לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-12-2004, 17:09
צלמית המשתמש של Gwenhwyfar
  Gwenhwyfar Gwenhwyfar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
שלח הודעה דרך MSN אל Gwenhwyfar
כתבה איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה .

הבוקר, 8:30- כרגיל נכנסתי למשרד שלי ופגשתי (שוב כרגיל) את הקצין שלי, השולחן היה רגיל, הכיסא היה רגיל,
הלוח היה רגיל, ערימת הדפים המבולגנת של הקצין שלי הייתה רגילה והכל היה פשוט- רגיל .
לאחר חמש דקות, אחד שעובד במשרד מולנו בא ואמר לי : "אהלן", והסתכל עלי בהמתנה מתוחה
שאומר משהו, איך נאמר את זה... ? - לא רגיל . ואז הוא שואל את הקצין שלי : "היא לא יודעת, הא" ? ואני: "יודעת מה ?!"
ואז בחוסר עמדה הקצין אמר לי : -הקצין החדש באחת החטיבות שלנו, התאבד .
באותו רגע הייתי פשוט המומה, לא ידעתי מה לשאול קודם, ומה בכלל אפשר לשאול במצב שכזה ?
אפשר לשאול : למה ? - ואיך באמת מישהו יכול לדעת באמת למה ? -איך אפשר בכלל לדעת מה עבר לו בראש ??
אפשר לשאול : איך ? -אבל מה זה באמת משנה...
מאותו רגע, הכל פתאום נהפך להיות -לא רגיל. הכל נראה מוזר ואכזר ועם המון שאלות באוויר .

אף פעם לא הכרתי אישית מישהו שהתאבד וכל סיפור שכזה נשמע רחוק אלף שנות אור .
בכלל- האם חייל בצה"ל יכול לראות קצין או מפקד שלו מתאבד ?
קשה לדמיין את זה כי קצינים תמיד מצטיירים בפנינו כאנשים חזקים, איתנים וכאלו שיודעים לגשר על בעיות שצצות .
כנראה ש-לא.. ומעבר לזה, כמדומני שקצין שהולך לקב"ן ונמצאת אצלו בעיה כלשהי, הוא לא יזכה בקידום .
אבל זו טעות, כי לא משנה מי אתה- יש לך את הזכות לקבל עזרה באם אתה צריך אותה .
אותו אישית לא ממש הכרתי, אבל יחסית ליתר האנשים באגף- הייתי הראשונה שהכירה אותו .
לפני כחמישה חודשים לכשהוא התמודד לתפקיד אצלנו, זימנתי אותו לראיון ושוחחתי עימו, נכנסתי איתו לראיון וסיכמתו אותו;
המתנו לו חודשים ארוכים שיּכנס לתפקיד בחטיבה ורק שבוע שעבר- הוא נכנס אליו .
טרם ביצענו לו היכרות באגף, טרם הוא רואיין על ידי מפקדיו, טרם עשיתי לו חפיפת כוח אדם . הכל בטרם- בטרם עת .
לי לעכל את זה - יקח הרבה זמן, התיק האישי הריק שלו עדיין ממתין לו בארונית שלי לעבודה שותפת מולו .

בהמשך היום, נאמרו הרבה דברים; הלוא טבע האדם הוא לרכל, לדבר, להעלות השערות כדי לספק סקרנות .
הדבר היחיד שנמסרו עדויות לגביו זה שחברתו נפרדה ממנו אמש ושעה לאחר מכן- הוא ירה לעצמו בראשו .
האמת היא שנדמה שלאף אחד אצלנו לא היה ממש איכפת, שאם הוא לקח את החיים שלו במו ידיו אז בעיה שלו ;
ואז רק אפשר להבין כמה שהסביבה אדישה לדברים שלא נוגעים אליה, בדיוק כמו מרחק שנות אור מדבר שלא מכירים .
וזה גורם לי לחשוב שכמה שאיכפת לי מאחרים, לעיתים זה לא מספיק. ובאמת שהייתי רוצה כרגע לשנות את המצב .

וכאן אני רוצה לפנות אליכם - חברי הפורום היקרים שלי, שאמנם חולקים עם הפורום הזה משברים ואת רובם שומרים לעצמם;
אני רוצה לבקש מכם תמיד להסתכל קדימה, תמיד לחשוב באופטימיות, תמיד לחשוב על המחר ואף פעם- לא לשמור דברים בבטן .
אהבה נכזבת לא פוסחת על אף אחד מאיתנו, אבל אסור לנו לתת לה לשבור אותנו, לתת לנו
להרגיש שלחיים שלנו אין תועלת בלעדייה כי יש לה. זה לא קורה אחרי יום או שבוע, אבל הזמן עושה את שלו !
החיים אם מאפשרים להם- טומנים בחובם המון הפתעות ומאחורי כל דלת שנסגרת ישנה דלת שנפתחת גם ללא משים .

אז אף פעם, אבל אף פעם- אל תתייאשו !
קיבלנו חיים במתנה במטרה ללמוד מהם ולמצות אותם כמה שרק אפשר, ואם באנו לעולם- תאמינו שישנה סיבה מספיק טובה .
אני תמיד תמיד תמיד כאן בשבילכם, בכל משבר, על גבי הפורום ובעיקר - מחוצה לו .
אתם מוזמנים לפנות אלי בכל דבר, גם בעילום שם; בשביל ייעוץ, נקודות מאירות או רק אוזן קשבת .

אוהבת המון ותמיד כאן בשבילכם .
גווניפר .

יהי זכרו של הקצין- ברוך, ושינוח על משכבו בשלום ובשלווה .
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 19-12-2004 בשעה 17:23.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 19-12-2004, 17:56
צלמית המשתמש של tammy1903
  tammy1903 tammy1903 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.02
הודעות: 7,850
עשית לי צמרמורת..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה ."

יהי זכרו ברוך.

לגבי מה שכתבת, נושא שאני חושב עליו בזמן האחרון, כנראה שיש יותר מדי מה להגיד מאשר שאוכל אי פעם לכתוב כאן, בכל אופן, אני רק מחזקת את מה שגוונ רשמה..
לי אישית עוזר לחשוב שאנשים היו במצבים גרועים משלי והצליחו לצאת מזה לכן אין סיבה שאני לא אצליח.
אבל כל קושי שלא יהיה, גם אם נראה הכי טיפשי בעולם, שתפו!
תוציאו החוצה, כי לשמור בבטן זה הדבר הכי גרוע שתוכלו לעשות!
בכל אופן אצטרף לרחי ואומר, שכמובן כמובן, למי שמכיר אותי מכאן, אני תמיד כאן ואפשר לפנות גם אליי בפורום ומעבר.
ולמי שלא <הרבה זמן שלא הייתי כאן>..אשמח להכיר(:

תזכרו שלא הכל נפתר במכה, הזמן עושה את שלו בסופו של דבר, ואם קשה להעביר את הזמן, הרי שלשם כך אנחנו כאן!

יומטוב לכולם!

<רחלי כל הכבוד... >

תמי
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 19-12-2004, 19:25
צלמית המשתמש של האור מציון
  האור מציון האור מציון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.02.04
הודעות: 585
כואב הלב.....
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה ."

כאב לי מאוד לקרוא את הסיפור הזה, ובמיוחד בשל איך שתיארת וכתבת את זה.
כל מילה נוספת מיותרת , וכמו שסיימת בסיכום מכתבך, שאכן כל אחד ואחד מאיתנו, כל אחד עם הכשרונות והניסיונות שלו צריך לעשות ככל שביכולתו בכדי לתת ולהעניק לשני, כי לעולם לא נצליח לדעת ולהבין מה קורה בנבכי נפשו של כל אחד מהסובבים אותנו, וממילא יכול להיות שמילה קטנה או אפילו שאילת שלום יכולה לעזור ולחולל פלאות, ובמיוחד אם מדובר בהשקעה או גילוי אכפתיות לשני בצורה רצינית יותר.
ולגבי מה ששאלת איך אפשר לקחת את החיים בסבבה, האמת שזו קצת שאלה קשה, רק שאני יכול לתת לך עצה שאיתה אני הולך ורץ קדימה והיא: ישנו משפט חזק מאוד האומר : "שאלוקים לא מעמיד אדם בנסיונות שהוא לא יכול לעמוד בהם" ז"א שיש פעמים שבהם את מרגישה שזה סוף העולם ושעוד שניה את פשוט מתמוטטת אבל עצם הידיעה שיש אחד למעלה שרואה ומאזין שומע ועוזר אז הכל יראה ונראה אחרת. ואני אומר לך אצלי זה עבד ועובד, ואני רואה את זה כל פעם בה אני נכנס לצרה.

ולאותו קצין יקר שהלך לעולמו, יהי זכרו ברוך, ולמרות שהדרך בה הוא עשה היא לא דרך הנראית נכונה לפטירת בעיות, אבל אנחנו לא יכולים לשפוט אף אחד כל זמן בו לא היינו בדרגה שלו, כך שאני מקוה שמנוחתו תהיה כבוד בגן עדן ...וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, שלמרות שהרעיון של התאבדות הוא אסור מן התורה אבל בשל כך שאנו יודעים שברגע שבו הוא עשה את זה אז היו לו הרהורי חרטה אז הרי הוא צדיק גמור ....
מי יתן ושלא נדע עוד צער ומכאוב
בהצלחה בהמשך הדרך
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 23-12-2004, 00:52
  מיקמוק מיקמוק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.12.04
הודעות: 1
אצלנו הזמן לא מרפא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה ."

שלום גוון!
אני בן 27. 27 שנים אני מסתובב בחיים שהם יחסית די שיגרתיים.
אני לומד תואר ראשון יש לי ג'וב טוב יש לי אוטו יש לי בית וגם חברים טובים.
החיים מובילים אותנו להשגת מטרות שבעצם יש מישהו מלמעלה שמאיר לנו את הדרך.
כולנו הולכים באותו זרם שנהר החיים מוביל אותנו אך מתי אנו מתעוררים?
חלקנו מתעוררים כשמתחילים לשמוע את רשרושי המים הנופלים מהמפל הגבוה(וזה עוד טוב)
וחלקנו מתעוררים לאחר הנפילה במפל(מאוחר מידי).
אנחנו חברים של הקצין שאת ריאיינת. חלקנו חיינו איתו קרוב ל-20 שנה והתעוררנו לאחר הנפילה מהמפל.
הדברים שרשמת גרמו לנו לעצור נשימה ופשוט להזדהות עם כל מילה ומילה בתגובה המדהימה שלך עד כדי כך שגרמת להוציא עוד דימעה מיני רבות מליבנו.
לדעתי את אדם נפלא שעוצר את החיים לרגע ומסתכל ימינה ושמאלה ולא נסחף לזרם החיים שמוביל את רובנו.
מעומק ההזדהות שלנו איתך היינו מעוניינים להגיד לך מהכרותינו הרבה את המנוח תודה רבה!

נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 23-12-2004 בשעה 21:03. סיבה: מחיקת מידע שלא נועד לפרסום, אתכם הסליחה .
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 24-12-2004, 14:42
צלמית המשתמש של Gwenhwyfar
  Gwenhwyfar Gwenhwyfar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
שלח הודעה דרך MSN אל Gwenhwyfar
וואו !
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי מיקמוק שמתחילה ב "אצלנו הזמן לא מרפא"

אתמול היה יום מאוד ארוך בעבורי בבסיס, סיימתי כ"כ מאוחר שלא חזרתי לביתי והלכתי לישון אצל חברי .
איך שנכנסנו אליו הביתה רצתי למחשב אחרי שיום שלם לא ביקרתי בפורום האהוב עלי .
ההודעה שלך הפתיעה אותי, קראתי אותה 8 פעמים לערך כי לא האמנתי שמישהו קרוב יּצור עימי קשר .
כמובן שישר אחרי שעיכלתי יצרתי עמך קשר בטלפונים שהשארת ואח"כ מחקתי אותם לבקשתך .

האמת היא שהיה חשוב לי מאוד לדבר איתך, קצת קשה לי להסביר למה, אבל הנושא לא עזב אותי .
מאז יום ראשון אני חושבת על חברך לפחות 5 פעמים ובעיקר לפני שאני הולכת לישון ונהיית עצובה .
כמו שכבר סיפרתי לך בטלפון, אני הייתי הראשונה מהאוגדה שדיברה עימו בטלפון, זימנה אותו לראיון ופגשה אותו,
היכרות מעבר לכך (לצערי הרב מאוד) טרם התרחשה שכן כמו שאתה יודע- לפני כשבוע וחצי הוא החל תפקידו בחטיבה .
למעשה- השבוע הוא היה אמור לעשות אצלנו חפיפה והייתי אמורה להתחיל לעבוד מולו .
והתיק האישי שלו עדיין בארון שלי, המפקד שלי ביקש שאני אחליף אותו אבל אני לא מוכנה כי מבחינתי
זה יהיה להעלים את הזכר שלו ולהתכחש לעובדה שהוא היה קצין שלנו ואת זה אני לא מוכנה לעשות .

כמו שכבר אמרתי- אני אצור עמך קשר במהלך השבוע כי חשוב לי לגלות מה העלתה החקירה .
ו-תודה על השיחה, תהיו חזקים .
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 24-12-2004, 06:00
  סולידי,ספונטני,רגיש סולידי,ספונטני,רגיש אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.12.04
הודעות: 562
את יודעת יקירתי,
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה ."

עצוב
אני מזילה דמעה, על איש שאיני מכירה. מזילה דימעה עבור משפחה וחברים שאין מזור לכאבם.

אני יושבת כל הלילה ליד מיטת חברתי הגוססת, כשהיא מורדמת ועדיין נאבקת. מדפדפת לי בכמה עלונים, משוטטת באינטרנט ולפתע, מילותיך מולי. כמו לקבל מכה.
אני רוצה להגיב, רוצה למסור מילת תנחומים ולהגיד, בתור אדם שלא מכיר, שסתם קרא-כואב לי.
כואב לי על המצוקה שלבטח חש, על התחושה הזו הנוראה, שהובילה אותו למעשה הזה. כואב לי על אדם, כה צעיר, שכל חייו לפניו, והוא הגיע לנקודת על חזור. כואב לי על הבדידות הזו שחש בצרתו שלו, תהה אשר תהה.
ואני לא שופטת אותו, חלילה, אפילו לא לשניה אחת קטנה.
אין יודע מה עבר בראשו, מה הובילו לכך. אני בטוחה רק שמבחינתו התהום הייתה יותר מידי עמוקה.
וקשה לי להאמין, שאדם מגיע למצב כזה בין רגע, בדר"כ זה תהליך. ותהליך ארור.
ואנחנו, אנחנו, החיים. מה אנחנו עושים?
עלינו מוטל , לעזור לאחר ובמיוחד לחברינו הקרובים. להיות קשובים, עירניים יותר.
חברים, בואו לא נרדם בשמירה פעם נוספת. אולי גם אנחנו נוכל להראות למי שהאור כבה אצלו, שעדיין אפשר להדליק שוב ניצוץ, שיהפוך אט אט ללהבה.
בואו נראה קצת יותר אהבה אחד כלפי השני, איכפתיות ותמיכה. תמיכה בטוב וגם ברע.

אני מנסה לסנן את כל מה שאני רוצה לכתוב, כי הרי צעירים, שחלקם מושפעים, גם קוראים פה.
כמה הכל נראה רגיל ומובן מאליו, עד הופעת הבלתי רגיל ורק אז מבינים, מה איבדנו.

כפי שציינתי מעלה, חברתי נאבקת בימים אלו מאבק קשה מאד ואיש אינו אופטימי, אבל היא נאבקת ומסביבה אנחנו דואגים לתמיכה, אבל לא על זה רציתי לכתוב. רציתי לכתוב על זה שהיא עברה מסכת יסורים בשנים האחרונות מכל מיני כיוונים. והמשיכה להאבק. אני מספרת, כדי שתראו, אפשר להמשיך הלאה, ולראות שיש עדיין טעם ואפילו למצוא כוח לחייך חיוך אמיתי. אפשר. פשוט תבקשו משענת.
זה לא בושה להיות חלש, זה לא בושה לזעוק לעזרה. כלום זה לא בושה.
ואני יחד עם עוד רבים אחרים, שפשוט רוצים ולא תמיד יודעים איך, נמצאים פה לתת עיצה, להקשיב ולתמוך בגלוי או בסתר. העיקר, תנו לנו לעזור לכם.

ולקצין היקר, שהשאיר חלל עצום בלב אוהביו, אני תפילה שמעלה, ימצא את שלוות נפשו.

נוח על משכבך בשלום איש יקר.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תודה ל AVIV-Y על החתימה ושדרוגה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 24-12-2004, 11:18
  Galis Galis אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.04
הודעות: 1
הקצין היה אחי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה ."

עבורי ועבור כל המשפחה שלי העולם התהפך, כל מה שהיה ברור ומובן הפך למבולגן, חסום, לא ודאי, לא ידוע. לנו לא ברור שהוא שם קץ לחייו. ומבחינתנו הסיפור כלל לא הסתיים . זה לא נכון למשל שהוא התאבד כי הוא נפרד מחברתו. ומי שהכיר את אחי יודע שהוא לעולם לא היה נוטל את חייו. הוא לא היה אדם חלש, שביר או מדוכא.






הוא סיים את לימודיו והחל תפקיד חדש. חיכו לו בצבא שיסיים את לימודיו ויכנס לתפקיד, מפקדיו בתפקידים קודמים, סיפרו כמה היה אהוב על פקודיו. אנחנו יודעים עד כמה החברה שלו אהבה אותו עד כמה הוא היה אהוב על המשפחה של החברה, עד כמה היה קשור לאח הקטן, שממשיך לבכות עליו. היו לו תוכניות לעתיד.הכל היה לפניו והיה לו הרבה מאוד בחייו.






הוא היה מנהיג מלידה,המוביל הראשון,היוזם, אדם שאף משימה לא היתה בלתי אפשרית מבחינתו. קפטן בנבחרת הכדור-יד, דובר בקרב הוריו,אח מסור לאחיו ואחיותיו, חבר נפש לחבריו. אם צריך אותו הוא שם, לפני שאומרים. היה בו משהו מגנטי, מושך, תופס, אי אפשר היה לכעוס עליו, גם כאשר הוא עשה דברים מרגיזים. פשוט היה קשה לכעוס עליו, כי היה בו משהו כל כך חמוד, וחם. קשה להבהיר במילים איזה אדם אנושי, ואכפתי והכי אמיתי, הוא היה ואיזה חלל הוא השאיר בחיינו. חבריו היקרים, אתם הירושה שהוא השאיר לנו. חבריו האהובים לנו, אין בכוחנו לומר לכם מה המשמעות של נוכחותכם, אהבתכם, מסירותכם לאחי ולנו המשפחה. היום אתם המשפחה שאחי השאיר לנו. באהבתכם ומסירותכם לנו אתם מקרינים את אישיותו של אחי. אחי משתקף בדמותו דרככם






אוהבים אתכם המשפחה.




תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 24-12-2004, 15:24
צלמית המשתמש של Gwenhwyfar
  Gwenhwyfar Gwenhwyfar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.03
הודעות: 10,906
שלח הודעה דרך MSN אל Gwenhwyfar
אני מצטערת :(
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי Galis שמתחילה ב "הקצין היה אחי"

מצטערת כל- כך על מה שקרה....
אמש דיברתי עם חברך והוא סיפר לי שמצאתם במקרה את הודעתי בפורום והחלטתם להגיב לי .
אני מודה לתגובתכם, היה חשוב לי מאוד לדבר עם חברך וגם לשמוע מעט על אחיך .
כל מה שתיארת באחיך לא הכרתי לצערי אבל דבר אחד אני זוכרת - היו לו פנים נעימות, של ילד טוב וחמוד (כמו שאמרת),
היה לו קול נעים והוא נראה ענו ואולי מעט תמים .

כמו שאמרת בעצמך- חיכינו לו המון זמן שיגיע לחטיבה והכניסה שלו שבוע שעבר לתפקיד הייתה מעין "חנינה"
לנגדים תחתיו שעבדו זמן רב ללא מפקד וחיכו לו שיסיים את לימודיו .
אני יודעת שלמפקדיו הקודמים היה מאוד איכפת ממנו כי אני זוכרת שלכשהתקשרתי לזמן אותו לראיון,
עברתי דרך המפקד שלו בבסיס ההדרכה בצריפין והוא אמר לי : כל דבר, לא משנה מה לגביו- את מעדכנת אותי וישר איך
שאת מוציאה סיכום ראיון- אני רוצה לקבל אותו. יכלת להרגיש שאיכפת לו שאחיך יהיה במקום טוב ועם תפקיד טוב .

החטיבה שלו היא קטנה וחמימה, ממש כמו משפחה עם אנשים מקסימים והבנתי שהם היו אצלכם בבית ..
אני אבקש להצטרף לאחד מהנגדים ב-30, חשוב לי להגיע .

משתתפת בצערכם, היו חזקים !!
ו-שוב, תודה על התגובה .
_____________________________________
"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Gwenhwyfar בתאריך 24-12-2004 בשעה 15:29.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 25-12-2004, 12:15
  sharo sharo אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.12.04
הודעות: 1
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי JESSlCA שמתחילה ב "ידיד שלי התאבד... לפני 3 שבועות"

אבקש להפסיק עם הספקולציות, הכרתי את הבחור מילים לא יספיקו לתאר את אישיותו ודמותו, אך ברור מאליו שהוא נטל את חייו לא בגלל חברתו. הוא היה מאוהב אהבת אמת (הייתם צריכים לראות את פניו איך שהם זרחו כאשר סיפר לי שהוא הולך להציע נישואין לחברתו). כל-כך הרבה חום ואהבה הוא קיבל ממנה וממשפחתה, הוא היה יותר מבן בית. הכאב שהשאיר אחריו הוא נוראי.

כולנו ננסה לחזק את חברתו שהוא כול כך אהב וכמובן את משפחתו לעולם לא נשכח.

וכמו כן אני מבקשת מכל אחד ואחת להפסיק את הספקולציות והשמועות לגבי סיבת מותו (מה שברור שהם לא נפרדו מעולם ובנוסף הם היו אמורים להנשא בעוד פחות משנה) וגם לנסות לחזק את כל הקורבנות של המקרה (המשפחה, חברה, חברים וכו) .

ולך גבירתי הנאוה נראה לי שפשוט טעית אולי מדובר בבחור אחר אך עם הבחור המדובר בוודאי שלא התנשקת ובטח שאיתך הוא לא חלק את כאבו. (ואם באמת איתו התנשקת אז אולי זה בגלל שפשוט התעלקת עליו וברור מאליו שזה לא נמשך כי ליבו היה שבוי בקסמיה של חברתו המלאכית היחידה שאותה אהב לעד).


יהייה זכרו ברוך אוהבים אותך לנצח ולעולם לעולם לא נשכחך הכאב חזק מידי אך תמיד נזכור שבדרך זו בחרת ואותה אנו מכבדים.

נערך לאחרונה ע"י sharo בתאריך 25-12-2004 בשעה 12:19.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 27-12-2004, 15:23
צלמית המשתמש של cancer
  cancer cancer אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.03.03
הודעות: 9,292
מאוד עצוב..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Gwenhwyfar שמתחילה ב "איך ? איך אפשר לקחת חיים בכזו קלות ? -וקצת חומר למחשבה ."

אני מסכים עם כל מילה שאמרת
ולצערי אני מכיר את זה דיי מקרוב.
אני לא רוצה להיכנס לסיבות האישיות של המקרה הזה
כי הם באמת לא ידועות לי, אלא פשוט להתיחס באופן כללי לנושא ההתאבדות.

החיים באמת לפעמים יכולים להיות ממש דפוקים
והאפשרות להתאבד יכולה ברגעים כאלה לקרוץ.
הכי חשוב לשאול באותו רגע האם התאבדות אכן תפתור את הבעיה?
או שמא תיצור הרבה בעיות לאנשים שהכי חשובים לנו?

חשוב גם לחשוב באותו רגע על כל ההשגים שהספקנו להשיג עד עכשיו
על המטרות שעוד קבענו לעצמנו, על האנשים שמאוד חשובים לנו
ואז להעמיד מולם את אותה בעיה, שגרמה לנו לחשוב על התאבדות.

לא לפחד להתעמת עם אותה בעיה -לחקור אותה, לאסוף כל מידע לגביה
מכל מיני מקורות,לספר עליה לחברים שיוכלו לתת לכם נקודת מבט אחרת
לקבל פרופורציה אמיתית ולא מעוותת לגביה.
האם היא באמת עד כדיי כך חמורה?
מה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרא?
והאם באמת ניסתם לפתור אותה בדרך אחרת?

חשוב להביו שהתאבדות היא פיתרון קבוע לבעיה זמנית שעם הזמן תיפתר.

יהי זיכרו ברוך
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.


נערך לאחרונה ע"י cancer בתאריך 27-12-2004 בשעה 15:45.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:01

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר