01-07-2006, 23:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.04.04
הודעות: 446
|
|
|
such a lonely day, and it's mine
the most loneliest day of my life....
שבוע מאוד עצוב ומבאס אפילו בכיתי כמה פעמים =(
אני עוזב את הבסיס הנפלא שלי, בבאר שבע החמה (מאוד חמה) ועובר למפקדה בתל השומר איפה שאפילו שיש 37 מעלות בצל האנשים הם כמו קרח ורק מחכים ל17:00 במידה והם לא הלכו כבר ב14:00...
זה קרה כל כך מהר, פתאום המכתב היה גמור ומנוסח פתאום המב"ס קרא אותו וחתם על הכל פתאום הממצ"ח אישר, ואני תוך כדי ויתור\דחייה של קורס קצינים מסיבות בריאותיות מוצא את עצמי מטייל בכל הארץ לסיכומי ראיון, ופתאום הבנתי שזהו זה היה השבוע האחרון שלי בתור חוקר פלילי במצ"ח באר שבע =(, היה כנס יחידה, קיבלתי סוף סוף את הרב"ט שלי (כבר יותר מחודש אני מוזן במערכת כרב"ט ורק עכשיו נזכרו להעניק לי ולעוד כל מיני חבר"ה את הדרגה) קיבלתי תעודת הוקרה על השירות הנפלא והתרומה הרבה שתרמתי, קיבלתי מלא ברכות הצלחה מלא חיבוקים, ואח"כ שהייתי לבד בחדר גם בכיתי הרבה חחחח גם כן חייל גיבור... החוקר העשוי ללא חת, מה אני אעשה אני טיפוס רגיש, חוצמזה זה לא שבחרתי לעזוב, נאלצתי ואני לא הכי מרוצה מזה, חיי מפקדה לא כל כך מתאימים לי לדעתי... אבל כנראה שהבריאות יותר חשובה בסופו של דבר ויש דברים שקטונתי מלדעת
נוצר מצב אירוני שדווקא השבוע האחרון שלי היה בין השבועות הכי עמוסים שלי, גם טיפלתי בעצור גם סגרתי שבת גם עזרתי לסכם תיקים גם טיפלתי באנשים עם בעיות מפה ועד הודעה חדשה בעזרת אוזן קשבת וגבולות סבלנות וסובלנות שאפילו אני הופתעתי לגלות אצלי, אהה כן ובמהלך השבת נסענו לטייל במסגרת התפקיד ליד עזה, מצרים ועוד כמה מקומות מפתיע לאן B4 מצליחה להגיע במדינה הזאת...
בקיצור אני מבואס שועלי מדבר קצת מדוכא מתבכיין הרבה לקצינה שלי בטלפון מתבכיין לכל מי ששואל אותי למה אני שבוז או מדוכא, אבל מה אני אעשה, זה כאילו אני עובר דירה ומשאיר את כל החברים והצעצועים שלי מאחורה, אני עוזב משפחה, ועובר למקום שמהתחלה שפטתי והבנתי שאני לא הכי יהנה שם... בתור אורח זה נחמד להיות שם אבל לא בתור דייר...
ושרית אנחנו צריכים לדבר
אל תגידי שלא ידעת חח זה נראה תוקפני במקצת, טוב שנינו יודעים שניסיתי פשוט או שאת לא עונה או שאני לא יכול... יהיה בסדר אבל נכון? |
ראשי
צ'אט
היה נחמד עם החבר'ה, אבל הלונה פארק סתם מאעפן.
} 
מצב כלאיים
