אז חזרתי לארץ אחרי מסע ארוך ומייגע למצוא לי חיים חדשים, וכפי שבטח התנסתם (או שבוודאי עוד תתנסו) החיים בארץ אינם קלים לאלה שאינם בעלי אמצעים, או משפחות תומכות ואוהבות. לאחר שהצלחתי למצוא את הדרך בא אני רוצה ללכת, את מהלך חיי, הכרתי את הבחורה הזאת. כולכם מכירים אותה. היא הבחורה הזאת שיכולה להשפיע עליך, רק ממבט אחד קצר. היא הבחורה שרק מהריח שלה אתה מסתחרר, מאבד כיוון וכל החושים שלך מתערבבים. היא הבחורה, שלא משנה לאן תברח, גם אם זה לצד השני של העולם, היא עדיין תגרום לך להרגיש שאתה לא יכול בלעדייה, גם אם תהייה מוקף בכל טוב, וכל נפלאות העולם לא ישוו לרגע ההוא, שהיית יכול להחזיק את היד שלה, להריח אותה, לגעת בה. כשבדיוק שניה לפני כן, הבנתי שלעולם לא אצליח להגיע לשום מקום, אם לא אעבוד קשה וארוויח את לחמי, אבל במקום אחר. וכבר הייתי במצבים כאלה בעבר, ותמיד נתתי ללב להנחות, כי בסופו של דבר, כסף זה דבר שקל לעשות. אהבה אמיתית - זה כבר סיפור אחר.... חשבתי שאם אלך, לתקופה שתעמיד אותי על הרגליים, תקופה שתגרום לעתיד שלי להראות קצת יותר זוהר, ומלבד האהבה, אוכל להרגיש גאה בעצמי על היכולות שלי, על מי שאני..... חשבתי שזה לא ישפיע על הקשר, בטווח הארוך. חשבתי שהיא תבין, חשבתי שנזרום, חשבתי שנוכל ביחד לעבור את המצב האבסורד, המצב המגוחך, המצב שלפי חוקי מרפי, אם יש סיכויי קטן שיקרה - קרה. חשבתי. אבל היא וויתרה. "אז נשאר ידידים" היא אמרה. אז אמרתי "בסדר." ידידים? אחרי הכל? הייתי מוכרח להשאיר הכל מאחור. החיים שלי, אתם לא יודעים. ושלא תדעו. לא עליכם. ההזדמנות שלי בחיים לקבל את האמצעים שאחרים מקבלים אותם בקלות מתוך אהבה של משפחה, לא יכלתי לוותר על הזדמנות שכזאת. הייתי מוכרח לשים דברים בפרספקטיבה, ולהעמיד את העתיד שלי במקום הראשון. אז אולי עכשיו אצליח להיות מישהו, משהו, עם עתיד של בן אדם ממוצע, להקים משפחה בזעת אפיים מטורפת, בית עם שתיים שלוש משכנתאות, השכלה לילדים.... אבל בלעדייה. היא תחכה לי? היא תחזיק מעמד? "אתה גר מעבר לים," היא אומרת,"איך נוכל לקיים קשר ככה? עדיף שנשאר רק ידידים." רק ידידים.

"אתה גר מעבר לים" ראיה הגיונית של המצב, האם היא תחכה לך? האם אתה תחכה לה? האם באמת אפשר לבנות קשר נורמאלי כשהאנשים כ"כ רחוקים אחד מהשני? לא מדובר כאן על מרחק של ערים שונות, מדובר כאן על ארץ אחרת.. מצב בלתי אפשרי, תחשוב על זה שניה, איזה קשר כבר תצליחו לבנות כשאתם גרים בארצות שונות? לכל דבר בעולם יש סיבה, יש סיבה לכך שהכרת מישהי "מעבר לים" יש סיבה לכך שהחלטת להתקדם מבחינה כלכלית לפני שאתה "גורר" אותה לחיים של חוסר אמצעים כשידוע לך עד כמה הם קשים.."בוא נשאר ידידים" היא רוצה שממשיכו לדבר , היא מעוניינת כנראה לדעת מה באמת קורה איתך, ולך תדע , אולי אחרי שתתקדם ותוכל להחזיק משפחה הדברים ישתנו ותהיו יחד. אולי בכלל תפגוש מישהי אחרת עם הזמן בארץ שלך ותחיו יחד.
לפעמים אנחנו נקלעים למצבים שנראים חסרי כל תקוה, חסרי פתרון, מצבים שגורמים לנו לחשוב "למה דווקא לי זה קורה? מה עשיתי רע לעולם הזה שכל דבר שאני עושה חייב להגמר או להגיע למצב כזה", מה שאנחנו מפספסים כאן זה את הסיבה, הרי לכל דבר יש סיבה, אתה לא יכול לדעת מה צופן העתיד, היו לך חיים לא קלים, לכל אחד יש את הסיפור חיים שלו, הסיפור הזה שמתוכו הבנאדם לומד הלאה ומסגל לעצמו "שיטות השרדות" שונות, ועם זאת גם מפתח את האופי שלו, את עצמו.
כרגע אי אפשר לדעת, אבל עוד 10 שנים ככה אולי <ואולי לא> תהיה לך תשובה ברורה לשאלות ששאלת פה.

אל תתיאש ופשוט קבל את המצב הקיים כרגע, תלמד ממנו, תקח את הכח שהוא יתן לך לעתיד, ותשאר אופטימי.

בהצלחה!

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"