בצבא הבינו: הכומתה לא מתאימה לאקלים

יום שני, 8 במאי 2006, 11:54 מאת: מערכת וואלה!

בצה"ל שוקלים להחליף את הכומתות בכובעי מצחייה, שיתאימו יותר לאקלים החם. עדיין לא ברור אם הכובעים יגיעו בצבעים שונים


בימים אלו שוקלים בצה"ל את האפשרות כי כובעי מצחייה יחליפו את הכומתות. לפני כמה חודשים מינה הרמטכ"ל, רא"ל דן חלוץ, ועדה בראשות מפקד עוצבת הפלדה, תא"ל גיא צור, וביקש לבחון את האפשרות להחזיר את הכומתה לראשי החיילים, לאחר שבמשך שני עשורים היא שכנה בכותפת השמאלית. מקורן של הכומתות בצבא הבריטי. במהלך השנים התווספו כומתות בצבעים שונים כדי להבדיל בין החילות וליצור גאוות יחידה. בשנות השמונים הורה הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן ז"ל, שיש לחבוש את הכומתה כל הזמן, אך ההוראה התבטלה עם כניסתו של דן שומרון לתפקיד.

ב"מעריב" דווח, כי על אף רצונו של חלוץ להשיב את הכומתה לראש, פעלה במקביל ועדה נוספת שכללה את אנשי המשטר והמשמעת של צה"ל ואנשי חיל הרפואה. הם קבעו כי בשל האקלים החם בישראל לא ניתן לדרוש מהחיילים לחבוש כומתה, והמליצו לאמץ כובע אחר. בין השאר נבחנו כובעים רחבי שוליים, אך לדברי קצין בכיר בחיל הרפואה, נראה כי בסופו של דבר ייבחר כובע מצחייה, אותו חובשים החיילים כחלק ממדי הב'. בצה"ל טרם החליטו אם הכובעים יהיו בצבעים שונים המאפיינים את הכומתות כיום או שיישאו רק את סמלי היחידות.

בקרוב צפויה הוועדה של תא"ל צור לסיים את עבודתה ולהגיש את מסדנותיה לרמטכ"ל, שכבר אמר כי בכל מקרה הכומתה לא תישאר בכותפת. לדבריו, אם היא לא תחזור לראשיהם, היא תסיים את תפקידה, ולאור המלצתם החמה של אנשי חיל הרפואה, נראה כי תקופת הכומתות בצה"ל מגיעה לסיומה.

אם מדובר בכובעי מצחיה פשוטים (כובעי בייסבול) מדובר בחרפה. זה יראה פשוט מגוחך ולא רציני.
לדעתי אין שום בעיה ואפילו רצוי ורואי להסתובב עם כומתה על הראש כל הזמן בתנאי ששעושים זאת באופן תקני ולא בשיטת "הבית לילד החוסה". ובלי כל השטויות שחיילם שמים בחלק הכומתה האחורי כמו אותות כושר,הסיכה של החבר, סיכות סוביטיות, שלל חרוזים והשד יודע מה עוד..

ואם כבר כובעים אז שלפחות יהיו רשמיים כמו כובעי חובלים או טייסים ולא כמו כובעים של אוהדי קבוצת כדורגל.....אבל זה כבר יעלה הון..למרות המליארד דולר שנפל על המדינה מהשמיים!

והנה דוגמא של כובע בייסבול על מדי יצוג באדיבות חובבי ציון אי שם בטהרן שימו לב לתמונות של הרמטכ"ל האירני בצד ימין.לדעתי השיטה נראית ממש מגוחכת ולא רק בגלל כל הזהב שהם אוהבים לדחוף לכל דבר....(אחרי הכל הם פרסים לא? )
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ht=%E0%E9%F8%EF

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

מסכים איתך בעניין, אני חושב שכובעים לא יראו מכובדים כמו כן אני בעד להחליף את הכומתות בכובעים (כמו של חיל האוויר וחיל הים) לקצינים של חיל היבשה (אני יודע שבעבר הם חבשו כובעים).

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

התמונה:

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

על אלה שבצד ימין, בצד שמאל או על אחד שעומד באמצע ?
לדעתי מדים שלו - הכי יפים

טעות שלי - החברים מצד שמאל...אחלה משקפי שמש לרמטכל..

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

חבשתי כומתה בכל שרותי הסדיר והקבע (אפשר לנחש מי היה הרמטכ"ל) ללא בעיות מיוחדות.

תראו איזה גברים היו סבים שלנו:

נו באמת .... מעכשיו יהיה "מסע כובע" ?

לכל חטיבה יהיה כובע בייסבול בצבע שונה, כלומר כובע אדום לצנחנים, כובע ירוק סטיקלייט לנח"ל ?

שיפסיקו לבלבל בביXXים, ואם רוצים להקים ועדות ע"מ לספק תעסוקה לכל מיני קצינים, אז למה לא להקים ועדה שתבחן את סוג הבד של המדים, או טיב הנעליים הגבוהות .... זהו, הכל כבר בסדר בממלכת דנמרק ?

עקב הנסיעה היום-יומית ללימודים אני רואה שלל של חיילים בתחבורה הציבורית. חולצות בחוץ במקרה הטוב( ברע הן פתוחות), חוסר גומיות, נעליים מלוכלכות, שיער שמתאים לדוגמן או שחקן טלנובלות, כומתות בלוייות שמשמות שקי חפצים לסיכות. נמאס לי לראות חיילים שניה אחרי שעברו את הצמתים שבהם יש אולי מ"צ, ואז מייד בכניסה לשטח עירוני מסתובבים ברישול. שלושת-רבעי החיילים בצה"ל לא יודעים בכלל לחבוש כומתה,במקרה הטוב היא סירה על הראש, ברע היא כובע טבחים כדי לא להרוס את הג'ל.
חצי משירותי עשיתי ביחידות פתוחות,נסיעה כפולה יומית+מסדרים ולא הייתה פעם אחת שלא הייתי מדוגם. התגאתי בזה שאני חייל וכך זה נראה. על אחת כמה וכמה כאשרשירתתי ביחידות שדה, ובטח שבמילואים בגדוד. הפעם היחידה ששוטר צבאי עצר לשוחח איתי הייתה במילואים הראשונים שלי כאשר הייתי על ב' בתחנה....

אם אין תשתית משמעת בנוער היום (ואין) צריך לדחוף זאת מלמעלה, ויפה שעה אחת קודם. אכיפה מסיבית על ידי מ"צ שסובב בכל מקום, כולל מרכזי ערים,החמרת הענישה, והכי חשוב - תוחזר חובת חבישת הכומתה לצה"ל.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

וכשאתה יושב ברכבת, לא ממש כלי תחבורה זול, וכולה מלאה בחיילים מן הסוג שאתה מתאר, אתה מרגיש שבעצם לא כולם "החיילים שלנו". אחר כך אתה יורד מהרכבת ונרגע (ומי שנוסע ברכבת לעבודה מכיר). לפעמים אני נזכר במחצית הראשונה של שנות ה-80 כשכילד הדבר הכי קרוב ל"חו"ל" היה טיול יומי לנהריה ברכבות המיושנות שאפשר היה להוציא בהן את הראש מהחלון וחשוב היה לזכור לא ללכת לשירותים כשהרכבת בתחנה... הרכבות היו עמוסות בחיילים בדרכם ללבנון והם היו נראים לי נערצים כל כך. אולי זה זיכרון סלקטיבי של ילד, אבל משום מה נראה לי שגם בדרכם חזרה הביתה (לא מלחימה, אני מדבר במיוחד על השנתיים שבהן צה"ל שהה בעומק לבנון) אותם חיילים עמדו בניגוד מוחלט לאלה שאני רואה בבוקר כשהם מגיעים לתחנה.

.

מסכים לחלוטין!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כובע זה לא
להגן מהשמש זה לא
להגן מהגשם זה לא
בכללי נראה דיי מטופש על הראש(שמים את זה בצורה מוטת כזאת)
רוב החיילים עשו מזה בדיחה(כל מיני קישוטים למינהם)
ומקבלים תלונות עם הולכים בלי זה
צריך לשלם כסף אם זה נאבד

אבל היום בצבא לצערי הרב ערכיות היא מושג ללא תוכן ובכלל לדעתי לפני הכומתה שיחשבו על שינוי המדים כי החיילים ניראים ממש מרופטים ואני לא מדבר על החיילות והנמכת המכנסיים.

נראה שכלום כמעט לא השתנה באיכות בגדי העבודה (בגדי ב')
הבגדים משומשים מאוד, מוכתמים ומתוקנים באופן רשלני. מסר שחייל שמקבל בגדים שכאלה יכול לקלוט הוא: חוסר הערכה, חיסכון כספי בדברים בסיסיים, זלזול בחייל שאלה הבגדים שניתנים לו. הבגדים שלא מכובסים ע"י ההורים נמסרים לחייל מקומטים וחסרי תחושה של נקיון.
אני משוכנע שהעניין קשור בהעדר תשומת לב, רגישות ואולי גם קצת אנושיות.
כל חברה ומפעל המכבד את עצמו דואג לעובדיו למדים, תחזוקתם ושימוש נאות בהם- ובצבא?
לפני שמטפלים בכומתות [בשימוש רק כשיוצאים הביתה (אצל הלוחמים)] שיטפלו בבגדי העבודה בהם משתמשים כל הזמן- באיכות, התאמה ללובש ותחזוקה.

אם תרשו לי להיות בוטה.
החיילים שלי(מרץ 06), קיבלו רק מדי ב' חדשים שהגיעו ישר מהמפעל. בכל בסיס בצה"ל יש שירותי מכבסות(בבסיסים הדרומיים המכבסה היא אזרחית, באילת)
וכששולחים מדי' ב', הם מגיעים מקופלים יפה עם ריח טוב, אמנם לא מגוהצים, אבל מדי א' כן מגיעים מגוהצים.
בתור שיריונר, אני חייב לציין את היכולת של המכבסות האלה להוריד כמעט כל כתם, אפילו של סולר, גם מסרבלי נומקס.
הבעיה בצ'קמוק החיילים לא מתחילה בחיילים עצמם, אלא במפקדים. אני יכול לומר בגאווה עליי, ועל החיילים שלי, ועל רעי, שבגלל הקפדת היתר, השיריונרים הם הלוחמים שיוצאים הבייתה הכי מדוגמים, לא משנה מאיפה. לא יצא לי לראות פעם אחת שיריונר, או אחד בדרך, שהלך מצ'וקמק על א'. גם לא על ב'.
ומי שקרא את עיתון במחנה של צה"ל, יודע שגם הקמצ"ר מסכים עם הדעה הזו.

הרווחת.
לא פעם ולא פעמיים קיבלתי מדים שהיתביישתי ללבוש ,תלאי על תלאי ,חולצות עתיקות שלא תקניות כבר שנים,ואני לא מתחיל לדבר בכלל על מאות סוגי החרמוניות בשלל הצבעים (וציוד החורף בכלל).

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

דווקא בגדוד 75 (אתה עדיין שם?) שהמג"ד שלו היה פעם המ"פ הכי מצ'וקמק בצה"ל?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כל שרותי הצבאי חבשתי כומתה ללא בעיות כלל ולהפך בגאווה!

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

שיפסיקו לבכות על זה שהחיילים הולכים עם כומתות לא מדוגמות (סיכות לא קשורות, צמות וחרוזים שונים בחוטים וכו') ושיפסיקו לבכות על זה שחיילים הולכים לא מדוגמים!!
דיי עם ההפקרות! אני חושב שצריכים להציב מינימום ש"צ אחד בכל מקום בוא עוברים חיילים כל יום כולל מרכזי ערים ושיתחילו לדפוק דו"חות עד שתעלה המשמעת בצה"ל (הצבא עם הכי הרבה חיילים שחושבים שהם ב"מסייעת" נראה לי...) זהו הבסיס למשמעת של כל חייל עד שיגיע למשמעת של חיי אדם.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נ.ב- כל האמור כאן לא נוגע אליי למרות שאני כן לובש מדים (ירוקים...) ואני נראה לא פחות מחייל קרבי שחוזר הבייתה אחרי שסגר 14 יום בבסיס (רק בלי נשק....)

ומי ששואל את עצמו -- יש לי כומתת בקו"ם עם סמל פלצני של הפנימיות הצבאיות לפיקוד, נעליים שחורות קלות וסיכה (לא מאושרת ע"י הצבא) של הפלוגה שלי...
ולמרות כל המשמעת שדיברתי עליה למעלה - אני הולך איך שבא לי כומתהבכיס,סיכה לא מאושרת,נעליים אזרחיות וכד'-
בגלל שמבחינת שוטר צבאי שאורב לחיילים ומביא דוחות, אני נחשב ללא יותר מעומס יתר על עבודתו וברגע שהוא רואה שכתוב לי על הכתף "פנימייה צבאית" הוא מעדיף להתעלם או להעיר הערה
מטופשת כמו "הפקדות של הצבא אומרות...אז בבקשה"

תאמין, תנהיג, תפקד! => תאמין, תנהיג, תידפק...
תנצל, תצנח, תעזוב...

אין לה שום ערך פרקטי, וכל מטרתה היה ליצור גאוות יחידה (סביב הצבע שלה). לי הייתי כומתה
שחורה (אני מהימים של לפני כומתות התכלת...), והשקעתי שעות בשפצורה וטיפוחה - אבל אני
משוכנע שהייתי מקבל באותה שמחה בדיוק, כובע עם סמל החיל - שגם אפשר לחבוש על הראש
בלי להרגיש כמו לוחם בכוח 17...
אני חייב להודות שדי מגוחך להעלים את הכומתה בטענות של חום - ובה בעת לחייב את כל החיילים
ללכת עם מדי א' מדקרון, שלפי השמועות מטגנים למוות את הלובשים אותם...
בכל מקרה, הצבא כמו תמיד שם דגש עצום על המראה החיצוני של מדי הא' והאופן שבו נראים
החיילים, והרבה פחות מדי תשומת לב להכשרתם למשימות המעט יותר חשובות העומדות בפניהם...

באופן אישי לא מזיז לי אם הטרמפיסט שעצרתי לו, נמצא עם גומיות בחוץ או בפנים. מטריד אותי
הרבה יותר שהוא מיומן בביצוע המשימות שהוטלו עליו, כשהוא לא בחופשה...

או מקבלים אותה בבקו"ם.
אם היית מזיע בשביל לקבל אותה היית מתייחס אליה בכבוד.

זה הכל עניין של הרגל ומסורת....

ואני הייתי מציע לך להירגע לפני שאתה קופץ למסקנות לגבי מי הזיע בשביל הכומתה שלו ומי לא.

ראשית, רצוי ללמוד לשרשר. לא משימה מסובכת במיוחד - אפילו חובבי כומתות מסוגלים לה...P:
שנית, לא קניתי ת'כומתה בשק"ם, אלא קיבלתי אותה בסוף הטירונות שלי (איפה הייתה הטירונות
אני מניח שתוכל לנחש לפי תיאורי על הצבע החדש של הכומתה החיילית...).
שלישית, התיאור שלך על "הכבוד לכומתה בעקבות הזיעה שניגרה בעבורה" הוא כ"כ אבסורדי שדי
קשה להתייחס אליו ברצינות: לפי שיטתך לנעליים הצבאיות ולמדים לא מגיע כבוד, כי קיבלנו אותם
בבקו"ם, אבל לכומתה מגיע רספקט מיוחד...
ובכן, צר לי לאכזבך אבל גאוות יחידה ניתן לגייס סביב כל אביזר שמחליטים עליו, ועצם העובדה
שהצליחו לעשות זאת סביב הכומתה, שהיא מוצר חסר כל ערך מעשי, רק מלמד עד כמה הדבר קל.
אני מבין שאתה ממורמר שהכריחו אותך ללכת עם כוןמתה על הראש ועל כן לדעתך יש להעניש את
הדורות הבאים של חיילים סדירים עד קץ כל הדורות. אני לא מקבל את הגישה הזו של "דפקו אותי,
אז עכשיו אני רוצה שידפקו את כולם"...

אגב, קבל כנתון שרוב אלו שהמתקנים אותך לא קנו כומתתם בשק"ם, אלא סתם העדיפו להפעיל
שיקול דעת, במקום לזרוק משפטים סתמיים...

זה ממש לא משנה מה על הראש. מה שחשוב זה מה זה מסמל וזה מסמל הרבה.
וחוץ מזה למה להרגע גם אתה קנית בשקם?

אבל אני חושב שגם אתה היית מסתדר מצויין עם כובע אם זה מה שהיית מקבל בסוף הטירונות, והייתי קשור אליו באותה צורה שאתה קשור לכומתה.

וד"א, שהתכוונתי למסורת דווקא התכוונתי למסורות מחוץ בצה"ל כמו הצבא האנגלי שממנו לקוחות הרבה מהטקסים והמסורות אצלנו.
דווקא בצה"ל מסורת הכומתה היא לא כל כך וותיקה.

וכן הייתי שמח להיות עם כובע במקום כומתה ובמיוחד שאני מהתקופה שהכומתה הייתה על הראש.

הרי משחר ההיסטוריה היכולת לאגד קבוצת אנשים סביב מטרה או עיקרון משותף היתה קשורה קשר הדוק בסמלים פיסיים ומטאפיסיים (מומלץ לעיין בכתבי יונג).
ממרחק שנים לא מספר מהפעם האחרונה שחבשתי כומתה, אני יכול להסכים עם מי שאומר שזה לא החלק העיקרי בהווית הלוחם, אבל, וזה אבל גדול - כשאני נזכר בימיי בטרמפיאדות או ברחוב שלי מסתובב עם הכומתה האדומה, אני מבין בהחלט את השיקולים האחרים.

לטעמי החיילים ימצאו דרך כזו או אחרת להבדיל את היחידות זו מזו, וסמלי סטטוס תמיד יהיו.
אם למישהו במטכ"ל מפריעה העובדה שיש חיילים שנועצים סיכות משונות בכומתה, שיבטלו את כל העניין.
הטיעון שמועלה בכתבה הוא די פרקטי ואני נוטה להסכים, שכדאי מאוד להקפיד על חבישת כובע שיספק הגנה ולו כלשהי מהשמש (ובעיקר על העיניים).