בדר"כ אני נמנעת מלהגיב באשכולות שכאלה
אני מאלה שמסיבות שונות, נמנעים מצפיה בטלוויזיה. אבל דווקא אני כן משתדלת לראות "משחק מכור" (ותמנעו מביקורת על התוכניות שאני אוהבת לראות-זה לא יעזור....) והם בדר"כ מצחיקים אותי.
אתמול, היות וישנתי מהשנה שעברה ועד השנה החדשה, לא ראיתי. אני לא שמעתי את הסאטירות ולכן אני לא יודעת כמה חמור זה היה כדי להוסיף עוד שמן למדורה.
אני לא נגד סאטירה, נהפוך הוא. אני בעדה וכמה שיותר, ככה טוב יותר מבחינתי.
אבל...........וזה אבל גדול.....
קראתי את מה שכתוב ואני לא מבינה, איך תמיד סוטים פה מהנקודה המרכזית.
אני מרגישה צביעות מגעילה שכזאת.
נכון שזה היה אסון טבע ולא פיגוע טרור (כנראה את חלק מיושבי כדור הארץ בכלל ואותנו בפרט זה מרשים יותר) ואני גם לא באה לערוך השוואה בינהם. אבל השורה התחתונה היא שמדובר ביותר מ - 150,000 איש הרוגים ועוד מאות אלפים שנותרו מחוסרי כל ומי יודע, מה העתיד צופן שם, הרי רק היום המשיכו רעידות המשנה להופיע ולהרע את המצב יותר.
אם היה פיגוע טרור אצלנו, התקשורת עוברת לשדר במסלול "חצי התורן" ויש תירוץ לחזרה מהירה לשיגרה, "אנחנו לא ניתן לטרור לנצח". אבל כנראה, שזה רחוק מאיתנו, אפילו שגם כמה מאחינו מוטלים מתים שם. אבל אנחנו לא ניתן גם לטבע לנצח
לא, אני לא מבקשת אבל ממלכתי, אבל כן הזדהות. ואם הזדהות עם הסובלים, זה להימנע כמה ימים מהסרקזם, אז כן, להימנע. מה קרה? חייבים להראות תמיד שאנחנו חזקים ומחוסנים נפשית יותר מאחרים? חייבים להוכיח שאנחנו יודעים לצחוק על הכל ולחזור לשיגרה? לא, לא חייבים. אנחנו יודעים, אז אולי נראה פעם קצת יותר בגרות
אני לא שכחתי את אסון התאומים, כפי שלא יתנו לנו לשכוח כל כך מהר (הא, שכחתי, זה אירוע טירור, מרשים אותנו יותר....), אצלנו נהגו באבל, שידורים ישירים ללא הפסקה, כאילו זה התרחש בפרוור של תל-אביב. אני לא זוכרת (ואולי אני טועה) שמישהו העז לצחוק על הנושא בפומבי, בטוח לא בתקשורת. ובטוח לא בטרם חלף שבוע, הרי עסקו רק בשידורים ישירים משם.
כשזה נוגע אלינו בדברים הכואבים - יש פה ישר "צנזור" תקשורתי.
וזה מוביל אותי חזרה למה שכיניתי מעלה צביעות, כי זה מה שבאמת מפריע לי. הכסף, אנשים, הכסף. אם אסון כזה היה מתרחש לא באזור הנידח והעני הזה, נקודת מבט הייתה קצת שונה. תארו לכם (ושחלילה לא יקרה שוב) את זה מתרחש במקום שונה, אירופה או ארה"ב. היינו מרגישים היטב את רעידת האדמה הזאת מבחינת תקשורת. אנחנו רק? לא, העולם לא היה מפסיק לספוג "רעידות אדמה תקשורתיות" במשך ימים על גבי ימים.
ותראו איזה יופי, עוד לא הסתיים האירוע, אלפים מוטלים מתים.....ומדברים על כסף......אומרים בסביבות 13-15מיליארד דולאר יצטרכו, כדי לשקם, והעולם הציני והעשיר הצליח לגייס אולי, רק 500 מיליון דולר. זה פשוט מקומם.
אסון בקנה מידה שכזה, יופי של הצהרות, ממש מרגשות אותי. אבל כשמגיעים לתכלס, הציניות חוגגת! (הכי עיצבנו אותי הגרמנים ועוד כמה, הם לא יתנו כסף, אבל הם ימחקו את חובות המדינות. יופי, אם היה להם כסף מלכתחילה, המדינות הללו לא היו צריכות את ההלוואות הללו, שברוב הפעמים הופכות להלוואות מענק).
כל הכבוד, לא מספיק האסון הזה שעוד לא ממש מעוכל, ואנחנו העולם, נותנים להם פתח להדרדרות מטה מטה. במילא הייתם מדינות מתפתחות או לא מפותחות לפני כן........
נכון שבאותו איזור גם מתקשים בקבלת העזרה, ומי אני שאשפוט אותם על דרך התנהלותם.
ולאחר שגם אני סטיתי מהעיניין העיקרי (למרות שאני חושבת שכל מה שכתבתי הוא חלק בלתי נפרד אשר משפיע על התנהגותנו), אני עדיין בעד סאטירה וגם בעד התוכנית, אבל לא עכשיו. בכל אופן לא עכשיו, בתקשורת. קצת כבוד למת.
וכן זו דרך התמודדות ומי כמוני יודעת זאת, אבל מה יקרה לנו אם נכבד אותם עוד כמה ימים? נמות?
הבדיחות האלו יהיו טובות גם בעוד שבוע, אני מצטערת, פה הטיימינג לא ממש משנה.
וכמה זמן שאלו למעלה? אין לי תשובה, אולי במחווה יהודית כלפי הנפגעים, 7 ימים?
יכלו לחכות עד התוכנית הבאה (וככה גם לא הייתי מפסידה.....)
שבוע טוב.
_____________________________________
תודה ל AVIV-Y על החתימה ושדרוגה.
|