07-03-2006, 20:21
|
|
|
חבר מתאריך: 12.07.05
הודעות: 328
|
|
אוקיי. אני אנסה לנתח את היצירה שלך עד הפרט האחרון (;
אני רואה כאן במבט כללי דמות שהולכת למות, במלא מובן המילה, היא פשוט מתקדמת אל המוות, בהליכה תמימה, שמפגינה חוסר ידע בנוגע להמשך הדרך ולמה שמחכה בסופה. התנועה בידיים מזכירה קצת קוף, מה שנותן צורה של "טפשות" או, תמימות. דרך ההליכה נראת גם רובוטית למדי, כמו של חיילי צעצוע.
מה שבעצם גרם לי לחשוב שהיא הולכת למות, היה הצבעים. המעבר בין האדום החם לבין הכחול הקר, גוון של כחול מלנכולי, והצבע השחור בסוף הופך את זה לדרמתי. בעצם כשהדמות תיכנס לגוון הכחול היא תושרה בשלווה אינסופית, שתוביל אותה בסופו של דבר, אל מותה. האדום אמנם חם מידי לטעמי, עם ההית נותן לו צבע צהבהב יותר הוא היה נראה יותר חם ואוהב. נותן את הפרשנות של ההורים ששומרים עליך. גם הקווים שנפסקים אחרי הדמות (קווים שמו שיש בגני השעשועים שעוזרים לך לטפס) , וקרן הצבע האדומה שנראת כמו יד שמנסה לעצור משהו, מעידים על כך שמנסים לעצור בעדה.
אגב, הצבע השחור שבבסיס כול אחד מהצבעים המרכזיים שברקע, נותן תחושה של אינטרס אישי של כול צבע וצבע. כול אחד מהם יניב טובות אחרות מהדמות.
הרקע השמיימי, והחלל הפתוח הרב ללא גופים , מרמז על פי דעתי, שלא משנה באיזו תקופה זה קורה, זה קורה כול הזמן.
הדבר היחידי שמטריד אותי, הוא השעון הזה שם, שאין לי מושג למה הוא בנוי בצורה מסולסלת כול כך, ועל מה ולמה, גוון הצל הירקרק שעל ה"גולה" השחורה הזו שם.
הדמות בעצם חייה לפי המשפט "ההווה זה עכשיו" . רואים בתמונה שלך עיוורון מסויים מצד הדמות שמונע ממנה את תכנון המהלך הבא וראייתו.
הרושם הכללי שאני קיבלתי מהעבודה שלך, הוא:" ההווה קצר כול כך, חשוב להסתכל אל העתיד, ולזכור את העבר."
זו הפרשנות שלי, מקווה שנהנת. עכשיו תרך.
_____________________________________
Retreyn
נערך לאחרונה ע"י Retreyn בתאריך 07-03-2006 בשעה 20:26.
|