בעוד בגרמניה קורעים רשתות, האי הבריטי חוגג היום את פתיחתו של טורניר ווימבלדון, שיסבול, יותר מתמיד, מחסרונו של משחק הרשת. המשחקים יועברו בשידור ישיר בספורט 5+. תקצירים באתר ספורט 5
כל מי שיצא ביום חמישי האחרון מההופעה של רוג'ר ווטרס בנווה שלום, חיפש את מכוניתו בחושך מוחלט במשך שעתיים, הדליק את הרדיו בעודו מזדחל שעתיים נוספות בפקק הבלתי נגמר לעבר הכביש הראשי רק כדי לשמוע את סולן קולדפליי כריס מרטין ("הייתי שמח לעשות את המוזיקה שאני רוצה לעשות, אבל צריך למכור תקליטים"), קיבל מיד מכה שהחזירה אותו למציאות של המוזיקה בימינו.

היום (שני) יקבלו אוהדי הטניס את אותה המכה בדיוק, כשבלונדון ייפתח טורניר ווימבלדון 2006. הם ידליקו את מקלטי הטלוויזיה בתקווה לראות את הרוג'ר ווטרס שלהם – ג'ון מקנרו, סטפן אדברג, בוריס בקר או פטריק ראפטר – שחקנים שביססו את הטניס שלהם על רגש ותחושה ומיקום של הכדור בעזרת משחק רשת נפלא, ויקבלו ברוב המקרים גרסאות שונות של כריס מרטין, שלראות אותם חובטים וולי מכאיב לעיניים כמו שהפרשנות של אבי נמני התעללה באוזניים. סטיית התקן היחידה הוא כמובן רוג'ר פדרר, אלוף שלוש השנים האחרונות והפייבוריט הברור לזכייה בתואר גם השנה.

שיהיה ברור: ווימבלדון היה ונותר הטורניר הגדול והחשוב ביותר בעולם, בראש ובראשונה בגלל המסורת המדהימה שלו – התותים עם הקצפת, הגשם שכל שנה משבית את המשחקים לפחות לכמה ימים, משפחת המלוכה הבריטית שמקפידה לשלוח נציג למשחקי הגמר וכמובן האוהדים האנגלים הנפלאים – אבל הטניס הוא לא אותו טניס. "הדגש במשחק של היום הוא על עוצמה ואגרסיביות מהקו האחורי", מודה עודד יעקב, קפטן נבחרת הפדרציה של ישראל ועד לא מזמן מאמנה של שחר פאר. "אין ספק שהטניס איבד מהצבע והיצירתיות שבו בגלל שאין שחקני רשת".
...
http://www.sport5.co.il/articles.as...ID=7710&lang=he