ואף מילה על צעדת השריון? ? מפתיע,כמדומני זה מחר?

ובנימה אישית- ככה זה נראה על כסא "גנן" נובמבר 91 שיזפון.

חש"ן הוא מסגרת אטומה, מרובעת שלא אכפת לה בשיט.
רק יוצאי שיזפון אוהבים את "החייל", על פי רוב בשל היבריס היחידה החמור שהם לוקים בו, ובהעדר רעות לוחמים אמיתית המחושלת בשדה הקרב.

אני מכיר רופא טוב שיכול לעזור..בסה"כ מדובר בשרות צבאי, על מה כל המהומה?

כמי ששנים לא אהב את "השרוכים" עד שהתבגרתי קצת - אוכל לומר לך שמעטות היחידות הקרביות שחושלו באש הקרב שזוכות לרעות כמו שיש בשזפון. ההסבר לנושא: האיכות הגבוהה של חבורת מצטיינים המונעים ע"י מוטיבציה גבוהה להשקיע בחניכים ומחויבות להצלחתם. זו חבורה של לומים עימם "השמים הם הגבול". וכמו שאמרתי - צר לי שאינך מודע לכך ואינך מבין זאת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי freedom_fighter חש"ן הוא מסגרת אטומה, מרובעת שלא אכפת לה בשיט. רק יוצאי שיזפון אוהבים את "החייל", על פי רוב בשל היבריס היחידה החמור שהם לוקים בו, ובהעדר רעות לוחמים אמיתית המחושלת בשדה הקרב.

you dont know what you are talking about
!!!probbly you havent been "ganan" in your life, so dont say what you dont know

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

יוס!
חבל שאתה מתכחש לכך שאתה אוהב את החיל (ואת הטנקים)!

אבל, אני חייב לומר שאתה צודק באופן מסויים. אין באמת דבר כזה רעות שיריונאים, אולי אצל קצינים, אבל אל אצל חיילים.
מצד שני אתה טועה בכך שאתה גוזר כי רק יוצאי שיזפון אוהבים את החיל, נכון שיש חוויות מסויימות שאנחנו אוהבים פחות, אבל זה לא שאנחנו שונאים את החיל.
בהחלט יכול להיות שהמסלול (הכשרה) הקצר או היעדר הנסיון לטפח גאוות יחידה בקרב החיילים בחש"ן הם הגורמים לתופעות עליהן את מדבר. אני מפנה אותך למאמרו של עופר דרורי בנושא. עם המאמר אני מסכים חלקית ובהזדמנות אביא פה את השגותיי ותוספות שלי.
אני מקווה שקציני השריון שקראו את תגובתך יקחו אותה לתשומת לב (אגב, לדעתי אתה מכיר לפחות את חלקם).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

היה לנו אימון מחקלתי בשיזפון. לא יודע איך זה הכיסא גנן במרכבות המאוחרות יותר, אוו בטנקים אחרים, אבל הכיסא גנן של הסימן 4 הוא פשוט כורסת קינג קוייל. רק חסר איזה מקרר בירות קטן בהדום היד, ומנועי עיסוי בגב הכיסא.

כסאות הגנן שאני הכרתי היו קשים וכואבים..קרים בחורף ורותחים בקיץ,אך יכולת הספיגה שלהם לכדורי מאג היתה מרשימה, זה תענוג די מפוקפק לנשום טונות של פודרה,ולשבור את הגב בג'עגו'עים..
ללא ספק אחת החוויות היותר מהנות להיות קשור לצריח של טנק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דן 137 כסאות הגנן שאני הכרתי היו קשים וכואבים..קרים בחורף ורותחים בקיץ,אך יכולת הספיגה שלהם לכדורי מאג היתה מרשימה, זה תענוג די מפוקפק לנשום טונות של פודרה,ולשבור את הגב בג'עגו'עים.. ללא ספק אחת החוויות היותר מהנות להיות קשור לצריח של טנק.

!!!AMEN for that

" למה לרוץ כשאפשר לנסוע! "
בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על מותה של אהובתנו-מדינת ישראל.
נרצחה בידי בני בליעל, רודפי בצע ושררה, אנשי ריב ומדון.

להיות תלוי הפוך על כסא גנן שהתנתק מהצריח ומחובר בשרשרת המותחן בלבד, שהפנים חמישה ס"מ מהמזקום והטנק עוד נוסע...
יש דברים שלא שוכחים (ולא סולחים)
במקרה הזה למי שתכנן את החיבור של כיסא הגנן לשוט עם צריח מסוג מסוים.

טל

זכרתם להיכנס בזמן לפני זריקת רימון?
או שכמוני נופלים על הטען בשניה האחרונה?

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

טל, האמת סיפורך קורע לב. לא רוצה לחשוב על זה בכלל.
היום הכסאות שונים לחלוטין. בבזים ובסימני 4 הם עם ריפוד של סופה (מזור לישבני פל' ל' הדואבים מהערב), מחוזק בקפיצי מושב של מסק"ר. ותופיס לזה את המתקון לנשק, למ.ק., ידיות אחיזה ואפילו צג של המענ"ק.
כשעברנו לבז, טליק רצה שהגננים ישבו בכיסא נמוך, עם הרגליים בפנים (ללא שום אחיזה בכלום) - פחד. לשמחתי הורדנו אותו מכך, ובסופו של דבר קיבלנו את הכיסא המשופר.

היום הסיפורים מסתיימים בגנ"צ ששוכח להקליק ומוצא את עצמו נדבק ל-0.5 ובוחן מקרוב את העורפן או מבצע פזצט"א לתפארת מדינת ישראל על הסוללה שבה הטנק נתקע (וכמובן רק בפל' כ').
לשמחתי גם הקטע הדבילי של להוריד את כסאות הגנן כל מחזור ושוב להעלות אותם בפתיחתו (ורק כדי לגלות כמה ברגים, מותחנים או בננות הספיקו להימלט על נפשם מהמשטח) עבר מן העולם.
תתפלא לדעת, כי יש היום גם כסאות גנן בפלוגות המסלול באימון המתקדם (=צמ"פ), והסמ"חים שם עוברים קורס גנן מזורז בהיבטי חניכת השטח.

בשוט היו שני סוגי צריח אך כסא גנן אחד שלעתיתים לא התאים במיוחד לצריח והיה משתחרר למרות שחוזק כהלכה.
בכול מחזור הינו מפרקים את הכסאות ובדרך כלל מעלים אותם חזרה לטנקים בקצב הריו חץ רק אחרי המט"זים.
את המטז"ים הינו עושים מהמשטח שהגננים יושבים על כסאות בית ספר, מחזה סוריאליסטי. בנוסף לכול הצרות, ה0.5 בשוט היה מחובר למוט הקסנון ("שמוק" בפי העם) שלא תוכנן לעמוד ברתע של המקלע ובטח לא בירי צרורות. באחד המט"זים נשבר השמוק והמקלע נפל לצד הצריח, המושכות שהיו קשורות למדף הטען נמתחו וצרור ארוך תפר את המשטח והעיף נטזים לכול הכיוונים.
אומנם ישבתי על טנק בצד השני של המשטח אבל גם את המקרה הזה יהיה לי קשה לשכוח...

טל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal53 להיות תלוי הפוך על כסא גנן שהתנתק מהצריח ומחובר בשרשרת המותחן בלבד, שהפנים חמישה ס"מ מהמזקום והטנק עוד נוסע... יש דברים שלא שוכחים (ולא סולחים) במקרה הזה למי שתכנן את החיבור של כיסא הגנן לשוט עם צריח מסוג מסוים.

לעניות דעתי, צריך לא לסלוח לצוות שהתחפ"שן בטפ"ש.

ככה נראה טנק שהגנן שלו לא היה מספיק ערני- שני הזחלים פרוסים,ועוד בציר הררי{"אורנה"} וזה שווה המון המון עבודה אחרי זה..{שימו לב לזוית של "שערות שולמית.."}

למטה-מבט מהכסא בציר הררי- חדי העין יבחינו בשתי נקודות שחורות באויר מעט מעל ומשמאל לציר-ואלו הן המדוכות חצי שניה לפני הפיצוץ.
שאר התמונות הן במשטח הטנקים במהלך אימונים.

תחת הסלוגן "השריון לוחמים בעקבי הדרך", התקיימה היום צעדת לטרון בפעם ה-16, בסימן חמישים שנה למבצע קדש.

למרות מזג האוויר, השתתפו בצעדה כ-5,000 צועדים, ביניהם קציני וחיילי החטיבות הסדירות של חיל השריון וקבוצות מאורגנות של ועדי עובדים כגון חברת החשמל ורפא"ל.

את צעדת לטרון, שהתקיימה היום כאמור בפעם ה-16, יזמה עמותת יד לשריון בשיתוף עם חיל השריון. הצעדה,שאורכה שישה קילומטרים, יצאה מאתר יד לשריון בלטרון, עברה צפונית למנזר לטרון, בעמק איילון והסתיימה באתר יד-לשריון. במהלך הצעדה היו משולבות תחנות מידע על חיל השריון, היסטוריה של עמק איילון ומבצע קדש. בסוף הצעדה זכו ילדי הצועדים ליהנות מהפעלת "מדע בצריח" בנושא מדע.

"אנחנו רואים בצעדה חלק חשוב בחיבור של צבא-חברה ואנחנו כחיל שריון פעלנו ופועלים להגברת המוטיבציה לגיוס לחיל השריון בעזרת משיכת בני נוער לצעדה" אומר סגן-אלוף אייל, קצין אגף מטה של קצין שריון ראשי.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_HE/pages/tans.gif]

אני נגד.
צבא-צבא.
חברה-חברה.

זה מספק למערכת תרוצים מעולים להיות בזבזנית, לא לחקור את עצמה לעומק, ולא לספק תשובות ובטחון של ממש.

ביסל"ש שלח לצעדה פלוגות טירונים מחטיבות 7, 188, ונדמה לי שגם 401 אבל אני לא בטוח.
אחת מפלוגות הצמ"פ (היום כבר קוראים לזה אימון מתקדם, ואני לא אגיד איזו מטעמי ב"ש) שלחה לשם פלוגה, אבל המסכנים איבטחו שם עם מ.ק. ואפודי כוננות- כל הבאסה...
בכל מקרה הצעדה התקצרה בגלל הגשמים, וזקני החיל (כמו אורי בן-ארי, מח"ט 7 בתקופת מלחמת קדש, והאלוף במיל' ברן אדן, שהיה מג"ד 82 ) העבירו הרצאות בדרך, עם דגש על מלחמת קדש.
מעניין אותי כמה עולה הצעדה הזו למשלם המיסים, הבנתי שלקחו כסף מהצועדים, אבל עדיין אני לא יודע אם יש לדברים כאלו מקום בתקציבים ההולכים ומצטמצמים של צה"ל.

"שימו לב שימו לב, יש מים חמים. חוזר שנית - יש מים חמים. חוזר שנית - יש מים חמים"

לדעתי עדיף לוותר על מטווח אחד ולקיים צעדה כזאת, מורשת קרב וטיולים בארץ הם מהדברים שעדיף לחסוך בשבילם.