הסיפור בינינו ניגמר בנובמבר שנה שעברה, חצי שנה מאז - ועדיין כשאני רואה אותה קשה לי להסתכל עלייה ובפרט לתוך ענייה, ואני מרגיש ממש לא נוח כשהיא קרובה וכשאנחנו נפגשים במקרה אני וחברים והיא וחברותייה אני ממש מרגיש לא נעים ואפילו מתרגש קצת.
חשבתי שעברתי אותה למרות כל האהבה שהייתה לי אלייה, אבל ברגע כשהיא קרובה יש ל הרגשה מוזרה של אי נוחות שאי אפשר להסתיר פשוט..וזה למרות שהבאתי כמה בנות מאז הפרידה...

מה אני יכול לעשות לעזאזל זה כ"כ מטריף אןתי!!!?

פשוט אל תהיה לידה.

כמו שאמרת זה נגמר..וזהו לא צריך להמשיך להתראות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מי אמר לך שהיא לא מרגישה בדיוק כמוך ? אני חושב שזה טבעי אבל תן לזמן לעשות את שלו

תכיר מישהי אחרת (לפי דעתי)

יוצא לך לחשוב עליה גם כשאתה לא רואה אותה?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://notebookforums.com/images/smilies/headbang.gif]

לפני כמה חודשים עוד הייתי חולם עליה(חלמתי עליה אולי פעמיים משהו כזה)...

אבל עם הזמן זה דעך ונעלם והפסקתי לחלום עליה... ומצבים של לחשוב עליה לא היו במיוחד... כאילו היו אבל ניסיתי להחדיר לתוכי שזה נגמר כבר...ואני יוודע שזה נגמר פשוט לא מצאתי עוד מישהי שאני ממש התאהבתי בה שזה גם יגרום לי לשכוח אותה.. רק נישקתי כמה בנות בבארים שזה גרם לקשר דליל ולא לאהבה...

בדר"כ אני שוכח אותה ובקושי נזכר בה רק כשאני רואה אותה לפעמים במקומות הומי אדם כמו טעם העיר וכאלה אני מתחיל להתבאס ונכנס לבאסה קצת... אבל זה עובר..
ולפי איך שאני רואה שהיא מתנהגת כשהיא רואה אותי עם חברות שלה גם לה לא כ"כ נעים והיא גם די לחוצה ככה שזה הדדי..
הקטע זה שאני לא מבין למה כל הביטחון העצמי שלי יורד ברגע...כשהיא ליידי?

איך נפרדתם?
מי נפרד ממי? למה? (עד כמה שאתה רוצה לפרט)

אני רוצה לפרט, ואפילו אשמח


בעיקרון הקשר שלנו היה חודש וחצי...ורק התנשקנו ודיברנו כל הזמן..לא היה משהו מבעבר לזה וגם הקשר שלנו לא היה כל כך בשמיים כי היא הייתה הרבה עם חברות ולא היה לנו מצב לקדם את הקשר היינו נפגשים ביום שישי כמעט כל שבוע ליציאה ובאמצע השבוע סתם במכון הכושר פעם-פעמיים בשבוע(שאתם כבר יכולים להבין שאין הרבה אפשרויות לדבר וכמובן קצת פרטיות).
דבר אחד אני ידעתי שהקשר חשוב לה ושהיא אוהבת אותי אבל עדיין היא לא הקדישה מספיק זמן אליי ורציתי לדבר איתה על זה וכשניפגשנו הוא התחילה לדבר כי ככה היא רצתה ואמרה שהיא רוצה פסק זמן לחשוב כי יש משהו שמפריע..שמפריד בינינו להיפתח כמו שצריך, ואז כשהא שאלה מה אני רציתי לומר אז אמרתי לי שרק רציתי שתקדיש לי טיפה יותר זמן כי היא כל הזמן עם חברות ואין לנו פרטיות בכלל אז איך היא מצפה שהקשר יתקדם וכל זה...אבל אז אמרתי לה שתחשוב על זה שוב, אבל מצד שני כבר עזבתי את זה ולא התקרבתי אליה יחותר- הקשר נותק לגמרי, ממש רק שלום שלום..

אחרי חודש כבר לקחתי אותה לשיחה ואמרתי לה שחבל שלא נדבר ונשאר ידיידים כי אנחנו מכירים..זה לא שאנחנו לא מכירים..אבל כנראה שזאת היתה טעות כי אז היא שוב הייתה חוזרת אלי לראש וכל זה..

גם עכשיו אני מצבין וידוע שאין לי מצב איתה יותר..ואם היא הייתה רוצה לחזור ברור שהייתי רוצה אבל הייתי אומר לה שלא כי מה שלא הולך פעם ראשונה לא הולך בכלל.
בכל מקרה הבנתי והפנמתי את הרעיון שאני לא אהיה איתה יותר למרות שאהבתי אותה ואני עכשיו מחכה לאחת האחרת שתחליף אותה וגם תגרום לי לשכוח ממנה...
אבל למה אני לפי דעתכם מרגיש כל כך חלש ליידה, למה יורד לי כל הביטחון ברגע כשהיא ליד למרות שגם על הפרצוף שלה אפשר לראות שהיא נבוכה?
תודה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי t_j הסיפור בינינו ניגמר בנובמבר שנה שעברה, חצי שנה מאז - ועדיין כשאני רואה אותה קשה לי להסתכל עלייה ובפרט לתוך ענייה, ואני מרגיש ממש לא נוח כשהיא קרובה וכשאנחנו נפגשים במקרה אני וחברים והיא וחברותייה אני ממש מרגיש לא נעים ואפילו מתרגש קצת. חשבתי שעברתי אותה למרות כל האהבה שהייתה לי אלייה, אבל ברגע כשהיא קרובה יש ל הרגשה מוזרה של אי נוחות שאי אפשר להסתיר פשוט..וזה למרות שהבאתי כמה בנות מאז הפרידה... מה אני יכול לעשות לעזאזל זה כ"כ מטריף אןתי!!!?

ותתבונן
כל בריחה מהרגש מקבעת ומעצימה אותו
ותנסה לבדוק היכן בתוכך מיוצר הרגש
מי שאחראי לייצור הרגש זה לא ה"X " שלך
אלא אתה.

לפני שאני אתן את דעתי בנושא חשוב לי שתבין דבר אחד - אתה לא אפס, זה פשוט חסר לך.

אני לא יודע בן כמה אתה, אך כדאי שתידע שרוב (עדיין יש כאלו ששורדים) הקשרים בגילאי ה16-23 פשוט דינם להסתיים. בגיל הזה עדיין לא כולנו יודעים מה אנחנו רוצים - ובטח שהרגשות והיצרים שלנו רוצים להרגיש אותה.

אני מסכים עם DIKI בעניין, זה עדיין פשוט "אצליך" כי אולי זאת הייתה חוויה שאתה באמת לא רוצה לשכוח אותה. תתבונן בעצמך באמת - תתמקד, ותתרכז ותבין "מאיפה זה בא". פשוט שב בשקט, ותחשוב - מה אני אוהב בה? למה באמת קשה לי לידה? שתבין למה קודם כל - תוכל להתמודד עם זה, ואם באמת תרצה, תשאף ולא תוותר - אתה תצליח.

Oasis11 אני דווקא חולק עלייך - קל יותר לברוח מאשר להתמודד. אבל כאשר אתה מתמודד אתה אחר כך פנוי לקשר "חדש וטרי" הרבה יותר טוב, מבלי הדברים שהיו מאחור בעבר הנפלא והטוב עם הזאתי.

בהצלחה

חשיבה חיובית יוצרת מציאות חיובית.