בשנה הבאה עומדים תלמידי י"ב בתיכון בן צבי בקרית אונו להיחשף לסיפורו של "היטלר הקילר". "היטלר הקילר" - איברהים בשמו האמיתי - הוא ילד בן עשר, שגויס לאחת מקבוצות לוחמי הגרילה בליבריה אחרי שאביו נרצח. הוא גאה בשם הקרבי שנתן לו מפקדו, אך כששואלים אותו מי היה היטלר, אין לו מושג. ההיסטוריה הצבאית שלו כוללת הרג של עשרה אנשים - כולל האיש שהרג את אביו, וכן עדות למותם של רבים אחרים. בסרט קצר על חייו, שמצוי בקלטת הסברה שהכין הצלב האדום הבינלאומי, הוא מודיע שאינו רוצה עוד להילחם. אם היה יכול, אומר הילד שהפך לחייל בגיל 10, היה חוזר ללמוד בבית הספר.

בשנה הבאה יתחיל משרד החינוך בניסוי ישראלי ראשון של תוכנית בינלאומית להכרת המשפט הבינלאומי. מקור התוכנית בבית היוצר של הצלב האדום. בכך תצטרף ישראל לכמה עשרות מדינות בעולם שבהן מיושמת התוכנית בהצלחה כבר כמה שנים - בהן הרשות הפלשתינית.

יותר מחמש שנים עוכבה התוכנית במשרד, ורק כעת היא מבשילה לכדי ניסוי. האחראית על התוכנית במשרד, חווה אלדובי, מספרת כי נדרשה להתגבר על לא מעט דעות קדומות של מפקחים ושל מורים, שבעיניהם נתפש הצלב האדום כגוף אנטי- ישראלי. לדברי האחראית על מחלקת תוכניות במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, נעמי גנאל, התוכנית תשולב בכיתה י"ב כחלק מההכנה לצה"ל.

את התוכנית יזם הצלב האדום הבינלאומי ב-1999, עם חגיגות היובל לאמנות ז'נווה. לדברי דובר הסניף הישראלי של הארגון, אוריאל מסד, לקראת היובל הבין הארגון שכדי למזער נזקים במלחמות לא די בפעולות הסברה ללוחמים (דוברים מטעם הצלב האדום מופיעים, בין השאר, בפני פורומים שונים בצה"ל), אלא יש להתחיל מגיל צעיר יותר.

בתוכנית נכללים פרקים העוסקים בנושאים הנוגעים לכללי ההתנהגות בשעת מלחמה: תפקידו של עד למתרחש בשעת מלחמה, באיזה סוגי נשק מותר או אסור להשתמש - ונגד איזו אוכלוסייה מותר להשתמש בהם, תופעת גיוס ילדים לתפקידי לחימה, שימוש במוקשים בשעת מלחמה, הגנה על עצירים ומתן טיפול רפואי לפצועים במלחמות, שיקום קשרים בין משפחות שהופרדו בזמן מלחמות ועוד.

את התוכנית פיתח ה- Educational Development Center בבוסטון, בשיתוף עם הנהלת הצלב האדום בז'נווה, תוך הסתייעות במשרדי החינוך של 12 המדינות הראשונות שבהן אמורה היתה התוכנית לצאת לפועל. במסגרת זו ערך הצלב האדום ב-2001 מחקר בינלאומי בקרב בני נוער, שניסה לבדוק את בקיאותם ואת עמדותיהם בנושאים הקשורים לגבולות מוסריים במהלך מלחמה.

בישראל המחקר כלל שיחות עם שלוש קבוצות מיקוד של נוער - שתי קבוצות של תלמידי תיכון ואחת של תלמידי חטיבת ביניים. בשיחות ניכרו הבלבול וריבוי הדעות בנושאים אלה בקרב הנוער. "תלמידים ענו באותה מידה של ביטחון שצריך גבולות במלחמה מחד, ומאידך - שאפשר להרוג שבוי מלחמה", מספר מסד. חלק הציגו עמדות מיליטריסטיות מאוד כמו: "במלחמה אתה חייב לפגוע", או "אם אתה נכנס למלחמה אז תעשה אותה, אל תבוא ותגיד 'אני עכשיו לא מנתק מקורות מים ולא יורה בחיילים בלי נשק'". אחרים התלבטו, או הפגינו שביבי ידע בקיומו של משפט בינלאומי וחוק הומניטרי. "לדעתי, יש אמנה שאומרת שאסור לעשות ככה ואסור להכניס (לשבויי מלחמה, י"ח) גפרורים מתחת לציפורניים", אמר תלמיד אחר.

עיון בנושאי הלימוד מעלה שורת דוגמאות מהעולם הנוגעות להפרת החוק ההומניטרי בזמן מלחמה: הטבח במאי-לאי במלחמת וייטנאם, הסכסוכים בין הקבוצות האתניות ביוגוסלוויה ובמדינות שונות באפריקה, ושום דוגמה הקשורה לסכסוך הישראלי-פלשתיני, לרלוונטיות של אמנת ז'נווה לנעשה בשטחים, או למשהו מקומי.

לדברי מסד, זוהי מדיניות מכוונת של הצלב האדום. "אנחנו משתדלים להימנע מאזכורים מקומיים, כי אז זה נכנס לפוליטיקה. הדיון ייגרר לרמה של איזה צד התחיל את הסכסוך קודם, ואנחנו נאבד את התוקף המוסרי שלנו".

שרת החינוך, יולי תמיר, סבורה שתוכנית כזו רלוונטית מאוד למציאות שבה חיים הילדים בישראל; אך היא סבורה שההקשר שבו צריכה להילמד התוכנית הוא ההקשר העולמי, לא רק המקומי. "להרצל יש משפט שמתייחס ל'עם ככל העמים העומד במשפט העמים'", אומרת תמיר, "זה חלק מהתפישה של הלגיטימציה שלנו בעולם".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...0&itemNo=724445

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.