 |
12-03-2006, 19:26
|
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,564
|
|
|
אני רק יכול לומר בקשר לקרב בג'נין,
שאחד הגדודים של גולני השתתף בו ונקלע בשלב מסויים לברוך. לא היה מן הנמנע שגם הוא היה סופג אבידות כבדות יותר משני ההרוגים שספג למיטב זכרוני.
סה"כ אני מסכים עם מה שנאמר כאן, אף כי אני חושש שצה"ל עלול להידרש ליותר אנשי מילואים ממה שהוא חושב, אבל לא מוכן בכלל להקצות את המשאבים הנדרשים לזה. לי די נראה שצה"ל בסופו של דבר לא רק יוותר על הבט"ש - שזה טוב - אלא גם על כשירויות אנשי המילואים.
אצרף כאן בהקשר זה מאמר קצר שכתבתי לפני כמה שבועות ב"מקור ראשון". עקב מגבלת מקום לא יכולתי לדון לעומק בהרבה דברים, אבל בכל זאת:
"תארו לעצמכם מצב תאורטי לחלוטין, שבו תוקפת ארה"ב או ישראל את תשתית הגרעין האיראנית ופוגעת בה פגיעה קשה. בתגובה, מפעילה איראן את כל השפעתה על החיזבאללה כדי שזה יתקוף לאורך כל גבול הצפון, אם בהתקפות מוצבים או בירי מרגמות ורקטות מקצות כפרים, וייסוג מיידית למפלטו הבטוח רק כדי לחזור ולעשות אותו דבר בדיוק ברגע שמסוקי צה"ל נעלמים אל מעבר לרכס. בתגובה, מגיבה ישראל בתקיפות מסוקים, פגיעה בתשתיות, הפעלת חימוש מדויק לעבר בתים הידועים כמקום מושבם של אנשי חיזבאללה, וכיוצא באלה. האפשרות של הרעשת הכפרים מהם יוצאים אנשי החיזבאללה נפסלת, בשל החשש לתוצאה בנוסח כפר-קנא. וממילא, כפי שאמר הרמטכ"ל דן חלוץ בעניין שיגורי רקטות הקסאם מרצועת עזה, תגובה תגרור את צה"ל למקומות שאליהם הוא אינו מעוניין להגיע מבחינה מוסרית.
תארו לעצמכם גם שבאותו זמן מתחילים הפלשתינים בהרעשה דומה.
כדי לנסות ולהתמודד עם ההתלקחות הכמעט-כוללת בגבולות (ולצורך העניין נניח גם ששום מדינה משכנותינו אינה מתכוונת להשתתף במערכה), מנסה צה"ל להפעיל את תפיסת הלחימה החדשה שלו, שמשמעותה הפעלה מאסיבית של כוחות מיוחדים ובעיקר נשק מרחוק, הפעלת אמצעי גילוי וזיהוי מתקדמים, והעברת מידע בזמן אמת.
אז מתברר שלמרות הפגיעות הקשות שהנחית חיל האוויר על מחבלים לא זהירים מספיק, אין יעילות של מאה אחוזים בשום פעולה. מזג אוויר חורפי מקשה על גילוי תנועות המחבלים, שלא לדבר על פגיעה בהם. אמצעי שיבוש מתקדמים שמצויים ברשותם מקשים על הפעלת חימוש 'חכם'. שטחים חיוניים מתגלים כממוקשים, והכוחות שאמורים להשתמש בנקודות התצפית כדי להנחות מהן את החימוש, נאלצים לא פעם לוותר על כך. טעויות אנוש, שאמורות להיעלם כתוצאה מן השיפור הטכנולוגי, מתגלות כחלק בלתי נפרד מטבע האדם; במקרה אחד הן גורמות להרג כמה חיילים, ובמקרה אחר - להחטאת מטרת מחבלים ולפגיעה במטרות אזרחיות. מגבלותיה המוסריות של ישראל אינן מאפשרות להפוך את כפרי לבנון ואת הערים ברצועת עזה וביהודה ושומרון לגלי חורבות, שלא לדבר על תקיפת בתי חולים אשר מחצרותיהם נורות רקטות מדי פעם. ערים ישראליות סופגות פצצות מרגמה ורקטות, ומספר ההרוגים גדל והולך.
בסיסים ישראליים משמשים גם הם כמטרות, ויכולתו של צה"ל לפעול מתוכם ולהשתמש במשאביהם יורדת פלאים. תחנת הכוח באשקלון סופגת מטחי רקטות, כולל קטיושות. החמאס, השולט בחלקים נרחבים ממנגנוני הביטחון הפלשתיניים, מנצל אותם כנגד ישראל. במצב כזה, על ישראל להחליט בין הרעשה ארטילרית רחבת היקף, בין השאר על אזורים מאוכלסים, לבין פלישה קרקעית בניסיון לחסל את הירי ולשלול את היכולת המבצעית מארגוני הטרור.
אז מתברר כי אי אפשר לעשות זאת.
המבנה החדש של צה"ל, שבו צומצמו הכוחות המשוריינים למינימום וחיל הרגלים מצויד בנגמ"שים קלים ומוכשר בעיקר ללחימה מקומית נגד טרור, והתמקצעות הצבא אשר הביאה לביטול מרבית כוחות המילואים – אינם משאירים לו יכולת לכבוש שטח נרחב ולשלוט עליו; פלישה חוזרת ללבנון מול אויב מצויד היטב נתקלת בקשיים מרובים, וצה"ל אינו מצליח להקצות די כוחות כדי לפעול בשלוש חזיתות בוזמנית – וזאת גם ללא התערבות זרה מצד מדינה כלשהי.
תרחיש כזה, למרבה המזל, עדיין אינו יכול להתממש. צה"ל צמצם אמנם את כוחות השריון שלו, אך לא ביטל אותם, וכוחות המילואים עדיין זמינים ברובם, גם אם אימוניהם מצטמצמים. כפי שהראתה דוגמת 'חומת מגן', בשעת הצורך צה"ל יכול עדיין לסמוך על התייצבותם של אנשי המילואים שלו. אולם חלק מן הרפורמות המוצעות לו עלולות דווקא לפגוע ביכולותיו בעתיד. במקרה של התלקחות כללית, אפילו פחותה ממלחמה, הוא עלול להידרש להפעיל – שוב – כוחות כבדים בשטחים עירוניים. כדי למנוע חזרה על גרימת האבידות במחנה הפליטים ג'נין, יהיה עליו לא רק לקיים אימונים מתאימים אלא גם להחזיק כלים מתאימים, וכוחות המילואים, בייחוד חיל-הרגלים, יהיו חסרים את שניהם.
כפי שלימדו המלחמות האחרונות בצ'צ'ניה, בעיראק ובארץ, הכלים הכבדים, היקרים והמגושמים שורדים טוב יותר מאשר כלי רכב קלים ומהירים, מן הסוג שבתאוריות אמריקניות מסוימות אמורים להחליף את הטנק ולספק כוח אש המונע מהאויב להתקרב אליהם. בלא הכלים הכבדים, בלא כוח רגלי גדול, יידרש צה"ל לסמוך על כוח אש מרחוק שימנע מהאויב הפעלת כוח כלשהי. למעשה, תפיסה כזו כבר פותחה בצה"ל: "המלחמה המבוזרת", פרי עבודתו של צוות חשיבה גדול שגם הרמטכ"ל הנוכחי היה שותף לו, אכן קראה למהפכת מידע וכוח אש אשר תצמצם ביותר את הצורך בכוח אדם.
אם לצטט את מחברי הספר 'לוחמה מבוזרת – המלחמה במאה ה-21', אלוף (מיל') ידידיה יערי וחיים אסא, היתה ההתנתקות צריכה להיות מבחן לתפיסה החדשה (שטרם הושלמה), ולספק "המחשה חד משמעית שיכולתנו לשלוט ולהשפיע בשטח נשארת בלתי מעורערת, בין אם אנחנו נוכחים בו פיזית ובין אם לאו". רקטות הקסאם שנוחתות סמוך לתחנת הכוח מעידים שיש לתפיסה זו עוד דרך ארוכה עד למימושה. כעת מתברר שהמצב הגיאו-פוליטי של ישראל, שרק לפני כמה חודשים ניתן היה לשמוע מגורמי צבא בכירים בה כי מעולם לא היה מצבה טוב יותר, עלול בקלות להשתנות לרעה. ולא זו בלבד אלא שבשם תפיסה שטרם יושמה ובשם החיסכון הכלכלי עלול צה"ל לבנות את עצמו כך שלא יהיה מוכן למשימותיו המסורתיות – קרי, לחימה – ובמקרה שיהיה במשימות אלה צורך, הוא עלול למצוא את עצמו בלתי מסוגל לבצען.
צבא קטן ומקצועי המצויד בחימוש מתקדם, החזון האוטופי שרבים משווים לנגד עיניהם כשמדובר בצה"ל, יהיה גם צבא שאינו מסוגל להתמודד עם מטלות המצריכות כוח אדם, דוגמת כיבוש שטח והחזקה בו. כיוון שנראה כי כל החימוש המדויק שבעולם אינו תחליף לאסטרטגיה ולמדיניות ביטחון, וכיוון שיעילות של מאה אחוזים לא היתה ולא תהיה, עלול צה"ל להידרש, שומו שמיים, גם למטלות מסורתיות של צבא. הנזק העלול להיגרם מוויתור על היכולות הקיימות תוך בניית צבא שאינו יותר מכמות גדולה של יחידות מיוחדות ופלטפורמות חימוש מדויק, הוא כזה שספק אם מדינת ישראל יכולה להרשות אותו לעצמה."
http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=10782 |
|
ראשי
צ'אט
האמת, זה מעניין ששנינו הגענו ממש לאותה המסקנה משום שמן המעט שאני יודע עליך תפקידך וניסיונך במילואים שונים מאד משלי מצד שני כנראה שהדברים כה קשים ומובנים מאליהם (לכל אחד פרט לדרג המדיני כנראה) שאין מנוס מן הצימצום (וההערכות מחדש בכוח אפקטיבי יותר).
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
). אם משווים את המחסן שלנו למחסן של חטיבה אחות שלנו, אפשר לראות את ההבדל בין יחידה בה הסגל משקיע, לבין יחידה ששם כולם זורקים ז*ן
מצב כלאיים
