מלחמת האייתוללות ממשיכה במלוא עוזה- האיגרת ששלח נשיא איראן אחמדינג'אד לעמיתו האמריקני בוש, חושפת את מידת הזלזול שרוחש אחמדינג'אד למנהיגה הרוחני של איראן, האייתוללה עלי חמנאי, ורומזת שוב על כוונתו להביא להדחתו. כתבה שנייה בסדרה. </B>האיגרת ששלח החודש נשיאה של איראן, מחמוד אחמדינג'אד, לנשיא האמריקני בוש התקבלה בלעג בקרב משקיפים רבים במערב, כולל בישראל ונתפסה כגחמה אופיינית של אחמדינג'אד, האיש הנוהג לספק כותרות באופן יום יומי.

האיגרת

באיגרת, קורא אחמדינג'אד לבוש לאמץ את דרך האסלאם מאחר והיא דרך האמת ולנטוש את ערכי המערב המסורתיים. אחמדינג'אד טוען כי ליברליזם ודמוקרטיה מערבית לא הצליחו לממש את האידיאלים של האנושות וכי האנושות כולה "זזה" לכיוון האמונה באל כל-יכול, בין אם נרצה זאת אם לאו. על כן, לדעת אחמדינג'אד, על בוש ומדינתו להאמין באל על פי המסורת האסלאמית.

לאיגרת מיוחסת משמעות היסטורית איראנית ומוסלמית-

איראנית מאחר והיה זה אבי המהפכה, האייתוללה חומייני, אשר שלח איגרת דומה ב-1989 למנהיג בריה"מ דאז, מיכאיל גורבצ'וב- חומייני כתב לגורבצ'וב כי הבעיה האמיתית של בריה"מ לא נוגעת לנושאי כלכלה, בעלות על רכוש או חופש, כי אם היעדר האמונה שהוא (גורבצ'וב) וקודמיו קידמו בבריה"מ כחלק מן האידיאולוגיה הקומוניסטית.

האיגרת נשלחה בדמדומי גסיסתה של האימפריה הסובייטית, אירוע שנתפס בעיניים האיראניות כנבואה שהתגשמה, וכהוכחה על כי דרך האמונה האסלאמית, היא הדרך הנכונה.

המודעות הכל מוסלמית הבאה לידי ביטוי באיגרת נוגעת למאורע היסטורי בדברי ימיו של האסלאם, עת מייסדו מוחמד פנה אל מלך אתיופיה, אז ממלכה נוצרית הזכורה לטובה בקרב המוסלמים (בשל המקלט שהעניקה למספר תלמידים של מוחמד, אשר נרדפו על ידי אנשי מכה). בפנייתו קרא למלך אתיופיה ולמנהיגים אחרים בעולם לקבל על עצמם את האסלאם.

האם אחמדינג'אד רואה עצמו כמי שראוי להיזכר בנשימה אחת עם מייסד האיסלאם מוחמד או עם מנהיגה הרוחני ומחולל המהפכה של איראן, האייתוללה חומייני?

חם בטהרן - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...ld/teheran.html

אפילו אחמדינג'אד יודע שדיפלומטיה אינה זירה למהתלות. המכתב שהוא שלח לבוש נועד מן הסתם גם לאזניים מוסלמיות, אבל היתה לו גם מטרה בזירה הבינלאומית. המכתב, בהיותו התכתבות ראשונה בין אירן לארה"ב מזה שנים ומבלי קשר לתוכנו, נועד לטפח את התחושה בקרב קהלים מסויימים במערב ובארה"ב בפרט שיש עוד מקום רב לדיפלומטיה. מי שעקב אחרי טורים בעיתונים החשובים בארה"ב ראה שהיתה למכתב הצלחה חלקית בהשגת המטרה הזאת. עבור חלק מתרחב והולך בצבור האמריקאי עיראק היא שיעור שמלמד ששימוש בצבא אינו פתרון, ומכתב כזה הוא קש שאפשר להאחז בו. המכתב גם נותן לסין ורוסיה עוד גושפנקה לדחות כל יוזמה שכרוכה בסנקציות.

מבחינת תוכן, אמנם המכתב מטיף לקבלת הדת או האיסלם, אבל הוא מנוסח באופן שמדבר אל חוגי השמאל הרדיקלי שהם בזירה הפנימית במערב הכח המניע מאחורי תנועות המחאה למיניהן.

אירן מנסה למשוך זמן. הזמן משחק לטובתה מכיוון שהיא מתקדמת בציר הטכנולוגי בינתיים מבלי לשלם מחיר. ב-2008 יתקיימו בחירות בארה"ב ולכן יש סיבה טובה להעריך שאמריקה תהיה משותקת יותר ויותר ככל שיתקרב יום הבוחר. במזרח אסיה, לעומת זאת, הולך ונרקם לו תקדים שיכול לשחק היטב לידי אחמדינג'אד. שוק האנרגיה גם הוא זירה שמחזקת את אירן שמחזיקה יד על ברז הנפט.