/3/04 נעצרת בחשד להעלבת והטרדת שוטרים.
ת. נכון, בגלל הכתבה הזאת, בגלל המידע שהעבירה מיכל כהן למשטרה ב 15 לחודש. נעצרתי וכתבתי בכתב התביעה שמיכל כהן שיתפה פעולה עם עבריינים והפלילה אותי במשטרה. זה חלק מהקנוניה שלה עם הרניק.
ש. תאשר לי שמאוחר יותר נעצרת בעקבות חשד לאיום על השופט מוחסיין.
ת. דברנו על זה. אמרתי שנעצרתי והמשטרה חקרה וסגרה את התיק. נעצרתי הרבה פעמים, אני לא מכחיש את זה, נעצרתי על לא עוול בכפי. ביהמ"ש היה נתון לבקשות המשטרה שנבנו בצורה כזו כדי שביהמ"ש יתן מעצר במסגרת קנוניה לחסל אותי כאשר אני מנסה לחשוף שוטר מושחת.
ש. אתה גם נשלחת לאבחון פסיכיאטרי.
ת. נכון. נשלחתי להסתכלות לשער מנשה, לאחר ששוטר המציא אירוע שלא היה, אירוע של תקיפתו, מדובר בשוטר אלוש, הוא הדיח שוטר אחר לשתף איתו פעולה, זה העניין של ביהמ"ש העליון. זה עניין של השתקתה של הביקורת... כב' השופט גינות במשפט של העלבת עובד ציבור בגין אותו נושא קבע שלא היה אירוע בתאריך הזה, למרות שאמר שהזיוף של החקירה של השוטר שכתב, לא רלוונטית, זה בגלל שסעיף 288 לא נותן זכות הגנה. ז"א נשלחתי לשם סתם.
תוצאות הבדיקה, שוחררתי ויש מסמך. אני חושב שאין להרבה אנשים בארץ תוצאה כזאת, היא אומרת שלמרות המצב הפסיכוטי שבו הייתי שרוי והייתי בלחץ שנמשך עד היום, אני לא יכול לפגוע לא בעצמי ולא באחרים.
ש. אני מבקש שתאשר לי שלמעשה כל המעצרים שלך והעיכובים שלך והאישומים שלך מקורם בסיטואציה שנקלעת אליה כתוצאה ממה שאתה טוען שעשו לבנך.
ת. בוודאי. לפני זה הייתי אדם רגיל, איש ציבור. עסקתי בפוליטיקה ארגנתי הפגנות, הבאתי לפס"ד שליהודי מותר להתפלל בהר הבית, הכיוון שלי היה לאומי והדבר ששבר אותי היה עניין הנשק שבו הוחרם ממני בזמן מלחמת חומת מגן, הצבא שלח אותי בזמן מלחמה והרגשתי כמו דרייפוס.
ש. הפלייר בנוגע לחוקרת טובה מסיקה שלשונו: אלוקים. תודה על המשפט היפה שנתת לחוקרת טובה מסיקה משטרת חדרה, אם איימתי בנשק!!!! ילדייך ימותו!!!!.
תאשר כי הפצת את הפלייר הזה?
ת. הפלייר הזה הופץ והוא בכלל לא איום ההיפך מכך כתוב שם אם איימתי בנשק ילדייך ימותו. כתב את זה בן אדם מתוך משפט שלפי הערכתי קבלתי מהיושב במרומים שידע שאני לא איימתי בנשק. אם הייתי צריך לכתוב איום היה נכתב שם: "אם לא איימתי בנשק ילדייך ימותו", אם תפרת לי את התיק ולא הצלחת, ילדייך ימותו. זה עניין של עונש אדם שנושא עונש, המשפט לא מתוכי, בחיים לא נקטתי אלימות וזו המטרה, עובדה שעל זה לא הוגש כתב אישום.
ש. תאשר שמהפלייר הפצת כמה מאות.
ת. כן.
ש. הפצת פלייר איום כנגד חנות ספורט עור.
ת. כן. הציבור היה חייב לדעת על אדם שמעז לעצמו להונות אדם הסובל ממוגבלות. לכן הפצתי. זה לא קשור לנושא מה שהיה כתוב בכתבה.
ש. תאשר שהפצת גם שני פליירים כנגד השוטר אליהו אלוש. פלייר ראשון לשונו "צריך לפטר את אליהו אלוש בגלל שיתוף פעולה עם עבריינים כלפי אלה שהתלוננו נגדם. משטרה לא צריכה תפוחים רקובים".
ת. את הפלייר הזה לא הפצתי, הייתי בשביתת רעב בתחנת משטרה והוא היה מונח במקום ששבתתי, זה מקומו. זה היה מפורסם לעיני הציבור אך לא הפצתי. זה היה במקום שביתת הרעב שלי וזה נשוא המשפט שבו הורשעתי.
ש. לגבי הפלייר השני לגבי אלוש, האם תשלום עבור הפעלת עבריינים...?
ת. אני משיב אותה תשובה.
ש. אתה גם הכנת חולצות.
ת. חולצה, לא הרבה כלפי אלוש. את החולצה לא לבשתי אלא נתתי אותה מתנה לאלוש. היה כתוב על החולצה, ברכות לאלוש אליהו, על כתיבתו בספר הגינס בתור השקרן האולטימטיבי. התנהל משפט העלבת עובד ציבור, התנהל גם משפט על נשק, חקרתי הבאתי את אלוש בתור עד הגנה שלי, זה מה שאני עושה, שם שאלתי על אותו אירוע שבגללו נשלחתי לבדיקה בשער מנשה וביקשתי שיתאר את התקיפה שתקפתי אותו, התשובה שלו הייתה שלא תקפתי אותו ולא היה בינינו מגע. אח"כ התחיל משפט העלבת עובד ציבור, שוב שאלתי על נושא התקיפה, שם סיפר במשך רבע שעה איך תקפתי אותו, אז הצגתי לו פרוט' של המשפט של הנשק, ושאלתי איך יתכן ששם אומר תשובה אחת וכאן אומר תשובה שניה, תשובתו המפתיעה הייתה, שכל החקירה שנחקרתי אצל כב' השופט קפלן, זה טעות סופר, הקלדנית כתבה הפוך ממה שאמרתי. פניתי לכב' השופט קפלן, וביקשתי הסבר איך בשני משפטים אומר דברים שונים, כב' השופט קפלן נתן החלטה שאומרת שביהמ"ש לא צריך להסביר, חזקה שהפרוט' שהיה משקף את מה שהיה בדיון. זה השקר. אז נתתי את החולצה בתור מתנה. כב' השופט גינות לא הסכים לראיה הזו במשפט כי שוב ב 288 אין הגנה במי שמעליב, על זה דן היום ביהמ"ש העליון.
ש. נכון שביום שבו פורסמה הידיעה ה 19/3/04, ביום הזה עדיין ההליכים הפלילים שקשורים באלוש ומסיקה התנהלו כנגדך.
ת. כנגד אלוש כן. זאת הסיבה שעשיתם את הכתבה כדי שהשופט שכבודו במקומו מונח יקרא בביתו את העיתון, והדבר ישפיע על המשפט.
ש. התשובה לגבי אלוש כן, מה לגבי מסיקה.
ת. לגבי מסיקה ידעתי שלא יהיה משפט. באותו מועד ידעתי שאין, דברתי עם התביעה והתביעה הודיעה לי שבקשר לנושא של הפלייר של מסיקה אין שום תהליך, סגרו את התיק, קוראים לתובעת סיגל הלפר. מדובר בפלייר של מסיקה בשנת 2002 שם היה כתוב אלוקים. ב 2002 נחקרתי כאשר הודיעו לי שהתיק נסגר וזאת לפני המשפט של אלוש.
ש. מפנה לנספח ה' לתצהירך המסומן ת/5, בעמ' השני אומר נציג המבקשת שזה נציג המדינה את הדברים הבאים, איזה יום היה הדיון של המעצר.
ת. ב- 18 נדמה לי יום רביעי, יום ראשון היה 21. מה השאלה אני לא מבין?.
ש. מפנה לנספח ח' לתצהירך דיון בפני השופט מוחסיין בת"פ 2374/03 מיום 21/3/04, עמ' 1 (ת/6) אני מתייחס לדבריך בשורה השלישית, נמחק שם החוקרת טובה מסיקה. ז"א שפורמאלית ביום ראשון ה 21/3/04 לפני הדיון הזה, היה תלוי ועומד כנגד כתב אישום בעניין הגב' מסיקה.
ת. לא. יש כתב אישום בהקראה בפני השופט מוחסיין, יש שם סעיפים בתוך הסעיפים אין שום דבר שנוגע לטובה מסיקה. אין שום סעיף בסעיפים האלה שמדובר על מסיקה. מדובר רק על אלוש אליהו. השם של טובה מסיקה נכתב בכתב התביעה בטעות. אין שום קשר לכתב האישום. לכן, התביעה בכתב האישום המתוקן מחקה את השם השלה. אני מפנה לנספח ח' לתצהירי. בסעיפים גם בכתב האישום הלא מתוקן אין שום סעיף שמדבר עלי טובה מסיקה.
התקבל וסומן נ/1 ו- נ/2.
יותר מזה, ידעתי לפני שהגענו להקראה שאין לי שום משפט עם טובה מסיקה כמו שאמרתי בתשובה הקודמת. הגב' מסיקה הייתה בשני משפטים עדת הגנה שלי, אני תמיד מביא את האויבים שלי בתור הגנה אמרתי זאת כבר. במשפט אצל השופט גינות, כאשר שאלתי אותה שאלה, החוקרת התחילה לבכות ואמרתי לה שהיא סובלת כי היא משקרת והשופט הפסיק את עדותה. במשפט השני בחיפה לאחר השאלה הראשונה, לאור תשובתה, כב' השופט הבר, אמר לה במילים כאלה: "את חוקרת בכירה, את לא גמרת כיתה ג' לא גמרת כיתה ד', אני מבקש ממך לצאת מהאולם?" (זה לא כתוב בפרוט'), זה פעם ראשונה שראיתי איך שופט מגרש עדה.
ש. האם השופט גינות הפסיק עדותה של גב' מסיקה משום שהתפרצת לאחר שהוזהרת?
ת. כב' השופט גינות לא הזהיר אותי ולפי הערכתי לא זוכר. כב' השופט גינות טעה כאשר נתן לחוקרת מסיקה להעיד במשפט עוד לפני התחלת כלה החקירות, בתור עדת הגנה הייתה, השיקול שעמד מאחוריו היה שכמו שלא נתן לאף עד הגנה והבאתי ושילמתי כספים עבור עדים לא הסכים לשמוע אותם, הבאתי החלטות של שופט לא הסכים לשמוע, ולכן, מצא לנכון בדרך זאת להפסיק עדותה. נכון, אמרתי לה את סובלת כי את משקרת לא הייתי צריך להתפרץ.
ש. אתה מודע והיית מודע שהפליירים שהפצת מאיימים חריפים וחמורים.
ת. כל הפליירים שהפצתי הם חמורים בגלל המצב ומה שכתוב שם. הם לא בשום פנים ואופן מאיימים. תגיד על פלייר אחד שהוא מאיים?. אם היו בין הפליירים פליירים מאיימים, הרי שהמשטרה והתביעה ש"מאד אוהבת אותי" היו מגישים בגינם כתבי אישום כפי שעשו בגין אלוש אליהו על שביתת הרעב שלי.
ש. מה שאתה אומר שבגלל שרשויות התביעה לא מצאו להעמידך לדין בגין האיומים, הפליירים לא מאיימים?
ת. התשובה שלי, שכושר ההבנה שלך ושל העיתון שואף לאפס בהבנה בקריאת אותם פליירים בניגוד לטענתם של גוף משטרתי שרודף אחריי ותביעה רעה.
ש. אתה מודע שהפליירים והתנהגותך עלולים לחייבך בלשון הרע.
ת. כל אדם שעושה צעד בחייו צריך לקחת את השיקול שהמעשה יכול לפגוע בו. אני מכיר עצמי כאדם שקול שחושב ועובדה, שאותו נוכל וגנב הרניק יצחק מעולם לא התלונן במשטרה על הפליירים אלא על מעשים שכביכול גרמתי לו, לא בפליירים, עד היום לא הגיש נגדי אפילו תביעת דיבה אחת כמו גם אותם שוטרים שכלפיהם נהגתי כפי שנהגתי. זה מראה שהדרך שלי נכונה.
ש. אתה מאמין שברמה המשפטית שאם מישהו חושב שפעלת לא נכון היה מגיש נגדך תביעה
ת. בוודאי וזה מה שאני עושה היום, אני מגיש תביעה נגד גוף שלא לקח לשיקול דעתו את אותם דברים שאמרת ופגע בי ולכן הגשתי את התביעה.
ש. נכון שרס"ר אלוש הגיש נגדך ונגד הכתבת ברקוביץ מעיתון חדשות חדרה תלונה
ת. לא רק הוא אלא גם טובה מסיקה הגישה באותו יום ב 17 לחודש יומיים אחרי שהגיע המידע של מעריב. זאת הייתה המטרה, המטרה להביא מידע ליצור מידע כדי ששני השוטרים יגישו נגדי תלונה. בתלונה של מסיקה בעיקר, כתבה "כשאני רואה את אונגרפלד יוסף אני מקבלת רעידות בידיים וזיעה" לא שאני רואה אותה, לכן, המחשבה שעלתה במוחי... מה יקרה אם תנהג ברכב... התלונה נסגרה.
ש. האם זה אתה שתבעת את המונח האב הנוקם.
ת. חס וחלילה, העיתון חדשות חדרה נתן לי את השם הזה. השם לא מטריד אותי אני נושא בו בגאווה.
ש. אתה כשפנית למיכל כהן והקלטת אותה שלא בידיעתה לאחר פרסום הידיעה, קיימת איתה שתי שיחות.
ת. כן. כמו שקיימתי שיחה עם אביו הרניק.
ש. בשיחה השנייה שקיימת עם מיכל כהן, ביקשת להכתיב לה תגובה או פרסום נוסף לנוכח הידיעה נשוא התביעה הזו.
ת. נכון רציתי שיחזרו בהם, אחרי שהם יודעים שהם טעו, זה צעד מתבקש. עוד לא ידעתי את כל האמת, כבר אז יומיים אחרי הפרסום, רציתי לתת צאנס למיכל כהן ולעיתון שיחזרו מכל הכתבה וכאן הוכחתי שבאתי בידיים נקיות ואם היו עושים את זה פועלים לתיקון המעוות כולל פניה למשטרה לבטל את החקירה, הרי שבזה הייתי רואה סוף גם לעניין הזה וסוף לרדיפה אחריי.
ש. מפנה לעמ' העשירי לתמליל מהשיחה השניה, ואני מקריא לך ומפנה לעמ' 12 ש' 19 ואח"כ רשום הציבור בחדרה... עמ' 13 ש' 18 ושואל, אני מבין שלתחושתך הסובייקטיבית שאתה אומר לתקן את המעוות מתכוון להפיץ דברי בלע על סגן ניצב קריספי.
התקבל וסומן ת/7
ת. התגובה שביקשתי היא בהמשך לתגובה שלמפקד המשטרה. בזמן הכתבה חשבתי שמפקד המשטרה נתן את התגובות שמדברות בעצם על מעשים שלא נעשו, לא היה לי כל החומר שנמצא בידי עכשיו. אבל, מר קריספין יהיה כאן ויתן עדות. לאחר שקיבלתי את חומר החקירות נשוא תלונות אלוש ומסיקה מ 17 לחודש, הגיע החומר האמיתי בקשר לכתבה והתגובה של כב' השופט ואז התברר שלמפקד המשטרה לא הגיע פליירים שמאיימים על בעלי חנויות ועסקים. לכן, התגובה שבה אומר שתפתח חקירה נגד תושב בנימינה זה לא תשובה שלו, זה תשובה שיקרית, מי שקלקל את הרושם כלפי וכלפי המשטרה זה היה העיתון. התגלה לי לאחר שנפגשתי איתו, כשהייתי בשביתת רעב במשך 8 ימים הבחור שלח לי אוכל במקום לגרש אותי, ידע שהמאבק שלי צודק והוא ידע שאסור לו להתערב, הוא עודד אותי להישאר, לא אכלתי כי שבתתי שביתת רעב. ב"כ הנתבעים לא מספר שבאותו תמליל שביקשתי שיפרסם הודעה בעיתון שהם טעו שכל הפרשה קשורה לאדם עבריין. האדם בסופו של דבר עומד לדין ויורשע אני בטוח. אדם שמורשע הוא עבריין. אני אצא זכאי בעליון.
ש. אמרת שכל מה שרצית זה שיפרסמו את המקור שסיפק את הפרטים נשוא הידיעה ואז תהיה מרוצה.
ת. אמרתי שמתי שדיברתי עם מיכל כהן ביקשתי שיפרסמו מודעה מטעם העיתון ובה יגידו שהתוצאה זה בגלל אותו אדם נוכל. הדבר היה חשוב לי כי הציבור בחדרה שקורא את הכתבה, קורא כתבות אחרות, אני חושב שאני צודק ומגיע לי, זה מאבק להוקעת אנשים שפוגעים באדם מוגבל. זה המסע שלי.
את תצהיר הרניק צרפתי לתצהירי.
ש. האם נכון שאת התביעה של בנך ליאור הגשת היות ואני הודעתי לך שאנחנו לא נשיב לדרישתך להודיה בעובדות במסגרת התיק הזה?
ת. לא, ממש לא. נכון אני מודה שבשלב ראשון חשבתי שהנזק לא ממשי ולא חשבתי על זה, לאחר מכן הגשתי כי חשבתי שהנזק ממשי.
ש. כמה זמן אתה מובטל.
ת. אני לא מובטל, לא הייתי שכיר ולא מובטל, לא פניתי למל"ל. בעקבות האיום בנשק כפי שספרתי בעדות, חרב עליי עולמי והגוף שלי אמר שמהיום עליי להגן על עצמי ובזה אני עוסק, מאז לא עובד והגעתי למצב שהייתי "חסר בית" וגם במצב זה לא בקשתי תרומות, ולא בקשתי עזרה.
ש. אתה לא מחפש להתעשר במסגרת התביעה.
ת. לא. מבקש לפגוע במי שפגע בי.האב הנוקם הוזכר רק בקשר ליצחק הרניק.
ליאור אונגרפלד מוזהר כדין ומשיב ומתחייב לומר את האמת
אני מאשר תצהירי תוכנו וחתימתי.
הוגש וסומן ת/8
ב"כ הנתבעים:
אני מוותר על החקירה. אינני מבקש לחקור לנוכח מצבו, אסתפק בחקירת התובע אונגרפלד יוסף.
התובע וב"כ הנתבעים:
אנחנו מסכימים כי עדות מיכל כהן תשמע בטרם עדות מר אלי קריספיל עד התביעה האחרון של התובעים. תשמר לב"כ הנתבעים לחזור ולהעיד את גב' מיכל כהן ככל שיעלו דברים מעדות מר קריספיל שיצטרכו הבהרה של העדה מיכל כהן.
עדת הגנה מס' 1 גב' מיכל כהן מוזהרת כדין ומשיבה לשאלות בח"נ.
מאשרת תצהירי תוכנו וחתימתי,
התקבל וסומן נ/3.
משיבה לשאלות התובע:
ש. כל העדויות שלכם ותצהיריכם מדברים על בעל חנות אחד, על פליירים שהפצתי, זה כל העניין וכפי שעוה"ד שלך שאל על פליירים, זה השאלות שלי. אני מוכן להפסיק את המשפט עכשיו אם תעני לי על השאלה הראשונה. "התובע קורא מדף שהכין" בואי נסיים כבר בהתחלה ואני שואל ואומר לך שכל הכתבה היא שקרית ובאה לפגוע בי, מה את אומרת?
ת. אני מבקשת לתת רקע מקדים, אני כתבת בתי משפט ברשת מזה 6 שנים, רשת "מעריב", גם בסטג' לעניין תקשורת הייתי עוזרת משרד המשפטים, אני אזרחית שומרת חוק. גם עכשיו שזומנתי לדיון, דחיתי נסיעה בשל כבוד ביהמ"ש כיוון שההחלטה לא הגיעה עד לנסיעתי, כל פעולה שלי נסמכת על שמירה על החוק.
בכתבה/ידיעה דנן, הסתמכתי על מקור בתחום העבודה שלי בסיקור הערכות בתי המשפט, מקור שעבדתי איתו במסגרת כתבות אחרות מספר פעמים רב באופן שנמצא כאמין והמקור העביר לי פלייר שהוא היה לב ליבו של הדבר שהפלייר כך אני רוצה להדגיש "אם איימתי בנשק ילדייך ימותו". אני ככתבת ואזרחית מוצאת כל איום על כל אזרח ובפרט על אנשים שאמונים על שמירת החוק כדבר חמור, אין לי ומעולם לא הכרתי אישית את התובע, הייתי מביאה לממונים עליי כל דבר שעשוי כפגיעה לגבי שמירת החוק, העברתי את המידע ופעלתי בכל שלב בהוראת/הדרכת הממונים שלי והתובע וכב' השופטת כאן וכבוד התובע בעצמו, אמר לי ויש לי כמה נקודות להתייחס במהלך שיחה שהתקשר אליי אפילו לא האשים אותי, יודע שאין לי נגיעה אישית, טען שמקורות...
אין לי כוונה לפגוע אישית בתובע. נהפוך הוא.
ש. בזמן שכתבת את הכתבה ידעת את האמת על הפרשה של ההונאה כלפי הבן שלי ועל זה לא כתבת שם. מדוע?
ת. לא ידעתי ולא נכנסתי לעניין ולא הייתי במלחמות של התובע, מה שעמד לנגד עיני זה מידע על פליירים כנגד אנשי חוק הן מסיקה והן אלוש. זה דברים שהועברו אליי על ידי המקור הן בצורת פלייר והן בצורת קטעי עיתונות.
ש. לא ידעת על מעשה ההונאה.
ת. אני לא ידעתי ולא מעורה בזה.
ש. האם המקור שלך זה יצחק הרניק.
ת. אני יכולה להגיד שהמקור שלי הסכים לחשוף את הפרטים שלו בדלתיים סגורות ואני שומרת חוק. כל מה שביהמ"ש יורה לי אני אומר. אני לא מתייחסת לפרטי המקור עד שלא אקבל הוראה, אני חוזרת על דבריי קודם מדובר במקור שעבדתי איתו תקופה ארוכה.
ש. תאשרי שהסיבה של הכתבה שלך אולי זה "שלמונים" כפי שיצחק הרניק שילם לפחות לשוטר אחד ויש על כך אישורים אצל כבוד השופט אדלר?
ת. אני מוצאת את עצמי פגועה ומתקוממת על האשמה כבדה כזאת. אני אדם ישר שומר חוק. המטרה כפי שאמרתי ואפשר להכיר את הכתבות והפעילות שלי וזה מבוסס על אמת.
ב"כ הנתבעים:
חוזר על ההסתייגות לעניין רלוונטיות והרחבת חזית.
העדה ממשיכה:
ש. אין סיבה שעיתונאית שיודעת בעקבות השיחה שלך על כל האמת על הפרשה לא תעשה רגרסיה תגיד טעיתי, הכתבה שכתבתי מוטעית, ידעת שהיא מוטעית ולא עשית את העניין של התיקון, רואים בתמלילים שביקשתי, אחרי שהכתבה פורסמה ואחרי ההקלטה ידעת שהכתבה אינה אמת. מדוע לא פרסמת תיקון ולא הלכת למשטרה לומר שהפלייר משנת 2002 ולא ב 2004 ועל ידי זה היית עוצרת את מהלך החקירה שהתנהלה נגדי?
ת. לפי שאתה אומר ובשיחה שהקליט אותי בעצמו הודה על הפצת הפליירים, לא רק זאת הוא נתן לי מס' טל' ואני מפנה לעמ' 29 בפרוט' שהקליט אותי ורשמתי וכאשר רציתי לרשום עוד פעם את המספר והצעתי לו שארשום את המספר ואפנה לממונים שלי אמר לי לא, אל תתקשרי החיים שלי נהרסו מזה שנתיים, אמר אל תתקשרי לבית שלי שוטרי חדרה רודפים אותי כבר שנתיים (מסומן ת/9 עמ' 28-29), אני מצטטת. וגם בפרוט' השני נתתי לתובע את מספר הפקס ואפשרות ליצור קשר עם המערכת ולהגיב כאשר רצה לתת תגובה בקשורה שלא נראו לי כלפי מפקד משטרת חדרה, הצעתי שיעביר לממונים שלי כיוון שכל פעולה שלי הייתה כפופה לממונים עליי.
ש. תעברי לעמוד 29 סעיף 9 לשיחה הממשיכה, אני אומר שרציתי ליצור קשר אבל לא קשר לבית, עובדה שהתקיימה שיחה שניה, לכן, באתי והמשכתי את השיחה.
ת. אני אפשרתי לתובע בכל דרך ליצור קשר עם הממונים שלי, התובע יודע שהעניין היה מקצועי, הממונים הנחו אותי להתקשר למפקד משטרת חדרה הם נתנו את ההוראות והכותרות, העבודה שלי במסגרת פעולה מקצועית. הוא ניסה ואיתר את הנייד האישי שלי והתקשר אליי ואמרתי לו שוב ושוב שבכל פעולה יפנה לממונים שלי.
ש. בכתבה לא מדובר רק על הפלייר, הוא לא תופס את החלק הארי, מדובר באיומים כלפי בעלי חנויות ועסקים. אפילו כותרת המשנה מדברת על כך. מדברת שתפתח חקירה חדשה בגין איומים על בעלי עסקים וחנויות אחרים, מה תגובתך.
ת. התמקדתי בנושא איום על אנשי חוק. כל הכותרות והדברים לא באחריותי.
ש. אני גם מפנה לתגובתו של קצין המשטרה שאף הוא מדבר על בעלי חנויות ועסקים ולפי דבריו אלי הוא מכחיש זאת. מה עמדתך.
ת. מסרתי מידע לעורכת לפי המידע שנמסר לי על ידי מקורותיי, מגובה שנמסרה לי לגבי מפקד המשטרה לא יודעת למי התייחס, הקשבתי וכתבתי תגובתו. זה מה שנאמר לי על ידי מקורותיי. הייתה לי הכתבה שאיים בנשק על חנות.
ש. האם ידעת על נושא הנשק.
ת. ידעתי ולא נכנסתי לנושא.
ש. למה בתמלול בינינו אמרת שלא ידעת על נושא הנשק בכלל.
ת. ידעתי על איומים שאיימת על מישהו. אמרתי מה שאני גם אומרת היום שהיה איום על חנות. לא זכרתי את סוג האיום. המידע מבחינתי התמקד על איום על אנשי החוק. המקור נתן פלייר לפני הידיעה וקטעי עיתונות ורק זה. התמקדתי בפלייר ולקחתי כותרות מקטעי העיתונות, כותרות ואיום על אלוש.
ש. המשטרה פתחה בחקירה בגין פליירים המאיימים על בעלי חנויות ובעלי עסקים, איזה פליירים, כמה היו לך?
ת. היו לי שניים: אחד של מסיקה ואחד לגבי איום על בעל חנות. מדובר על בעל חנות הרניק.
ש. כשדיברתי איתך ויש על כך בתמלול, אמרת שהגיעו אלייך שני פליירים, אחד בעניין מסיקה והשני שאותו את זרקת. את זרקת אותו כי התמקדת בפלייר של מסיקה. שואל, מה את אומרת על זה?
ת. הפלייר השני לא עבר טוב בפקס.
ש. מה היה כתוב שם? אני אזכיר לך היה כתוב "לא לקנות אצל יצחק הרניק" ללא איום.
ת. לא זוכרת את תוכן הפלייר.
ש. אם אראה לך תסכימי.
ת. לא זוכרת.
ש. אפנה לשיחה, לעמ' 5 ת/9. אני שואל איזה פליירים מאיימים היו לך על בעלי חנויות והתשובה שלך הייתה שאם אני רוצה לדעת איזה פליירים את צריכה להפנות למקור שיביא לך אותם, כך אמרת בשיחה, האם זה נכון?
ת. אני חוזרת על דבריי, מדובר בידיעה שהכינותי לפני שנתיים לא זוכרת פרטים מלאים, היה לי ידיעה על הגשת כתב אישום וקטע עיתונות, לא זוכרת הכל. אני זוכרת שהתמקדתי באיום על שוטרת.
ש. כשכתבת את הכתבה כן זכרת, אני אומר לך שלא ידעת בכלל על איזה בעלי חנויות. אני שואל אותך מי בעלי החנויות אמרת שאת צריכה לפנות למקור... מצד שני את אומרת מספר פליירים ולא שניים, ואת הפלייר היחיד זרקת, אף עיתונאי לא זורק חומר עיתונאי הרי את צריכה להגן על עצמך, אני אומר שלא הגיע אלייך?
ת. זה המידע וזה מה שהיה בידי. זרקתי את השני כי לא עבר טוב בפקס, התמקדתי בפלייר האחד.
ש. מפנה אותך, בכתב ההגנה שלכם עמ' 2 סעיף 7 אתם מודים שמדובר בחנות ספורט בחדרה, בכתבה אתם כותבים על בעלי עסקים ובעלי חנויות, איך את מסבירה.
ת. שכל פעולה שלי נעשתה בתום לב. ידעתי את הממונים שלי שאין לי פליירים נוספים. הממונים עלי ידעו מי המקורות. זה לא שיקול דעתי ואחריותי. ידעו בדיוק מה שהיה. הממונים שלי קיבלו את הפלייר המאיים על השוטר וקטעי העיתונות.
ש. מפנה ל-ת/9 לעמ' 10 ש' 19 בתמליל הראשון, בכתבה שלך כתוב שעפ"י החשדות התובע לא רק איים אלא נהג להפיץ פליירים גם נגד בעלי החנויות, איזה בעלי חנויות ואת עונה "אני יכולה לקבל את זה" ז"א לא ידעת איזה בעלי חנויות,
ת. כל פעולה נעשתה בתום לב על פי מקורותיי, מקורותיי אמרו שיש איום גם בנושא אנשי החוק וגם לגבי בעלי חנויות, כאשר שאלתי נאמר לי לגבי החנות הספציפית ועוד חנות בסביבה. העיתון נסגר ביום שלישי יתכן בשל קוצר זמן הייתי צריכה לדקדק ברישום בעלי החנויות, אבל, הפעולה נעשתה בתום לב ומתוך אמונה להתריע על הפלייר שמתייחס לגבי הגב' מסיקה ואיום על ילדים.
ש. האם היו לך פליירים שנושאם איומים כנגד בעלי חנויות אחרות.
ת. לא היו לי נאמר לי על ידי המקורות. כל דבר בכתבה נעשה בתום לב.
ש. בשיחה בינינו אמרת שאת יכולה לקבל את הפליירים והרשימה. רצית להגיד מהמקור. בהמשך אמרת שאת יכולה לקבל את זה.
ת. כך מקורותיי אמרו לי.
ש. לפני פרסום הכתבה לא היו לך לא פליירים ולא שמות חנויות אחרות?
ת. היה לי רק לגבי חנות אחת.
ש. נכון שאמרת שאת יכולה לקבל את הפליירים והרשימה. אנו שנה לאחר האירוע, האם יש לך את הרשימה היום ממקורותייך?
ת. אין לי, כך נאמר לי על ידי מקורותיי.
אני מבקשת להוסיף הערה, מעולם לא הייתה לי בעיה בשום כתבה, כאשר התקשר אליי בפעם הראשונה ודיבר בטון מאד נוקשה, הייתי קצת מבוהלת, בוודאי כשהתקשר אליי התובע הייתי מבוהלת, כל דבר אני עונה בנועם הליכות, התקשר התובע למרות שאמרתי שיפנה בכל פעולה רק לממונים שלי.
ש. מפנה לעמ' 14 ש' 23, שואל אם ראית פלייר שמדבר על איום על בעלי עסקים. התשובה שאת יכולה וצריכה לקבל מהמקור. את מודה שאין פליירים.
ת. אתה מתמקד בעניין של בעלי העסקים, אני מודה שמקורותיי אמרו שיש.
ש. אני ממשיך על מה שכתוב ונרשם בכתבה שלך "איים על בעלי העסקים שלטענתו הונו את בנו הסובל מפיגור" שואל אותך, האם את מבינה שזה לא נכון אין בעלי עסקים, גרמת עוגמת נפש רבה לבן שלי, לא הכרת את הבן ולא ידעת מיהו ועיסוקו, ידעת את הפרשה היחידה שעליה הגישה המשטרה כתב אישום. האם ידעת על הפרשה של הגניבה?
ת. אני לא ידעתי ולא נוקטת עמדה במאבק שלטענתך התרחש בינך לבעל החנות התמקדתי על הפצת פליירים בדגש על אנשי חוק, כל דבר שמסרתי ניתן על ידי מקורותיי ובהחלטת ממונים שלי.
ש. את מכירה את הכתבה הגדולה של חדשות חדרה, מי הגדירה כתבה גדולה בחדשות חדרה.
ת. לא יודעת. אני לא זוכרת.
ש. זו את, מפנה לעמ' 7 בת/9 ש' 10. האם נכון שהסתמכת בכתבה שלך על הכתבה הגדולה בחדשות חדרה.
ת. לא זוכרת שאמרתי דבר כזה. לא הייתי חוקר שלי, התקשרת, התקפת אותי.
ש. אני מקריא עמ' 7 ש' 10, עוד פעם את אומרת על הפלייר הספציפי ומפנה לכתבה בחדשות חדרה שם הייתה להערכתך כתבה חמורה יותר,
ת. אני בתום לב הסקתי מסקנה שאתה תקופה ארוכה מפיץ פליירים.
ש. אני מפנה לעמ' 21 ש' 11, האם קראת את הכתבה ת/4 לפני שכתבת את הכתבה שלך?
ת. קראתי את הכותרות לא נכנסתי לגוף הכתבה בשל קוצר הזמן והנחיית הממונים שלי.
ש. אמרת בכתבה שהסתמכת על זה,ושאלתי אם רק על הכתבה הסתמכת, מה את אומרת על זה?
ת. לא זוכרת, אתה פנית אליי.
ש. אם אוכיח שאמרת שהסתמכת על הכתבה את מאשרת.
ת. פנית אלי בטון מאיים ועניתי מתוך בהלה.
ש. אני אומר שאמרת שהסתמכת על ת/4 לצורך הכתבה שלך.
ת. לא זוכרת ויתכן שהסתמכתי על כתבה אחרת שהכתבה שלה: "האבא הנוקם.."
ש. מפנה לת/9 עמ' 11, קראת את הכתבה בפעם הראשונה בתמלול, ושואל איפה כתוב בכתבה בחדשות חדרה שאיימתי על בעלי חנויות, ואת מבקשת ממני לקרוא עוד פעם את הכתבה, זה אומר שקראת קודם.
ת. אמרתי שאני קראתי את הכותרות. כאשר מישהו מתקשר ומאיים ואמרת לי "את תשלמי על זה" זה המצב שבו הייתי וגם האשמת אותי בדברים.
ש. אני מראה לך את הכתבה ותקראי אותה עוד הפעם ושאלתי מה כתוב בכתבה אחרי הכותרות ואמרת הוגש כתב אישום נגד יצחק הרניק.
ת. התמקדתי בכותרות ואני בתום לב חשבתי שהכותרות הם תוספת לאיום לגבי טובה מסיקה. זו הסקת המסקנות שלי שנעשתה בתום לב.
ש. מה ידעת מתוך הכתבה.
ת. לא הייתי מחוייבת להגיד לך אם התמקדתי או לא.
ש. אני אומר שקראת את הכתבה ובעצם ידעת שיש אדם רע ששמו יצחק הרניק שהוגש נגדו כתב אישום על גניבה מאדם שסובל מפיגור, ולא כתבת בכתבה שלך, מדוע?
ת. התמקדתי בכותרות. כך חשבתי באתי לידיעה בגלל נושא האיום על מסיקה. נאמר לי מהעורכת לפנות למפקד משטרת חדרה עם הכותרות והפליירים ולא הייתה ההחלטה שלי לפרסם את הפרטים.
ש. כשאת אומרת שהתמקדת רק בכותר, אומר שזה לא נכון.
ת. התמקדתי במה שמקורותיי אמרו לי. את ידעת שהוגש כתב אישום.
התמקדתי שהאב הבטיח לנקום וקיים שמדובר באדם שמחלק באופן שיטתי פליירים כנגד אנשי חוק וחשבתי שהדוגמא עוד דוגמא לעוד פעילות והפצת פליירים ואיומים, בתום לב. חשבתי שמדובר באדם שפועל כך, כאשר העורכת הנחתה אותי לפנות למשטרת חדרה ואמרו לי שם שהוא מוכר ונעצר בעבר, חשבתי שזה נושא העניין וכך הבנתי, כל ההבנה בתום לב וללא עניין אישי דבר שבעצמו אמר התובע בהקלטות.
ש. אני אומר שהייתה לך רק הכתבה: "האב הבטיח לנקום וקיים" כל היתר קיבלת לאחר פרסום הכתבה.
ת. אני זוכרת שהועברו אליי קטעי עיתונות לא זוכרת את כל הקטעים. כך אמרו לי מקורותיי לגבי אלוש מסיקה ובעלי חנויות.
ש. מפנה שוב לתמליל ושואל האם את מכירה את השם אלוש אליהו, את אומרת סליחה מי זה אלוש (עמ' 12 בת/9). אני אומר שלא ידעת על המשפט שהיה אצל השופט מוחסיין בעניינו של אלוש, אני שואל "העלבה של מי", "של אלוש עכשיו" ואני ממשיך לצטט, ואומר לך שאת בעצם מנסה היום להכניס לתבשיל הזה כל מיני דברים שלא ידעת ורוצה להסתמך על העתיד על מה שעשית בעבר, לא עושים דבר כזה.
ת. מקורותיי אמרו לי שאיימת על כמה שוטרים, כשפניתי למפקד משטרת חדרה, קיבלתי את התשובה מסרתי לעורכים שלי את הפרטים וזה מה שנעשה בתום לב ממה שמקורותיי אמרו ולא הייתה לי שום סיבה לחשוב אחרת, יכול להיות בזמן שהתקשר אליי התובע ואיים הייתי מבוהלת ולא זכרתי את כל הפרטים.
ש. בעמ' 8 ש' 18 את מקריאה לי ואני מצטט...
ת. נכון
ש. אני חוזר ואומר שאמרת שקראת רק את הכותרות ואומר שלא כתוב בכותרת נושא האינטרנט אלא בגוף הכתבה.
ת. יכול להיות שהתקשרת ותוך כדי השיחה כבר נכנסתי לגוף הכתבה. אבקש להדגיש, העברתי את המידע לעורכת העיתון ויידעתי אותה על הפרטים, לא הייתה החלטה שלי להפיץ ולא הייתה החלטה שלי להפיץ עם שם, לא הייתה החלטה שלי לפנות למפקד משטרת חדרה. מה שחיברתי זה את הכותבת האב הנוקם לצד הפלייר שהיה לי בעניין מסיקה, העורכת ביקשה שאכניס את הכתבה ואף שידעתי שטרם קיבלתי תגובה על הכתבה של התובע, כל הפעולות והטענות שאתה אמרת לי באותן הקלטות שהטעו אותי ולי אין עניין אישי ידועות לך ואתה כל פעם חוזר. זה מה שנאמר לי, מצאתי פעולות מקורותיי כאמינים. אין לי מעבר לזה מה להוסיף .
ש. בעמ' 11 ש' 8 אני שואל אם שם כתוב שהפצתי נגד הרבה חנויות, את עונה שתקראי שוב.
ת. אני שוב עונה שהסתמכתי בעיקר על הכותרות ומכך הסקתי את המסקנות שהובילו אותי לכתבה נשוא המחלוקת. במקרה הזה אני רוצה להדגיש כי מדובר בכתבה שהעורכת מאד התלהבה כך יצאה הכתבה אף ללא תגובה של התובע, לא שאני קיבלתי את ההחלטה אם לפרסם את הכתבה ואם לפרסם ללא תגובה וכיוצ"ב.
ש. אני מבין לפי כל מה שקורה שאת טוענת שההקלטה שלי הרגשת בה מאוימת על ידי.
ת. נבהלתי שאדם מתקשר אלי ואומר אי אלו אמירות ואפשרתי לך ואמרתי לך שתפנה לממונים שלי.
ש. אני מפנה אותך לעמ' 7 לתמלול בש' 6 אני כדי למשוך אותך לשיחה אמרתי לך "אני התעצבנתי על הרבה חנויות ופעלתי נגדם, בעקבות מה שכתבת בכתבה שלך" באתי אלייך בטון רגוע, בטון של שיתוף פעולה, כל האמירה שלך שאיימתי.
ת. אני מכבדת כל אדם, התחלת לדבר בטון גבוהה, גם בעמ' 23 אתה אמרת: "את גרמת לי נזק נוראי..." בתמליל השני: "את נתת יד לנוכלים לצאת נגדי זה מה שעשית לי ואת תשלמי..." כך דיברת בטון שהרגשתי מאוימת. אני מדגישה לאורך כל השיחה שידבר בטון אחר ואמרתי שאני לא בעלת עיתון פרטי יש מעליי בוסים.
ש. אני אומר לך שבסוף הכתבה ואני אומר שהוכחתי כאן במהלך עדותך כולל התגובה של קריספיל לא אמר לך שתפתח חקירה חדשה על איומים על בעלי חנויות ובעלי עסקים, לא הייתה לו סיבה להגיד.
ת. אני אומרת שזה מה שאני זוכרת שנאמר לי. את התגובה של קריספיל שמעתי טלפונית ורשמתי בלשוני.
ש. האם יש לך את הרישום שלך.
ת. לא. לא רק זאת, אמר שהיות והאיש מוכר...
התובע:
מבקש לסמן ולהגיש את הכתבה נשוא המחלוקת.
התקבל וסומן ת/10.
העדה ממשיכה:
ש. אנחנו יודעים היום שמר קריספיל לא קיבל שום פלייר בנושא איומים על בעלי חנויות, לא שלחת למשטרה שום פלייר שמדבר על איומים על בעלי חנויות.
ת. נכון. שלחתי בהוראת המנהלת רק את הפלייר של מסיקה, העורכת הורתה לי להעביר למשטרה את הפלייר ואת המקור שהועבר אליי.
ש. תסבירי את הכותרת תושב בנימינה חשוד בהפצת פליירים המאיימים על בעלי עסקים וחוקר משטרה.
ת. לא אני נתתי את הכותרת. אני לא אחראית על כותרות ועל עריכת הכתבה. אני רק הכתבת של הידיעה.
ש. מי נתן את הכותרת.
ת. העורכת.
ש. מה שכתבת כאן על הכותרת אלי קריספיל לא אמר לך את זה הוא לא יכול להגיד לך את זה.
ת. המידע במקרה של הידיעה עבר ממני למשטרה ולא ההיפך והכל בהוראת העורכת. אני מדגישה שהמפקד עוד אמר שמדובר באדם מוכר שנעצר בעבר וכי המקרה יעבר לחקירה בתחנה אחרת.
ש. אמרת שהמערכת נסגרת ביום שלישי.
ת. נכון ביום שלישי בערב.
ש. יום שלישי זה ה 17 לחודש.
ת. אם זה כך ביומן, אני מסכימה. לאחר שביהמ"ש בדק זה היה ה 16/3/04 הוא יום ג'.
ש. את כותבת שהמשטרה ניסתה ולא הצליחה לאתר אותי, איך המשטרה לא הצליחה לאתר אותי אם התלונות של אותם שוטרים מסיקה ואלוש היו ב 17 לחודש, הם צריכים לעצור לפני שמגישים תלונות, את לא התלוננת את העברת מידע, מי שהתלונן זה אלוש ומסיקה והם עשו את זה ב 17 לחודש, כיוון שאי אפשר לעצור לפני שיש תלונה, גם השורה האחרונה זה שקר.
ת. ביום ד' בבוקר, התקשרו אלי מתחנת משטרת זכרון שזו התחנה שאליה הופנתה החקירה אז אמרו שלא מאתרים את האיש מהמקורות שלי, התקשרתי לעורכת שלי והיא הורתה לי לא להגיד את המקורות שלי. אמרתי למשטרה כך אמרה העורכת, אמרו תודה ולא מצליחים לאתר את האיש.
ש. מי מסר לך את זה,
ת. מתחנת משטרת זכרון לא זוכרת שמות.
ש. אני אומר לך, קראת את הכתבה בחדשות חדרה ומסופר על הרבה אירועים, שהוגש כתב אישום נגדי ולא כתבת על זה, כתוב שהגישו נגדי כתב אישום על נשק ובתמלול את אומרת שאת לא יודעת על זה בכלל ואני אומר שלא כתבת כי זה לא התאים לכתבה שכתבת נגדי, רצית לחסל אותי בפני הציבור, היו לך דברים אולי כסף, אני מחפש סיבה הגיונית.
ת. אני מתקוממת, אתה יכול להוכיח דבר כזה.
ש. בן אדם טוב לא עושה דברים כאלה. אנחנו כאן שני אנשים אבא ובן מוגבל ולכן אני אומר את הדברים. מדוע לא נתת תמונה מלאה. במקום לספר על פליירים שאין לך ובעלי חנויות שאין לך, יכולת לכתוב שאיימתי עם נשק זה יותר רציני, ולא עשית את זה.
ת. זה מה שמוכיח שבתמימותי התמקדתי בפלייר.
ש. השאלה, את באת ופרסמת את הכתבה ידעת מראש שאני זוכיתי בנשק ולכן לא כתבת על זה.
ת. לא הייתי בקיאה בעניינים. מפנה לסעיף 23 לתצהירי. זה כל מה שהנחה אותי ויידעתי שלא היה לי את כל המידע לגבי שמות בעלי חנויות, כיוון שהתמקדתי בפלייר ובאלימות המילולית כלפי הממונים על אכיפת החוק. מקורותיי הפנו אותי לאלימות המילולית אשר בוצעה כלפי אנשי אכיפת החוק ובכך התמקדתי.
ש. בתמלול ספרת על תקיפה שיש ביני לבין הרניק.
ת. ידעתי באופן כללי לא הכרתי את כל הנושא. ידעתי שאיימת על בעל חנות ספורט.
ש. תאשרי לי את העניין, כשדיברת איתי אמרת שיש עניין נוסף ביני לבין הרניק על כתב אישום
ת. זו הוכחה שהתמקדתי במסיקה. לא בדקתי ביסודיות את כל העניינים האלה שאתה דן בהם. כל ידיעה שלי הייתה באופן כללי.
ש. אני אומר לך שלא ידעתי על המשפט ומדובר על המשפט שבסופו יצאתי זכאי. על המשפט ידעת לפני?
ת. לא זוכרת אם ידעתי על המשפט אני אומרת שידעתי שמדובר על איומים, על בעל חנות ספורט ועל בעלי חנויות אחרים.
ש. אני שואל אותך על התקיפה האם ידעת.
ת. לא זוכרת. אני זוכרת איומים. אולי שייכתי בין איומים לתקיפה. התקשרת והטחת בי כל כך הרבה עניינים ואני לא זוכרת.
ש. ידעת שיש ליצחק הרניק עורכת דין מיטל יצחקי והיא בנושא של הגניבה.
ת. נכון.
ש. על זה הודעתי בשיחה יומיים אחרי הכתבה. ז"א שבעצם המקור שלך יצחק הרניק, את יודעת מה אוכל צהריים וערב ואת יודעת עליו הכל.
ת. אינך יכול להוכיח את זה.
ש. אני אומר לך שת/10 אינה כתבה עיתונאית אלא תחמון של אדם שהונה את בני שסובל ממוגבלות לבינך.
ת. אין לי שום עניין איש, אתה פוגע בי קשות כאדם שממלא מקצועו ביושר.
ש. אני מציג את הפלייר שהגיע למשטרה ואלי קריספיל לצידו את תגובתו. את מסכימה הפלייר ששלחת?
ת. כן.
הוגש וסומן נ/5.
ש. אני טוען שזה לא הפלייר שאני מראה לך ומסומן נ/6
הוגש וסומן נ/6
ת. אני לא יודעת לומר מה ההבדל בין שניהם.
ש. אגיד לך לפי מה תזהי, הפלייר נ/5 הגיע בפקס למשטרה והגיע גם בפקס אלייך. יש מחיקות וכתובת של פקס ומחיקות כדי לא לזהות מי שלח את הפקס. לעומת זה בפקס נ/6 זה נקי אין סימון למשלוח של פקס, לכן, זה לא נשלח בפקס'.
ת. יכול להיות.
ש. אני אומר לך שבנ/5 כשאת קיבלת את הפלייר ואמרת שקיבל בפקס', אני טוען שנפגשת איתו וקיבל את המקור.
ת. אני לא נפגשתי עם המקור אלא קבלתי בפקס.
ש. אם הפקס היה מגיע אלייך כל אדם נורמאלי ומבין עניין יכול להבין שכל הסימונים על הפקס מראים את מצבו של אותו פלייר, יש קימוטים וקרעים, מרופט וישן. לכן, לא יכול להיות שבזמן שאמרת שחילקתי לא יכול להיות ב 2004 חילקתי פליירים מרופטים וישנים בעליל?
ת. אני חוזרת ומדגישה, שכל דבר שאמרתי לעורכת זה על בסיס מה שמקורותיי אמרו שהאיש עשה כך וכך במקום כך וכך העבירו לי את הפקס הפקס הועבר לעורכת היא התלהבה מהפקס ואמרה לי להעביר למשטרה. לא ידעתי שהפלייר ישן, זו מסקנתך, לי נאמר במועד כך וכך במקום כך הפיץ האיש פלייר מאיים כנגד אישה שממונה על אכיפת החוק.
ש. אני חוזר לאחר שאת ידעת לאחר השיחה שהפלייר הזה לא הוגש, לא היה בשנת 2004, בכתב ההגנה שלכם, בנספח 2, הודעת חשוד, תשימי לב החקירה על הפלייר.
ת. אני רואה פלייר אחר, כאן אתה מוכיח שהפצת פליירים.
הוגש וסומן נ/7.
ש. אני מפנה לקטע שבו אני מספר את השתלשלות העניין בעניין מסיקה. ידעת על החקירה, איך אני יודע שאתם יודעים כי הגשתם בכתב ההגנה, לכן, ידעת בוודאות שזה היה בידיעתכם?
ת. אני בתצהירי לא אמרתי דבר כזה. חלק מהדברים אני אומרת, אני לא בעלת עיתון פרטי הכל בהנחיית הממונים והיועצים המשפטיים, חלק מהמסמכים נתבקשתי להביא מהתיק לאחר מכן זה ההוראות שקיבלתי שום דבר לא עשיתי מעצמי, חיפשתי להתריע על סטיקר של מסיקה.
ש. אני טוען שכל המסמכים שיש עכשיו ומוצגים עכשיו הגיעו אחרי הפרסום הכתבה ולא לפני, ב"כ הנתבעים כרגע מודה בכך, האם זה נכון שזה מסמך שקיבלת לאחר הכתבה.
ת. נ/7 הגיע לאחר הכתבה נתבקשתי להוציא מסמכים לאחר שהוגשה תביעה, יחד עם זאת נשלחו אליי לפני הכתבה שני קטעי עיתונות אחד "האב הבטיח לנקום וקיים והשני למיטב זכרוני הקטע של אלוש. התמקדתי בכותרות.
ש. את לא הכרת את אלוש ולכן לא יתכן הדבר.
ת. אני לא זוכרת את קטעי העיתונות לקחתי כותרות. אני לא זוכרת את קטעי העיתונות אך לקחתי רק את הכותרות.
(ש.ל)
(א.שהרבני)
ש: לאחר שספרתי לך, שהפלייר הזה חולק ב 2002 על ידי מדוע לא התקשרת למר קריספל ואמרת לו שאת מאוד מצטערת ושהפלייר משנת 2002.
ת: אני אמרתי לעורכת את מה שהמקורות אמרו, כל החלטה מעתה והלאה היא החלטת העורכת והממונים שלי.
ש: האם את אמרת לממונה שלך שהתברר לך שהפלייר משנת 2002.
ת: אני אמרתי לעורכת את מה שאתה אמרת לי.
ש: האם הצעת לעורכת לתקן את אותו מידע במשטרה.
ת: כן, אני הפניתי את תשומת לב העורכת, אני קשרתי את העורכת עם המקורות לשיחה ארוכה. הפניתי לאחר מכן את יועץ המשפטי שעסק בתיק, והם קבעו מה יהיה בתיק.
ש: לאחר שנודע לך שהפלייר חולק ב –2002 לפי החקירה שנמצאת היום בנ/7, האם ראית לנכון לאחר השיחה שהיתה בינינו, שהתברר שאין לך פלייר, ואין לך בעלי חנויות ושלא כתוב את האמת, כולל הבריחה מנושא הכתבה בעיתון חדרה כולל הסיפור של הנשק שידעת שיצאתי זכאי, איך לא ראיתם לנכון לבוא מיוזמתכם לתיקון המעוות. הצעתי לכם את זה בתמליל, יכולתם אף לעשות את זה בכתב ההגנה, וכל שבחרתם לעשות הוא להמשיך בדרך שלכם ולהחפיש אותי.
ב"כ הנתבעים:
מר אונגרפלד מבקש להכניס לעדה כאילו מדובר בדברים שהוכרעו ונקבעו. לפיכך אני מתנגד לצורת הצגת השאלה.
החלטה
אני מתירה את השאלה העדה תתייחס לשאלה ותערוך בה את השינויים המחוייבים לשיטתה.
ניתנה היום ב' באדר, תשס"ו (2 במרץ 2006) במעמד הנוכחים.
ת: לאורך כל החודשים מיום הגשת התביעה, נשבעו לי מקורותי שהפלייר הופץ בשנת 2004. היום אומר התובע אומר לי לגבי החלטות הנתבעים זה לא החלטות שלי אלא של הממונים שלי, אני קשרתי בין מקורותי לבין הממונים עלי ובין היועצים של העיתון ועליהם מוטל הנטל לפעול. אני עדין מאמינה שמקורתי דוברים אמת.
ש: היה אירוע שבעקבותו פורסמה הכתבה. אח"כ היתה שיחה ששם התברר בקשר לפליירים. השלב הבא בעקבות התביעה שהגשתי הגשתם את כתב ההגנה ובו יש חומרים, כולל החקירה של החשד (נ/7), במבט לאחור האם את לא חושבת שהיה חייב ליפול לך האסימון ולהגיע למסקנה שפגעתם באנשים שאסור לכם לפגוע בהם.
ת: מקורתי מסרו לי מידע וכל פעולה שהמידע של מקורתי נתתי לעורכת וליועצים המשפטים. המקור שלי מוכן הבהיר שהוא מוכן להיחשף בדלתיים סגורות, ולהעיד שכל המידע שהוא מסר לי, כך הוא ראה את הדברים.
חקירה חוזרת
אין.
החלטה
לאחר שביהמ"ש ביחד עם הצדדים גיבש עקרונות לפשרה, ולאחר שהתחילה שמיעת הראיות בתיק, יעשו הצדדים כדי לקדם את הסדר הפשרה עד כדי סיום.
ב"כ הנתבעים יגיש הודעה תוך 7 ימים מהיום, בדבר הסכמה עקרונית לפשרה. לאחר שהתובעים נתנו הסכמתם העקרונית.
אם תשובת הנתבעים תיהיה חיובית ימשיכו הצדדים לנהל משא ומתן לגבי אופי הכתבה שאמורה להתפרסם והפיצוי שהוצע בהתאם לעקרונות שהוצעו על ידי ביהמ"ש.
אני קובעת את התיק לקדם משפט ליום 26/3/06 לשעה 11:40.
ניתנה היום ב' באדר, תשס"ו (2 במרץ 2006) במעמד הנוכחים.
א.שהרבני
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
