היי אני חדש פה...

בכל מקרה, ככה חשבתי אולי תוכלו לעזור לי:

אני בצבא, הופך תקליט בקרוב.
יש לי כמעט כל מה שרק ארצה בחיים, יש לי חברים ממש טובים, יש לי הורים ומשפחה חמים ואוהבים, אני נמצא ביחידה קרבית ולמרות זאת יציאות סבבה.
הצוות שלי סבבה, המפקדים סבבה, לא חסר לי כסף ועוד.
אך למרות כל הדברים האלו אני נמצא בדכאון כמעט תמיד, אני לא בטוח למה, למרות זאת יש לי חשד.
הדברים היחידים שחסרים לי בחיים הם בטחון עצמי וחברה, אני לא יודע אם זה בגלל זה אבל מה שבטוח המחסור החמור מאוד בבטחון עצמי גורם לי להיות ביישן מאוד ובשבילי להתחיל עם בחורה כשאני לא שיכור זה דבר כמעט בלתי אפשרי, לדעתי אלכוהול במצבים כאלו זה כמו בריחה, לשתות כדי להתחיל עם בחורות, ואני לא נוטה לעשות את זה יותר מדיי.

לכן אם מישהו יכול לעזור לתת עצות, או לנתח את המצב יותר טוב ממני.

שאתה צריך לשחרר מעצמך את כל הדברים שמעיקים כי ברגע שתשתחרר,שמשהו בתוכו ישתחרר אתה תהיה פתוח יותר ופחות ביישן.
בנוסף,הביטחון העצמי שלך יעלה במידה ותחליט שאתה מניח בצד את עניין הבשיינות,מחמיא לעצמך,לא מתייחס למה שאחרים אומרים במידה ואינך מסכים עם זה,רק אח"כ יחול שינוי שתרגיש בו.

בקשר לאלכוהול,כן,אכן זהו מקום של בריחה שאיתו אפשר לעשות מה שלא חשבת לעשות כשאתה לא שותה.

שיהיה בהצלחה ומקווה לשמוע שלקחת חלק מעצתי ויישמת אותה.

Your every single wish is kept in the pages of our diary

תודה אני אאמץ את עצתך ואיישם אותה... איכשהו...

אם כי, איך אני אמור לשחרר את הדברים שמעיקים עליי? כלומר לא יודע זה קצת מבלבל אותי.

תבדוק עם עצמך איזה דברים ראויים ל"השלמה" איתם.
ואיזה דברים ראויים לחשוב עליהם מחדש בצורה חיובית או שונה.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

תחשוב על מה גורם לך להרגיש רע,לא ספציפית אלא בכלליות,אילו אירועים,מעשים,אנשים...
בקשר לביטחון עצמי,נסה לחשוב על מה אתה לא אוהב בעצמך ואח"כ תענה לעצמך על השאלות מדוע אתה לא אוהב אותם ואיך אתה מתקן/משפר את זה...

Your every single wish is kept in the pages of our diary

טוב אז ככה, אני הגעתי למסקנה, אני שונא את עצמי, אני מתאב את עצמי כל כך שזה לא יאומן, אני מוכן למות בשביל אחרים ללא רגשי חרטה וללא רגש שאני הולך להפסיד משהו ואם החיים שלי יהיו בסכנה, אני לא אבקש מאף אחד לעזור לי, או שאני אשרוד, או שלא ולעיתים קרובות עדיף שלא.

הקיצר אחרי ההתבכיינות הקצרה, יש לי משהו אחד להגיד, באמת שיש לי בעיה, מאז ומתמיד שנאתי את עצמי ונראה לי שזה עקב דברים שעברו עלי בכל ששת שנות הלימודים הראשונות, כלומר, היסודי. כשכולם התעללו בי עד אין קץ עד שהם יוכלו לספק את הצורך האפל והמכוער להפיק הנאה מסבלם של אחרים (שאגב ההומור המאוד שחור שלי לקוח מזה) אני מניח שהאשמתי את עצמי, כי כולם עשו את זה,, אז חשבתי שהבעיה אצלי, אפילו בכיתה יא' הגעתי למצב של חצי התאבדות ע"י אולר, אני לא יודע מה עצר בעדי אבל הגעתי רק לחתכים ולעולם לא להתאבדות של ממש, אבל הסבל העצמי שלי הרגיע אותי.

אני עוף מוזר הרחק מהאנושות, הנפש שלי התבגרה מאוחר, מאז ומתמיד הייתי עם הנפש כשנתיים מאחורי כולם, רק בתיכון הצלחתי לגשר על קצת פער וטיפה לייצב את החיים שלי, אך כבר הייתי דפוק מדיי, אין לי עתיד, כל מה שאעשה נחמד בתאוריה אבל בחיים אני לא אצליח לממש אותו, למה, כי כלב נובח לא נושך, אין לי את האמצעים הסוציאליים-אישיים ליישם את החלומות שלי.

נדונתי לחיי סבל, אם זה היה תלוי בי, הייתי חוסך לעולם את הטרחה של לסבול אותי כמובן שגם את זה לא הייתי מסוגל לבצע אבל שוב החלום מתוק.
כמובן אני יכול למנות חלק מהחסרונות הרציניים שלי פה ועכשיו: רחמים עצמיים, יצר הרס עצמי, שנאה כלפי העולם בכלליות, חוסר אמביציה מטורף, דיכאון כרוני, להמשיך?

בכל מקרה, לא יודע תגידו מה שתגידו האמת שכלום כבר לא יכול לעזור לי, אני אבוד לחברה האנושית, אולי במאדים אני אמצא נחמה.

ממ לפי ההודעה הראשונה שלך וההודעה הזאת זה כאילו בנאדם אחר לגמרי כותב.


לא הבנתי מה יש לך לשנוא את עצמך? אתה לא מסתדר עם עצמך?
בטחון עצמי זה לא משהו כזה ביג דיל, זה מתפתח גם עם השנים ככל שאתה יותר לומד את החברה...אחרי הכל כולם אנשים רק יש כאלה ללא נסיון.
אלכוהול זה אולי בריחה אבל לדעתי זה לא רע כאשר זה בכמויות הנכונות.
אני בלי אלכוהול יכול להתחיל עם בחורה אבל עם אלכוהול זה שונה לגמרי ואני יעשה דברים מטורפים (לא בהכרח רעים) .

ברגיל הייתי אומר לך קח חופשה ותמצא תצמך אבל אתה רכוש של צהל אז אולי איזה חמשוש תלך לבד ותטייל קצת בארץ עד שתברר דברים עם עצמך.

אגב שאני מדוכא,עצבני או סתם רוצה לחשוב קצת בשקט אני יוצא לרוץ וזה עובד אחלה..
תרוץ איזה 6-7 קילומטר.
ינקה אותך מכל מחשבה לא רצויה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אוי ואבוי לי לרוץ 6, 7 קילומטר...

בכל מקרה, זה לא רק בטחון עצמי, לא יודע מה זה בדיוק, אני רק יודע שאני בן אדם מאוד דכאוני ולפעמים אפילו בלי סיבה של ממש...
אני בורח מלהתמודד עם דברים לפעמים כי אני לא יודע איך מתמודדים איתם, במקום לשחק כדורגל כל התיכון העדפתי לעמוד בראש קבוצה של גיימרים, במקום להיות מציאותי עם החיים פרשתי למשחקי תפקידים.
במקום לקרוא ספרים, ללמוד וכו', ראיתי רק מחשב.
במקום להיות פייר עם המשפחה שלי, במשך שנה שלמה הרסתי לכולם את החיים בעזרת שקרים פתולוגיים.

אני רק רוצה שיהיו לי חיים נורמאליים, אני שונא להיות מי שאני, נמאס לי לברוח, אני רוצה להתמודד אבל אני מרגיש שכבר אין לי את היכולת, אני נותן לכולם לדרוך עליי כי אין לי מושג איך להגיב להם.

נמאס לי, נמאס לי נמאס!!! זה אגב הסיבה העיקרית לזה שאני לא מאמין באלוהים, איפה אתה אלוהים? איפה היית מכיתה א' עד ו' כשהילדים שלך התעללו בי אה?! איפה היית כשהייתי שבמקום לשקם אותי בחטיבה, העדפת להמשיך את הייסורים שלי? איפה היית כשנתת לי להדרדר למצב שלי כיום? למה שאני אאמין באלוהים? אם הוא היה קיים, הוא היה עוזר לי, אבל הוא לא עזר לי, מבחינתי הוא לא קיים בדיוק כמו שסנטה קלאוס לא קיים ותצטטו אותי על זה לא אכפת לי ולא מעניין אותי, אני מצידי יהודי רק בזה שחתכו לי, חוץ מזה אני לא מרגיש שום זיקה.

גם אני לא אוהב כדורגל בכלל, וגם אני הייתי קו לידר בCLAN.
גם אני טחנתי שעות על גבי שעות משחקי יריות, לא קראתי ספר מכיתה ג.
זה אומר שזה לא טוב??? , כל בן אדם אוהב משהו אחר.
החוכמה זה לנסות דברים אחרים ואז להחליט אם אתה אוהב אותם או לא.

בקשר לשקרים.. זה לא בסדר באמת, אתה צריך להיות ישר עם עצמך.

אני גם לא מאמין בשיט, האמונה לא ממש קשורה פה.

הדרך שלך ביסודי ובחטיבה לפי מה שאתה מתאר, לא היתה נעימה בכלל.
יכול להיות שזו הבעיה העיקרית לביטחון העצמי וההתמודדות שלך.

הייתי אומר לך ללכת לדבר עם מישהו פנים מול פנים ולא מאחורי מסך,
לא דווקא פסיכולוג (כי אני לא סובל אותם). בן אדם שיכול לתת לך עצה טובה
ורצוי שמכיר אותך.
אם אתה מתבייש מבן אדם כזה אז אולי כדאי באמת לאיזה פסיכולוג, רק בגלל שהוא לא
מכיר אותך וזה אנונימי.

‎"הביאוהו חי או מת, מוטב חי. זה יהיה חשוב מאד עבור הנוער שלנו"

ממ כמו שקרטר אמר אתה לא לבד..

אני לא אוהב כדורגל ולא משחק כשיש משחקים...
אני גם אוהב לשחק במחשב ויש פעמים שאני יושב עליו 15 שעות רצוף (עם אוכל ליד כמובן )
ובכל זאת אני ספורטאי והכל סבבה לי..
אז אין קשר.
אתה צריך למצוא את עצמך זאת דעתי ולא לחשוב מחשבות שליליות.

אגב בקשר לשקרים , אני נוהג כמעט ולא לשקר...המחשבה שלי היא כזאת - מי הבנאדם הזה שבכלל אני צריך להתאמץ ולשקר לו,
אני פשוט אומר תאמת וזה גם מרגיש יותר טוב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

גם לי היו חלק מהבעיות שלך היו (רק שאני קטן ממך עכשיו בכמה שנים).

ביסודי גם היו הולכים איתי ודווקא איתי רוב הפעמים כולם נגדי - מכות, עכשיו זה ממש חישל אותי והעלה לי את הבטחון העצמי, וחיזק אותי מכל הבחינות.

למה בדיוק אתה קורא התעללות?
מרביצים לך ואתה לא מגיב...?
או יותר מזה XD

"ותשתף את המשפחה במה שעובר עליך, הם תמיד יהיה בעדך ולצדך לא צריך להתבייש מהם"
אבל לפעמים זה ייתן לך קצת רגשי נחיתות מולם אחר כך...

עכשיו בקשר למחשב זה אובססיה (רק שלי זה תכנותית לא למרוח את כל היום על משחקים...), אתה מרגיש מעין מחוייבות למחשב, זה באמת לא טוב אבל כשאין ברירה אז ברירה, ואם מציעים לך עיסוק אחר אחרה"צ עם חברים וכו' פשוט תסכים.

טוב שקרים הייתי כמוך בגן ^^
ובעקרון תבין שלא כל העולם מטומטם ומבינים כשמשקרים.

ובקשר למה שכתבת על עצמך הרגע, אתה נשמע כמו ילד בן שלוש שנואש לחיבור בספרות, ס'תכל על עצמך.

ואף פעם אל תסמוך על גורם חיצוני שיעזור לך פתאום - על נסים ונפלאות, הכל תלוי רק בך. (אגב גם אני לא מאמין בחרטא הזה אבל בגלל החינוך שקבלתי...).

פשוט תדע שאין דבר חשוב ממך בעולם כמובן עד שיהיו לך ילדים ותשתין על כולם, תהיה המרכז.

ולפי מה שאתה אומר יש לך חברים ומשפחה אוהבת אז...לא ביג דיל פשוט אל תיתן לעצמך להדרדר, תסתכל על עצמך פתאום ותגיד "זה החיים שלי?!" ואז לא תהיה לך בעיה, פשוט תעורר.

אני מניח שלמרות שאני יותר קטן ממך היו לי מספיק מקרים בחיים בשביל להפיק הרבה חכמת חיים (שנה הבאה אני תיכון).

ותזכור שכל זה נובע מההורמונים, שמשתוללים בגיל הזה, תקח הכל בפרופורציות.

שאתה רואה בחורה שמוצאת חן בעיניך יש לך 3 שניות לגשת אליה. אם עברו 3 שניות אתה תתחיל לחשוב לעצמך מה יקרה אם וכל השטויות האלה.
נסה פעם.

אתה חושב שאתה לא נראה טוב? אתה פוחד מדחייה? או מה?
כשאתה ניגש לבחורה באמת ממש חשוב הבטחון העצמי. כי מי שהמציא את הדבר המסובך שנקרא אישה ברא אותן מאוד מורכבות ועם חוש לחוסר בטחון עצמי. ברגע שהן חשות חוסר בטחות עצמי הן נרתעות, וחלק מתייחסות אלייך כמו לזבל.
לכן אני ממליץ לך שאתה ניגש לבחורה, תבוא בגישה חיובית, תחשוב שאתה תצליח למה היא לא מי יודע מה... למרות שזה לא נכון. מה שהכי חשוב אל תחשוב שאין לך סיכוי מההתחלה.

בהצלחה

לדעתי תלך להורים לך פנים מול פנים לא דרך טלפון או משהו
ותגיד להם שאתה אוהב אותם זה יביא לך הרגשה טובה וגם להם במיוחד.
ותשתף את המשפחה במה שעובר עליך, הם תמיד יהיה בעדך ולצדך לא צריך להתבייש מהם
לפעמים רק לפרוק את מה שיש עליך יעשה את העבודה, אני בטוח שתמיכה של משפחה או חברים טובים
תשפר לך מאוד את ההרגשה.

לגבי בטחון עצמי, זה לא בא עם השנים זה בא עם הניסיון. תתחיל לדבר יותר עם בנות המין השני לא דווקא להתחיל איתן
אפשר להתחיל סתם לשאול נשים ברחוב מה השעה או לשוחח עם מוכרת על מוצר ואפילו לנהל שיחה על כל נושא שבעולם בתחנת אוטובוס יש אין סוף אפשרויות.
עד שתרגיש ליד נשים כמו שאתה מרגיש ליד החברים הטובים שלך.

בכול אופן אני באותו מצב כמו שלך למרות שאין לי הכול בחיים אבל ב"ה מיסתדרים אני גם לא הכי דתי כמו שאני נישמע אני סתם בחור מאמין וטוב , בכו אופן תשבור את מחסום האכזבה ותבוא לבחורה שאתה קצת מכיר אוו לא ותצייע לה שתיה אוו משהו אחר תנסה להתקרב .