לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 29-05-2005, 23:52
  משתמשת אנונימית משתמשת אנונימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 57
עזרה החיים שלי אבודים...

הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמשת זו בשם אנונימית בת 16 .
להלן ההודעה שהתבקשנו להעלות :


אני לא יודעת אם תוכלו לעזור לי, אני בכל מקרה רק רוצה לשפוך את ליבי ותודה מראש על ההקשבה...

אני מרגישה בזמן האחרון שהחיים שלי נעשים גרועים מרגע לרגע...אני יודעת שיש אנשים שסובלים יותר ממני, אבל אני באמת מרגישה רע ואני לא מצליחה לצאת מזה...

כבר כמה זמן שהמצב הכלכלי בבית לא משהו, אבל בזמן האחרון הוא הדרדר ממש...אבא שלי מובטל והלחץ בבית הוא גדול. ההורים שלי כל הזמן רבים, והתחושה בבית ממש לא טובה...

חוץ מזה אמא שלי צריכה עוד מעט לעבור ניתוח...שאני לא בדיוק הבנתי על מה, ואני די חושבת שמסתירים ממני משהו...אני רק לא יודעת מה, אבל זה קצת מפחיד אותי...

ומי שזוכר את האשכול על הסבתא שמדרדרת במצבה- אז זו גם אני...והמצב ממשיך להדרדר...

אני לא מצליחה להתרכז בלימודים ועכשיו בתקופת המגנים והבגרויות זה לא ממש טוב....(ביום חמישי למשל היה לי מגן ולמרות שלמדתי הרבה הלך לי ממש גרוע...).

ולאחרונה עברתי אירוע שאני לא יודעת אם אני יכולה להגדיר אותו כהטרדה מינית, הוא לא היה אונס או קרוב לזה חס וחלילה, אבל הכאב הנפשי והפיזי שהיה כרוך עם זה לא יוצא לי מהראש...



עם המשפחה שלי קשה לי לדבר כי כל אחד עסוק בענייניו וקשה לו גם ככה, ואני לא רוצה להיות עול נוסף עליהם...

והחברים שלי בכלל לא שמים לב למה שעובר עלי...זה גם קצת באשמתי כי אני מנסה קצת ליפות את המצב...אבל גם מי שמנסה לעזור עושה את זה רק מאי נעימות ולא באמת מכוונה לעזור... אני מרגישה שלאף אחד מהם לא באמת איכפת...אני מרגישה שלאף אחד בכלל לא באמת איכפת...

אני בוכה הרבה "סתם ככה", וגם הלילות שלי נוראיים...כל הזמן יש לי סיוטים ונדודי שינה...אני לא מצליחה לישון.

אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועם החיים שלי...אני לא הולכת להתאבד או משהו כזה אבל באמת אני מרגישה שהחיים שלי חרא...מעולם לא הרגשתי אבודה יותר, חסרת אונים...יש לי כל כך הרבה מה לעשות (בלימודים, בתנועת הנוער) אבל כל מה שאני עושה אני מרגישה שאין לו תכלית, שזה סתם, אני מחכה רק ללכת הביתה כל הזמן ולהיות עם עצמי...

):

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 30-05-2005, 00:13
  O.r O.r אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.05
הודעות: 837
שלח הודעה דרך ICQ אל O.r
ממש מורכב..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמשת אנונימית שמתחילה ב "החיים שלי אבודים..."

את לא יודעת כמה שהמצב הזה ,של חוסר אונים, אבודה, מוכר לי.
אני די בטוחה שהוא מוכר לרוב האנשים, מין תקופות קשות כאלה בחיים.

בקשר למשפחה שלך , אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות. רק לקוות לטוב, כך או כך זה יביא למשהו טוב.

בקשר לאמא שלך, זה ממש ממש מפחיד. אם את חושבת שלא מספרים לך משהו תשאלי, תלחצי, זה לא פחות חשוב שאת תדעי משאר אנשי המשפחה! זו אמא שלך אחרי הכול!!!

בקשר לארוע שעברת, אני ממש לא יודעת מה לומר לך...אני רק חושבת שאת צריכה לשתף חברים טובים בתחושות שלך, בפחדים, במה שאת עוברת. אני בטוחה שבדרך כלשהיא הם ידעו יותר טוב מכולנו מה לעשות. הנה, תראי אותי. יש לי חברה שהיא על סף אנורקסיה, בהתחלה נבהלנו ולא ידענו מה לעשות ועכשיו אנחנו נוקטות באמצעים, ואנחנו היחידות שיודעות את זה. זה לא ממש ניתן להשוואה, אבל בכל זאת.

בקשר ללמודים, זנ יכול להיות משהו שיעסיק אותך פחות או יותר. מנסיון, אם תנסי להצליח כמה שיותר, תנסי ללמוד תחשבי פחות על שאר הצרות. למרות שלרוב זה בדיוק ההפך. אבל אפשר לנסות, לא?

אני לא יודעת מה עוד להוסיף, אני רק מקווה שעזרתי קצת.
בהצלחה, אם בא לך תפני אלי בפרטי ...

רינה
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 01-06-2005, 15:50
  KLUTCH KLUTCH אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.05
הודעות: 218
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמשת אנונימית שמתחילה ב "החיים שלי אבודים..."

אני אתחיל מהמשפט האחרון שלך:
ציטוט:

אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועם החיים שלי...אני לא הולכת להתאבד או משהו כזה אבל באמת אני מרגישה שהחיים שלי חרא...מעולם לא הרגשתי אבודה יותר, חסרת אונים...

הרבה מכירים את ההרגשה שאין כבר טעם לחיים, כולם חושבים על לסיים את חייהם וחושבים על כל מיני דרכים או פשוט מתפללים פשוט לא לקום יום אחד.. . כשמשקיעים טיפה מחשבה, וחושבים על הסובבים שלנו, כולנו מגיעים בסוף למסקנה שאוהבים אותנו וזה מאוד יפגע בהם אם חס וחלילה משהו יקרה לנו או יותר גרוע שאנחנו נעשה משהו לעצמנו. תחשבי על זה קצת.. את תראי ששום דבר לא שווה את השניה הזאת של הכאס והייאוש שיכולים לגרום לטרגדיות שאף אחד לא רוצה במשפחתו.

אני ממליץ לך לשים את רוב הבעיות שלך בצד ולנסות לא לחשוב עליהם, במיוחד כשאת לומדת לבגרויות או מתכונות עכשיו. כי בסה"כ הם יסללו לך חלק לא קטן מהעתיד.
עם הבעיות שלך את יכולה להתמודד אם תשתפי חברות קרובות. קשה לשתף בני משפחה אבל לחברים שאת סומכת עליהם יותר קל להפתח. אני ממליץ לך פשוט לשבת עם חברה אחת טובה מאוד שלך שאת מרגישה בטוחה איתה, ולאט לאט לספר לך את הסיפור שלה. לא להעמיס גם עליה יותר מידי כי גם היא לא תדע לבסוף מה לעשות!.

אחרי שתסיימי את הלימודים שלך, אני מקווה שתתפסי עבודה שתעזור לך בנושא של הכסף. ההורים שלך אני משום מה בטוח לא ירצו לקחת ממך שום שקל אבל ככה לא תצטרכי לבקש מהם וזה יכסוך לך אבל יותר להם, שכן קשה מאוד להגיד לילדה שלך שמבקשת כסף ליציאה - "אין לנו.." .

בקשר למצד הבריאותי במשפחה אני מקווה שיהיה לכולכם ובכלל לכולם רק טוב ובריאות.
כאן אני לא יכול כל כך לעזור לך כי אין הרבה פרטים וגם אם היו, לא היו לי ממש כלים לעזור.

לסיום, אני שוב פעם רוצה לחזור להתחלה ולהגיד לך לבלות עם חברים ולספר להם מה את מרגישה ומה עובר עליך. ואם את גם בתנועות נוער, אני יודע שיש שם אנשים טובים וזה כמעט כמו משפחה נוספת ככה שאני לא חושב שאנשים לא יתיחסו אליך שם אלא אפילו ינסו לעזור הרבה יותר, השאלה היא רק אם את תפתחי אליהם!..

אני מקווה שהאשכול הבא שלך יהיה רק על התלבטויות שיש לך בנושאים אחרים לגמרי שאותם תוכלי לרשום במשתמש שלך!
(אם תרצי לדבר איתי עוד, אין לי בעיה לקבל הודעות פרטיות. אני לא גדול ממך בהרבה ככה שאולי יהיה לך יותר קל לדבר איתי)
להתראות

נערך לאחרונה ע"י KLUTCH בתאריך 01-06-2005 בשעה 15:52.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 04-06-2005, 02:35
צלמית המשתמש של KfitzKfotz
  KfitzKfotz KfitzKfotz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.04
הודעות: 620
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמשת אנונימית שמתחילה ב "החיים שלי אבודים..."

היי,

קטונתי בשביל לדעת מה את עוברת ואיך לסייע בפתרון הבעיה/יות.
כמו שכתבו, זה ממש מצב מורכב ולא קל שכולל בתוכו המון גורמים.
העזרה שנחוצה לך כאן, היא לא שאבא שלך ימצא עבודה למשל. (אני מקווה שימצא כמובן בקרוב,
אבל לא לזה אני פונה, אני פונה אלייך).
העזרה היא שתמצאי מישהו או מישהי או אפילו כמה אנשים שיהיו לך לאוזן קשבת וכתף תומכת בתקופה
הקשה הזאת. אני יודע שמאוד קשה למצוא חברים/חברות בעיקר אולי בגיל שלך (לא ציינת בת כמה את,
אבל לפי הבגרויות את בטח בתיכון) שיש להם את היכולת להקשיב לחברה שלהם שלא נמצאת בתקופה
טובה. רב בני הנוער לצערי, מתעסקים יותר מדי בעצמם ולא מסתכלים לפעמים גם על הסביבה.
אם כן, תנסי למצוא אדם, שאת מרגישה שיותר קל לך לדבר איתו, שנעים לך לדבר איתו, שקל לך להיפתח
אליו. זאת יכולה להיות יועצת השכבה, מחנכת, מורה אחרת, או אפילו חבר וירטואלי (כמו אנשים כאן
בפורום למשל). את תראי, ששיתוף של אנשים במה שאת מרגישה יקל מעלייך, אפילו אם טיפה, את הלחץ, ותרגישי קצת יותר טוב.
לגבי הלימודים, אני מתאר לעצמי שזה כמעט בלתי אפשרי להתעסק בללמוד לבחינות כשיש הרגשה שכל
העולם סביבך קורס. המחשבות שלך עסוקות בדברים אחרים מלבד הלימודים וזה קשה להתרכז.
אבל תנסי להכריח את עצמך. עד כמה שזה נשמע לא הכי טוב, תנסי ללמוד בכוח. תגידי לעצמך כל
הזמן : "אני יכולה להתרכז... אני יכולה לעבור את המבחן הזה..." תעבדי על הכוח רצון שלך ואם
תאמיני בעצמך, גם תצליחי ! אל תוותרי !
והכי חשוב שתזכרי, שלכל אדם יש תקופות טובות יותר בחיים ויש תקופות רעות וקשות יותר בחיים.
זה כמו גאות ושפל.
כל תקופה מסתיימת בסופו של דבר, וגם זאת תסתיים ואחריה תבוא תקופה טובה יותר. תסתכלי על
זה ככה. תהיה אופטימית. זה קשה, אני יודע. אבל את חייבת.
ובכל מקרה, אם את רוצה שמישהו יקשיב לך, את מוזמנת לשלוח לי גם כן הודעה פרטית, ואני מאוד
אשמח להשיב ולסייע במה שאוכל.

מקווה שתרגישי יותר טוב.
קפיץ-קפוץ.
_____________________________________
|KfitzKfotz|

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 13-06-2005, 19:40
  משתמשת אנונימית משתמשת אנונימית אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 57
תגובה
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי KfitzKfotz שמתחילה ב "היי, קטונתי בשביל לדעת מה..."

להלן תגובה בשם המשתמשת האנונימית :


קודם כל תודה רבה למי שהגיב...
אני מצטערת שאני מגיבה טיפה באיחור. קראתי את הדברים שלכם ממזמן אבל לא ידעתי מה לכתוב.

הממ אני רק יכולה להגיד שעם יועצת בית הספר לא דיברתי...אבל דיברתי עם חבר טוב (שהוא גם חבר מהתנועה) ודיברנו כמעט על הכל...
לא יודעת כמה זה עזר...אני לא מאלה שדיבורים עוזרים להם...נכון זה הוציא ממני אבל חוץ מזה ההרגשה נשארה חרא...

בכל מקרה, כמה עידכונים...-
יש לי מחר ראיון עבודה...אני מקווה שאני אתקבל.

עם הלימודים סיימתי את כל המגנים ונשארו לי 2 בגרויות...אני מקווה שיהיה בסדר...

המצב הבריאותי לא השתפר...לא יודעת מה יהיה...אני מרגישה בלחץ אדיר...כל יום יכול לקרות לאמא שלי משהו וזה הכי מפחיד בעולם.

חוץ מזה החיים שלי עסוקים ממש...אני עובדת פה ושם (בייביסיטר), עסוקה בתנועה המוןןןןן...בבקרים עוד מדי פעם לומדת...ומקווה להתחיל עבודה מסודרת ואולי אולי קורס מד"א...(זה עולה הרבה כסף...)
זה קצת מרחיק אותי מהצרות, אבל לא יותר מדי...

זהו.

רציתי רק להודות מאוד למי שהגיב.

את האמת, שמפורום כזה ציפיתי לטיפה יותר איכפתיות, אבל כנראה שציפיות יש רק על כריות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 13-06-2005, 21:27
צלמית המשתמש של Gwenhwyfar
  Gwenhwyfar Gwenhwyfar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
שלח הודעה דרך MSN אל Gwenhwyfar
ערב טוב !
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי משתמשת אנונימית שמתחילה ב "החיים שלי אבודים..."

דבריך מאוד הזכירו לי אותי, בדרך ההתמודדות שלי ובקבלת עזרת אחרים .
זה לא עוזר להעמיד את עצמי במקומך- אני יודעת, כי אין להשוות עוצמת חוויות אך אני מקווה שאוכל להעניק לך פרספקטיביות מעט חיוביות יותר .

תראי, מצב כלכלי הוא לא דבר פשוט והוא לא דבר שנוצר ביום אחד, הורינו עובדים קשה מאוד בשביל לפרנס עצמם ואת ילדיהם ולהעניק להם את כל מה שבאפשרותם; אך לעיתים נקלעים למשברים שקשה לעמוד בהם וקשה גם להיחלץ מהם וכאן נדרשת עזרה מבחוץ, אם זה ביטוח לאומי או לשכת העבודה (עזרה מיינורית אך עדיין לא מבוטלת) ולכן רצוי לבחון אפשרות שכזו ולהראות להוריך שאת תומכת ושם בשבילם, עם או ללא כסף .

בנוגע למצב הבריאותי של אמך, התיאור שלך הזניק אותי 11 שנים אחורה לפני ניתוח שאימי הייתה אמורה לעבור, כולם היו מאוד דיסקרטיים ושומרי סוד וזה היה עוד יותר מלחיץ, לא רצו לספר לי לקראת מה היא הולכת ובדיעבד טוב היה לי לשמוע על זה רק לכשזה עבר, ככה ההתמודדות היא ריאלית ואופטימית יותר (שהנה הכל עבר בשלום ושנוכל להתמודד כמעט עם הכל) .
מצד אחד אני יכולה לומר שהם "חסכו" ממני חששות ודאגות אך מצד שני אלו מאוד לגיטימיים לכשמדובר באנשים הקרובים אלינו ביותר, אך הורינו לרוב לא משתפים אותנו במה שקורה, כי יש להם את הצורך לשמור אותנו מחוץ לבעיות;
מה שנקרא : "כל דבר בעיתו" .
אז החששות שלך מוצדקים כי מדובר על אחד האנשים הקרובים לך ביותר, אך הדרך היחידה שתוכלי לסייע לאמך זה בעזרת אופטימיות ואהבה, זה כל מה שהיא צריכה בשביל להחלים (האמיני לי !)

בנוגע ללימודים - חשוב שתשקיעי ואך ורק בשביל עצמך כי זו ההזדמנות שלך, סמכי עלי שממש לא תרצי להשלים בגרויות לאחר התיכון ובטח ובטח שלא לאחר צבא; בגלל זה הקדישו לבגרויות את גיל ההתבגרות
זה קשה ומגעיל ונראה אין- סופי, אך האמיני לי שיש לזה סוף והוא עף אפילו מבלי לשים לב, את תראי איך In No Time את תהיי מאחורי זה ותהיי שמחה שהיית חכמה מספיק בשביל לסיים את הכל בזמן הנכון .

לגבי חבריך - המצב יכול לנבוע מהזנה של שני הצדדים, מכך שאת לא משתפת ואולי (בלי לשים לב) מתרחקת ומשקיעה זמנך בדברים שמשכיחים ממך את המועקה, כמו התנועה שאת משתייכת אליה ולכן ללא משים את גם מזניחה חבריך .
זה חשוב להשקיע בדברים שאת אוהבת וזה כ"כ גורם לך 'להעביר' את היום ולהרגיש שיש תכלית ותחומים להשתלב בהם, אך חשוב בד בבד לשלב את הדברים הבסיסיים לקיומנו - חברים, "לא טוב היות האדם לבדו" .

אני חושבת שבמצב שכזה סדר עדיפויות הוא מונח המפתח, את חייבת לסגל לעצמך אורח חיים קבוע ובריא על- מנת שתוכלי להתמודד ולשרוד את הדברים שעוברים עליך, זה בסדר גמור שהם משפיעים עליך אך אל תתני להם להרוס אותך ואת בריאותך !
תקומי בבוקר, תגידי תודה לאל שאת ומשפחתך חיים, תסתכלי על הציפורים מצייצות ותאמרי לעצמך שבפניך יום חדש מלא הזדמנויות חדשות שרק מחכות לך (אם זה ראיון עבודה ואם זה מבחן להצליח בו) .
תחייכי ותשדרי לסובבים אותך חיוך ושמחה, זה עושה פלאים ומעודד מאוד !
בנוגע ללילות, תשתי לך חלב או שוקו ותנסי לעשות מדיטציות עם מוזיקה מרגיעה ונשימות עמוקות (זה עוזר) .
והכי חשוב שתתמודדי ואל תדחיקי, תדברי ותשתפי את הסובבים אותך במה שעובר עליך כי אסור לשמור דברים בבטן, תהיי חזקה ותשדרי לכולם אופטימיות וקרן אור; אחרי הכל אנו - הנשים, עם חזק ושורד !

תמיד כאן בשבילך ושולחת לך חיבוק גדול !
רחלי .
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 13-06-2005 בשעה 21:37.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 14:01

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר