שלום לכולם!..
אז ככה .. אני אתן טיפה רקע לבעיה שלי כדי שתבינו..
התאכזבתי מהצבא..
מאוד.
החלום שלי היה כבר להגיע לצבא.
הייתי ממויינת ל"שחקים" ואחרי כל השלבים הודיעו לי סופית שלא התקבלתי..
לקח לי זמן להשלים עם זה כי באמת באמת האמנתי שאני אהיה שם..
בקיצור, תקופה ארוכה ארוכה חיכיתי לזימונים נוספים מהצבא ומסתבר שהם שכחו ממני..
ניסיתי לשגע את לשכת גיוס שיקדימו לי את הגיוס כי הוא מאוד רחוק.. וביקשתי שישלחו לי זימונים נוספים אבל הפקידה המטומטמת שלהם ענתה לי : "חמודה, רק ביום הגיוס תדעי לאן את הולכת.."
ברור שזה לא בא בחשבון והחלטתי לא לעשות צבא..
נרשמתי לשירות לאומי וסגרתי כבר על שיבוץ במקום די טוב שאני מרוצה ממנו
אבללללל...
היום, אחרי חודשיים בערך ששכחו ממני - הם נזכרו בי מחדש..
שלחו לי זימון לממר"ם שזו בעצם הייתה העדיפות הראשונה שלי במנילה וידעתי שאם לא "שחקים" אז ממר"ם זה אחד המקומות שאני רוצה להגיע אליהם..
ועכשיו הבעיה-
המקום של השירות לאומי רוצה לקבל את ההצהרה שלי.. שאין לי בעצם.. כי עדיין לא הצהרתי..
הם רוצים אותה דחוףף ואני מסכנת את המקום שלי שם אם אני לא אביא להם אותה..
אבל מה אני אמורה לעשות?? אני ר-ו-צ-ה צבא!! ואחרי שסוף סוף השלמתי עם זה שאני לא אעשה צבא הם נזכרו בי והזכירו לי כמה אני בעצם מעדיפה את הצבא על שירות לאומי..
אבל אני פוחדת שקודם כל אני אפסיד את המקום (הטוב יש לציין) שיש לי בשירות לאומי וחוץ מזה..
אם אני אסע למיונים שלהם אני עלולה לא להתקבל שוב.. להתאכזב שוב..
ולהפסיד מכל הכיוונים..
מה עושים?? אני חייבת לקבל החלטה ובמהירות..
אשמח לשמוע את הדעות שלכם..
תודה מראש..

אם את תוותרי על המיונים של ממר"ם, את תרגישי שפיספסת הזדמנות. אבל אם תלכי לשם ולא תתקבלי את תהי עוד יותר מאוכזבת ומתוסכלת.
אף אחד לא יכול להגיד בשבילך מה לעשות. את צריכה לעשות את השיקולים שלך; מה יותר חשוב לך בעצם ?

מהתגובה שלך אני מבין שאת באה לצבא כדי שישרת אותך, ולא לשרת בו (ואם התפקידים שמביאים לבנות -פקידות למשל,
אני דיי יכול להבין את זה. במיוחד אם את בת עם יותר "ראש"). אבל אם אחרי שלא התקבלת לאן שרצית, את מוותרת
(ד"א יש כאן ת'ראד על נשירה ממסלולים, מומלץ לקרוא) ואת רוצה ללכת לשם רק בגלל שזה "שווה", וזה ייתן לך משהו,
אולי באמת לא כדאי לך לקחת את הסיכון של להתאכזב שוב. אבל כאמור, תעשי את השיקולים שלך.

אני לא מוכנה להתבזבז בצבא ולהיות בסתם תפקיד שאני לא מעוניינת בו ולא יתרום לי כלום בהמשך..
ושיסלחו לי מי שלא מסכים כמוני- אבל אני הולכת לתרום שנתיים מהחיים שלי ובהחלט מצפה שיצא לי מזה משהו.. אז זו דעתי בכל אופן.
בקיצורר כנראה שבאמת הפחד שלי הוא ללהתאכזב שוב..
אבל בניגוד לפעם הקודמת יש לי כאן המון מה להפסיד..

זה סיכון - מקום נחשק אבל לא בטוח, או מקום בטוח אבל אולי יותר "סתמי" בעינייך.

בסופו של יום זו רק את שתדעי מה את מעדיפה. האם את מעדיפה ביטחון? האם את תתחרטי בעתיד שלא לקחת סיכון?

מצטער, אף אחד לא יוכל לומר לך מה את צריכה לעשות. תשבי, תחשבי, תראי מה מושך אותך יותר, מה תופס לך את המחשבות יותר ותחליטי.

שיהיה בהצלחה בכל מה שתעשי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

נכון, יש לא מעט תפקידים לבנות שנשמעים מגוכחים והם לא יותר מאשר 1 קפה 2 סוכר.
אבל מעבר לכך ישנם עוד תפקידים חשובים ומעניינים לא פחות מאשר מסלולים יוקרתיים במודיעין למשל. צריך לצאת מהגישה שכל התפקידים לבנות הם רק פקידותיים כי זה לא נכון. ממש לא נכון.

דבר שני, צר לי לשמוע על שלא התקבלת ל"שחקים" אבל זה לא סוף העולם.
אם את שואלת אותי? עזבי אותך שירות לאומי ולכי למיונים של ממר"ם. התקבלת? מה טוב. לא התקבלת? עדיין לא כזה נורא כי ישנם עוד תפקידים מספיק מעניינים שתוכלי לעשות, ואם יש משהו מאוד ספציפי שאת חושקת בו? תשגעי את המערכת הצבאית בהמון פקסים בשביל שישלחו אותך לשם.
בגלל שלא מתקבלים לאן שרוצים זה לא תירוץ מספיק טוב לא לעשות צבא, בייחוד אם את מגדירה את השירות הצבאי כמשהו שאת מעוניינת בו וחשוב לך. גם אני התאכזבתי כאשר לא התקבלתי לקורס טייס שהיה החלום שלי, אבל עכשיו אני נמצא במקום שהוא לא פחות טוב, אם לא יותר. רק שחשבתי על הצבא הנח"ל כלל לא היה בכיוון שלי והיום? היום אני פרסומת מהלכת לנח"ל.

אבל זו כמובן דעתי האישית ובסופו של דבר מי שמחליטה ונושאת בתוצאות זוהי את ולא אני. אז תחשבי קצת עם עצמך, תהרהרי באמת איפה את יותר רוצה לראות את עצמך ושיהיה לך רק בהצלחה

מה זה לא התגעגעת אלי??

מניינים??
טוב לשמוע שהכל בסדר איתך..
ראית מה זה זרקו אותי משחקים בשלב הסופי.. ..
אני מקווה שיתגלגלו לי העיניינים לטובה ..

ויפה שאתה פה ולא אומר שלום ..אני זוכרת!!

לפעמים שתבקשי דברים מהצבא לא בטוח שתקבלי ישר
כי זה מערכת ומערכת מאד גדולה שעוברים בה הרבה דברים.
אם את רוצה לעשות שרות לאומי זה החלטה שלך...
אני מבין את הרצון שלך כמה את רוצה לתרום, כשאני התגייסתי היה לי רצון גדול לתרום.
ועדיין יש לי. רק שלפעמים יש אנשים אחרים שמחליטים בשבילך, כי זה צ-ב-א.
אני מכיר בנות שעושות שרות לאומי ומכיר בנות שעושות צבא.
ההבדלים הם מאד גדולים.
קצת אני יספר שראיתי מבנות שעושות שורת הם מאד עצמאיות, דואגות לעצמם ונוטלות הכל עליהם שזה לא קל והאתגר הוא גם גדול.
לעומת זאת בנות שעושות צבא הם מסודרות אין להם הרבה נטל כי זה צבא ועבודה אתה עובד בצבא ולא בבית.
בקיצור מה שתחליטי שיהיה לך טוב.
שתדעי ההבדלים גדולים ובצבא לפעמים צריך גם לחכות, את צריכה לעשות את מה שאת מאמינה שיהיה טוב לך
ב-ה-צ-ל-חה...