דו"ח הקבילות בצה"ל: זינוק בתלונות נגד מפקדים
מספר התלונות של חיילים נגד מפקדיהם זינק ב-25% בשנה החולפת - זה הנתון המדאיג שעולה מדו"ח נציב קבילות החיילים המתפרסם היום. הנציב עצמו קובע כי עלייה זו "מטרידה", ומותח ביקורת על רמת המפקדים. באחד המקרים, ביקש חייל ללכת לקב"ן, ומפקדו הציע לו "ללכת לקפוץ מעץ גבוה". במקרה אחר, נמנע מחיילים אוכל
צה"ל שלנו, מודל 2005:
סמל מחלקה שאסר על חייל ששבר שן באימון לחפש אותה "כי זה לא חשוב כמו מחסנית"; איש קבע שכינה חייל "חתיכת הומו"; קצינה שהביעה חשש כי אם חיילת תתאבד היא "תלכלך לה את הרצפה בדם" וחיילת שנדרשה להתחפש לבובת פרווה כדי להנעים את זמנם של ילדי הנגדים - כך נראה דו"ח קבילות החיילים לשנת 2005.
6,048 קבילות הגישו בשנה החולפת חיילים בשירות חובה, קבע ומילואים לנציב הקבילות, לעומת 5,943 קבילות שהוגשו בשנת 2004 (יש לציין כי שנת 1993 מחזיקה בשיא הקבילות – 8,938). מתוך הקבילות שהוגשו וכבר נבדקו, נמצאו כ-60% מוצדקות. מרבית הקבילות (80.5%) עסקו בנושאים הרגילים: יחסי מפקד פקוד, טיפול רפואי, תשלומים, תנאי שירות לפרט, שיבוץ, סדרי שירות מילואים, רשומת, תעודות וסמלים. רוב הקובלים הם חיילי חובה (3,903 קבילות). דווקא בקבילות חיילי המילואים נמשכת מגמת הירידה (137 פחות משנת 2004).
הפרט המרכזי המזנק מהדו"ח הוא עלייה חדה בקבילות חמורות בכל הקשור לתחום שעניינו יחסי מפקדים פקודים: מ-2,064 בשנת 2004 ל-2,528 בשנת
2005 (זינוק של כ-25%). הנציב, תא"ל (מיל') אבנר ברזני, אף ציין את חומרת הממצאים במספר הקבילות בנושא זה. "לצערי", כתב, "נראה כי אמות מידה הנדרשות ממפקדי צה"ל בתחום זה אינן עולות בקנה אחד עם המתחייב מהאחריות שהוטלה עליהם על ידי הציבור". ברזני קובע כי העלייה בהיקף הקבילות בתחום זה "מטרידה כשלעצמה".
הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, התייחס היום לעלייה בכל הקשור לקבילות כנגד מפקדים בחומרה. הוא מינה את ראש אגף משאבי אנוש, האלוף אלעזר שטרן, לבחון את הדו"ח ולהגיש עד חודש יוני השנה המלצות לפעולות שצריך לבצע בנושא. כמו כן הודיע כי יזמן את נציב הקבילות תא"ל (מיל') אבנר ברזני להציג את עיקרי הדו"ח בפני פורום המטה הכללי.
אז אילו מעשים ביצעו מפקדי צה"ל? הנציב מונה בין היתר מקרים של התבטאויות פוגעות מצד מפקדים ("על שולחני הונחו קבילות על התבטאויות שהנייר איינו סובל"), ומציין גם פגיעה ממשית בזכויות חיילים. כך למשל, באחד המקרים נמנעה כניסת חיילים לחדר האוכל בגלל שהפרו את המשמעת. תחום אחר בפרק זה מתייחס להקלת ראש במצוקה נפשית של חיילים - כמו המקרה שבו הציע מפקד לפקודו "לקפוץ מעץ גבוה", לאחר שהאחרון ביקש להיפגש עם קצין בריאות הנפש. גם נושאים של סיכון שלומם של חיילים שלא לצורך עלה, כמו במקרה שבו נאלץ חייל שאינו חמוש להמתין בשעת לילה במחסום חיזמה באזור ירושלים - עד שמפקדיו יאספו אותו.
הנציב ברזני מציין גם מקרים בודדים שבהם בעת בירור קבילות נהגו מפקדים ובעלי תפקידים בחומר אמינות, תוך מתן עדות שקר. מקרה אחד פורסם השנה ב-ynet , ובו זייף קצין בדרגת סגן אלוף מסמך על מנת להדוף את קבילת פקודו – קצין בדרת רב סרן. לאור חומרת האירוע סיים הסא"ל את שירותו בצה"ל.
הנה רק כמה דוגמאות לקבילות המופיעות בדו"ח:
חייל בשירות חובה הלין שנגד מיחידתו כינה אותו "חתיכת הומו", תוך כדי חיקוי התנהגותו והשלכת אבנים קטנות לעברו. בעת בירור הקבילה טען הנגד כי החייל התנהג באופן לא ממושמע. נציב קבילות החיילים בדק ומצא פגם חמור בהתנהגות הנגד, ואת העובדה כי לא נענש על ידי מפקדו. הנציב קבע כי "מפקד שהתנהגותו משולחת רסן ובוטה, אינו ראוי להימנות עם שורת המפקדים בצה"ל", והמליץ לנקוט נגדו בצעד פיקודי מתאים.
נגד בשירות קבע התלונן כי קצין בחטיבה בה הוא משרת התבטא באופן גזעני בכך שאמר בין היתר "מספיק אחד מבני העדה... כדי לקלקל את הנוף". המפקד ננזף פיקודית על ידי המח"ט. הנציב המליץ למפקד החטיבה להוסיף לקצין גם הערה בתיק האישי.
"אם את חותכת ורידים אז אל תלכלכי לי את הרצפה", כך אמרה קצינה בדרגת רב סרן לפקודה, חיילת בשירות סדיר שאיימה להתאבד. אמה של החיילת הייתה זאת שהגישה את הקבילה בשם בתה. הנציב קבע כי מדובר בהתבטאות "חמורה ביותר", המליץ למפקדיה לנקוט נגדה צעדים פיקודיים חמורים ולשקול את קידומה בעתיד.
מש"קית ת"ש הלינה כי מפקדתה, קצינה בדרגת רב-סרן, דרשה ממנה להתחפש לבובת פרווה ביום מיוחד שבו הגיעו ילדי אנשי הקבע לבסיס. המפקדת טענה להגנתה כי כל חיילי הבסיס נרתמו לאירוע והיא עצמה אף חילקה ארטיקים לילדים, הנציב חשב כי אין זה ראוי שמפקד יחייב חייל לבצע תפקיד מסוג זה שגורם לו אי נוחות והמליץ להעיר לה על הפגם בהתנהגותה.
קבילה אנונימית חשפה מסכת התעללות חמורה של סמל מחלקה בבסיס אימונים של אחת מחטיבות החי"ר הסדירות. צוות של נקח"ל שהגיע לבסיס חשף התנהגות הסמל ואת חוסר הבקרה מצד מפקדיו. בין היתר כאשר גילה הסמל כי לאחד החיילים חסר כדור במחסנית, הורה לו לרוץ במהלך מסע של 32 ק"מ מתחילת הטור לסופו, וכך חוזר חלילה, הוא העניש חיילים בגין "התחצפות" בכך שהורה להם לרדת ל"מצב 2" (שכיבת שמיכה) כאשר על גופם אפוד, נשק וקסדה. זאת ועוד, הסמל דרש מחייל בעל פטור בגלל חשש משברי מאמץ להשתתף בבוחן מסלול הכולל ריצת מכשולים עם ציוד על גופו כשחייל אחר נפל בבוחן מסלול ושבר את אחת משיניו, הורה לו הסמל להמשיך לרוץ. בברור אמר הסמל: "ראיתי שזה לא רלוונטי לחפש את השן תוך כדי בוחן מסלול, זה רק שן, זה לא מחסנית שנפלה".
הנציב מצא גם כי איש מהמפקדים לא בבסיס לא עצר את הסמל ולא ראה מה מתרחש תחת פיקודו, זאת על אף שהיו רמזים לכך משאלונים שמילאו הפקודים. הנציב המליץ לנקוט בצעדים פיקודיים נגד כלל המפקדים בבסיס, ואף לסיים את תפקידם כמפקדים של הסמל ומפקדו הישיר. "אזרח המתגייס לצה"ל אינו כחומר היד היוצר", קבע הנציב, "אין להשלים עם ניצול שררה וענישת חיילים בדרך הפוגעת בכבודם ובזכויותיהם".
חיילת התלוננה כי חיילים מיחידתה הפיצו את תמונתה כשהיא בבגד ים והתמונה פורסמה בעיתון ארצי ברשת האינטרנט של היחידה. הנציב ראה בחומרה את השימוש שעשו החיילים ברשת במחשבים והוא לנקוט נגדם בצעדים פיקודיים.
חייל בשירות חובה העלה טענות על מהלך הכשרתו כלוחם ביחידה מובחרת, בין היתר על ביצוע אימונים בדרך שגרמה לו ולחבריו פציעות. הנציב מצא כי החיילים נאלצו לשאת את משקלם זמן ארוך ב"מצב 2", חלקם
ספגו בעיטות בבטנם ממדריכים. אחרים סבלו מפצעים מוגלתיים, החייל שביקש טיפול רפואי נענה בשלילה עד שהובהל לבית החולים. 46 חיילים מתוך 52 סבלו מפצעים דומים. ארבעה מהם נפגעו בדרך בה נאלצו להשתחרר מהצבא. הנציב העיר בחריפות על נורמות ההתנהלות הפסולות שהתגלו מתוך בירור הקבילה אשר היה בהן לפגוע בבריאותם ובכבודם של הלוחמים.
חייל בשירות חובה קבל על כל כי והוא וחבריו במדור בו הוא משרת נדרשו לשלם 100 שקל לטיול יחידתי. הובהר להם כי מי שלא ישלם – לא יצא לטיול. הנציב מצא פגם חמור בגביית הכספים מחיילי חובה על רגע העובדה כי הדבר מנוגד לפקודות הצבא, הוא העיר למפקדים הנוגעים בכך והמליץ להשיב לחיילים את כספם.
ונסיים ב"תקופת היובש" שעליה החליט מפקד: לוחמים באחת היחידות הלינו כי נדרשו לחתום על טופס לפיו הם מתחייבים שלא לשתות אלכוהול בכל תקופת שירותם ביחידה, לרבות בחופשותיהם, אחרת – יורחקו מהיחידה. מפקד היחידה הסביר כי החיילים נמצאים בכוננות מבצעית הן בעת שהותם ביחידה והן במהלך חופשתם. הנציב קבע כי הדרישה שלא לצרוך אלכוהול בכל תקופת שירותם ביחידה אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הוא ציין כי לא יעלה על הדעת שכוננות תוגדר כמצב קבוע מרגע הגיוס ועד יום השחרור, לרבות בחופשות והמליץ להספיק ולהחתים את החיילים על המסמך

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3248290,00.html

הודעת דובר צה"ל: התייחסות צה"ל לדו"ח נציב קבילות חיילים לשנת 2005

דו"ח נציב קבילות חיילים לשנת 2005 הובא לעיונו של הרמטכ"ל.
הדו"ח מצביע על מגמת שחיקה מדאיגה בכל הנוגע לאיכות יחסי מפקדים-פקודים.
הרמטכ"ל רואה תופעה זו בחומרה, יש בה משום הצבעה על חולשות פיקודיות בגינן נעשה שימוש בשררה.
האדם צריך להיות במרכז תשומת הלב של צה"ל כארגון ושל המפקדים כנושאים באחריות. כבוד ודרך ארץ הן דרישות בסיסיות בכל הקשור ליחסי מפקד-פקוד.
הרמטכ"ל הודה לנציב קבילות חיילים, תת-אלוף (מיל') אבנר בראזני, על הדו"ח היסודי ומינה את ראש אגף משאבי אנוש, האלוף אלעזר שטרן, ללמוד את הדו"ח באופן פרטני ולהגיש לו מסקנות והמלצות עד מחצית יוני.
הרמטכ"ל ייכנס בימים הקרובים את פורום המטה הכללי לדיון מיוחד בנושא הדו"ח ויזמין את נציב קבילות חיילים להציג בפני הפורום את עיקר ממצאיו.

לאתר נציב קבילות החיילים

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני מעריך שחלק מהעליה במספר הקבילות נובע מהיחשפות יתר של החיילים והוריהם לכלי הזה שנקרא "קבילה", עד רמה שהחייל (ופעמים רבות גם הוריו) מרשים לעצמם להגיש חופשי קבילות נגד המפקדים על כל דבר שלא מוצא חן בעיניהם, על בעיות שאמורות להיפתר בצורה שונה ולפעמים גם על שטויות במיץ עגבניות.

אם מישהו חושב שנסחפתי, הריני לספר שאת הדברים הנ"ל אני כותב מנסיוני, כמי שבשנה האחרונה חיילים שבפיקודו (ברוב המקרים בעידוד, המלצת או לחץ הוריהם) קבלו אותו חמש פעמים בארבעה חודשים, ואמא של אחד החיילים אף הגישה נגדי תלונה למצ"ח על התעללות בבנה.
ורגע לפני שממליצים לחסום את הניק של המפקד הסאדיסט הזה, אפשר להירגע - כל הקבילות, ללא יוצא מן הכלל, התבררו ע"י הנציבות כתלונות שאין בהן ממש, ובאשר לתלונה במצ"ח, (שהוגשה אגב בעקבות העובדה שהעזתי לתת לאותו חייל שבת, לא עלינו), חוקרי מצ"ח חיפה המליצו בעדינות למתלוננים למשוך את התלונה חזרה, לאחר שאחד הממונים דיבר בכיוון של הגשת תלונה נגדית על תלונת שוא.
כך שבסופו של דבר לא נגרם נזק ממשי מקבילות עם יד קלה על ההדק שכאלה, אבל בהחלט יש בהן כדי להציק ולהטריד גם את נשוא הקבילה וגם את המג"ד שכל פעם מקבל טלפון מהנציבות וצריך לעשות בירור; אבל עדיין, הורים נקמנים במיוחד אכן עלולים להשתמש בנשק זה כמכשיר מכוון לפגיעה במ"מ של בנם - בקידומו למשל, כי מבנה המערכת גורם לכך שהצטברות תלונות נגד מפקד תעמוד אוטומטית לרעתו, גם אם הן לא מוצדקות, וההנחה (המובנת, אמנם, אם כי לא נכונה בהכרח) תהיה שהבעיה היא בו.
כפי שלמדתי על בשרי, אצל נציב קבילות החיילים מתייחסים ברצינות מלאה ובכל המשקל לכל תלונה שמוגשת כמעט ללא יחס לתוכנה, והד להתנהלות זו ניתן לראות אפילו בכתבה זו, שמביאה באותה פיסקה גם מקרה של התעללות וגם נגד שקילל חייל וזרק עליו אבנים קטנות (?), מעשה שאיננו ראוי אבל על פניו עדיין שולי בהרבה מאוכל שנמנע מחיילים. ובאמת ניתן לראות, לפי הנתונים המוזכרים כאן, ש40% מהקבילות אינן מוצדקות.
גם תלונה על של חייל על כך שנענש בל"לויין" מסע (מה שמתואר כאן, לרוץ מסביב לטור המסע לכמה דקות), תלויה מאד בהקשר, כי דברים כאלו נעשים פעמים רבות בצחוק-שבהסכמה בין החייל למפקדו (וכל חייל יכול להעיד על כך), ופעמים כעונש אסור ולא הולם, כך שתלונה על מעשה כזה, למשל, יכולה להיות מוצדקת לגמרי אבל לפעמים יכולה לבוא מנקמנות שבאה ממקום אחר, ובוודאי שבכלים עיתונאיים קשה למדוד במדוייק את פרופורציות המקרה, וראינו כבר כותרות ענק על "התעללות מזעזעת ומחרידה בחייל", כשבאותיות הקטנות מתברר שלא מדובר בזובור אלים אלא בחייל שהוענש להישאר בעמדתו 12 שעות, דבר פסול ולא חוקי אך עדיין לא "התעללות מצמררת" (ואני מצטט מהזיכרון).



ולמרות כל מה שכתבתי עכשיו, אני מרגיש צורך לומר שאינני תומך כלל בכיוון של הגבלת סמכותו של נציב קבילות החיילים או בהערמת מכשולים על יכולת הפניה אליו, כי גם אם לי (ואינני המקרה היחיד, גם אם לא שכיח במיוחד) זה גרם טרדות, במקומות אחרים יש חיילים שזקוקים מאד לכלי זה, ובעבורם זה הרבה מעבר לשאלה של טרדנות מציקה.

א. מכל המקרים שאני נתקלתי בהם הרוב הגדול לא עזר לחיילים ולפעמים אף הזיק להם (לדוגמא: חובשת עם רובאי 02 שקלבלה את הצבא על זה שהיא לא מקבלת את אותה משכורת כמו יתר הלוחמים (רובאי 03) למרות שהיא עשתה בידיוק את אותם משימות, נציב קבילות חיילים פשוט אסר עליה לעלות על התאג"ד - דבר נוראי מבחינתה)

ב. אחת הסיבות שיש עליה בתלונות היא בגלל שהיום חיילים מתלוננים על דברים שפעם הם לא היו מעיזים לפתוח את הפה עליהם. שאבא שלי היה טירון ההורים שלו הוזמנו לבסיס ל"יום הורים" ומצאו אותו על תורן גבוהה של דגל מתזז למעלה ולמטה. היום אנחנו יודעים שגם אם מגיעים הורים של פלוגה אחרת אף אחד לא ייגע בנו כל היום. בכתבה רשום על קבילה של חייל על תיזוז עם אפוד ונשק - הדבר ה"נוראי" הזה עוד היה נהוג בשנת 2000, ב2002 כבר היה אסור להוריד למצב עם אפוד וב2003 כבר בקושי היית יכול להריץ חייל. אולי זה נשמע טוב מאוד שצה"ל "מתחשב" בחיילים, אבל במציאות החיילים הרבה יותר מפונקים, הרבה פחות ממושמעים ומבחינתם, הטירונות הופכת לסתם, הם לא לוקחים אותה ברצינות. הזיכרונות הכי יפים מהטירונות הם של התיזוזים והטירטורים. שאני הייתי מפקד בנוב03 אסרו עלינו לתזז באמצע הטירונות, החיילים התלוננו על זה (בעיקר לאור העובדה שבגלל התרופפות המשמעת ואי היכולת לתזז הם חטפו הרבה שבתות ושעות ביציאה) - בסופו של דבר זה מה שבונה חייל וזה מה שעושה לו את ה"סוויץ'" מאזרח לחייל (ובמחזורים האחרונים ראיתי הרבה חיילים שהגיעו לגדודים עם ראש של אזרחים).
מפקדים גרועים תמיד יהיו וההוכחה לקח היא שגם לאחר הקשחת החוקים עדיין יש מקרים רבים - אך צריך לטפל בתופעה הזאת בצורה נקודתית ולא להפוך את כל החיילים לחיילי שמנת.

ג. חלק מהתלונות באמת מוצדקות, כמו החיילים שנדרשו לשלם כדי לצאת לטיול (לי גם לקחו, אבל זה היה רק לאנשי קבע, אז זה היה מוצדק) או כל ההערות הגיזעניות שנאמרות על חיילים וכמובן התלונות על מניעת סיוע נפשי. לעומת זאת יש כמה דוגמאות שנשמעות יותר כמו סגירת חשבונות מאשר קבילה צודקת.

ואני אחזור על הנקודה הראשונה שכתבתי שלפי דעתי היא הכי חשובה - לרוב, קבילה לא עוזרת בכלום.
ואני גם אוסיף- הדבר הייחידי שהוכיח את עצמו כמועיל הוא פנייה לתקשורת - זה עובד תמיד וזה מטופל מייד - כמה שזה מסריח זאת המציאות וצה"ל צריך לשנות אותה מהר.