החלטתי לכתוב את זה כאן כדי להוציא קצת מהעצבים וגם כדי לקבל עצות.. אז ככה (בקצרה כי אם אכתוב הכל אנשים יתעייפו), התחלתי שירות לאומי לפני שלושה חודשים בגן ילדים. יש שם כמה גננות שאיתם אני עובדת.. אחת מהן המבוגרת החליטה למרר לי את החיים, היא כל הזמן משפילה, צועקת עליי ואומרת דברים רעים למנהלת..לפני חודש בערך (אולי קצת יותר) הייתה לנו ישיבת צוות שבה רק בקשתי שלא תצעק עליי ובטח שלא ליד הילדים.
היום הייתה לנו עוד ישיבה, והגננת פשוט אמרה שקרים למנהלת מול הפנים שלי!! שקרים ששתי הגננות האחרות יודעות שהם לא נכונים אבל פחדו לפתוח את הפה כדי שלא תתנקל גם להן! היא אמרה שעשיתי דברים שמעולם לא היו.. דברים שאסור לעשות וידוע שאסור לעשות אותם.. ! דברים שמעולם לא עשיתי ולא אעשה! כשהתחלתי לדבר היא השתיקה אותי ואמרה שהיא לא מוכנה לשמוע אותי בכלל אם אני משקרת!! ואז כשהיא שיקרה אמרתי מול המנהלת ומול הצוות בגן שהיא משקרת ושמעולם לא עשיתי את הדברים שהיא אומרת! לא האמנתי איך אישה בגילה (או מישהו בכל גיל) מעיזה בכלל לשקר ככה! שתיי הגננות הנוספות בגן אמרו שאני עושה את העבודה טוב ושאין להן בכלל תלונות אליי! חוצפה!! ואת השקרים היא אמרה אחרי שהזהירה אותי לא לשקר.. והכריזה שאין לי כבוד למבוגרים! למה שיהיה לי כבוד לאחת כמוהה!? (אולי חשוב לציין שהבת שירות שהייתה לפני ברחה משם אחרי חודשיים..) אני כל כך עצבנית שאין לי כבר קול מרוב שצרחתי לתוך הכרית.. שום שיר לא הצליח להרגיע אותי.. הדברים זרוקים על הרצפה..שום דבר לא ירגיע אותי מהחוצפה של הזקנה הזאת!!! והכי גרוע זה שאין לי מושג מה לעשות מכאן... היא הרי תמשיך לצעוק עליי (זה כבר ברור לי) ולשקר למנהלת.. השבוע המנהלת שאלה אותה מה היה בדיוק.. והיא הפכה את עצמה למין מלאך מסכן שלא עשה כלום והכל היה בתום לב ובצורה רגועה .. קיצר אני ממש כועסת ושונאת אנשים כאלה!לא חשבתי שאי פעם אשנא מישהו.. שנאה זאת מילה כל כך חזקה.. אבל היא פשוט בנאדם רע! היא רעה!
תודה למי שקרא עד כאן..
תמי

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

יקירתי, קודם כל- הרגעי, בראש ובראשונה (וכמה שהיא מרגיזה) היא לא שווה את הכעס שלך .
היא מה שנקרא 'אדם קטן ומריר'- וכאלו לא חסר, אז תני לה לעשות את המאמץ שלה להרגיז אותך אבל את- תסנני אותה .
ואם אפשר לזרוק לך חצי נחמה, אז הדברים שאת מתארת (לצערי) יכולים להתרחש בכל מסגרת .
אם אני אתחיל לספר לך מה הולך בתוך האגף שלנו בצבא את תתחרפני (ותתעייפי... ) .

הצעתי האולטימטיבית עבורך היא- לגשת למנהלת (כשהמפלצת לא בסביבה) ולהגיד לה שאת מעוניינת לשוחח
עמה על מספר דברים, לכשהיא תתפנה לשיחה תספרי לה מה קורה ותתארי את עצמך כקורבן (כי ככה את כרגע מרגישה),
תאמרי לה שאת באה לגן בתור התנדבות ובכיף ומהאישה הזו יש לך רק סבל וכעסים .
תגידי לה שאת רוצה לראות את המצב משתנה ואת חושבת שהיא המקור לטיפול בנושא, ואם לא- את תבקשי העברה .

וסמכי עלי שהמנהלת לא עיוורת, אני בטוחה שהיא יודעת עם מי יש לה עסק (יכול שהיא לפעמים בעצמה
מרגישה מאויימת בדיוק כמו הגננות האחרות מהמפלצת שהמון שנים במערכת...) .
אז אם היא עיוורת, תגרמי לה לפקוח את העיניים ובצורה הכי בוגרת ויפה, בצורה של שיחה על מצוקה .
הוציאי בשיחה הזו כל שעל ליבך יקירה, כי היא הכתובת היחידה (או ליתר דיוק : כרגע- הראשונה והעיקרית) .

בהצלחה מותק, עדכני

"Beauty is in the eye of the beholder..."

תמוש מאמוש, {חרוז} אין סיבה להתרגז ממפלצת קטנה, לא את זו שאמרת לי את זה פעם?... כמה כעסתי וזעפתי וצרחתי ואת הרגעת אותי... {תודה דרך אגב חח} ממ... אז, תקשיבי מידי פעם לעצות של עצמך ותקבלי את העובדה שיש אנשים שאי אפשר לשנות. לעומת זאת -אפשר לגרום להם לשתוק ולהתפוצץ בתוך עצמם, ולהראות להם שכל כך לא אכפת לך מהם, שהם יוותרו.
איך אומרים על ילד קטן? מציק, מציק, מציק -כל עוד יש יחס. אין יחס? מפסיק.
ככה מתנהגי גם אליהם,
אבל, במקרה הזה את יכולה לקחת רשמקול ולהקליט אותה, להקליט את הצעקות להקליט את האיומים וכ'ו. לבוא כפי שרחלי אמר למנהלת ולומר לה שברצונך לדבר עמה בשקט. תשמיעי לה את הרשמקול ואין הוכחה חזקה מזה. ידיים בכיסים -לפתוח את ההקלטה בדיוק כשהיא צורחת כמו משוגעת... תוך כדי תגידי כדי שישמעו שאת אומרת "דיי, לא לפני הילדים, עשיתי בדיוק מה שרצית למה את צועקת?" תיהיי הכי תמימה שבעולם. ובפני המנהלת -תשמיעי את ההקלטה. אין הוכחה טובה מזאת - ותיהיי בטוחה שכשהגננת הנ"ל תשמע זאת -כל כך תחוויר משקריה וצעקותייה שלא תעיז לפצות פיה עוד.
איך אומרים? הנקמה מתוקה.
תות.

כשעלי צועקים אני תוך שניה ניהיה אדום ועצבני וחבל בכלל על הבן אדם שצעק עלי במיוחד ואם לא עשיתי כלום או שסתם רוצים להרים את הקול כדי ליצור רושם.
דבר ראשון הייתי מתחיל לצעוק עליה בחזרה, אין לה שום זכות לצעוק עלייך, באת לעזור שמה ולא כדי לקבל פקודות בצבא והיא בטח שלא אמא שלך שהיא יכולה להטיף לך.
דבר שני הייתי מתחפף משם מאוד מהר, חבל להתעצבן ולכעוס לשווא, זה מוריד את המצב רוח ועושה אותנו לחוצים ועצבנים יותר.

ו.. אני לא מסכים עם תותית
זאתי לא תוכנית בילוש לא צריך להתאמץ בשבילה יותר מידי
תגידי למנהלת היקרה שלך שאת לא יכולה לעזור שם עוד ושאת רוצה לעבור מקום
את לא יכולה לסבול את ההתנהגות שלה ולא רוצה בזה עוד
תעמדי על שלך יותר ותקבלי מה שתרצי

יאלה היא פשוט מכפשה מרשעת, איזו אישה מגעילה זה פשוט לא יאמן.

תראי דבר אחד, למרות שזה יהיה מאוד קשה פשוט תשתדלי לא להתעצבן בגללה, חבל על הבריאות שלך, על העצבים שלך ועל הזמן שלך שתבזבזי בגלל *ונה כזאת.

זה פשוט לא נתפס, כיאילו למה בכלל היא עושה את כל זה? מה יוצא לה מזה? זה לא שהיא תקבל תוספת שכר אז שתסתום את הפה שלה.

אבל אל תדאגי יש משפט שאומר:"כל כלב בדיומו", יש אלוהים בשמיים והוא רואה הכל ויודע הכל והוא מעניש ונוקם, אל תדאגי גם היום שלה יגיע והיא תקבל את שלה, אבל תזכרי שגם היום שלך יגיע לכן את תשתדלי כמה שפחות להיות מעורבת בתככים שכאלה וטוב מאוד הדרך שבה פעלת.

את לא יכולה אולי לעזוב את המקום? להמשיך את השרות הלאומי במקום אחר? כי כמו שזה נראה עכשיו זה לא יכול להימשך ככה זה או את או היא וסביר להניח שיעדיפו אותה עלייך.

בכל מקרה תתעודדי ותדעי שיש גם אנשים כאלה בעולם אבל הם חלק קטן ושולי ואת תפגשי באנשים הטובים שחיים פה שלא רוצים להרוס לאחרים אלא רוצים לעזור לכולם ולבנות עולם טוב יותר.

בנימה אופטימית זאת אני רוצה לציין שאל תדאגי, יהיה יותר טוב, כבר עכשיו טוב! ויהיה יותר טוב ממה שיש עכשיו! אז נאחל לך המון הצלחה בהמשך הדרך ושיהיה הרבה טוב.

"אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך."

ונרגעתי קצת..(מה שאמבטייה קרה יכולה לעשות..).
החלטתי שאת השירות לא אעזוב, מסיבה אחת פשוטה-> אם אעזוב לא יתנו לי לחזור לשום מקום אחר במסגרת הזאת.. ואת השירות שלי למדינה אעשה!
בנוסף, החלטתי להעיר לה במקום כשהיא צועקת עליי, גם אם זה יעצבן אותה וגם אם תתלונן על כך.
לא אוותר ואברח כמו הבת שירות שהייתה לפני, לא אנקום.. (בעצם אולי כן.. אבל רק ע"י השארותי בגן), אם היא בוחרת להפוך את זה למלוכלך אני דווקא אהיה הכי בסדר שאפשר - ככה היא רק תצא מופסדת.
עדיין שונאת אותה, אין דבר שישנה את זה. תודה לכל התגובות.. עזרתם לי להגיע להחלטה מאוד גדולה שתקבע את השנה או שנתיים הבאות בחיי.
תודה.. תמי

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

אני במקומך הייתי מתלונן. אבל בקריאה שנייה נראה שהיא "איבדה את זה" כמו שאומרים. פשוט תגידי למנהלת שלדעתך היא לא כשירה מנטלית לנהל גן מהסיבה הפשוטה שהיא מדמיינת דברים/סובלת מפסיכוזה. ואם הגננות האחרות מסכימות איתך אני לא חושב שתהיה כאן בעיה.
לסבול שנתיים ככה זה ממש לא נראה לי.

ולמקרה שלהתלונן לא יעזור, נסי לדבר עם הפסיכופטית עצמה בצורה יפה. לשאול אותה למה היא מדברת ככה וכו'.