זנב חדש למטוסי טייסת הסילון הראשונה

תמ"ק עוזי

העוזי הוא תת מקלע פופולרי מאוד, תוצרת התעשייה הצבאית הישראלית.
הוא תוכנן ע"י עוזיאל גל (1923-2002), אך התבסס על תיכנון של תת מכונת היריה M23/25 הצ'כית.
גל פנה לגורמים בצה"ל וביקש שכלי הנשק לא יהיה על שמו אך בצבא התעלמו ממנו. פיתוח העוזי החל בסוף שנות ה-40 והושלם ב-1955.

היסטוריה
העוזי הוצג לראשונה בעת מצעד יום העצמאות ב-27 באפריל 1955. הוא הוכנס לראשונה לשירות בחטיבת הצנחנים שנזקקה לנשק קטן וקומפטי לפעילותה הדינמית שכללה סיור, מארבים, פשיטות ומבצעים מיוחדים. למעשה, אבי-טיפוס של העוזי נכנסו לשירות מוקדם יותר, ושימשו את יחידת הקומנדו 101 בפעולותיה. העוזי קנה את תהילתו בשירות הצנחנים ומאוחר יותר במבצע קדש (1956) ומלחמת ששת הימים (1967).

העוזי קנה לעצמו מוניטין של נשק מצוין ונדיר באיכותיו. העוזי היה אמין, קל לתפעול וקל לתחזוקה. הוא אפשר ירי אוטומטי מלא בכלי קומפקטי וקטן מידות, ובכך היה אידאלי לפעולות קומנדו. חסרונו העיקרי של העוזי היה הקנה הקצר שלו, שכתוצאה מכך העוזי היה מדויק רק בטווחים קצרים (זוהי בעיה מסורתית של תתי מקלע (תמ"ק), שנפתרה רק עם המצאת רובי הסער שכיום החליפו כמעט לחלוטין את התמ"קים בצבאות העולם ובכוחות המיוחדים). כדי לפצות על בעיית הטווח רכש את הרומ"ט (רובה FN FAL) שהיה רובה כבד (קליבר 7.62 מ"מ) וחצי אוטומטי שירה לטווחים של כ-700 מטרים.

עד שנת 1973 העוזי היה פופולרי בצבא, ושימש כנשק האישי של כוחות החי"ר לצד הרומ"ט (FN FAL). בעקבות נחיתותם של הרומ"ט והעוזי בקרבות מלחמת יום כיפור למול המצרים והסורים שהיו חמושים ברובה סער מודרני: הקלצ'ניקוב, הוחלט להוציאם מהשירות ולהחליפם ברובה סער (גליל ומאוחר יותר רובה M-16). העוזי איבד את מקומו כנשק החי"ר הסטנדרטי בצה"ל אך המשיך לשמש כנשק עבור כוחות מיוחדים, ייעוד המתאים יותר לתמ"ק מאשר קרבות בשטח פתוח של מאות מטרים.

כיום, ואריאנטים של העוזי ממשיכים לשרת במערך המבצעי, ומשמשים בעיקר יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור, בשל מהירות הלוע הנמוכה, וקוטר הקליע הגדול שלו, שמאפשרים פגיעה בעלת אבחנה גבוהה ובעלת כושר עצירה גבוה.

מבנה והנדסה

מבנה

העוזי מכיל מספר מאפיינים תכנוניים מיוחדים, שנחשבו ליוצאי דופן בזמנם והשפיעו רבות על עיצוב תתי מקלע אחרים:
מחסנית: בית המחסנית של העוזי מצוי בתוך ידית האחידה (Pistol grip) ונועד לאפשר טעינה מהירה ואינטואיטיבית (הן לימנים והן לשמאליים) בשיטת "אגרוף מוצא אגרוף".
ידית דריכה: ידית הדריכה של העוזי היא בצורת גליל קטן המורכב על פלטה מלבנית שנמצאת בין הכוונות, בחלקו העליון של הנשק. מיקומה של ידית הדריכה נועד לאפשר דריכה מהירה הן לימנים והן לשמאליים.
קת: העוזי מגיע עם שני סוגים של קתות. קת עץ קבועה, וקת ברזל מתקפלת, שממזערת את מידותיו יותר.
מנגנוני בטיחות:
נצרה: לעוזי יש נצרה בשלוש מצבים. נצור, בודד ואוטומטי.
משבת: לעוזי יש משבת בידית האחיזה שלא מאפשר לנקור רק בלחיצה על ההדק. אלא צריך שכף היד תלחץ במקביל על המשבת.
מנגנון הפעולה של העוזי הוא אחת הסיבות לעמידות והאמינות של העוזי בתנאי חול קשים, אך נחשב ללא בטיחותי יחסית.
מכנס פתוח: הכדור לא מוכנס לבית הבליעה, אלא "נחטף" מראש המחסנית בעת היריה, כך שאם בוצעה דריכה ללא מחסנית והוכנסה מחסנית מאוחר יותר, או אם בוצעה דריכה שלא הושלמה, הדבר יגרום בשני המקרים לירי. דבר שגרם לו להיות נשק לא בטיחותי, עם אחוז פליטות גבוה, מכיוון שנפילה אקראית של הנשק, גרמה במקרים רבים להשלמת דריכת שלא הושלמה ולפליטת כדור.
מנגנון הכבדה: הפעולה לאחור נעשית מכח הדף הגזים, כך שהיא מונעת הצורך בגליל גזים, מקצרת את מסלול המחלק ומאפשרת קצב אש מהיר. מחיר השימוש במנגנון הכבדה הוא רתע חזק יחסית.
בדגמים המאוחרים יותר הוצעה אפשרות גם של ירי במכנס סגור. בדגם האקדח הירי מתבצע רק במכנס סגור.

דגמים

1. עוזי (קת מעץ): הדגם המקורי, נכנס לשירות בצה"ל ב-1955. כיום, דגם זה לא נמצא בשימוש מבצעי. אורכו 65 ס"מ.

2. עוזי (קת טלסקופית): מבוסס על הדגם המקורי, בו הוחלפה קת העץ הקבועה בקת טלסקופית נפתחת. היתרון בכך הוא נשק קצר וקל יותר, אך הקת החדשה הייתה בעייתית ולא תיפקדה טוב כמו קת העץ הקבועה. דגם זה כמעט שלא נמצא בשימוש היום, אם כי ניתן לראות אותו על חיילים וחיילות עורפיים. אורכו 47 ס"מ.

3. מיני-עוזי: פותח ב-1980, זוהי גרסה מודרנית של העוזי הכוללת בנוסף לקיצור הכלי מגוון של שיפורים ושדרוגים בכוונות ובמערכות הירי. אחד השינויים הבולטים הוא החלפת הקת הטלסקופית בקת מתקפלת רגילה, דבר שפתר את בעיות הדגם הקודם. דגם זה יועד בעיקר לשימוש כוחות משטרה ויחידת מיוחדות. אורכו 60 ס"מ עם קת פתוחה ו-36 ס"מ עם קת מקופלת.

4. מיקרו-עוזי: פותח ב-1990, דגם זה קצר עוד יותר מהמיני-עוזי. ייעודו העיקרי של המיקרו-עוזי הואלשמש נשק להגנה עצמיתעבור אח"מים, מאבטחים, טייסיחיל האוויר וכן נשק למאבטחים בגודל הדומה לזה שלאקדח, אבל בעל כוח אש חזק יותר. אורכו 48ס"מ עם קת פתוחה ו-28 ס"מ עם קת מקופלת.

5. אקדח-עוזי: גרסת אקדח של המיקרו-עוזי. מקוצר עוד יותר, ללא קת, ירי ממכנס סגור וללא אפשרות לירי אוטומטי. אורכו 24 ס"מ.

6. פארא-מיקרו-עוזי: זוהי גרסה מיוחדת של המיקרו-עוזי שתוכננה במיוחד עבור יחידות מיוחדות ללוחמה בטרור דוגמת הימ"מ. נשק זה מופעל במכנס סגור, כולל מסילת פיקטיני (כתוצאה מכך, ידית הדריכה עברה מגג הנשק לצד שמאל שלו) ומגוון עזרים טקטים, בית מחסנית המסוגל לקבל מחסניות של אקדחי גלוק 17 וגלוק 19 ועוד

כתבה על פטירתו של עוזי גל:

נפטר עוזי גל, ממציא ה"עוזי"

גל, האיש שהמציא ופיתח את המותג הישראלי הנפוץ ביותר בעולם, מת שלשום בגיל 79, כך דיווח "ידיעות אחרונות". עד יומו האחרון עסק בפיתוח כלי נשק חדישים. אף שהביא לישראל הכנסות בהיקף שלמיליארדי דולרים, לא ראה גל כל רווח אישי מכך
רונןברגמן

עוזי גל, ממציא תת המקלע "עוזי", נפטר שלשום בגיל 79 אחרי מחלה קשה. גם בימיו האחרונים עבד על פיתוח אקדח חדש, שאמור היה לחולל מהפיכה בשוק הנשקהעולמי.

המותג הישראלי הנפוץ ביותר בעולם, "עוזי", קיבל את שמו מאיש צנועו נחבא אל הכלים, שכבר בתור ילד אובחן כגאון בנושאים טכניים ובפיתוח פטנטים. עוזי גל, שהמציא את תת המקלע שהכניס למדינת ישראל רווחים של מיליארדי דולרים, לא ראה אגורה מהכסף הזה. הוא גם אף פעם לא ביקש כיבודים ותארים וסלד מחשיפה פומבית.

שלשום, כשנודע בישראל דבר מותו, אמר אחד מחבריו הרבים: "עוזי היה אדם צנוע באופן קיצוני, כמעט ספרטני, שתמיד הפגין יושר וישירות בלתי מתפשרים".

עוזי (עוזיאל) גל נולד בגרמניה ב-15 בדצמבר 1923, בן לערי גלס, אמן וצייר, ומילה אשתו. הוא גדל בגרמניה עד גיל 10 ולמד בבית ספר יהודי. עם עליית הנאצים לשלטון עבר כל בית הספר לאנגליה. עוזי עקר גם הוא והמשיך את לימודיו שם עד גיל 13. ב-1936 עלה לארץ והצטרף למשפחתו שעברה בינתיים לקיבוץ יגור. הוא למד בבית הספר בנשר ולאחר מכן בבית הספר הטכני בקיבוץ.

כבר בגיל 15 פיתח קשת מיוחדת וחדשנית, שידעה לירות חיצים באופן אוטומטי. בפלמ"ח הוא שירת בתפקידים הקשורים בכלי נשק. באותה עת החל את הניסיונות הראשונים שלו בפיתוח אמצעי לחימה. הוא תיכנן, ייצר וחרט חלקים של כלי נשק.

ב-1943 הוא נתפס על ידי הבריטים כשהוא נושא על גופו כלי נשק ונידון לשבע שנות מאסר, שקוצרו לשש שנים. הוא נשלח לכלא עכו וחלק את תאו עם עוד כמה אסירים של ההגנה והאצ"ל.

כעבור שנתיים וחצי, ביולי 1946, הוא שוחרר במסגרת חנינה והחל לעבוד במסגרייה של יגור בחשאיות על פיתוחים חדשים של כלי נשק. עם פרוץ מלחמת השחרור הואנשלח על ידי מאיר זורע, לימים אלוף בצה"ל, לפתח תת מקלע, שלימים קיבל את השם "עוזי".

גל נחשב למפתח הקפדן והקשוח ביותר שידעה התעשייה הצבאית מעודה. עם מסירת ה"עוזי" הראשון לצה"ל וההצלחה המסחררת שלו במלחמת סיני בכל הקשור לאמינות ולביצועים, הפך העוזי ללהיט ענקי בכל העולם. הפיתוח היה כה חדשני וכה מוצלח, עד ששמו של גל נקשר עם שמו של קלצ'ניקוב כמפתחי כלי הנשק הקלים החשובים ביותר במאה ה-20. גל התנגד בכל כוחו לרעיון לקרוא לנשק על שמו, אך נכנע ללחץ הממונים שסברו כי כך יהיה קל יותר לשווק אותו בעולם.

לאחר השלמת פיתוח ה"עוזי" והמעבר לייצור סדרתי בכמויות אדירות, המשיך גל בעבודתו בצבא וגויס לצוות שעסק בפיתוח רובה סער חדש לצה"ל. במהלך שנות עבודתו הרבות בצה"ל עסק, בין השאר, באיפיונים לכלי נשק עתידיים של צה"ל. חלק מהדו"חות שכתב בשעתו משמשים את צה"ל עד היום.

ב-1976 יצא לפנסיה מוקדמת מצה"ל ועבר להתגורר בפילדלפיה, שם המשיך בפיתוח כלי נשק – בין השאר עבד על הסבה של ה"עוזי" לצורכי השוק האמריקני. גם בשנים האחרונות, אף שהתקרב לגיל 80, המשיך לעבוד כיועץ וכמפתח עצמאי עם גופים שונים. על פיתוחו האחרון, אקדח חדשני, עבד עד יומו האחרון.

אף שהביא לישראל הכנסות בהיקף של מיליארדי דולרים, לא ראה גל כל רווח אישי מכסף זה, מאחר שאת הפיתוח הוא ביצע כאיש צה"ל שהיה מסופח לתעש. מי שהכיראת גל מקרוב אומר כי לא נראה שהיה מתוסכל על ההזדמנות שהחמיץ להפוך למולטי מיליונר.

עוזי גל ייטמן ביום חמישי בשעה 4 אחרי הצהריים בבית העלמין של קיבוץ יגור לצד רעייתו אהובה, שנפטרה לפני 4 שנים ממחלה קשה, ולצד בתו תמר שנפטרה ממחלה בגיל 22.

על המצאתו תמ"ק עוזי, קיבל עוזי גל את צל"ש הרמטכ"ל:

הנני לציין לשבח את:סרן גל עוזיאל מ.א 120946 על כושר המצאה צבאי
להלן תיאור המעשה:תת-המקלע "עוזי" אשר פותח בעיקר על ידי ה-נ"ל וביזמתו, עמד בהצלחה והצטיין בניסויי השוואה שנערכו בין כמה סוגי תת-מקלעים מהסוגים החדישים המצויים בצבאות זרים. תת-המקלע צוין לשבח בעיקר על עקרונות מבנהו ועל כושר פעולתו בתנאי קרקע ואקלים קשים.

כסלו תשט"ז משה דיין, רב אלוף
נובמבר 1955 ראש המטה הכללי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/6/26176.gif]

עוזי עוזי, דפקו אותי

חברי חיל המדע ישבו 50 שנה בשקט וצפו בעוזי הופך לאייקון תרבותי נחשק. המפתח עבד עמם על הק-12 המתחרה, ובגלל 3 לירות לא קיבלו הם את התהילה

פליקס פריש
9/7/2005 9:02
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

שלוש לירות. שלוש לירות בלבד היו ההבדל המהותי בין תת-המקלע החדש שהציע סגן עוזיאל גלס לצה"ל בשנת 1950 לבין תת-המקלע המתחרה, ק‭,12-‬ שפותח על ידי סרן חיים קארה וצוותו מחיל המדע (חמ"ד) וכונה על כן בניסוי הצה"לי "חמד‭."‬ עלות הייצור המשוערת של ה"עוזי" היתה 14 ל"י לכלי בודד, בהזמנה של ‭10,000‬ כלים. עלות הייצור של ה"חמד" היתה 17 ל"י.

בעצם היו אלה שלוש לירות וחוות הדעת של מחלקת ההדרכה במטכ"ל, שם נבחנו תתי-המקלע בניסוי טקטי על ידי ועדה בראשות אל"מ יצחק רבין, מפקד בה"ד ‭.3‬ שני תתי-המקלע השיגו תוצאות דומות מאוד: "כתוצאה מדוח הניסויים שנעשו על ידי בסיס הדרכה מספר ‭,3‬ הגיעה הוועדה פה אחד למסקנה שאין אפשרות לקבוע מבחינה טקטית כלי אחד כעולה על משנהו באופן בולט‭,"‬ כתב רבין בסיכום הדוח, "אולם אצל חברי ועדה שונים נתגלו נטיות (ההדגשה במקור) לכלי זה או אחר: נטייה לתת-מקלע ק‭:12-‬ י. הררי. נטייה לתת-מקלע 'עוזי‭:'‬ אלוף/מ י.רבין; ס/אלוף י.לבקין; ס/אלוף ד.דגן‭."‬

השאר היסטוריה. תת-המקלע עוזי הוא המותג הישראלי המוכר והמפורסם ביותר עלי אדמות, אפילו יותר מן השם רבין, ש"נטה" לטובתו. אין כמעט ילד בעולם שלא מכיר את השם ואת הצורה המרובעת, דמויית התיבה, עם הידית במרכז הגוף והקנה הקצר הבולט מקדמתו. אין חברת אבטחה ראויה לשמה שאינה מחזיקה את הדגמים המוקטנים שלו, מיני ומיקרו עוזי, או כנופיה שמחזיקה מעצמה וחבריה לא מסתירים בכנף בגדם עוזי עם קת מתקפלת, ואין סרט פעולה שלא מייחד לו תפקיד אופי קטן. התעשייה הצבאית מכרה ממנו כשני מיליון פריטים ליותר מ‭50-‬ מדינות וגלגלה בזכותו מיליארדי דולרים. הוא זויף בקרואטיה ובסין, יוצר ברישיון בבלגיה, וקמו לו יורשים אחדים שהתבססו עליו.

עוזי גל, ממציא העוזי הלך משיא לשיא בצה"ל ובתע"ש והפך לגיבור תרבות ישראלי. הוא זכה בפרס בטחון ישראל בשנת ‭'59‬ על המצאתו, עבד בתע"ש עד תחילת שנות השבעים ופרש משם בשברון לב לאחר שהפסיד בתחרות דומה מאוד לזו שמתוארת כאן. גל הציע לצה"ל את רובה הסער "גל‭,"‬ אבל ישראל בלשניקוב גלילי, ניצח עם ההצעה שלו, רובה הסער "גליל‭."‬

גל עזב את ישראל ב‭'76-‬ והתגורר בארצות הברית, עד למותו לפני כשלוש שנים, בגיל ‭,78‬ ממחלת סרטן. למרות שהיה מלא רעיונות כרימון ולמרות שפיתח מאז עוד כמה כלי נשק, גל מת כאדם מן היישוב. לא עשיר מופלג.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
"לא רוצים את הקרדיט של עוזי"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
רס"ן חיים קארה, מפתח הק‭,12-‬ פרש מצה"ל בצער גדול, בולע את עלבונו, אך לא לפני שנאבק בכל כוחו על הטבעת חותמו. הוא עבד במשרד המהנדסים שלו עד לראשית שנות השמונים. הוא עסק בייצור מכונות לתעשייה ובייעוץ לתעשייה ומת לפני כ‭20-‬ שנה. הוא לא זכה מעולם בקרדיט ציבורי על תת-המקלע המתקדם שפיתח, שמעולם לא הוכנס לייצור סדרתי, ומת כמעט אלמוני.

לפני כחודשיים, בעקבות פרסום כפולת עמודים חגיגית ב"מעריב" שנשאה את הכותרת ‭50"‬ שנה לעוזי‭,"‬ זכינו לשיחת טלפון נזעמת. "כבר עשרות שנים אתם כותבים שעוזי גל היה ממציא העוזי, ואין שום זכר לכל האנשים שעבדו במקביל על הפיתוח‭,"‬ אמר מעברו השני של הקו קול של אדם מבוגר, במבטא צברי. "אני שירתתי בחיל המדע, שם שירת גם עוזי לתקופה קצרה, ואני יכול לספר שהתת-מקלע שפיתח שאב לא מעט גם מהעבודה שלנו‭,"‬ אמר האיש, שהתברר מאוחר יותר כמאיר (מיורקה) פלד, ששירת בחיל המדע כמסגר מאז קום המדינה במשך כעשור, ובנה במו ידיו את חלקי תת-המקלע ק‭.12-‬ "תבוא ותראה במו עיניך את התת-מקלע שלנו‭,"‬ הציע.

כעבור שבוע, בביתו שבאזור השפלה, נראה היה שמיורקה צודק. הוא הציג תמונות של סדרת תתי-מקלע שנראים כאחיו האובדים של העוזי. אותה ידית אחיזה באמצע הגוף, מתחת למרכז הכובד. אותו מנגנון פירוק של הידית ואותו מנגנון, הסדן, שדוחף את הכדור לבית הבליעה ונוקר אותו בתנועה אחת. הבדל מרכזי וניכר לעין הוא פרופיל הגוף, העוזי מרובע ותתי-המקלע של קארה הם בעלי פרופיל עגול, כמו צינור. עכשיו, לך תדע מי היה ראשון והאם האחד העתיק מהשני.

"חשוב לי רק שאנשים יבינו שאנחנו לא רוצים את הקרדיט של עוזי. הוא היה ממציא ובחור מוכשר מאוד. ההישגים שלו עומדים לזכותו‭,"‬ אומר מיורקה, "אבל לאורך הדרך, במשך כמה חודשים, הוא ישב בחיל המדע וניזון מן הרעיונות שהסתובבו שם. אחר כך הוא הוזמן על ידי התע"ש לעבוד אצלם והמשיך לפתח את התת-מקלע שלו,שבסופו של דבר נבחר על ידי צה"ל. היום, בדיעבד, אני יכול להעריך שהפיתוח בתע"ש היה באמת מקצועי יותר.היו להם אמצעים, מכונות, ואנחנו עבדנו בידיים‭."

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

בדיפלומטיות לא מחייבת

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
מיורקה, מתברר, מנסה כבר שנים להוציא לאור השמש את סיפורו של חיים קארה ושל חבריו מן ה"מחלקה לנשק קל ונשק אווירי" בחיל המדע. בשנת ‭,'81‬ עם צאתו לאור של הספר "התעשייה הבטחונית בישראל‭,"‬ כתב מיורקה עם חברו גדעון שביט למנכ"ל רפא"ל ד"ר בן-ציון נוה (רפא"ל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, הוקמה כיחידת סמך במשרד הביטחון על בסיס חיל המדע והפכה בשנים האחרונות לחברה ממשלתית, "רפאל בע"מ‭.("‬

תחת הכותרת "הנדון: תת-מקלע 'עוזי' ופיתוחו ברפא"ל (חמ"ד‭,"(‬ כותבים השניים: "הופתענו לקרוא בקטע שבו מסופר על פיתוח תת-מקלע עוזי, שהוא פותח כביכול על ידי התעשייה הצבאית,בתכנונו של עוזי גל.אנו מוצאים לנכון להעמיד את העובדות על דיוקן. במסגרת עבודתנו במכון ‭,1‬ חמ"ד תל אביב, הוחל כבר בשנת ‭'49-'48‬ בפיתוח תת-מקלע עבור צה"ל בפיקודו של רס"ן במיל' קארה חיים. באותה תקופה הועבר מר עוזי גל מצה"ל לעבוד במחלקת התכנון של בית המלאכה במכון ‭.1‬ מר גל שהה במחלקתנו כמה חודשים ולאחר זאת עבר לתע"ש.

"בפיתוח הנ"ל, שעסקו בו בתע"ש לאחר בואו של מר גל, הועתקו כל השכלולים מהדגם שלנו.השוני בין שני הכלים,שעבדו על אותו הפרינציפ שפותח אצלנו (ההדגשה במקור‭,(‬ הוא בזה שהסדן של התע"ש הוא מרובע ושלנו היה עגול‭...‬ אין אנו מוצאים כהוגן שכל המוניטין והפרסום ייפול בחלקם של תע"ש ועוזי גל‭."‬

במכתב התשובה, שנכתב בכתב יד, משיב לשניים "בידידות" ובדיפלומטיות לא מחויבת אחד המנהלים ברפא"ל, ד. הראל: "נתוני העבר חשובים מאוד כדי שההיסטוריה תיכתב בעתיד בצורה נכונה. אנו נשמור לעצמנו את מכתבכם ובבוא העת נשלב את הפרטים שבו בספרים שייכתבו בעתיד‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
"מזמין את כולם לבקר אצלי"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
אלא שמיורקה וחברו לא נרגעו והחליטו לא להמתין לספרי העתיד שלא נכתבו עד היום. בהמשך אותה שנה הם פנו למפקדם קארה, שעבר לעסוק באותן שנים, כפי שכתב לשניים במכתב התשובה, "בציור בלבד – תערוכות בארץ ובחו"ל‭,"‬ ונראה כי מצא לעצמו חיים גם לאחר פרישתו מחיל המדע. אלא שמכתבם של השניים עורר בו לא רק געגוע, "שמחתי מקרב לב כאשר שמעתי אחרי שנים רבות את קולך. ללא שום ספק הייתי מאושר לראות את החבר'ה שלי והנני מזמין את כולכם בערב או בשעות נוחות לכם לבקר אצלי‭,"‬ אלא גם, ובעיקר, עזוז ומוטיבציה, להוכיח לכל מאן דבעי את צדקתו.

במבטא הונגרי כבד שאיפיין את דיבורו, ושפורץ החוצה גם ממכתבו שהדפיס במכונת כתיבה, מבעד לשגיאות הדקדוק, כותב קארה: "בשנת ‭,'50‬ באביב, נתבקשתי על ידי ס"א (סגן אלוף) מיכאל דורון, אשר היה המקשר בין המטכ"ל ובין חמ"ד, לקבל למחלקתי, אשר (עסקה) משנת ‭'48‬ בפיתוח נשק אוטומטי, את סגן אוזי. שם משפחה לא ידוע לי היום (הכוונה לעוזי גל‭.(‬ סגן אוזי בא עם 'כלי' מפיתוח שלו. יש לציין שהסגן היה מסגר במקצועו ללא ידע בליסטי חיצוני או פנימי‭...‬ הכלי אשר הציג לנו היה בלתי שימושי‭...‬ בהתאם להוראתי, סגן אוזי קיבל מקום בין המשרטטים ושיתף פעולה בניסויים עם הנשק, אשר היה במחלקה בפיתוח בשלב מתקדם‭...‬ כחודשיים לפני מסירה לשלטונות הצבא אשר דרשו את הפיתוח.

"בניסוי באביב ‭,'50‬ בנוכחות אנשי המטכ"ל אשר טיפלו בפיתוח נשק, הציג ר"ס (רב סרן) חיים קארה בנוכחות אנשי המחלקה וסגן אוזי את הכלי במטווח והכניס 20 כדורים ממרחק של מאה מטר במטרה של ‭20/20‬ סנטימטר.

"באותו העת היה בפיתוח כלי נוסף – 'נשק עממי‭,'‬ בהתאם לרעיונו של הרמטכ"ל מאז ושל ס"א שלמה גור, מפקד היחידה. הכלי הנ"ל היה בנוי בצורה מרובעת, לעומת הכלי אשר נמסר לניסוי אשר היה בצורה עגולה. הכלי הנ"ל המוסבר על ידי לסגן אוזי באופן אישי, בהרצאה לפני אנשי התכנון. בקיץ ‭'50‬ נסעתי לשוויצריה בקשר לפיתוח, וכאשר חזרתי סגן אוזי עבר לתעשייה הצבאית, אשר לא היתה ביחסים יותר מדי טובים עם 'חמ"ד‭.'‬ אחרי זמן קצר הגיעו אלי סיפורים כי בתעשייה בודקים, שוקלים ומעתיקים את הכלי בעזרת סגן אוזי‭."‬

קארה, שהפסיד בסוף ‭'50‬ בתחרות של צה"ל לבחירת תת-מקלע, חש כנראה צורך עז להנציח את תרומתו. הוא מיהר לרשום את תת-המקלע שלו ברשם הפטנטים. ב‭5-‬ בדצמבר ‭,'51‬ מספר קארה,רשמו עורכי הפטנטים שפי סמך וכהן צדק,שהיה איש מילואים של חיל המדע, את תת-המקלע שלו תחת שמו והבעלות על הפטנט הועברה למשרד הביטחון. נראה כי קארה חש נרדף למדי, כיוון שרשם את תת-המקלע שלו גם במשרדי הפטנטים של שווייץ (ספטמבר ‭;('52‬ ארצות הברית (מרס ‭;('53‬ בלגיה וצרפת (נובמבר ‭.('53‬

קארה מספר כי הקפיד לרשום בכל הפטנטים שני עקרונות: ייצור גוף הנשק והמנגנון בשיטה מיוחדת של הטבעת פח ופירוק ידית האחיזה מן הגוף, שלטענת קארה, לקחו אנשי התע"ש בהשאלה בסיוע עוזי גל. ממש לא ייאמן. אחרי שחיטת הפרות הקדושות על ידי ההיסטוריונים הפוסט ציונים, אחרי שאפילו "ירושלים של זהב" שכתבה נעמי שמר התגלה כשיר ילדים באסקי, באים אנשי חמ"ד ושוחטים גם את העוזי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
"שייגעץ מבית הספר"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
בנו של עוזי גל, עידו, מכיר את השם חיים קארה ולא מופתע מטענות אנשיו. "קארה עבד על תת-מקלע במקביל לאבי‭,"‬ מספר גל הבן. "עוזי הציע את הצעתו לתת-מקלע בבית הספר לקצינים, ומטבע הדברים הוא הוצב במקום שבו מפתחים נשק ותתי-מקלע. המדור של חיים קארה היה המקום הזה בצבא. נראה לי שהמדור של קארה נאלץ, למרות רצונו, לארח את אבא שלי.

"מהיכרות כללית של היחסים שם אני יודע שקארה לא כל כך אהב את העובדה שאבא שלי הגיע לשם ללא ניסיון רשמי בפיתוח נשק. הוא היה במשך עשר שנים נשק בפלמ"ח, אבל מבחינת קארה הגיע איזה שייגעץ מבית הספר לקצינים, שלא עסק בפיתוח נשק, יושב אצלו במדור ועוסק בפיתוח נשק מתחרה.לכן אני חושב שהיריבות היתה בעיקר מצדו של קארה כלפי אבי ולא להפך. קארה ראה תחרות ואיום ואבא שלי ראה את הזדמנות חייו‭."‬

טוב, זו הפריבילגיה של המנצחים. הם יכולים להרשות לעצמם להיות אדיבים ונדיבים כלפי יריביהם לאחר מעשה.

"נכון. ההיסטוריה מלאה באנשים שהגיעו כמעט להצלחה וכמעט עומדים מאחורי ההמצאות החשובות. בכל 30 שנה צה"ל או כל צבא אחר מפתח נשק חדש, ובכל אירוע כזה יש מנצח ומפסידים שכמעט הצליחו. קראתי לאחרונה על עשרות פטנטים למקלעים ולמכונות ירייה שהוצעו בארצות הברית באמצע המאה ה‭19-‬ ורק שניים מהם התקבלו. הסיפור של תת המקלע של קארה בהחלט ראוי להיות מסופר, אבל אני חושב שראוי גם להתייחס אליו בפרופורציה הראויה. אבי לא גנב מקארה ומהתת-מקלע שלו רעיונות או פטנטים. שם הגוף היה עגול ובנוי מפח חלש ובנשק של אבי הגוף מרובע‭."‬

ואין כל אמת בטענות של אנשי חיל מדע על העתקת הרעיונות שלהם?

"אין בכך שמץ אמת. מדובר על תמ"קים שהיה ביניהם דמיון מסוים. קשה לי להאמין שמישהו גנב ממישהו אחר. מצד שני, מפתחי נשק במאה ה‭20-‬ הם כבר לא ממש ממציאים. בסוף המאה ה‭19-‬ אנשים המציאו, בראונינג המציא את מערכת החזרת הגזים, למשל, אבל במאה ה‭20-‬ מפתחים למדו את מה שהיה בשטח לפניהם וניסו לשלב את הדברים המוצלחים. גם
אבי נהג לומר שהכל כבר הומצא והחוכמה כעת היא אופטימיזציה. לפני שנים אחדות יצא בכתב עת רציני על נשק קל מאמר על העוזי שכותרתו היתה משהו כמו 'אמא הולנדית, אבא צ'כי, בן דוד פורטוגזי‭."'

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ידית האחיזה - במרכז הגוף

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
עידו גל הזהיר בשיחתנו מפני הנטייה שיש לעיתונאים להפוך סיפורים טובים בזכות עצמם לסיפורים נוטפי סנסציה וטינופת וקיבל הבטחה להיזהר. ניגשנו, אפוא, להצעה המקורית של חניך בית הספר לקציני חי"ר, עוזיאל גלס, לפיתוח תת-מקלע, שאותה שיגר למפקד בית הספר, סא"ל מאיר (זרו) זורע, תחת הכותרת "הנדון: הצעה‭."‬ זו מאששת לפחות חלקית את טענותיו של הבן עידו. ידית האחיזה נמצאת במרכז הגוף, מקום שעוזי מכנה אותו בהצעה "נקודת המשען‭,"‬ כדי שניתן יהיה להחזיק את הנשק ביד אחת תוך כדי ריצה או זחילה.

בסעיף אחר, המתייחס לפירוק הנשק, מציין גל כי הגוף יתפרק ל"גוף וקת (חלק אינטגרלי‭,(‬ מקרן, בית אחיזה ובית מחסנית (חלק אינטגרלי‭,(‬ קנה" וכו‭.'‬ כלומר, גם בהצעה המקורית של גל ידית האחיזה היתה אמורה להתפרק מן הגוף. תאריך ההצעה היה 24 באוקטובר ‭,'49‬ כחצי שנה לפני שגל הגיע ליחידתו של קארה במכון 1 בתל אביב.

מבט בשרטוט שצייר גל ביד על הצעתו אינו מותיר הרבה מקום לספק. גם כאן מדובר בציור של עוזי. לפחות הטענה של קארה כי מדובר בנשק מרובע "עממי‭,"‬ איננה מדויקת.

אבל ברפא"ל של היום לוקחים את טענות מיורקה וקארה ברצינות רבה. ד"ר ראובן אשל, מי שהיה בשנות השמונים ראש חטיבת הטילים ולאחר מכן הסמנכ"ל לפיתוח, ומשמש כיום כאוצר המוזיאון המתהווה של רפא"ל, אומר כי "לחמ"ד לא היו אמצעי ייצור משל עצמה, ולכן כל מה שפותח שם יוצר בתע"ש. היחסים עם תע"ש התחילו להתקלקל מכיוון שכל מעבר בין המפתחים לתעשייה אינו מושלם, התעשייה מאשימה את המפתחים בפיתוח מסובך מדי, והמפתחים אומרים תמיד שהתעשייה לא יודעת לייצר‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
מעצר לא מוצדק

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ומאיפה כל סיפור היריבות מתחיל? אז ככה. בתום מלחמת השחרור, בקיץ ‭,'49‬ החל צה"ל להתפנות למה שמכונה היום בניין הכוח. נרכשו מטוסי קרב, נרכשו מטוסי תובלה והפצצה ועל הפרק עמדה גם הצטיידות בנשק קל, רצוי תת-מקלע. ומכיוון שהסטן הבריטי, שחיקוי שלו יוצר במחתרת על ידי תע"ש, היה שנוא על חיילי צה"ל, לא אמין ולא בטיחותי, הוחלט נגדו. הצעות רבות זרמו לתע"ש: תת-מקלע שוודי, תת-מקלע אמריקני, תת-מקלע צ'כי. העולם אחרי מלחמת העולם השנייה היה מחסן ענק של עודפי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה. חלקם נבחנו על ידי צה"ל, אבל במקביל הוטל על חיל המדע לפתח תת-מקלע חדש ומשופר, טוב יותר מכל מה שהיה מוכר, קל לנשיאה, אמין, מדויק וכמובן זול לייצור.

מיורקה פלד, שנקרא אז מאיר רוזנפלד, השתחרר באפריל ‭'48‬ משנתיים וחצי מעצר מינהלי בחשד לחברות באצ"ל, שאותן ריצה בבתי המעצר בלטרון ובעתלית. "אני אומר עד היום שלא עשיתי שום דבר שהצדיק את מעצרי‭,"‬ מסביר פלד.

"הייתי נער בן 16 מראשון לציון שהדביק כרוזים והוסגרתי על ידי חברי מההגנה. עבדתי במפעל המתכת של יקותיאל קלוצמן בתל אביב ומכיוון שהמפעל עבד עבור צה"ל גויסתי לחע"צ – חיל עבודה צבאית. כעבור זמן מה הועברתי לעבוד בחיל המדע, שלא היו ברשותו מסגרים ובעלי מקצוע, וכך פגשתי את חיים קארה, מפקד המחלקה. חיל המדע עבד מסוף ‭,'47‬ לאחר שצה"ל יצא מן המחתרת ולמעשה כבר היה קיים. עסקנו בפיתוח של תתי-מקלע נסיוניים, החל ב-ק‭0-‬ ועד ק‭.12-‬ חלקם היו עם קת מעץ, אחרים עם קת מתכת. אימצנו רעיונות ופטנטים מכל מיני כלי נשק מן העולם שהגיעו אלינו. את הקת העשויה מתכת ונדחפת מתחת לגוף, שיש בק‭,12-‬ אימצנו מתת-מקלע אמריקני, ‭,M-3‬ קליבר ‭."45‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
ההשראה: רובה נאצי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
רעיון ידית האחיזה המתפרקת מן הגוף, שחוזר על עצמו בתת-המקלע של קארה ובעוזי, ועל כן מהווה לטענת אנשי חמ"ד הוכחה לגניבת רעיונות על ידי עוזי גל ותע"ש, אומץ בשעתו גם על ידם ללא רשות מן הרובה הגרמני הנאצי ‭,MP-44‬ ששימש כנראה השראה גם לרובה הקלצ'ניקוב. בגניבה זו, אגב, לא מתביישים אנשי חמ"ד להודות, בעיקר מכיוון שכל מפתחי הנשק בעולם גונבים אלה מאלה בלי בושה.

בין אנשי חמ"ד היה גם ה"שטאנצמאכער‭,"‬איש התבניות,איציק אברט, יוצא פולין ובוגר מחנה הריכוז מאטהאוזן, שם עבד בעבודות כפייה עבור תעשיית הנשק הגרמנית. אברט למד את רזי ייצור הנשק במחנה לאחר שאומץ על ידי בעל מקצוע גרמני‭".‬יום אחד הוא ראה תרמילים של כדורים לרובה הגרמני,גירד מהם קצת את צבע הזית וגילה סגסוגת לבנה מתחת. הוא התרגש מאוד,ממש החוויר,וסיפר שבמחנה היה מייצר כדורים כאלה בדיוק לאותו רובה‭,"‬ מספר מיורקה, שמכנה את אברט קולז'קה, "עמית" בפולנית. לבד מאיציק אברט עבד בחמ"ד גם אחיו, זאב. השניים, שלא התראו במהלך המלחמה ולא ידעו איש על גורל רעהו, נפגשו ב‭'48-‬ במקרה לאחר שחבר משותף שפגש באיציק שאל אותו לשלום אחיו, וכאשר איציק אמר שלא ידוע מה עלה בגורלו, אמר לו החבר, "ראיתי אותו עכשיו באלנבי‭."‬

אברט סירב להתראיין לכתבה בשל חששו לפגוע בשמו הטוב של גל, ובכלל, כדי לא לעורר מרבצן מלחמות יהודים מיותרות. לדברי מיורקה היה לאברט חלק חשוב בפיתוח תת-המקלע של קארה, כיוון שהצליח לחקות את רעיון חלקי הפח מן הרובה הגרמני והעתיק ממנו גם את ידית האחיזה המתפרקת. כך יוצא שהרעיונות הגדולים מאחורי תת-המקלע העברי של חיל המדע: שיטת עיבוד החומר, שיטת ההפעלה ואפילו המומחיות של בעל המקצוע, נלקחו היישר ממכונת המלחמה הנאצית. אבל לעדיני הנפש נזכיר גם כי מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר היה מסרשמיט 109 שיוצר לאחר המלחמה במפעלי אוויה בצ'כוסלובקיה, תחת השם "אוויה‭."199-‬

תת-המקלע של קארה פותח בתחילה כאופציה ישראלית יחידה. במהלך שנת ‭'49‬ הוא קיבל תקציבי פיתוח, תחמושת וחומרי גלם. במכתב מה‭16-‬ ביוני ‭'49‬ כותב לאגף האפסנאות ראש מחלקת תכנון באגף המטה, סא"ל ישראל בר, שהתגלה מאוחר יותר כמרגל למען ברית המועצות, כי הוא מאשר להעביר ‭3,000‬ כדורים 9 מילימטר להמשך הניסויים בתמ"קים החדשים של חמ"ד. ואז, בסוף ‭,'49‬ הגיע עוזי גל עם הצעתו. התחרות בין שני תתי-המקלע הוכרזה על ידי הרמטכ"ל, רא"ל יעקב דורי, ב‭31-‬ באוקטובר ‭,'49‬ עשרה ימים לפני החלפתו ביגאל ידין. היא כללה, מלבד הבחינה הטקטית של אל"מ רבין, גם בחינה של חיל הטכנאים ושל תע"ש, שהיתה מיועדת לייצר את הנשק הנבחר וגם התמודדה בעצמה בתחרות.

העוזי זכה בתחרות בנקודות, לא לפני שקארה, שהתרגז מאוד מתוצאות בחינת חיל הטכנאים, שלח מכתב נזעם לחברי הוועדה ובו התעמת עם ההערות המקצועיות שבוחני החיל רשמו. דוח הטכנאים מדצמבר ‭'50‬ קבע כי הורדת המשקל של ק‭,12-‬ ששקל כחצי קילו פחות מהעוזי, הושגה על חשבון החלשת גוף התמ"ק. השיקול המכריע לטובת העוזי היה עלות ייצורו הזולה יותר בזכות כמות חלקים קטנה יותר. וכך, בישיבה שהתקיימה ב‭8-‬ בדצמבר ‭,'50‬ החליטה הוועדה על העוזי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
תמ"קים בוויטרינה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
קארה ו"אוזי" נפגשו מאז לפחות פעם אחת, שבה נהג גל בקארה באצילות של מנצחים ואילו קארה לא הפסיד הזדמנות לעקוץ שוב את היריב שניצח אותו. בפסקה במכתבו, שקארה מכנה "פיקנטריא‭,"‬ הוא מספר כי ב‭,'52-‬ לאחר שרשם פטנטים על התמ"ק שלו, "צה"ל עשה לי משפט בגלל הגשת הפטנט (סודיות‭.(‬ אני זכיתי במשפט כיוון שהפטנט היה על שמי, אבל משרד הביטחון שילם עבורם. במשפט היה מוזמן אוזי (אשר בזמנו התחיל ללמוד בטכניון, אבל לא היה יכול לגמור‭.(‬ בעדותו הוא הכריז שאני הממציא של התת-מקלע שעל הפרק (כנראה הכוונה לק‭– 12-‬ פ.פ‭."(‬

בסופו של דבר, כנראה בעקבות הכישלון, זנח חמ"ד את ענייני הנשק הקל והותיר אותם לתע"ש. בשנת ‭'59‬ נסגר מכון ‭.1‬ כיום משמש המקום, השוכן בגבעה בדרך השלום בדרום גבעתיים, את רפא"ל ואת צה"ל. מיורקה עבר לעבוד במכון הביולוגי בנס ציונה והפך שם לאחראי למאזניים האנליטיות ולמיקרוסקופים. לפני עשר שנים פרש. קארה פרש מצה"ל באמצע שנות החמישים. והתמ"קים המבוישים של קארה? העלו אבק במשך שנים באחד המחסנים בגבעה.

"לפני קרוב ל‭20-‬ שנה הגיע אלי למכון בנס ציונה קב"ט של רפא"ל וסיפר שמצא במחסן רובים רוסיים ישנים ושאבוא לקחת אותם לפני שייעלמו וייזרקו לפח‭,"‬ מספר מיורקה. "ניגשתי לבדוק במה מדובר וראיתי את התמ"קים שבניתי במו ידי. מכיוון שאף אחד לא רצה אותם, ואני ידעתי שיום אחד יהיה מוזיאון לרפא"ל, לקחתי אותם והעמדתי אותם בתוך ויטרינה באחד המחסנים שלי במכון הביולוגי. מעטים מאוד ידעו עליהם ומעטים עוד יותר זכו לראות אותם‭."‬

לפני עשר שנים, כשפרש, העביר מיורקה את הכלים למוזיאון רפא"ל במפרץ חיפה. "במשך כל השנים ניסיתי לספר את הסיפור הזה, אבל אף אחד לא רצה לשמוע. חלק מהחברים במכון 1 חושבים עדיין שזה סודי, 'מטורנישט ראדען' (ביידיש: אסור לדבר‭,"(‬הוא אומר‭".‬בשלב מסוים,בגיל ‭,76‬אף אחד כבר לא מפחיד אותי. התמ"קים האלה הם סיפור שצריך להיות מסופר‭."‬

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה