15-12-2004, 11:35
|
|
|
חבר מתאריך: 05.04.02
הודעות: 5,400
|
|
הכחשת נכבה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ישראל היפה שמתחילה ב "למי שמוכן להכיר את מחשבות הצד השני-הפלסטינאים"
הכחשת נכבה
אלי טוען כי מיתוס הנכבה הוא לא רק שקרי, הוא גם מסוכן. מסוכן לשלום
NRG מעריב
7/11/2004 17:13
:עוד בכתבה
במה מוגבהת
http://www.nrg.co.il/online/25/ART/816/611.html
מאת: אלי - מנהל פורום יהודים וערבים
כל פרק זמן מסויים, כמו לפי תזמון מדוייק של שעון ערבי, מחליטים לספר לנו על מאורעות ה"נכבה" הערבית. נכבה למי שלא יודע זאת מילה בערבית שחופפת למילה "שואה". המילה נכנסה לז'רגון העממי לפני מספר שנים כחלק מחיפוש הזהות הלאומית הפלסטינית בישראל.
בשנות השמונים פסק בג"צ כי יש להחזיר את תושביי עיקרית ובירעם חזרה לאדמות שלהם בגליל, מאז קבלת ההחלטה לא נעשה דבר וישראל ממסמסת את הנושא. זה יכול להיות תקדים מסוכן הן לבית המשפט הישראלי והן לתדמיתנו בחו"ל. שינוי בהגדרת זהות המדינה, יגרום באופן חד משמעי לחיסולה המוחלט של הזהות היהודית. פסק דין כזה מלכתחילה לא היה צריך להינתן.
סדקים כאלו מזמינים את תעמולת הנכבה ומחזקים אותה. יש ניסיון תמידי ועלוב מאוד של הערבים לבסס את סיפור הגירוש המיתולוגי. במשך השנים האחרונות הסיפור הזה הולך ותופס תאוצה מסויימת - למשל בטיולים מאורגנים לחצרות בתים שכיביכול יוהדו או ל"מסגדים" שהפכו לסתם בתים.
הסיפורים הללו מובאים לא על ידי פשוטי העם או קיצוניים בלבוש ג'לאבייה אלא על ידי האינטלקטואלים שבדרך זו מנסים להסביר לנו כי אנו היהודים אחראיים לנכבה הערבית. להזכירכם שגם החרבת מגדליי התאומים נעשתה על ידי אנשים מלומדים ולא על ידי פשוטי עם שמוטרפים אחרי קנאי דת קיצוניים.
זה מתחיל עם אגודת הארבעים אשר מנסים ב"דרכיי נועם" להסביר לנו כי רק לאחר שנחזיר את האדמות הללו יהיה קירוב לבבות אמיתי. עושה חייל מוחמד אבו אל הג'יא, שמנסה, תמיד בדרכים עקלקלות, לספר כי הכל בגלל היהודים ולמען השלום.
מילא המוסלמים אבל הנוצרים?
מה שאותי בהחלט מפתיע באופן אישי, היא הצטרפותם של חלק מהנוצרים בישראל לאירגון הנ"ל. אני בהחלט יודע כי הנוצרים בישראל הם אנשים חפציי שלום, והתאקלמותם בחברה הישראלית הינה דוגמא ומופת לדו קיום מהמם שיכול להיות בין יהודים לערבים. אני חייב לציין כי חבריי הטובים ביותר מחיפה, מנצרת, ומכפר כנא הינם נוצרים. מאז ומתמיד כל מה שעניין את האנשים האלו היו נושאי פנים וחברה: לימודים, התחזקותם הכלכלית ואיכפתיות מדהימה למשפחה. בכלל, הם ביקשו לחיות חיים טובים ומה שהיה היה. לכן הפליא אותי לגלות את הסחף הזה בציבור הנוצרי לעבר עלילה לא אפוייה.
את המוסלמים אני בהחלט מבין. אצלם הפתגם מתקיים בכל יום מחדש: הכל או לא כלום. וכל ניסיון מצד ישראל להראות שיש דרך אחרת נתקל תמיד בחומה אטומה, של בורות וחוסר סובלנות. קחו למשל את דוגמת ניסיון הקמת המסגד בנצרת מול הכנסייה. גם במרכז מוסאוא ,היו מספר ניסיונות ליצור מעיין "דו קיום" אבל לצערי תמיד עולה בעיית הזהות הפלסטינית ותמיד חוזרים לנקודת ההתחלה - הנכבה.
פעם היו מספרים הערבים כי הם ברחו מחשש הטבח שהיו היהודים מעוללים להם, אילו נתפסו בישראל בזמן המלחמה. היום יש סיפור חדש - אנחנו (היהודים) הברחנו אותם, גירשנו אותם באופן פעיל. על תעמולת הבלהות של המנהיגים הערביים באותם ימים (כשהמוטו הוא: היהודי ירצח אותכם, אתם חייבים להלחם), הם לא מספרים. כיום, לאחר תוצאותיו של ה"גירוש" הזה, כאשר יש פה מדינה דמוקרטית, מרשים הערבים בישראל לנסות לספר לנו סיפורים של גירוש ושואה.
רב-תרבותיות - ניתן להשיג בחו"ל במקומות מובחרים
מדינת ישראל קמה לפי חלוקת האו"ם. מי שניסה (ומנסה) בכל דרך לקעקע זאת היו תמיד הערבים, בעקבות "המנהיגים" הדגולים ששלחו אותם להלחם עבור - מה בדיוק? סיפור "הנכבה" אינו אלא המצאה דמיונית של הערבים בישראל - עוד ניסיון פאטתי ככל שיהיה לקבל מנוף של לחץ בין לאומי בניסיון לשנות את התמונה המדינית שאליה נקלעו.
אני בהחלט מוכן לקבל ניסיונות ליצור הדברות, פתיחות, אחווה וידידות בין כל הזרמים והפלגים בישראל, אבל ניסיונות מטעים להטמעת הנושא לא יועילו אלא יגרמו רק להקצנה נוספת. במקום שיראו מה ישראל עשתה במשך 55 שנים, ומה הם בדיוק הספיקו, הם עדיין שוקעים בעבר "כי הנה הנה מחר נחזור עם המפתייח".
לסיום אומר לידידיי הערבים ולאלו שלא מסכימים איתי: לצערכם ,או לשמחתם זאת מדינת היהודים. זאת לא מדינה ערבית, זאת לא מדינה מעורבת וזאת לא יכולה להיות "עוד מדינה". זאת מדינה שהזהות שלה קודם כל יהודית והיא של כל האזרחים, על החובות והזכויות המלאים שהם צריכים לקיים. כל ניסיון אחר לצייר מציאות מדומה כזאת או אחרת ,של "כולנו יחד" לא עובד ולא יעבוד. אני בהחלט יכול להבין את החלומות ,אבל ניסיון של מימוש החלום ,על חשבון מישהו אחר לא יצלח.
עם כן אני אהיה ביום שבת בסיור. אני אבוא מוכן, אארוז לדרך סימוכין על מגוריי יהודים לאורך השנים בישראל ובפרט בחיפה (ובקהילות בערי קודש אחרות). וכל ניסיון של הסיור הזה להציג מציאות אחרת יתקל בשאלות נוקבות מצידי. בכלל כל הזמן נעים לבוא לוואדי לראות איך השתנה ,לאכול אצל הזקנים (בנג'לה) מישהו מהערבים יודע למה קוראים למקום נ'גלה? נראה אתם בבקיאות, יאללה.
תהנו.
|