היום קיבלתי את כרטסי התורם שלי, והחלטתי לנסות לגייס עוד כמה אנשים, אם אפשר, כדי להציל חיים.המצב בישראל
בכל הקשור לתרומת איברים מן המת בכי רע. הממוצע בעולם המערבי של בעלי כרטיס תורם איברים עומד על כ-30%,
לעומת ישראל בה אחוז בעלי כרטיס תורם עומד על 4%.

הבעיה העיקרית בישראל היא דתית (תוכלו לקרוא עוד באתר), על-אף שהרבנות הראשית לישראל התירה
תרומת איברים מן המת ורואה בכך מצווה גדולה. מי שעדיין לא בטוח, יכול לסמן כי במקרה וימות יתעייצו עם איש דת המקובל
על המשפחה בנוגע לתרומת איבריו.

למקרה שזה לא הובן - התרומה נעשית רק לאחר שמת גזע המוח, ואין אפשרות להתעורר.

כל מה שצריך לעשות בשביל להצטרף ולהציל חיים, זה למלא טופס קצרצר (לחץ כאן) ולשלוח בפקס ל: 03-6957344.
מי שאין לו מכשיר פקס ומעוניין להצטרף, יכול לסרוק ולשלוח לי בתא דואר \ אימייל ואני אעביר להם.


*קיבלתי אישור מאורי לפרסם את ההודעה.

"Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" (Groucho Marx)

מעוגן

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

למי שיש שאלות ..


http://www.health.gov.il/forums/forum.asp?cid=24&fid=13

חשוב מאוד, כמה שיותר אנשים יחתמו על כרטיס אד"י- כך נוכל לעזור בעתיד לעוד אנשים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

ובכול בי"ח ובכול מקרה ..

"החלטנו לתת לאחרים לחיות - ותרמנו"



הטרגדיה הגדולה של משפחת אבו שקארה, שאיבדה את הבן בתאונת דרכים, הפכה לאושר של איה מור שזכתה לתרומה של לבו, ולאושרן של עוד ארבע משפחות שזכו לתרומה מאיבריו. "אנחנו מרגישים שהיא נולדה פעם שנייה", מספרים בני משפחתה של איה. "במקום סאמח אחד יהיו לנו חמישה", מתנחמת משפחת אבו שקארה
מיטל יסעור-בית אור
ביום רביעי בצהריים הזמינו רופאי מחלקת טיפול נמרץ-לב בבית החולים "בילינסון" את שבתאי מור לשיחה דחופה. המצב של אישתך, שמע מהם מור, רגיש מאוד. "הם אמרו לי שהמצב לא טוב, ושמלבד אי ספיקת לב חמורה שכבר הייתה אצלה, התפתחו גם סיבוכים בכבד. הם רצו כנראה להכין אותי לגרוע מכל".

איה מור, בת 39 ואם לשתיים, ידעה שהרופאים חוזים לה תחזיות קודרות. בבית החולים דיווחו שנותרו לה לא יותר מכמה ימים לחיות. כשמצאה רגע אחד לבד עם בעלה שבתאי, בלי הילדות, היא ביקשה ממנו להתקרב. "שבי, למה אתה נותן לי לסבול?", אמרה לו "אתה לא יכול לתת לי למות מהר ובלי ייסורים?". בשלב הזה, מספר שבתאי, "היא כבר החלה להכחיל וסבלה מכאבים ברגליים. מצבה היה קריטי".

מור החלה לסבול מאי-ספיקת לב בזמן שנשאה את בתה הצעירה בבטנה, לפני 17 שנים וחצי. עם הזמן הלך מצבה והידרדר, עד שבשנתיים האחרונות הפך בלתי נסבל במיוחד. "לא הייתה יכולה לעלות מדרגות, לא יכלה להרים שום דבר והלכה מאד לאט. היא הייתה מאד מוגבלת", מספר בעלה. לפני כחודש וחצי אושפזה עקב הצטברות נוזלים בריאותיה, ואף נאלצה להתחבר למכונת ההנשמה כמה פעמים. הרופאים היו פסימיים במיוחד.

"האישה הזו היתה מבחינתנו ברגעים האחרונים של חייה", מספר ד"ר בנימין מדליון, מנהל היחידה להשתלות לב וריאה בבית החולים בילינסון. "הערכנו שללא איבר להשתלה היא לא היתה שורדת את היום או היומיים הבאים. איה היתה מאושפזת אצלנו תקופה לא קצרה והיא ממש הלכה ודעכה. ידענו שלב יכול לעזור, אבל אנחנו גם יודעים שבישראל ההיענות לתרומות איברים לא במיטבה".

"החלטנו לתרום, זה מקל על הכאב"

אבל אז, כנגד כל הסיכויים, הגיעה הבשורה המופלאה - יש תרומת לב. "הרגשתי שהייתה פה יד אלוהים ונס קורה לי", סיפר שבתאי. "אני לא יודע מי התורם, אבל אין בפי מילים להודות למשפחה על האנושיות והצלת החיים. אנחנו מרגישים שהיא נולדה פעם שנייה. אנחנו רוצים להשתתף בצערם ולהודות להם על התרומה. נשמח לארח אותם ולהשתתף בכאב שלהם ושהם ישתתפו בשמחתנו". גם ד"ר מדליון מספר כי ההתאוששות של איה מהניתוח "יוצאת מהכלל". לדבריו, ניכר גם שיפור בתפקודי איברים נוספים, בהם הכבד, שנפגעו בשל התפקוד הלא תקין של לבה של איה.

אבל השמחה הגדולה של משפחת מור, שקיבלה את מיה בחזרה, היא הטרגדיה של משפחת אבו שקארה. סאמח אבו שקארה, בן 27 ותושב הכפר מע'ר, נפגע לפני שבוע בדיוק בתאונת דרכים קשה. הוא ישב במכונית חונה ונהג אחר, שהיה ככל הנראה שתוי ונסע במהירות מופרזת, התנגש במכוניתו.
"תרמנו מכל הלב". סאמח אבו שקארה (צילום רפרודוקציה)

סמאח אושפז בבית החולים פוריה בטבריה ולאחר מכן הועבר לקבלת טיפול ברמב"ם בחיפה. הוא סבל מפגיעת ראש ומצבו הוגדר אנוש. אחרי ימים אחדים של מאבק על חייו דיווחו ביום רביעי הרופאים למשפחה כי סאמח שרוי במצב של מוות מוחי וביקשו מהם לתרום איברים. האח הבכור, סאמיח אבו שקארה, מספר: "התייעצנו עם שני כמרים, שבירכו על הצעד ואמרו שזה מותר מבחינת הדת. אבי, עיסאם, החליט לתרום את האיברים כדי שניתן לאנשים אחרים להמשיך לחיות".

איבריו של הבן סאמח האדם הצילו את חייה של מור ושל ארבעה חולים נוספים. "זה מקל מאוד על כאבנו ועוזר לנו, שנתנו חיים לחמישה בני אדם נוספים. במקום סאמח אחד יהיו לנו חמישה, ואנו נשמח שהם יהיו בני בית אצלנו. תרמנו מכל הלב. לא משנה לנו אם התרומה היא ליהודי, נוצרי, מוסלמי או דרוזי".

סאמח, כך מספרים בני המשפחה, סיים תואר בראיית חשבון ומנהל עסקים ועבד כמתמחה. חודשים אחדים בלבד הפרידו בינו לבין הרישיון הנכסף בראיית חשבון. בחודש ספטמבר אמור היה להינשא לבחירת ליבו. "הוא היה בחור שקט, אינטליגנטי שאהב את החיים, אהב לעזור לאחרים ולהקדיש מזמנו הפרטי לשם כך. אף פעם לא סירב".

סאמח נקבר ביום חמישי ובני המשפחה האבלים שהותיר אחריו מבקשים להעביר מסר אחד לנהגים הנוסעים על הכביש. "סעו בזהירות", הם מתחננים, ומהרשויות הם מבקשים שיקפידו לאכוף את החוק.

לבו של סאמח הציל את איה. כלייתו הושתלה בבית החולים שניידר בנערה בת 14 מנהריה. השתלה משולבת של כליה ולבלב בוצעה בחולה בן 36 באיכילוב. בבילינסון הושתלה ריאה בחולה נוסף, וגם הכבד, שהושתל בעובד היי-טק בן 29
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3226453,00.html

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לתת את הלב - שיר שנכתב על תרומות אברים, כחלק מקמפיין אדי לעידוד תרומות אברים.
מילים ולחן (וגם ביצוע) דן תורן

לפרטים על השיר, מילים, והורדת השיר (חינם חינם):
http://www.dantoren.com/links/download/latet.htm

אם אין אני לי, ME לי