לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #7  
ישן 02-06-2006, 23:22
צלמית המשתמש של RP.
  משתמש זכר RP. RP. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.11.04
הודעות: 6,986
קרו ולא מעט...
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Poisoned שמתחילה ב "תמונות נהדרות!+שאלה.."

במיוחד במלחמה שהבלאגן כל כך גדול ואין באמת דרך אמיתית (וגם לא יותר מדי רצון ברוב המקרים) להתחיל לפקח על הנושא.
אני בטוח שאם תחפש היום תמצא אצל לא מעט (באופן יחסי כמובן) אנשים שהשתתפו במלחמת יום כיפור/ששת הימים/קדש שלל מאותם מלחמות.

לקיחת נשק (או כל ציוד אחר) מהאויב שלא לשם שימוש בלחימה עצמה נחשבת כביזה והדין על דבר כזה הוא לא מעט שנים בכלא.

אני לא יודע מה היתה התפיסה המשפטית אז, אבל לדעתי הציבור אז היה הרבה פחות מודע לנושא של ביזה, היום בעקבות כל הלחימה בשטחים והחיכוך היום יומי עם אוכלוסייה זרה הנושא נכנס לשיח הציבורי ומדברים עליו הרבה יותר בצבא.

תמונות מדהימות, הכי אהבתי את החייל עם העוזי והסיגריה ליד התעלה - תמונה מדהימה לדעתי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 07-06-2006, 19:24
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,454
ליל הפריצה בין ה15 ל16 באוקטובר
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי Pshahar שמתחילה ב "בפריצה לקו המים , ב 15/16 לאוקטובר היית ב407 ?"

רצה הגורל כי זמן קצר לפני אותו לילה נורא של הפריצה הועברה כל מחלקת הטנקים שלנו מחלקה 3

מגדוד 407 לגדוד 409 . גדוד 409 ביצע באותו לילה התקפת הסחה,וגדוד 407 השתתף בפריצה

לכיוון צומת טרטור לקסיקון. באותו לילה ספג גדוד 407 אבידות רבות .

אני המשכתי להילחם עם גדוד 409 .סופחנו לפלוגה ח שבפיקוד שוקה בר-און ז"ל . שוקה ז"ל

זכה לעיטור ( נדמה לי , לעיטור העוז ). ונהרג בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי ב1975 .

מספר שבועות לאחר סיום המלחמה הוחזרנו לגדוד המקורי שלנו 407.

למי שמעוניין בפרטים ,ישנו הספר של יוני נוקד " לגעת בעצב החי " בהוצאת משרד הביטחון.

יוני היה קצין השלישות של גדוד 409 וכתב ספר מרגש על סיפור לחימת הגדוד.

על חטיבה 600 וסיפור הקרבות של שלושת גדודיה קים הספר " החטיבה במלחמת יום הכיפורים "
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 10-06-2006, 19:29
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,454
מיקום חטיבה 600 ב-16 לאוקטובר
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי Pshahar שמתחילה ב "בפעולת ההסחה שבצעה חט' 600 בליל הפריצה"

קודם , הצלחתי (בעזרת הבן שלי ) להכניס את התמונה . התמונה צולמה לאחר המלחמה

בתחילת נובמבר 1973, אני מצולם שם עם הקלצ'ניקוב ומאחור הטנק פאטון מ- 60 שלנו.

היא קצת מטושטשת.

בקשר למיקומה של חטיבה 600 בבוקר ה-16 לאוקטובר: אני מנסה להיעזר בספרים.

בספר " אבירי לב גדוד 184 " ממש על כריכת הספר רואים במפה ברור שהטנקים של 184

( בפיקוד המג"ד אברהם אלמוג ,שהחליף את שאול שליו שנפל ).

תפסו עמדות מדרום לציר שיק באותו בוקר.

אני מצטט מספר חטיבה 600 , : עמוד 23

והמפה בעמוד 20 : " עתה יצא גדוד עוזי (409 ) למשימה דומה לזו שהוטלה על 410 ,כלומר

התקפת הסחה. הגדוד התקדם לצפון -מערב,לעבר מיסורי ואמיר,אך לא נתקל בכוחות אויב בדרכו

ולבסוף נערך לחנית לילה כ 500 מטרים מדרום מזרח לסגול 104.לפי המפה היינו בבוקר מעט מזרחה

מחלקו הדרומי של מתחם מיסורי. לפי ספר החטיבה תקף גדוד 410 בליל ה15-16 לאיזור שבין סגול

104 לטלוויזיה. עד כמה שהבנתי מקריאה חוזרת בספר החטיבה תקף גדוד 407 מדרום לצפון לעבר

צומת טרטור -לקסיקון ושם נפגעו טנקים רבים . וכן בכיוון ציר נחלה ומעוז לקקן.

למיטב הבנתי נמצאו טנקי הגדוד מספר קילומטרים דרומה מציר שיק.

אני מבקש לציין כי במלחמה הייתי חפ"ש (חייל פשוט ) ואני לא מומחה לעניין המיקומים והכוחות.

אבל יש לי חבר ששירת איתי בשם דני קריאף והוא מומחה ויודע הרבה ונוכל גם לשאול אותו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 10-06-2006, 22:35
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,454
אתה צודק
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "טלויזיה-סגול 104"

תודה על הבאת המפה הצבעונית , אתה צודק ! שם היה ממוקם גדוד 409 בפיקוד המג"ד עוזי בן-יצחק.

גדוד 407 (או שרידיו ) היו באיזור סביבות צומת טרטור-לקסיקון שזה כ 3 ק"מ מציר שיק.

אגב ,בסדיר, הייתי בין ראשוני הטנקיסטים ש "יסדו " את גדוד 184 שבפיקודו של רס"ן יואל

גונן -גורודיש. המ"פ שלנו היה יואב וספי ז"ל שנפל בגולן ביום הכיפורים ( מ"פ פלוגה ז' )

וקצין אחר היה סרן יוסי פלד ,לימים האלוף.

לדור הצעיר יותר ,אזכיר כי גדוד 184 היה גדוד מגחים סדיר שהיה בגזרת התעלה ביום הכיפורים

וספג אבידות קשות , ( 80 לוחמים )כי ספג את עיקר המתקפה המצרית.

המג"ד שאול שליו ז"ל נפל בקרב ואת מקומו מילא המג"ד הקודם אברהם אלמוג שזכה בעיטור

העוז . אלמוג הינו יו"ר העמותה להנצחת גדוד 184.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 11-06-2006, 17:44
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,286
ליל 16/10/73
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "מיקום חטיבה 600 ב-16 לאוקטובר"

בליל 16/10/73 הייתי באיזור עכביש 55- ממש צמוד ממזרח לרכס חמדיה. זכורני כי על הרכס עמדה כפלוגת טנקים מסוג M-60 וניהלה חילופי אש עם כח מצרי ממערב. המצרים ירו על הרכס אש ארטילרית כבדה שכללה אף מטחי מטל"ר והאירו את השמיים בתאורה. את התאורה שלהם ניתן היה לזהות בקלות שכן הנורים היו על בסיס מגנזיום והאירו באור לבן, בעוד שהתאורה הישראלית היתה כתומה.
זכורני כי בשלב מסויים , בשעת בין הערביים נפגע אחד הטנקים ואנשי צוותו חילצו רגלית לאחור תוך שהם כמעט נורים בידי אנשי ארטילריה, אשר חששו שהם חיילים מצריים.
סביר להניח כי הטנקים היו שייכים לחטיבה 600, שהיתה היחידה המצויידת בM60 פרט לגדוד 87 שחדל לתפקד כיחידה לאחר הלילה הקודם.
באותו לילה ניהל גדוד 890 את הקרב בטרטור 42- מספר ק"מ מערבה משם.
למחרת היום הופעל לחץ משולש על המתחם הדרומי של ארמיה 2 אשר כלל את דיבזיה 16 ואלמנטים מדיזית שריון 21 המוכה. 2 גדודיה של חטיבה 600 היוו את הכנף הימנית (המזרחית) של המתקפה בין פוטון 37 (מערבית לחמדיה) לבין טלויזיה(ראה ספרו של ברן, בעמוד 214). סביר להניח שהגדוד שלך היה הגדוד הצפוני שבין השניים, אשר לחץ באיזור טלויזיה. שרידי גדוד 407 אשר חברו לחטיבה 14 השתתפו באותו יום בקרב נגד חטיבה 25 המצרית באיזור לקסיקון וגרמו לחלוץ שלה אבידות כבדות.
ניתן למצוא פירוט באשר למהלכי חטיבה 600 אףבלקסיקון מלחמת יו"כ של איתן הבר וזאב שיף בעמוד 184 (מספר העמוד סמלי?).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 13-06-2006, 23:49
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,454
מכתבו של ידידי דני קריאף
בתגובה להודעה מספר 25 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "ליל 16/10/73"

בקשר לשאלתו של שחר על הימצאות חטיבה 600 ליד ציר "שיק " :

לפי מכתבו של ידידי דני קריאף ב"שיריון " , ביטאון עמותת יד לשיריון , גיליון 19 עמוד 99

מאוקטובר 2003 . מתברר כי 4 טנקים של חטיבה 600 , מגדוד 407 ( 3 מפלוגה א' ואחד מפלוגה ב' )

הם הראשונים שאיתרו ויצרו מגע עם החטיבה המצרית מס' 25. חטיבה זאת שהייתה חטיבת עילית של

הצבא המצרי והייתה מצויידת בטנקי טי -62 נשלחה צפונה במאמץ לבלום את פריצת צה"ל

למערב התעלה. לפי מכתבו של דני קריאף אותם טנקים ישראלים פגעו בטנקי החלוץ של החטיבה המצרית.

אני מצטט : " יש להניח שאילו הטנקים של פלוגה מגדוד 407 ,שתוגברו בשעה 1430 לערך בטנקים

של פלוגה ח' מגדוד 79 אשר

הגיעו עם מח"ט 14 ( אמנון רשף ) מאיזור ציר "שיק ",לא היו נמצאים במקום ככח בולם - היה ראש

הטור של החטיבה המצרית מגיע לראש הגשר. " .לאחר מכן הגיעה חטיבה 217 ( בפיקוד נתקה ניר )

מאוגדה 162 והם השלימו את השמדתה של החטיבה המצרית.

מסתבר כי פלוגה ג' מגדוד 407 הייתה תחת פיקוד גדוד 184 בציר "שיק " ב17 לאוקטובר .

אני מצטט שוב " לאחר שנוצר המגע בין פלוגה א' לגדוד החוד של חטיבה 25 המצרית ,

דיווח המ"פ גרוס למפקד חטיבה 14 אמנון רשף ,שנמצא באותה עת יחד עם הגדודים 184 ו 79

( של חטיבה 14 ) .

ועם פלוגה ג' של גדוד 407 בפיקוד רס"ן גבי ורדי . פל' ג' הייתה ת"פ גדוד 184 באיזור שיק במאמץ

בלימה לכיוון צפון, למניעת מתקפה של ארמיה 2 על ראש הגשר "

הערה סא"ל (במילואים ) דני קריאף מכפר הס היה מ"מ בפלוגה א' בגדוד 407 במלחמת יום-כיפור.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 14-06-2006, 18:35
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,286
הוא אשר אמרתי לעיל
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "מכתבו של ידידי דני קריאף"

אכן שרידי גדוד 407 היו בכח גדוד 79 יחד עם שרידים של גדוד 87 (5 טנקים) .כח זה תיקל את החוד של חטיבה 25 מכיוון צפון . בקרב השתתפו אף חטיבות 217 ו500 מאוגדה 162-בכח של שני גדודים לכל חטיבה וכן אף כח מאוגדה 252 אשר תקף מכיוון דרום. לעבדכם הנאמן היה הכבוד לשרת בגדוד ארטילריה "קצה" שהיה פרוש אותה עת בכישוף וירה אש סיוע לטובת חטיבה 217, תוך ספיגת אש נ"ס כבדה ודילוג.לחטיבה 25 לא היו הרבה סיכויים ומרבית כוחה, לרבות גדוד הארטילריה האורגני, שנע בזנבה, הושמדו. היתרה נסוגה למעוז בוצר ושם נותרה מכותרת עד הפסקת האש. את שלדי הטנקים של החטיבה המצרית ניתן היה לראות פזורים משך חודשים רבים לאורך ציר לכסיקון מלקקן בואכה בוצר ,כמצבה חיה לאובדן העשתונות שנגרם לפיקוד המצרי כתוצאה מההבקעה הישראלית במערכת הצליחה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 03-06-2006, 19:41
  g.l.s.h g.l.s.h אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,295
נפוץ ביותר, ובמיוחד מששת הימים ושל"ג
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Poisoned שמתחילה ב "תמונות נהדרות!+שאלה.."

במלחמת ששת הימים קיבלו חיילים רבים (כולל מילואים) אקדחים כמזכרת ע"י קצינים בכירים וכן קיבלו רשיונות מתאימים לאחזקה. חיילים רבים מאוד וכן אזרחים שעברו בסיני מייד לאחר המלחמה, אספו כלי נשק נטושים ו"אימצו אותם". לאחר המלחמה, כמו שנכתב, נערכו מבצעים ע"י המשטרה וצה"ל שבהם ניתן היה להחזיר את הפריטים הללו, ואכן כמות גדולה מאוד הוחזרה. רבים לא החזירו פריטים, גם משום שלא הבינו את החשיבות שבעניין, ומספר לא קטן של תאונות אירעו (בראשל"צ זכור לי מקרה בשנות ה-80 של איש מילואים ששיחק עם רימון יד בסלון ביתו, רימון שהוא החזיק תקופה לא קצרה. ככל הנראה במהלך משחק המנגנון הופעל, ובחקירה נטען שמאחר ובבית היו אנשים נוספים, הוא הצמיד את הרימון לעצמו...).

אני מכיר שתי דמויות לא אלמוניות שסיפרו לי סיפורים על כך:

1. אזרח שמצא קארל גוסטאב תקין בסיני. הוא החזיק אותו אצלו שנים, ולבסוף מסר אותו למשטרה.

2. איש מילואים שקיבל אקדח במתנה מאחד מקציני המנהל האזרחי שהיה מפקדו בזמן הקרבות. הוא לא החזיר אותו באחד המבצעים משום שהיה לו איזשהו רשיון, אבל לבסוף הגיע לתחנת משטרה (לבקשת אישתו) במטרה לוותר על האקדח. הקצין בתחנה, להפתעתו, החליט לפתוח לו תיק פלילי על החזקת נשק ללא רשיון (הרשיון הצבאי לא היה תקף עוד. זה היה עוד לפני 1973). הסיפור המוזר היה (מדובר על איש מכובד מאוד ואדם ללא רבב) בא לסוף מצחיק כאשר הוא עירב בסיפור דמות ביטחונית ידועה וממדרגה ראשונה שבראשונה. הנ"ל, שהיה בתפקיד באותו רגע, קיבל את הידיעה למחרת, התקשר אישית לתחנת המשטרה, ותוך כמה שעות התייצבה ניידת בביתו של האיש בצירוף האקדח, רשיון חדש והתנצלות! בכל מקרה, האיש החליט לוותר על האקדח.

על מלחמת כיפור שמעתי בעבר סיפור על קצין שמצא AK-47 ליד אחד מגשרי התעלה שעות לאחר הפסקת האש. הוא "בדק" אותו ואז פלט צרור שהרג קצין אחר. מאחר ומדובר היה בקצין מילואים מצתיין, ומאחר ומדובר היה ברשלנות שלא ראו אותה כפושעת, האירוע "נסגר" ללא משפט.

במלחמת של"ג, חיילים רבים מאוד השיגו כלי יריה, מאחר ולידי צה"ל נפלו מצבורי נשק רבים וכן היו כלי נשק נפוצים מאוד בלבנון ורבים הוסגרו לידי צה"ל כבודדים. כל מי ששרת בשבועות המלחמה הראשונים מכיר סיפורים על רובי ציד ובכלל כל מיני כלים "מצועצעים" ששימשו למטרות שונות. שאלתי אנשים רבים על כך וחלקם סיפרו על תופעה נרחבת כזו ביחידות שלהם, בעוד אחרים סיפרו שבעוד שהיה ידוע להם על כך, "אצלינו היו פקודות מאוד ברורת בעניין וכמעט לא היו מקרים של אנשים שהשתמשו בכלי שלל או בזזו אותם". לפחות שני אנשי מילואים ששירתו בשל"ג, סיפרו לי שהם השיגו אקדחים והחזיקו אותם אצלם זמן רב. בשני המקרים הם טענו שהאקדחים נגנבו מתוך הציוד האישי שלהם ע"י חיילים אחרים. לך תדע מהי האמת...

בסיפור שהתפרסם פעם מפי חייל שהשתתף בנחיתה באוולי, הוא סיפר על מחבל חמוש באקדח שפתאום נפל לידי כוח החוד. הוא טען שהאיש נורה בידי אחד הקצינים "מאחר ולא ניתן היה לקחת או בשני". הקטע השני המעניין בסיפור היה שאקדח שנמצא אצלו, נעלם באופן מאוד מסתורי דקות אחרי האירוע "בבירור לאחד האפודים".

קצין במצ"ח שהכרתי באיזה אירוע בשנות שירותי, סיפר לי על חקירות רבות מאוד של "כל מיני אל"מים" שבנסיבות שונות ומשונות נמצאו אצלם קלאצ'ים" והם פתאום מוצאים את עצמם במצ"ח...

אגב: בקרב החיילים האמריקאים בשתי מלחמות העולם, נפוצה מאוד תופעת האובססיה לביזת אקדחים ובמיוחד הלוגרים. אפשר לראות את זה ב"אחים לנשק" אבל ישנם אין ספור סיפורים כאלה ואתרי אינטרנט מלאים בתמונות של אקדחים ש"אבא שלי הביא מאירופה". גם קצינים רוסיים ומש"קים "השיגו" אקדחים כאלה ונשאו אותם חופשי. בשלב מאור של המלחמה (בפירוש מטעמי ביטחון פנים) הופסק הנוהג ולמיטב ידיעתי רובם (כולל סבא שלי) החזירו את האקדחים לידי השלטונות. סבא שלי, שלא היה מומחה גדול בנק"ל (יחסית ללוחם שלחם 3 שנים...) סיפר לי שאת התופי הרוסי המיושן הוא החליף ב"משהו טוב, בלגי עם 13 כדורים שלקחתי מהגרמנים"...
_____________________________________
.


נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 03-06-2006 בשעה 19:45.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 03-06-2006, 20:10
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,286
הקלאצ'
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "אגד ארטילרי 214"

אם כבר מגלים עניין בקלאצ' כדאי שאספר את סיפור מציאתו.

בליל 22/10/73 אמורה היתה הפסקת האש להכנס לתוקף. באותו לילה היתה היחידה שלי פרושה על המורדות הדרומיים של ג'בל גניפה כאשר עד שעות הלילה התנהל באיזור קרב קשה.

עם רדת החשיכה , כאשר השתרר שקט באיזור יצא אחר החיילים לעשות את צרכיו מחוץ למחנה.
עוד מכנסיו של זה משולשלים לו, הופיעו מתוך החשיכה שלושה חיילים מצריים מזויינים בקלאצ'ים ושני מטולי נט האחד RPG7 והשני RPG2. החייל המבוהל תפס את מכנסיו והחל לרוץ, אלא שהשלישיה המבוהלת לא פחות רצה אחריו ובפי השלושה תחינה כי יקחו אותם בשבי.

משהגיעה הרביעיה לתוך מתחם הגדוד, נתפשו השלושה, ידיהם ורגליהם נכבלו, כאשר כל העת הם טוענים שסעדת וגולדה הודיעו שלא הורגים יותר. למחרת פונו השלושה, לאחר שכל הלילה הם יבבו לנו. אחד הקלאצ'ים שלם הוא הכלי שבצילום. גם המטולים שלהם שימשו אותנו, לאחר שמצאנו בשטח תחמושת.
ביחוד אהבתי את הRPG7 שהיה חדש ובעל כוונת אופטית משוכללת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 03-06-2006, 20:53
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,454
האקדחים שלנו
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "הקלאצ'"

הסבא שלי ז"ל עלה ב1938 מגרמניה . הוא הצליח להסתיר אקדח "נשים " קטן מסוג ולטר 6.35 מ"מ.

בתוך מכתבה ( סקרטר) , הוא יצר במפסלת מן גומחה בתוך העץ וכך הבריח את האקדח לישראל.

האקדח היה מוסתר בביתו שנים רבות. ב 1971 שנים לאחר פטירת סבי, החליט אבי ז"ל לתת לי את

האקדח . אני קיבלתי רישיון כחוק והסיבה לאחזקת הנשק הייתה כי עבדתי ,זמנית כפקיד קבלה במלון ,

ליד כספת.כשפרצה מלחמת יום -הכיפורים לקחתי את האקדח איתי והוא היה מונח אצלי בטנק.

כאשר נפגע הטנק מטיל בחווה הסינית , קפצתי החוצה עם העוזי ושכחתי מן האקדח.

מאוחר יותר הוחזר לי האקדח ע"י ידידי , חשמלאי טנקים בחט"ג שלנו , שמצא אותו בטנק ולידו

הרישיון ..........

ב1991 החלטתי לשדרג נשק וקניתי כחוק אקדח ולטר 9 מ"מ משומש מעודפי המשטרה הגרמנית.

ולי נותר רק התצלום של האקדח ה"היסטורי " ...........

גם לאבי ז"ל היה אקדח P -38 ( שהיה אקדח השירות התיקני של קציני הורמכט ) שהוחזק ברישיון.

אגב המפעל של חברת "ולטר " נמצא ליד העיר Ulm שבגרמניה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 19-10-2007, 19:42
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,286
זכרונות מה-19/10
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "זכרונות מאפריקה"

היום 19/10, הינו אחד מימי המלחמה ההיא שנצרבו בנשמה לנצח.
את בוקר אותו יום החלה תקיפה אוירית של מטוסי סוחוי 7 אשר תקפו את הגשר ואת הכוחות הפרושים בצפיפות בשדה התעופה של דוויר סואר- שדה נטוש שהכיל, בתחילת המלחמה, מערך חת"ם מצרי. עד היום אני זוכר את מראה הפצצות המחליקות לעברנו, את הפיצוץ האדיר, העשן והאבק שכיסו את כולנו, אשר בהתפזרם הסתבר כי כולם בריאים ושלמים, פרט לעוקב מים מחורר. תקיפת המטוסים היתה אות פתיחה לקרב אויר, רב- משתתפים, בסופו הופלו 15 מטוסים מצריים ע"י מטוסי מיראז ונשר ישראליים ללא אבידות למטוסינו. למרבה הצער, הסתבר בדיעבד, כי התקיפה האוירית הסבה אבידות כבדות ליחידות שכנות, ובמיוחד לפלוגה רפואית.
זמן קצר לאחר מכן נפל פגז ארטילריה מצרי בודד (כנראה פגז טיווח) במרכז מחפורת מצרית נטושה, סביבה ישבו אנשי צוות תותח לארוחת בוקר. כתוצאה מכך נהרגו 3 אנשי צוות ומספר אחרים נפצעו. התומ"ת החל לבעור. נהג הטנק, שהיה איש גדול מימדים קפץ אל תוך תא הנהג כאשר ראשו כלפי מטה, ובדרך -לא-דרך, הניע את הכלי הבוער והרחיקו מעירומי התחמושת. לאחר מכן נטל מטף כיבוי וכיבה את האש. כמובן שהוא לא קיבל צל"ש.
זמן קצר לאחר מכן התפרץ במקום הגיהנום בכבודו ובעצמו. אש ארטילרית מצרית צפופה ביותר, כנראה ריכוז של אגד, החלה ליפול עלינו. ניסינו לדלג מתוך העמדה, אך אגב הדילוג, הזחל"מ נעצר לפתע. צעקתי על הנהג "סע", אולם הוא אמר לי "אי אפשר- תראה". הבטתי מבעד לחרך וראיתי כי הדרך אל מחוץ למתקן, חסומה בגופות רבות של חיילים ישראליים. נראה כי נקלענו אל תוך עמדת הפלוגה הרפואית שהותקפה בבוקר ע"י המטוסים. רק במאמצים רבים הצליח הנהג לתמרן, ולצאת מתוך השדה מוכה האש אל תוך החיץ החקלאי הפסטורלי. אגב ההחלצות, נפגעה משאית תחמושת ונהגה נהרג.
שלדת המשאית מופיעה בצילום שצירפתי באשכול זה לעיל.

בכך לא מלאה סאת היסורים לאותו יום. לאחר היציאה מן החיץ החקלאי פתחנו, יחד עם כל אוגדה 162- שהיתה האוגדה שאירחה אותנו- לכיוון דרום, תוך שאנו מאגפים ממערב את שדה התעופה פאיד ומחנות פאיד, בהם ישבו עדיין המצרים.
תוך כדי תנועה לעבר ג'בל ג'ניפה הותקפו הדרגים שלנו ע"י כח חרמ"ש ישראלי. רק לאחרונה הסתבר לי, לאחר שקראתי את ספרו של מעוזיה סגל, כי, ככל הנראה היתה זאת פלוגת החרמ"ש של גדוד 100. כתוצאה מן התקיפה נהרג חייל נוסף, אשר חטף כדור מק"כ בראשו. 2 חיילים אחרים נפצעו.

זכרם של חמשת החללים, שנפלו ב-19/10/73 נצור בליבנו עד בוא חליפתנו.

יסלחו לי חברי הפורום על הקפצת האשכול, אולם גם אלה "זכרונות מאפריקה".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 20-10-2007, 13:20
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,286
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי roli_bark שמתחילה ב "תאור מצמרר. נראה שהגדוד שלך..."

על מה שקרה לגדוד שלך אין לי אלא לומר "כולו וואחד ומזלהו".
הגדוד האח שלכם מכמת 160 מ"מ של אוגדה 143 ("רומי") ספג אף אבידות כתוצאה מהזנה כפולה.
הגדוד הזה היה פרוש בגזרת כישוף, שהיתה נתונה לתצפית מצרית. נראה, שהגדוד שלך, שהיה פרוש אחרי גבעת ציונה, לא היה נתון לתצפית מצרית ישירה.
לגבי הגדוד שלי: אפילו שספגנו פעמים רבות אש נס בתוך העמדה, הרי פרט לחללי 19/10, סבלנו עוד אבידה אחת בנפש כתוצאה מאש נ"ס ,וכן קת"ק שנהרג בקרב על חמוטל במסגרת חטיבה 421.
היו גם פצועים רבים.
נראה לי כי המיעוט היחסי של האבידות, ביחס לעוצמת אש הנ"ס, מקורו בדיונות של איזור עכביש, אשר קלטו את הרסיסים, וכן עוצמת הרסס הנמוכה יחסית של פגזי ה-122 מ"מ. כך, פגזים שנפלו קרוב מאוד, כמעט ולא הסבו נזקים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 20-10-2007, 13:51
צלמית המשתמש של roli_bark
  roli_bark roli_bark אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.07.06
הודעות: 923
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "על מה שקרה לגדוד שלך אין לי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי b.a
נראה לי כי המיעוט היחסי של האבידות, ביחס לעוצמת אש הנ"ס, מקורו בדיונות של איזור עכביש, אשר קלטו את הרסיסים, וכן עוצמת הרסס הנמוכה יחסית של פגזי ה-122 מ"מ. כך, פגזים שנפלו קרוב מאוד, כמעט ולא הסבו נזקים.


הנך מטיב לתאר את עיקר הסיבה למיעוט הנזק באותה גזרה. במקרה של גדודי, ספגנו לפחות 3 פעמים מטחיי אש נ"ס (דיי מטווחים, אבל בפיזור גדול יחסית). מייד עם ראשוניי הנפילות בעמדה, תפסנו מחסה בשוחות די עמוקות שנחפרו בקלות בדיונה החולית מבעוד מועד. לאחר מטח טיפוסי לא מצאנו הרבה רסיסים בעמדה, מלבד גדולים מאד (10 ס"מ ומעלה) - ללמדך שרוב הרסיסים אכן נבלעו בחול. גם מחפורות ה "ח'" שהוכנו מבעוד מועד לכל הכלים הוכחו כיעילות.

לא כך היה ברמת הגולן, 6 חודשים מאוחר יותר בחרפא שבמובלעת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +3. השעה כעת היא 21:46

הדף נוצר ב 1.49 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2019 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר