זה הפורום עם הכי הרבה תגובות אז אל תאכזבו.
כבר יותר מידיי זמן שאני דוחה את הטיול(בה' הידיעה) או שלא היה כסף או לא היה עם מי וזהו!! נמאס לי לחכות!! אז החלטתי לנסוע לבד (למרות ענין הכסף)
אז אם מישהו יכול לייעץ או לתת מידע אני אשמח. אני יודע שבתור פורום 20 + רובכם יצאתם לטיול זה או אחר.אני לא הייתי בחו"ל כך שאני לא יודע למה לצפות או למה להיערך, כמו כן אני גם לא יודע מה אופי הטיול. אני רק יודע שאני יוצא לבד (חברה[ הכוונה לא לבת זוג] תתקבל בברכה) שאני רוצה לצאת בסביבות סוף מאי, שזה יהיה בין חודש לשלושה חודשים. יש סיכוי שזה יעלה עד 10000 ש"ח? אני בכיוון תאילנד או הודו.לא בטוח בכלום. רק בזה שנמאס לי לדחות.
תודה לכל העונים, ו... יאללה תענו כבר אני מחכה

תזכור שלמקומות כמו הודו וכד' תצטרך לעבור חיסונים נגד מלריה ושאר מחלות
ולארה"ב תצטרך להוציא ויזה.
אני בעד טיול מאורגן- תסתכל בעיתונים, עכשיו לקראת פסח הפרסום יגבר.

אני יותר בכיוון של תאילנד

בתקציב הזה, בהחלט עדיף לאחת ממדינות המזרח.
עם זאת, אתה צריך להחליט מה אתה מחפש - זולה, טרקים, ים....

אני מציע שתלך להרצאות ב"למטייל" או דומיו, תכנס לאינטרנט ותחפש חומר, תמונות ויומני טיולים באיזורים האלה. אפריקה היא יקרה. הטיסה לדרום ומרכז אסיה יקרה, כך שהמזרח הוא בהחלט אופציה טובה לפרק זמן זה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אין מה להשוות טיול פנסיונרים (טיול מאורגן), לטיול כמו זה שהוא רוצה לעשות.

מקסימום הוא מרוויח עוד דמי חנוכה,פורים ומתנת יומולדת מקשיש חביב

וגם הטיולים לצעירים לא ממש שווים. בכסף שיעלה לך טיול כזה למקסימום חודש, אתה יכול להסתדר לבד חצי שנה.
עוד מעט נעה תבוא, היא מבינה בזה יותר טוב מכולנו

אני עשיתי מיני טיול לדרום אמריקה לפני הצבא, ואני מבטיח לך שכבר במטוס תמצא מישהו שתוכל להתחבר אליו ואם לא אז במקום שתלך לישון בו תמצא חבורות של ישראלים ולא ישראלים ותיק תק יהיה לך עם מי להסתובב שם.

אתרים שבניתי:
קומפרסור
עיצוב אירועים

קודם כל - אני ממליצה דווקא להימנע מטיול מאורגן. הדרך הכי טובה לראות מה שאתה באמת רוצה, ולפגוש דווקא את האנשים שמענינים אותך, זה לטייל לבד. לגבי בדידות - אין מה לדאוג. לוקח בערך 10 דקות לפגוש מישהו שבא לך לטייל איתו, תאילנד מלאה באנשים. והיתרון הגדול הוא, שאם נמאס לכם ממי שאתם מטיילים איתו, או לא בא לכם ללכת לאן שהוא הולך, אומרים שלום, והולכים לדרככם שלכם...

ההמלצה שלי, לטווח זמן של שלושה חודשים, זה סיבוב של תאילנד-קמבודיה-ויאטנם-לאוס.

ובאופן קונקרטי:

אני מציעה סיבוב שיתחלק באופן הזה: חודש וחצי בתאילנד, שבוע בקמבודיה, חודש בויאטנם, שבועיים-שלושה בלאוס, ומה שנשאר שוב בתאילנד.

תאילנד:

ארץ שמערבת תרבות מזרחית עם תרבות מערבית. רוב האזרחים בודהיסטים (אם כי יש שם עוד דתות רבות).
היא אחת הארצות המתקדמות ביותר, יש בה קניונים ענקיים, בתי קולנוע יפהפיים, טכנולוגיה מכל סוג, כל המכוניות שיש, כל האופנועים שיש ועוד קצת, מערכת רפואית מדהימה (טובה משלנו),
מערכת חינוך מהטובות בעולם (בכל כפר נידח יש בי"ס). עם זאת, יש בה עוני נורא, תופעת זנות מחרידה, כפרים מרוחקים ופשוטים.
והרבה אורז.

ההגעה: נוחתים בשדה התעופה בבנגקוק. אחרי ההלם הראשוני, לוקחים מונית ב – 300 באט (יותר זול ב – 100 באט אם עולים קומה למעלה לטרמינל היוצאים, אבל למי יש כוח כשנוחתים) אל רחוב הקוואסן. כאן אפשר למצוא הכל. גסט האוסים זולים יותר ופחות, סוכנויות מכל הסוגים ובעיקר שופינג. הרבה שופינג.
גסט האוס ממולץ - "סאוואדי סמיל אין" מרשת הגסט האוסים סאוואדי, יש בו חדרים לכל כיס, האנשים נורא נחמדים, הוא לא נמצא באמצע הג´יפה של הקאוואסן, יש בו לובי שקט ונעים והם גם התחילו להקרין סרטים בלובי כל לילה. מיקום - מהיציאה האחורית של ה"קשר הישראלי" הולכים ישר עד סוף הסמטה והנה הוא.
מכאן ממשיכים הלאה.
בבנגקוק: לראות את ארמון המלך ומייד לאחריו לקחת סיור על הנהר (לא מאלה שמוכרים בשער – לכו 500 מטר ימינה ואתם בנהר. קחו משם). לראות סרט ב"טוקיו" – הקניון הענק – ב –VIP. לא לעשות שופינג, להשאיר את זה לסוף.
קרובים לבנגקוק:
קנצ´אנאבורי (הגשר על נהר הקואי): במלחמת העולם השנייה החליטו היפנים להשתלט על המזרח ועשו את זה. מתוך צורך שהיה להם להעביר אספקה מבורמה לקמבודיה הם החליטו לבנות מסילת רכבת וכמה שיותר מהר. השיטה - להעביד שבויי מלחמה למוות. אלפי שבויים מבעלות הברית מתו. עשרות אלפי שבויים מקומיים. במוזיאון האל-פייר פס אפשר לראות ולחשוב.
סמוך לקנצ´נאבורי נמצאת שמורת "ארואן" בה נמצא מפל עצום ויפהפה בן שבע קומות.
ההמלצה שלי - לקחת יום סיור מהגסט האוס שכולל גם את מפלי ארואן, גם את האל-פייר פס, גם סיור ברכבת.
גסט האוס ממולץ - "שוגר קיין". מקום יפה, על הנהר במחיר שווה לכל נפש.
איוטאיה - בימים עברו הייתה תאילנד מחולקת למחוזות. איוטיאה הייתה עיר הבירה הראשונה של הממלכה המאוחדת. בה מבנים אופיינים לארכיטקטורה קמרית (סגנון קמבודיה).

פטאיה: עיר החטאים עליה נכתב כבר הכל, ואני לא סובלת אותה אז אני לא אכתוב. אוטובוס מבנגקוק.

מכאן והלאה יש שתי אופציות – לעלות צפונה או לרדת דרומה. אני ממליצה להתחיל בצפון, לטייל, קצת לטרק, לראות הכל ולסיים במנוחה כוללת באיים. אז זה בערך מה שיש:

צפון תאילנד: ההגעה היא אל העיר צ´יאנג מאי (שעלי אישית אהובה מאד). בצ´יאנג מאי - לישון ב"טנא" גסט האוס וגם לעשות דרכם את כל המאורגנים באיזור.
א. קודם כל - טיול הג´יפים בן השלושה ימים עם צוות המדריכים הנפלא של "טנא", כולל פילים, נחשים,
מעיינות חמים, מערות, שבטי גבעות, ארוכות הצוואר והאזניים ומפלים. הלינה במקומות טובים והמון תשומת לב לפרטים. טיול נהדר.
ב. חצי יום:
*סיור מפעלים בין מפעלי עבודת היד המקומיים (לקחת משהו שבא לכם שיציירו לכם עליו - עושים את זה במפעל הנייר וזה נורא יפה). לא יותר מ 50 באט, קחו נהג טוק-טוק של "טנא" ולא מהרחוב, כי הם לא מחפפים ולוקחים אתכם להכל.
*דוי סוטפ - הר גבוה שנמצא מעל העיר וצופה על כל האיזור (נוף מדהים) ויש בראשו מקדש גדול ויפה (מקדש 1000 המדרגות).
*מופע קופים ומופע נחשים - מופעים הנערכים באיזור צ´יאנג מאי, טוק-טוק יקח אתכם ויחזיר אתכם. (מופע נחשים יש גם בטיול ג´יפים).
*גן החיות - בסגנון ספארי או שמורה. שווה מבט. טוק-טוק.
*הגנים הבוטנים - מרשימים נורא. טוק-טוק.
*50 מטר בנג´י. אין מה להוסיף. כולל הסעה.
*מסלול הקרטינג החדש שנפתח בצ´יאנג מאי. טוק-טוק.
*שוק הלילה - נפתח מ 17:30 ועובד עד 23:00 בערך. מרחק הליכה מטנא.
*הקניון - "קאד סואן" - שווה מבט וגם פיצה פקטורי (יש גם בשוק לילה) ואיזה סרט.
ג. יום שלם - ישנם מספר ימים אפשרים. אני ממליצה:
*יום אחד ספארי - יום אחד של טרק אל הפילים, שבטי הגבעות (לא אלו שראיתם בטרק ג´יפים, שונים לגמרי), מפלים והכי חשוב: במבוק רפטינג. שווה.
*יום אחד דוי אינטהנון (ההר הגבוה בתאילנד). יום בשמורת הטבע המרשימה ביופיה.

בכל מקרה, כשהגעתם ל"טנא", תמסרו ד"ש מנועניה.

דרום תאילנד:

ישנם שלושה איזורי איים:
1. קו סאמוי – קו פאן-גאן: האיים המתויירים ביותר ע"י המטיילים הצעירים. שם נמצאות כל מסיבות הפול-מון, כל הפאבים הסואנים. יפים בהחלט, מתויירים מאוד, אבל בלי ספק שווים ביקור ולו רק כדי לא להגיד "הייתי בתאילנד ולא הייתי בקו פאן-גאן". בהחלט אפשר להעביר שם שבוע שבועיים.
הגעה: אוטובוס/רכבת לילה (מומלץ) לסורא-טהאני עיר החוף, ומשם אוטובוס לנמל ומעבורת לקו סאמוי (נמכר ככרטיס משולב בכל סוכנות בקוואסן).
בקו סאמוי יש שתי אופציות: החוף הסואן למי שרוצה להיות קרוב לפאבים – צ´אוונג. למי שרוצה שקט, חוף נקי וים שינסה את – בו-פט. מקו סאמוי לוקחים מעבורת לקו פאן-גאן מ"חוף הבודהה".
בקו פאן-גאן מתחילים בהאד-רין, החוף המרכזי. משם ניתן להמשיך הלאה לצפון האי, לחפש שקט בחופים בדרך. טיפ: לייד החוף הצפוני של האי יש אי זעיר הנקרא קו מא, אליו מגיעים בעת השפל ועליו
יש מקום להתאכסן. (אי מ-מ-ש קטן). שווה, אי פרטי!!!
2. קו פוקט - קו פי-פי: האיזור המתוייר ביותר בתיירות משפחות ומבוגרים. שם יש סוגי ספורט ימי ואתגרי, מלונות מפוארים פאבים רבים ומחירים גבוהים ביותר.
הגעה: מסורא-טהאני לוקחים אוטובוס אל פוקט.
פוקט הוא עיר יותר מאי למרות שהוא עקרונית אי. שם נמצאים כל הפאבים וכל תרבות הלילה. ואחלה מלונות.
מפוקט לוקחים מעבורת לקו פי-פי.
בקו פי-פי תפגשו הרבה משפחות ומבוגרים שבאו לנפוש. יש הרבה דברים לעשות בחופים ובאיזור – אופנועי מים, מצנחי רחיפה, רחיפה ממונעת, גלישה לסוגייה, באנג´י ופחות או יותר כל מה שעולה על דעתכם. המחירים בשמיים.
3. קו סאמט – קו צ´אנג: אזור שפחות מוכר לתייר הישראלי. שם נמצאים החופים הנקיים והלבנים והמבודדים והיפים (כל כך יפים) שיש לתאילנד להציע. למי שמחפש קצת אותנטיות באיים שלו.
הגעה: מיניבוס מבנגקוק. 4-5 שעות נסיעה.
שני האיים דומים, קו סאמט מוכר יותר ומתוייר יותר. אני ממליצה על קו צ´אנג. אי מקסים, גדול מאוד, אפשר לטרק בשטחו, אבל יותר מהכל יש בו את החופים היפים ביותר שראיתי. לקום ב 12:00, ללכת לחוף, לשבת עד 17:00, לראות שקיעה, להתקלח, ללכת למסעדת סרטים, לשתות משהו בפאב הקטן, ללכת לישון ב – 03:00 וחוזר חלילה. שווה.
חופים מומלצים - לאלה שצריכים טיפה רעש - "וויט סאנד" (חולות לבנים) ולאלה שרוצים רק שקט - "קוקאנאט ביץ´ רסורט".

קמבודיה:

קמבודיה היא הראשונה בסדרת המדינות שממזרח לתאילנד. מבחינת נוחות של מעברי גבול יבשתיים, ויזות ופרוצדורות, מי שעושה את השלוש (קמבודיה-ויאטנם-לאוס) רצוי שיתחיל ממנה.

קודם כל כמה מילים על קמבודיה:
קמבודיה הייתה פעם בירת הממלכה הקמרית שהשתרעה על קמבודיה, ויאטנם, לאוס ותאילנד בערך. האטרקציה העיקרית היא מבני השלטון המרכזיים, עליהם נדבר בהמשך. קמבודיה היא מדינה מאוד ענייה, נשלטת כיום בשלטון קומוניסטי לכאורה, אך למעשה שולטים בה בעלי הממון (כל המלונות היפים שתראו שייכים לראש הממשלה). הרבה מלחמות התנהלו על קמבודיה, בינה לבין שכניה הויאטנמים והתאילנדים. ב - 1863 היא נכבשה ע"י הצרפתים שההשפעה שלהם ניכרת בה עד היום. ב - 1953 קיבלה עצמאות. במהלך מלחמת ויאטנם היא הופצצה רבות ע"י האמריקאים, וכך נשארו בה הרבה פגזים ופצועים. ב - 1975 השתלטה על קמבודיה כת צבאית (קמבודית) בשם החמר רוז´, שטבחה בכל מתנגדיה וחיסלה כ - 2 מליון קמבודים. השלטון הרשמי שלהם נמשך עד 1982-3, אבל למעשה עד 1995 בערך עוד התנהלו קרבות במדינה. כיום המדינה שלווה, מלבד הילדים שמנסים למכור לך גלויות ותענוגות דומים ולא עוזבים אותך בשקט.

ההגעה לקמבודיה היא מבנגקוק, באוטובוס (כרטיס ניתן לקנות בכל סוכנות בקוואסן) אל מעבר הגבול בארניה-פרטט, ולאחריו בד"כ פיק-אפ טרק. (למה בד"כ? כי אתה קונה כרטיס לאוטובוס גם מצד שני של הגבול, אבל אני, לפחות, לא מכירה מישהו שלא זכה לחווית הפיק-אפ, אם כי יש שמועות שהיו כאלה).
ויזה ניתן לרכוש בכל סוכנות בקוואסן, בכ - 20$ וביום עבודה אחד.
לפני הכניסה לקמבודיה מומלץ מאוד לדאוג למלאי של דולרים בשטרות בודדים, כי זהו הכסף הקביל ביותר. גם באטים תאילנדים יתקבלו, וקצת ריילים (הכסף המקומי שערכו כ – 15,000 ריל לדולר).

ההגעה היא לעיר סיאם-ריפ, שהיא למעשה העיר שהוקמה סמוך לאטרקציה המרכזית בקמבודיה - מקדשי אנגקור וואט, שנחשבים לפלא עולם ובצדק. מסיאם ריפ לוקחים מונית אל המקדשים. אני ממליצה לא לקחת את המונית שינסו לסדר לכם בגסט-האוס, כי הם בטח ירצו איזה 25$ וברחוב אפשר להשיג בכ - 12$. את הנהג אתם שוכרים לכל היום, כי גם בין המקדשים עצמם צריך רכב.
הכניסה למקדשים עולה ככה: 20 $ לכרטיס ליום אחד, 40$ לשלושה ימים. כיום גם שמים באישור הכניסה תמונה, כך שאי אפשר למכור אותו הלאה. המקדשים שווים לפחות יומיים אם לא שלושה של טיול.
המקדשים - מבני אבן עצומים ומדהימים שכוללים שערים, חומות, במות, מקדשים מסוגים שונים (בודהיסטים והינדו) ועוד כהנה וכהנה. שווה כל שנייה.
לדאוג לראות שקיעה מראש אנגקור וואט, להכנס לבאיון פעמיים ולא לפספס כלום.

מסיאם ריפ יש שלוש דרכים להגיע לבירה פנום-פן:
1. סירה מהירה, כ- 6 שעות במחיר של כ- 20$.
2. סירה איטית, יומיים או שלושה, כ- 10$.
3. פיק-אפ, כ - 9 שעות, כ- 10$.

אני ממליצה על הסירה המהירה.
עם ההגעה לפנום-פן יחכו לכם מליון אנשים על הרציף עם שלטים של גסט-האוסים ויקחו אתכם במונית לגסט האוס הנבחר. אני ממליצה על "רויאל" שנותן גם הצעות לסיורים באיזור וגם ניתן להוציא דרכו ויזה לויאטנם (20$ ויום אחד). אם הגעתם לרויאל והראו לכם חדר לא משהו, תדרשו את "רויאל 2" שנמצא כמה מטרים הלאה, ובו חדרים חדשים לגמרי, עם טלויזיה, מקלחת ומזגן.
בפנום פן שווה לראות:
שדות הקטל (שם נטבחו מאות קמבודים), הכלא החמרי (תיכון שהוסב לכלא ומשמש כמוזיאון) , ארמון המלך, וואט פנום (ומקדשים נוספים בעיר), מערות ההרג.
בערב לקחת מונית/אופנוע/ברגל אל הטיילת, לאכול קצת אוכל טוב במסעדות באיזור, למלא את צרכי האינטרנט שלכם וסתם לשבת ליד נהר המקונג.

אני גם ממליצה על משהו קצת פחות סטנדרטי - לשכור אופנועים ולטייל באיזור, טיול ליום אחד או לכמה ימים (פשוט "ללכת לאיבוד" באיזור, בלי יותר מדי מטרה, רק לראות את הכפרים האמיתיים, ולחזור לפנום פן).

משם, אוטובוס ב - 8$ להו-צ´י-מין סיטי (סיגון) בויאטנם.


ויאטנם:

ויאטנם מצריכה לפחות חודש טיול!!

קצת על ויאטנם:
המדינה שאנחנו מכירים מהמלחמה סובלת עד היום מהמלחמה ההיא. מה בעצם קרה שם? - מלחמת אזרחים בין הקומוניסטים לרפובליקנים קיבלה התערבות מצד האמריקאים, שהפציצו, שרפו והרגו ובסוף הבינו שאין להם סיכוי נגד גרילה והשאירו את הויאטנמים לעצם והם סיימו את המלחמה בעצמם, בניצחון לקומוניסטים. ויאטנם קומוניסטית עד היום, וסימני המלחמה ההיא ניכרים בכל מקום - בנכים ובפצועים, במוזיאונים ואתרים.
המקומיים אינם רגילים לתיירות (זה חדש להם). רובם אינם דוברים אנגלית. סביר להניח שתרגישו שהמקומיים אינם נחמדים, אך זכרו שאלו הם רק אנשי שוק התיירות שהם מאוד לוחצים ונודניקים. נסו לפגוש את האנשים הפשוטים ברחובות, הם מאוד נחמדים.
הכסף המקומי הוא דונג ויש 10,000 דונג בדולר, בערך (זה משתנה קצת). גם דולרים תופסים.
אם אתם צריכים למשוך כסף באמצעות כרטיסי אשראי או מחשבון הבנק, לכו אל הבנק הלאומי של ויאטנם בהו-צ´י-מין או האנוי. ישנם גם כספומטים.

הכניסה לויאטנם היא באחת משלוש דרכים:

1. טיסה להו-צ´י-מין סיטי (סייגון) או האנוי - כ - 150$.
2. קרקעית מקמבודיה - להו-צ´י-מין.
3. קרקעית מלאוס - להואה או האנוי.

אני ממליצה, כניסה מקמבודיה - נכון יותר מבחינת תכנון טיול, ופותר את בעיית הויזה לויאטנם שמייד אזכיר.

ויזה:
ויזה לויאטנם מבנגקוק או צ´יאנג מאי תעלה כ - 50$ - 70$ וכשישה ימי עבודה. בלאוס לא ניתן, נכון לעכשיו, להוציא ויזות. לעומת זאת, בפנום פן בירת קמבודיה ויזה תעלה כ - 20$ ביום אחד.
למי שמגיע בטיסה אין בעיה - בתשלום של כ - 50$ יקבל במקום ויזה. כל הויזות הן לחודש ימים.

הו-צ´י-מין סיטי:
סביר להניח שתגיעו מייד, עם האוטובוס, לבית קפה של רשת "סין קפה", אבל אם לא, מומלץ להגיע לשם. זוהי סוכנות כלל ארצית שנותנת גם סיורים אזורים וגם כרטיס אוטובוס פתוח.
הם גם ימליצו לכם על מקומות לישון, אבל אני מציעה לכם להשאיר שם את הציוד הגדול ולעשות סיור עצמאי באזור (כל הגסט-האוסים מרוכזים שם).

סיורים באזור:
1. מקונג דלתא: ישנם סיורים של יום, יומיים, שלושה וארבעה. אני ממליצה לא לקחת יותר מיומיים מכיוון שבשלושה מבלים יותר זמן בנסיעות (המרחקים גדולים) מאשר בלראות משהו.
2. יום סיור שכולל את מערות קו-צ´י (מקום המסתור של הויט-קונג בעת המלחמה) ואת מקדש דת הקאו דאי (דת ייחודית לויאטנם וצבעונית להפליא).
3. בעיר עצמה: המוזיאון לפשעי מלחמה (מחריד, אני מזהירה) והשוק הגדול. שווה גם לשוטט סתם בלי מטרה.

הכרטיס הפתוח:
כרטיס אוטובוס שכולל מס´ יעדים ומאפשר לך להתקדם מיעד ליעד בזמנך החופשי. היעדים האפשריים: מוי-נה/דנאנג, נה-טראנג, הוי-אן, הואה, האנוי.
מוי-נה: כפר חוף זעיר, אין שם הרבה חוץ משמש וחוף יפהפה.
דנאנג: עיר באיזור הגבעות של ויאטנם (יוצא דופן, מכיוון שרוב הטיול הוא לאורך החוף), בה תוכלו לפגוש במיעוטים אתנים שונים ולטרק ברגל באזור הגבעות.
נה-טראנג: עיר חוף יפה, מלונות מעולים וזולים. חייבים לקחת את יום השייט לאיים באזור ולעשות את זה דרך "מאמא האן". יום של שחייה, שנורקלינג, ארוחה מדהימה, מוסיקה, בר צף וסבבה של מדריכים. שווה ביותר.
בנה-טראנג שני פאבים עיקריים - ריינבו-בר והסיילינג-קלאב. שניהם באותה בעלות, הסיילינג קצת יותר מושקע.
הוי-אן: עיר התופרים. כל מה שרציתים לתפור לעצמכם, כולל נעלים, מגפים, מעילי אופנועים, חצאיות, שמלות, מכנסים חולצות… זה המקום הכל בזול ובאיכות טובה. באזור נמצאים הרי השיש (איים לשעבר שהיום נמצאים ביבשה ומתפקדים על תקן מכרות שיש, שם קונים כל דבר משיש שקיים) וצ´י-נה ביץ´ (מסדרת הטלויזיה, למי שזוכר). הדרך המעניינת ביותר להגיע לשם היא לשכור אופנועים ולנסוע (וללכת קצת לאיבוד בדרך). מי שלא מעוניין יכול לקחת מונית או לבקש שהכרטיס הפתוח שלו יכלול עצירה קצרה שם.
גם חוף הים של הוי-אן שווה ביקור.
בהוי-אן המון מסעדות טובות, כולן ליד הנהר, ויש אינטרנט סביר בהחלט.
הואה: הואה הייתה בעבר בירת ויאטנם, וככזאת יש בה את העיר הקיסרית האסורה וסביבה ישנם קברי מלכים.
העיר האסורה: העיר ששרתה את קיסר האזור, הייתה אסורה לכניסה לפשוטי עם ונקראת גם "העיר הסגולה האסורה". ההגעה לשם היא או עם אופנוע או במונית.
קברי המלכים: יש רבים כאלה. שוב, הדרך המועדפת היא לקחת אופנוע וללכת קצת לאיבוד בדרך עד שמוצאים. אם לא - מונית. טיפ: ישנו קבר אחד גדול שהוא הפופולרי ביותר וגובים בו תשלום בכניסה. תמשיכו עוד הלאה במורד דרך העפר ותגלו קברים נוספים, לא מוכרים, לא מתויירים והרבה יותר יפים.
האנוי: בירת ויאטנם לא מציעה יותר מדי אטרקציות:
תיאטרון בובות המים, מוזליאום הו-צ´י-מין, המקדש על אגם הצב.
דיסקים צרובים באיכות מצויינת נמכרים בהאנוי במחיר של 3 ב - 2$. שווה ויש מבחר.

פה נגמר הכרטיס הפתוח.

מהאנוי יש שני כיוונים: צפון מזרח וצפון מערב.

בצפון מערב נמצא אזור כפרים ושבטים. ניתן לקחת לשם סיור מאורגן של שלושה-ארבעה-חמישה ימים. האזור יפהפה והכפרים אותנטים. אם לוקחים סיור, להקפיד לקחת רכב ונהג מחברה גדולה, כמו "סין קפה". רבים ניסו אופציות זולות של נהגי רחוב, והצטערו עד הרגע האחרון.

בצפון מזרח נמצאת, מבחינתי, אטרקציה גדולה של ויאטנם:
האלונג-ביי. מפרץ עצום ובו אלפי איים בגדלים שונים. אל תקחו סיור מאורגן, קחו אוטובוס + סירה (שכוללת גם סיור איים) לאי קאט-בה, הלוך וחזור. לא יותר מ - 8$ לעניין!!!
ככה יש לכם את האופציה להישאר כמה שתרצו בקאט-בה. באי יש שמורת טבע ג´ונגלית יפה, אבל חשוב מהכל - יש בו חופים בסגנון הספר/הסרט "החוף", יפים יותר מחופי תאילנד, פרטיים ושקטים. מה עושים שם? קמים בבוקר, לובשים בגד ים, לוקחים ציוד דייג מאיזה חנות באיזור (כמעט כל אחת תשכיר לכם) , לוקחים קצת אוכל ויורדים לחוף שהוא בתשלום סימלי (שזה מצויין, כי ככה לא נכנסים רוכלים לחוף). מעבירים את היום בדייג, השתזפות, שחייה ובניית ארמונות בחול (את הפירמידות הענקיות שלנו זוכרים לנו שם).תענוג שאין כמוהו.

מהאנוי לוקחים אוטובוס (ארוך ומייגע) אל ויאן טיאן בירת לאוס. ניתן גם לטוס, אך המחיר הוא, כמו שאמרתי כ - 150$. הכל תלוי בתקציב שלכם.


לאוס:

גם לאוס הייתה תחת השלטון הצרפתי, וגם היא מדינה שסבלה רבות ממלחמת ויאטנם. היא הופצצה רבות ע"י האמריקאים וחלקים גדולים ממנה נהרסו, נפגעים רבים, נכים והרוגים נותרו מאחור אחרי נסיגת האמריקאים.
ההשפעה הצרפתית בלאוס גדולה, יחסית ומתבטאת בביסטרואים ומאפיות רבות ובבגטים מוצלחים וגם בדוברי צרפתית.
הכסף המקומי הוא דונג ששוויו כ 10,000 דונג לדולר. גם דולרים ובאטים יתקבלו.

ישנם שני מעברי גבול יבשתיים - צ´יאנג קונג בצפון ונונג קאי בדרום.
לגבי כניסה: אם את בדרום תאילנד (בנגקוק) אז אין בעייה - לוקחים רכבת לילה לנונג קאי בקלות ונעימות יחסית, חוצים את הנהר (חצי שעה) ומגיעים לויאן טיאן בירת לאוס והעיר הנושאת בתואר "העיר הכי משעממת בעולם" או לפי הגדרה אחרת "dead as dead dean Mc´dead the winner of the deadest men compatiton in laos"
וזו לא הגדרה שלי, ומשם ממשיכים הלאה לרחבי לאוס.
אם את בצפון (צ´יאנג מאי, אח, צ´יאנג מאי הנפלאה) זה קצת יותר בעייתי - יש ארבע דרכים.
- אוטובוס לגבול וסירה מהירהspeed boat 1
במילה אחת - ס-י-ו-ט. שבע שעות על סירה ברוחב חצי מטר, כשרגלייך צמודות לך לחזה, הקסדה על הראש, הרעש בלתי נסבל וכל רגע נדמה שמתהפכים. מאד לא מומלץ. מחיר כולל אוטובוס - כ - 2000 באט.
- אוטובוס לגבול וסירה איטיתslow boat 2

יותר עדיף, תלוי בעונה. בעיקרון - יומיים (טיפ: יש גם של שלושה ימים לשים לב שמה שלקחת הוא לא השלושה) של שייט (עם הפסקת לילה בכפר מקומי) בסירה גדולה ופתוחה, כך שבעונה הקרה (עד מאי בערך) צריך לקחת בגדים חמים אבל זה בהחלט נסבל. בעונה החמה לעומת זאת זה כמו לשבת בתוך טוסטר אובן. נשרפים שם ומתייבשים שם... ממש לא נעים. מוולץ רק בעונה הקרה וגם אז עם בגדים חמים. מחיר כולל אוטובוס ולינת לילה - כ - 2000 באט.

3. אוטובוס לגבול ואוטובוס לתוך לאוס:
נסיעה שלא נגמרת. בין 48 ל-36 שעות של נסיעה באוטובוס בכבישים גרועים דרך כל חור בצפון מערב לאוס בערך. אה כן, גם עלול להיות די צפוף, ובהתאם לעונה - חורף קר נורא, קייץ חם נורא (איין מיזוג אוויר, כמובן). עלות כוללת - כ - 1800 באט.
4. טיסה:
מנמל התעופה של צ´יאנג מאי, טיסה בת שעה עם "לאו אויאישן" נוחתת בנמל התעופה בלואנג פרבנג. קצר נעים ונוח. מומלץ (לטעמי שווה להשקיע עוד קצת ולהגיע כמו בן אדם, במיוחד במקרה זה). מחיר - כ - 3000 באט.


לגבי ויזה ללאוס: ניתן להוציא גם בצ´יאנג מאי וגם בבנגקוק, במחיר של כ - 2000 באט לויזה תוך יום אחד (קצת פחות, כ - 1800 באט לויזה תוך שלושה ימים). אם מגיעים בטיסה מקבלים בעלות דומה ויזה בשדה התעופה, אבל לעשרה ימים בלבד.

אני ממליצה על מסלול דרום צפון - כניסה (הכניסה הקלה והזולה ביותר) מנונג-קאי, ישר לעיר הבירה ויאן-טיאן. אין שם מה לעשות, עיר משעממת. אם במקרה נתקעתם בה, אל תלכו למוזיאון, אין שם כלום, אבל אתם יכולים לקחת אוטובוס מהרחוב הראשי ל"פארק הבודהה" שם מוצבים המון פסלי בודהה. טוק-טוק לא יקח אתכם, זה איזה 20 ק"מ. ניתן להתאכסן שם ב- haysoke guest house 2, גסט האוס שיש בו חדרים במגוון מחירים, מ - 4$ ל - 20$. (קחו בחשבון שויאן טיאן יקרה יחסית ללאוס, ברוב המקומות חדר טוב יעלה כ - 4$). יש גם את האח הגדול שלו, haysoke guest house 1, אבל הוא יקר יותר (ומפואר יותר, כמובן). מויאן טיאן לוקחים אוטובוס מתחנה מרכזית לואנג ויאנג (3-4 שעות נסיעה, תלוי בכבישים).
ואנג ויאנג היא מרכז הענינים של לאוס. כפר קטן שיושב על הנהר. שם ניתן לעשות קיאקים או אבובים (או שניהם) על הנהר, לטייל במערות, לראות לגונות, לעשות טיולי אופניים או אופנועים, וסתם לשבת על שפת הנהר. אם יש יותר זמן, אפשר גם לקחת משם טיול מאורגן ל"נאם נגום" - אגם ובו מאות איים. ניתן גם לקחת לשם אוטובוס (כל אחת מ - 1000 הסוכנויות שם תסדר לכם מה שתרצו) ולישון בגסט האוס על אחד האיים.
בואנג ויאנג לנסות את הגסט האוס "דוקון 1" (יש גם 2 ו - 3, פחות מוצלחים) ואם לא, כל שאר הגסט האוסים צמודים אליו מכל הכיוונים.
ואנג ויאנג היא המקום להעביר לפחות 4-5 ימים אם לא יותר. משם לוקחים אוטובוס מתחנה מרכזית אל לואנג פרבנג. לואנג פרבנג היא עיר קטנה שמזכירה להפליא פרובנס צרפתי (בכלל, כל לאוס, כמו גם קמבודיה ו-ויאטנם, מושפעת מאד, בשל הרקע ההיסטורי שלה, מצרפת והעדויות הן במאפיות שיש שם בכל פינה, בביסטרואים ובבגטים הנפלאים שלה). בלואנג פרבנג מומלץ הגסט האוס "souansavan". מלואנג פרבנג אפשר לקחת יום סיור למפלים (יש שני מפלים, גדול וקטן ושניהם נחמדים. אם אתם מגיעים לגדול ומציעים לכם לטפס למעלה, אל. אין שם כלום, זה רק מיתוס שרבים, ובניהם אני, התפתו לבדוק...). מעבר לזה אפשר לקחת סיור למערות, אבל בהנחה שעשיתם את זה כבר בואנג ויאנג, זה לא הכרחי. הן פחות מרשימות.
מלואנג פרבאנג עולים צפונה באוטובוס אל העיר לואנג נמטה וממנה ניתן לצאת לטרקים בני שלושה או ארבעה ימים לשבטי הגבעות באיזור.
מלואנג פרבנג אני ממליצה לקחת טיסה לצ´יאנג מאי. קימות כמובן כל הדרכים האחרות שהזכרתי, אבל הן לא ממש מומלצות... שווה להשקיע עוד קצת ולא לסבול. (דרך אגב: יתכן ויאמרו לכם לטוס עם "תאי" ולא עם "לאו אויאישן", אז לידע - תאי אכן מרשימה וגם נותנת פרח בסוף, אבל לאו היא חברה טובה בהחלט ואפילו נותנת ארוחה קלה וטעימה.)

הערה נוספת:

אם בכל זאת תרצה להאריך את הטיול בלאוס יותר, תוכל לרדת באוטובוס דרומה מויאן טיאן, לעצור בעיר סוואנקט לבקר במקדשים קמרים (כמו בקמבודיה) ולהמשיך ל 4000 האיים שזו הנקודה בדרום לאוס בה מתרחב נהר המקונג לדלתא ולכן יורד בו מפלס המיים, דבר שחושף איים רבים על קרקעיתו. נחמד, לא חובה.

זה סיקור כולל של הסיבוב המדובר, אם יש שאלות נוספות - בכיף.

שמועות אומרות שאני לא צריך לתכנן כלום. (המילא אין לי מושג בזה ) כל מה שאני צריך לעשות זה לנחות בבנגקוק לקשר הישראלי ושם הכל יסתדר.
איך אני מגיע לשם ולעוד מקומות שכמותו?

זה הכי קל. סע לקוואסן ותגיע בערך לאמצע הרחוב, תסתכל קדימה או אחורה (תלוי מין הסתם מאיזה כיוון אתה מגיע ) ותיראה מגן דוד ענקי שמתחתיו כתוב הקשר הישראלי. אם משום מה הורידיו את השלט הזה, פשוט חכה שתי שניות עד שתשמע מישהו שמדבר עיברית, לך אחריו והגעת לקשר.

...האמת היא שבפעם הראשונה שאני הגעתי למזרח, לא היה לי שמץ של מושג מה יש שם, לא בדקתי ולא התענינתי (למעשה החלטתי לטוס בערך שבוע לפני שטסתי), וטיילתי יופי. מצד שני - אני הגעתי לזמן בלתי מוגבל, כך שיכולתי להרשות לעצמי כמה טעויות וזמן הסתגלות ולמידה שרציתי. מכיוון שזמנך כן מוגבל, אני הייתי מציעה כן לחשוב על תבנית כללית של טיול שאתה מעוניין לעשות, אחרת אתה עלול למצוא את עצמך רובץ את חצי מזמנך. זה לא אומר שאתה צריך להגביל את עצמך בדיוק לתכנית, אבל בד"כ תמצא אנשים שישמחו להצטרף אליך לאן שתרצה ללכת. אני חייבת להגיד שאני לא מתה על הקשר הישראלי, למרות שנחמד לנחות שם לחומוס לפעמים, אבל עם או בלי קשר ל"קשר", תוך זמן קצר (אם לא כבר בטיסה) כבר תכיר אנשים שיבוא לך לטייל איתם. בקיצור - לא לדאוג יותר מדי, להגיע עם מושג מסויים לאן אתה רוצה ללכת ומה אתה רוצה לראות, וזהו. לנסע ודי.